שינויים

'''נאו-קולוניאליזם''' (באנגלית: '''Neo-colonialism''') או '''נאו-אימפריאליזם''' (באנגלית: '''Neo-imperialism''') הוא פרקטיקה של שימוש ב[[קפיטליזם]], [[גלובליזציה]] ו[[אימפריאליזם תרבותי]], של מדינות עשירות, [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]] או אליטות בתוך מדינות אלה כדי להשפיע על [[מדינות עניות]]. שליטה או השפעה זו מושגת בין אם על ידי שליטה צבאית ישירה או איום בשליטה כזו (אימפריאליזם) ובין אם על ידי שליטה פוליטית לא ישירה (הגמוניה). לרוב נאו-קולוניאליזם נבדל מה[[קולוניאליזם]] הקלאסי בכך שאין נוכחות פיזית של הצבא של המדינה שבה מתגורר הצד המשפיע. תחת זאת יש שימוש בפרקטיקות תרבותיות וכלכליות ולא צבאיות או בשימוש בקשרי [[הון שלטון]] וקשר בין אליטות מקומיות לבין [[תאגידים רב לאומיים]] וממשלות מערביות כדי להפעיל את הצבא והמשטרה של המדינה הענייה להמשך קיומו של הסדר המשרת את האליטות המקומיות ואת התאגיד או המדינה הזרה.   

'''נאו-קולוניאליזם''' (באנגלית: '''Neo-colonialism''') או '''נאו-אימפריאליזם''' (באנגלית: '''Neo-imperialism''') הוא פרקטיקה של שימוש ב[[קפיטליזם]], [[גלובליזציה]] ו[[אימפריאליזם תרבותי]], של מדינות עשירות, [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]] או אליטות בתוך מדינות אלה כדי להשפיע על [[מדינות עניות]]. שליטה או השפעה זו מושגת בין אם על ידי שליטה צבאית ישירה או איום בשליטה כזו (אימפריאליזם) ובין אם על ידי שליטה פוליטית לא ישירה (הגמוניה). לרוב נאו-קולוניאליזם נבדל מה[[קולוניאליזם]] הקלאסי בכך שאין נוכחות פיזית של הצבא של המדינה שבה מתגורר הצד המשפיע. תחת זאת יש שימוש בפרקטיקות תרבותיות וכלכליות ולא צבאיות או בשימוש בקשרי [[הון-שלטון]] וקשר בין אליטות מקומיות לבין [[תאגידים רב לאומיים]] וממשלות מערביות כדי להפעיל את הצבא והמשטרה של המדינה הענייה להמשך קיומו של הסדר המשרת את האליטות המקומיות ואת התאגיד או המדינה הזרה.   

לאחר שה[[קולוניאליזם]] הישן נתפס מבחינה תרבותית, פוליטית וכלכלית כדבר רע, התפתח רעיון ה[[שוק חופשי|שוק החופשי]]. היות והשוק מוצג נעדר הטיות ושיוויוני, יכולות מדינות המערב העשירות לסחור עם מדינות העולם השלישי לכאורה באופן ניטרלי ושיוויוני. אך לאמיתו של דבר חוקי ה[[סחר בין לאומי|סחר הבין לאומי]], והיכולת של תאגידים לקיים [[קשרי הון-שלטון]] מאפשרים למדינות העשירות או לתאגידים רב לאומיים לעשוק את המדינות העניות: תאגידים רב לאומיים מקבלים זיכיונות על [[אוצרות הטבע]], מנצלים את כוח האדם הזול במדינות אלו, ומטמינות [[פסולת רעילה]] שלא ניתן לטפל בה במדינות המערב הנאורות. תכופות מעורב בעניין פגיעה בזכויות אדם, זכויות אזרח וזכויות קניין.  

לאחר שה[[קולוניאליזם]] הישן נתפס מבחינה תרבותית, פוליטית וכלכלית כדבר רע, התפתח רעיון ה[[שוק חופשי|שוק החופשי]]. היות והשוק מוצג נעדר הטיות ושיוויוני, יכולות מדינות המערב העשירות לסחור עם מדינות העולם השלישי לכאורה באופן ניטרלי ושיוויוני. אך לאמיתו של דבר חוקי ה[[סחר בין לאומי|סחר הבין לאומי]], והיכולת של תאגידים לקיים [[קשרי הון-שלטון]] מאפשרים למדינות העשירות או לתאגידים רב לאומיים לעשוק את המדינות העניות: תאגידים רב לאומיים מקבלים זיכיונות על [[אוצרות הטבע]], מנצלים את כוח האדם הזול במדינות אלו, ומטמינות [[פסולת רעילה]] שלא ניתן לטפל בה במדינות המערב הנאורות. תכופות מעורב בעניין פגיעה בזכויות אדם, זכויות אזרח וזכויות קניין.