שינויים

'''דיכאון קליני''' (Clinical depression או Major depressive disorder, בקיצור MDD), הוא הפרעה נפשית שההתמודדות עמה קשה ביותר ולרוב דורשת טיפול. הדיכאון הקליני איננו דיכאון חולף או דיכאון קל, ויש גם להבדילו מדיסתימיה.

'''דיכאון קליני''' (Clinical depression או Major depressive disorder, בקיצור MDD), הוא הפרעה נפשית שההתמודדות עמה קשה ביותר ולרוב דורשת טיפול. הדיכאון הקליני איננו דיכאון חולף או דיכאון קל, ויש גם להבדילו מדיסתימיה.

==אפידמיולוגיה של דיכאון==

==אפידמיולוגיה של דיכאון==  

[[קובץ:Unipolar depressive disorders world map - DALY - WHO2004 svg.png|ממוזער|400px|שנות אדם בהשפעת המחלה (שנים במצב חולני ושנים שעבדו עקב תמותה DALY) עקב דיכאון קליני בין מדינות שונות, ל-100,000 תושבים, בסטנדרטיזציה של גיל.]]

[[קובץ:Unipolar depressive disorders world map - DALY - WHO2004 svg.png|ממוזער|400px|שנות אדם בהשפעת המחלה (שנים במצב חולני ושנים שעבדו עקב תמותה DALY) עקב דיכאון קליני בין מדינות שונות, ל-100,000 תושבים, בסטנדרטיזציה של גיל.]]

מספר מחקרים רחבי-היקף מראים כי שיעורי הדיכאון גברו בעולם בעשורים האחרונים, וכ-16% מכלל האוכלוסייה יסבלו מדיכאון במהלך חייהם{{הערה|שם=קפלן|קפלן וקפלן,"סקירה מקיפה על דיכאון" באתר psychologia.co.il}}. בנוסף, ההתבטאות של הדיכאון בדורות האחרונים היא בגילאים צעירים יותר. החוקרים הציעו סיבות רבות לממצאים אלו, כמו למשל שינויים במבנה ה[[משפחה]], [[עיור]], וההפחתה בהשפעות [[תרבות]]יות ו[[דת]]יות‏‏. עוד נמצא, כי התופעה שכיחה יותר בקרב אנשים שחיים ללא בני זוג.  

מספר מחקרים רחבי-היקף מראים כי שיעורי הדיכאון גברו בעולם בעשורים האחרונים, וכ-16% מכלל האוכלוסייה יסבלו מדיכאון במהלך חייהם{{הערה|שם=קפלן|קפלן וקפלן,"סקירה מקיפה על דיכאון" באתר psychologia.co.il}}. בנוסף, ההתבטאות של הדיכאון בדורות האחרונים היא בגילאים צעירים יותר. החוקרים הציעו סיבות רבות לממצאים אלו, כמו למשל שינויים במבנה ה[[משפחה]], [[עיור]], וההפחתה בהשפעות [[תרבות]]יות ו[[דת]]יות‏‏. עוד נמצא, כי התופעה שכיחה יותר בקרב אנשים שחיים ללא בני זוג.  

לפי [[פסיכולוגיה אבולוציונית|הפסיכולוג האבולוציוני]] פיטר גריי, יש עליה בכמות ההפרעות הנפשיות בקרב ילדים בארצות הברית מאז שנות ה-50. שאלונים קליניים שנועדו להעריך חרדה ודיכאון, ניתנים לקבוצות נורמטיביות של תלמידי בית ספר בארצות הברית, באותה צורה, מאז שנות החמישים. הניתוח של התוצאות מראה עלייה מתמשכת, לינארית, בחרדה ובדיכאון בקרב צעירים לאורך השנים. מספר הצעירים הלוקים במה שמאובחן כיום כהפרעת חרדה מוכללת ודיכאון, נכון לשנת 2013, גדול פי חמישה עד שמונה ממה שהיה בשנות החמישים. לפי גריי, לאורך אותה תקופה, שיעורי ההתאבדות בקרב צעירים בגילי 15 עד 24 צמחו יותר מפי שניים, ושיעורי ההתאבדות בקרב ילדים מתחת לגיל 15 צמחו ביותר מפי ארבעה. {{הערה| פיטר גרי, [https://alaxon.co.il/article/%D7%AA%D7%A0%D7%95-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A9%D7%97%D7%A7/ תנו לילדים לשחק], אלכסון, 2013, המאמר המקורי נקרא The play deficit, מאת Peter Gray [https://aeon.co/essays/children-today-are-suffering-a-severe-deficit-of-play]}}

לפי [[פסיכולוגיה אבולוציונית|הפסיכולוג האבולוציוני]] פיטר גריי, יש עליה בכמות ההפרעות הנפשיות בקרב ילדים בארצות הברית מאז שנות ה-50. שאלונים קליניים שנועדו להעריך חרדה ודיכאון, ניתנים לקבוצות נורמטיביות של תלמידי בית ספר בארצות הברית, באותה צורה, מאז שנות החמישים. הניתוח של התוצאות מראה עלייה מתמשכת, לינארית, בחרדה ובדיכאון בקרב צעירים לאורך השנים. מספר הצעירים הלוקים במה שמאובחן כיום כהפרעת חרדה מוכללת ודיכאון, נכון לשנת 2013, גדול פי חמישה עד שמונה ממה שהיה בשנות החמישים. לפי גריי, לאורך אותה תקופה, שיעורי ההתאבדות בקרב צעירים בגילי 15 עד 24 צמחו יותר מפי שניים, ושיעורי ההתאבדות בקרב ילדים מתחת לגיל 15 צמחו ביותר מפי ארבעה. {{הערה| פיטר גרי, [https://alaxon.co.il/article/%D7%AA%D7%A0%D7%95-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A9%D7%97%D7%A7/ תנו לילדים לשחק], אלכסון, 2013, המאמר המקורי נקרא The play deficit, מאת Peter Gray [https://aeon.co/essays/children-today-are-suffering-a-severe-deficit-of-play]}}

העיתונאי רוברט וויטאקר, שחוקר את [[תעשיית התרופות]] במשך עשרות שנים, טוען כי יש בעיה הן בהתרחבות הדיכאון עצמו והן בנכונות הגדולה יותר למכור לו תרופות. לפי וויטאקר

העיתונאי רוברט וויטאקר, שחוקר את [[תעשיית התרופות]] במשך עשרות שנים, טוען כי יש בעיה הן בהתרחבות הדיכאון עצמו והן בנכונות הגדולה יותר למכור לו תרופות. לפי וויטאקר

==גורמים לדיכאון==

==גורמים לדיכאון==

לדיכאון סיבות שונות, אשר אינן מובנות במלואן, ביניהן: [[בדידות]], [[מתח נפשי]] ומשברים אישיים, גורמים חברתיים-כלכליים כגון [[עוני]], שימוש ב[[סמים]], מבנה ה[[אישיות]], [[תזונה|חוסרים תזונתיים]], תחלואה, תופעות לוואי של תרופות ועוד. נטיות משפחתיות גנטיות או אירועי דיכאון קודמים עשויים לפעול כ"גורם מכפיל סיכון" יחד עם גורמים אחרים.  

לדיכאון סיבות שונות, אשר אינן מובנות במלואן, ביניהן: [[בדידות]], [[מתח נפשי]] ומשברים אישיים, גורמים חברתיים-כלכליים כגון [[עוני]], שימוש ב[[סמים]], מבנה ה[[אישיות]], [[תזונה|חוסרים תזונתיים]], תחלואה, תופעות לוואי של תרופות ועוד. נטיות משפחתיות גנטיות או אירועי דיכאון קודמים עשויים לפעול כ"גורם מכפיל סיכון" יחד עם גורמים אחרים.  

לעיתים קרובות יש שילוב בין מספר גורמים. לדוגמה [[מתח נפשי]] הנובע מהאירועים מלחיצים בתחום התעסוקה (כמו פיטורין) או לחץ כרוני, עלול לעודד התפתחות דיכאון בקרב אנשים רגישים לכך. האנשים הרגישים יכולים להיות אנשים בעלי נטייה גנטית, מי שסובלים כאבים מתמשכים או מי שחוו דיכאון בעברם. אותו אירוע עבור אנשים אחרים לא יגרור דיכאון.  

לעיתים קרובות יש שילוב בין מספר גורמים. לדוגמה [[מתח נפשי]] הנובע מהאירועים מלחיצים בתחום התעסוקה (כמו פיטורין) או לחץ כרוני, עלול לעודד התפתחות דיכאון בקרב אנשים רגישים לכך. האנשים הרגישים יכולים להיות אנשים בעלי נטייה גנטית, מי שסובלים כאבים מתמשכים או מי שחוו דיכאון בעברם. אותו אירוע עבור אנשים אחרים לא יגרור דיכאון.  

לטענת הפסיכולוג מארק סולמס, אחד האבות המייסדים של ענף [[נוירופסיכולוגיה]], דיכאון קשור למערכת ביולוגיות חיונית למוח ש"יצאה מכלל שליטה" והוא שואל - מה בכלל התפקיד של מערכת כזו. לפי סולמס התפקיד של מערכת כזו היא למנוע אובדן קשר בין צאצא עם מטפל. כמו כן יש לנו צורך בקשר עם פרטנר מיני ועם אנשים בכלל. המנגנון שנועד לשמור קשר עם אחרים הוא מנגנון בריא שיש לו תפקיד אבולוציוני. הוא פועל על ידי יצירת כאב כאשר יש איום בניתוק הקשר וגורם לנו לפעול כדי לחזק אותו (לדוגמה לפעוט לבכות אם הוא חושש שאיבד את אימו). זה שהוא עלול להוביל למצבים לא בריאים לא קשור בהכרח לכך שמדובר במנגנון חשוב. [https://www.psychotherapie-wissenschaft.info/index.php/psywis/article/view/226/402] קשר עם מטפל קשור למעגל מוח - פאניקה-יגון, שמכוון להיקשרות לאחרים שידאגו לנו, ומופעל על ידי פפטיד ממשפחת האופיואידים. במבט ראשון נראה שפאניקה ויגון הם דברים שונים לגמרי אבל לפי סולמס מדובר בשני שלבים של אי סיפוק צורך לקשר עם מישהו קרוב שיגן עלינו. אצל יונקים וציפורים, אם יש היקשרות למטפל, הפרדה ממנו מעוררת פאניקה, שמיועדת להשיב אותו אלינו. אם הדבר לא מוביל לאיחוד מחודש, תהיה שקיעה לייאוש. {{הערה|שם=לב|גדעון לב, [https://www.haaretz.co.il/magazine/MAGAZINE-1.8191615 צפינו בפעילות מוחית וגילינו: אלה שבעת הדחפים שמניעים את האדם] ראיון עם פרופ' מארק סולמס, הארץ, 28.11.2019}}  

לטענת הפסיכולוג מארק סולמס, אחד האבות המייסדים של ענף [[נוירופסיכולוגיה]], דיכאון קשור למערכת ביולוגיות חיונית למוח ש"יצאה מכלל שליטה" והוא שואל - מה בכלל התפקיד של מערכת כזו. לפי סולמס התפקיד של מערכת כזו היא למנוע אובדן קשר בין צאצא עם מטפל. כמו כן יש לנו צורך בקשר עם פרטנר מיני ועם אנשים בכלל. המנגנון שנועד לשמור קשר עם אחרים הוא מנגנון בריא שיש לו תפקיד אבולוציוני. הוא פועל על ידי יצירת כאב כאשר יש איום בניתוק הקשר וגורם לנו לפעול כדי לחזק אותו (לדוגמה לפעוט לבכות אם הוא חושש שאיבד את אימו). זה שהוא עלול להוביל למצבים לא בריאים לא קשור בהכרח לכך שמדובר במנגנון חשוב. [https://www.psychotherapie-wissenschaft.info/index.php/psywis/article/view/226/402] קשר עם מטפל קשור למעגל מוח - פאניקה-יגון, שמכוון להיקשרות לאחרים שידאגו לנו, ומופעל על ידי פפטיד ממשפחת האופיואידים. במבט ראשון נראה שפאניקה ויגון הם דברים שונים לגמרי אבל לפי סולמס מדובר בשני שלבים של אי סיפוק צורך לקשר עם מישהו קרוב שיגן עלינו. אצל יונקים וציפורים, אם יש היקשרות למטפל, הפרדה ממנו מעוררת פאניקה, שמיועדת להשיב אותו אלינו. אם הדבר לא מוביל לאיחוד מחודש, תהיה שקיעה לייאוש. {{הערה|שם=לב|גדעון לב, [https://www.haaretz.co.il/magazine/MAGAZINE-1.8191615 צפינו בפעילות מוחית וגילינו: אלה שבעת הדחפים שמניעים את האדם] ראיון עם פרופ' מארק סולמס, הארץ, 28.11.2019}}  

===גנטיקה ומגדר===

===גנטיקה ומגדר===

התפתחות דיכאון קשורה לא פעם בסיבות פסיכוסוציאליות כמו אירועי [[דחק]] או התעללות בילדות, אירועים טראומטיים חריפים או אובדן של אדם קרוב. מחקרים חדשים מצביעים על קשר בין נטייה גנטית לבין אירועי דחק, כלומר: הסיכון להתפתחות של דיכאון בעקבות אירועי החיים תלוי גם בנטייה הגנטית. אנשים הסובלים מ[[הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות|הפרעת קשב]], או מהפרעות אישיות כמו [[הפרעת אישיות גבולית]], [[הפרעה טורדנית-כפייתית]] או [[תסמונת בתר חבלתית]] סובלים מדיכאון בשכיחות גבוהה יותר. מספר תאוריות [[פסיכואנליזה|פסיכואנליטיות]] להסבר הדיכאון הוצעו על ידי [[זיגמונד פרויד|פרויד]], [[קרל אברהמס|אברהמס]], [[מלאני קליין|קליין]] ואחרים.

התפתחות דיכאון קשורה לא פעם בסיבות פסיכוסוציאליות כמו אירועי [[דחק]] או התעללות בילדות, אירועים טראומטיים חריפים או אובדן של אדם קרוב. מחקרים חדשים מצביעים על קשר בין נטייה גנטית לבין אירועי דחק, כלומר: הסיכון להתפתחות של דיכאון בעקבות אירועי החיים תלוי גם בנטייה הגנטית. אנשים הסובלים מ[[הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות|הפרעת קשב]], או מהפרעות אישיות כמו [[הפרעת אישיות גבולית]], [[הפרעה טורדנית-כפייתית]] או [[תסמונת בתר חבלתית]] סובלים מדיכאון בשכיחות גבוהה יותר. מספר תאוריות [[פסיכואנליזה|פסיכואנליטיות]] להסבר הדיכאון הוצעו על ידי [[זיגמונד פרויד|פרויד]], [[קרל אברהמס|אברהמס]], [[מלאני קליין|קליין]] ואחרים.

חשיפה להתעללות מינית או גופנית בילדות מהווה גורם סיכון משמעותי להפרעות דכאון וחרדה בחיים הבוגרים. כאשר מנטרלים את המשתנים גיל, מין, השכלה, עליה, מצב משפחתי, דתיות וחשיפה לאירועים תלויי גורל בבגרות, נמצא כי בישראל, התעללות מעלה את הסיכוי לדיכאון בבגרות פי 1.7 כאשר היא בילדות, ופי 1.4 כאשר היא בגיל הנעורים. אירועים שליליים בילדות ובנעורים העלו את הסיכון לדיכאון פי 1.5.<ref name="levinson2012"/> דבר זה מתאים לתאוריות [[נוירו פסיכולוגיה]] על הפרעה במנגנון של יגון-פאניקה וצורך בדמות מגוננת בגיל הרך.

חשיפה להתעללות מינית או גופנית בילדות מהווה גורם סיכון משמעותי להפרעות דכאון וחרדה בחיים הבוגרים. כאשר מנטרלים את המשתנים גיל, מין, השכלה, עליה, מצב משפחתי, דתיות וחשיפה לאירועים תלויי גורל בבגרות, נמצא כי בישראל, התעללות מעלה את הסיכוי לדיכאון בבגרות פי 1.7 כאשר היא בילדות, ופי 1.4 כאשר היא בגיל הנעורים. אירועים שליליים בילדות ובנעורים העלו את הסיכון לדיכאון פי 1.5.<ref name="levinson2012"/> דבר זה מתאים לתאוריות [[נוירו פסיכולוגיה]] על הפרעה במנגנון של יגון-פאניקה וצורך בדמות מגוננת בגיל הרך.  

===הכנסה נמוכה והשכלה נמוכה===

===הכנסה נמוכה והשכלה נמוכה===

==מניעה וטיפול בדיכאון==

==מניעה וטיפול בדיכאון==

פעולה פשוטה כמו חיבוק של בני משפחה או חברים קרובים, וקבלת חיבוקים מהם עשויה להפחית דיכאון ו[[חרדה]]. ההורמון אוקסיטוצין מופרש בעקבות חיבוקים, כירבולים, עירסולים (של תינוק) או בעקבות פעילות אינטימית (כמו התעלסות). ההורמון יכול לסייע לאנשים להתגבר על דחייה חברתית. ניתן לקבל זאת כתרופה אבל הדבר עלול להיות עם השפעות לוואי. הדרך הפשוטה ביותר להפריש הורמון זה היא לחבק אנשים אהובים ולקבל מהם חיבוקים. בנוסף לכך, אנשים שכבר נמצאים במצב של דיכאון או חרדה זקוקים לתחושת קשר לאנשים אבל לעיתים קרובות נוטים גם להימנע ממנה על ידי בידוד עצמי - לדוגמה על ידי רצון לישון לבד. קבלת חיבוקים יכולה להפחית בעיה זו ולסייע ליצור אינטימיות ויצירת קשר עם אדם קרוב - פרטנר מיני, קרוב משפחה, חבר קרוב וכו'. אדם הסובל מדיכאון או חרדה כדאי שיהיה מודע לכך שהוא מבודד את עצמו וכי דבר זה בעצם מגביר את הסבל שלו. אנשים שחיים לבד, יכולים להיעזר בבעל חיים כדי לקבל תחושת מגע. {{הערה| [https://www.lifehack.org/377685/science-says-cuddling-helps-curb-depression-and-anxiety-heres-why Science Says Cuddling Helps Curb Depression And Anxiety, Here’s Why]}} [https://www.healthline.com/health/hugging-benefits]

פעולה פשוטה כמו חיבוק של בני משפחה או חברים קרובים, וקבלת חיבוקים מהם עשויה להפחית דיכאון ו[[חרדה]]. ההורמון אוקסיטוצין מופרש בעקבות חיבוקים, כירבולים, עירסולים (של תינוק) או בעקבות פעילות אינטימית (כמו התעלסות). ההורמון יכול לסייע לאנשים להתגבר על דחייה חברתית. ניתן לקבל זאת כתרופה אבל הדבר עלול להיות עם השפעות לוואי. הדרך הפשוטה ביותר להפריש הורמון זה היא לחבק אנשים אהובים ולקבל מהם חיבוקים. בנוסף לכך, אנשים שכבר נמצאים במצב של דיכאון או חרדה זקוקים לתחושת קשר לאנשים אבל לעיתים קרובות נוטים גם להימנע ממנה על ידי בידוד עצמי - לדוגמה על ידי רצון לישון לבד. קבלת חיבוקים יכולה להפחית בעיה זו ולסייע ליצור אינטימיות ויצירת קשר עם אדם קרוב - פרטנר מיני, קרוב משפחה, חבר קרוב וכו'. אדם הסובל מדיכאון או חרדה כדאי שיהיה מודע לכך שהוא מבודד את עצמו וכי דבר זה בעצם מגביר את הסבל שלו. אנשים שחיים לבד, יכולים להיעזר בבעל חיים כדי לקבל תחושת מגע. {{הערה| [https://www.lifehack.org/377685/science-says-cuddling-helps-curb-depression-and-anxiety-heres-why Science Says Cuddling Helps Curb Depression And Anxiety, Here’s Why]}} [https://www.healthline.com/health/hugging-benefits]

באופן כללי, במדינות רבות בעולם שיעורי הפניה לטיפול נפשי בקרב מי שזקוקים לו נמוכים מאוד בהשוואה לשיעורי הפניה לטיפול בתחלואה גופנית. במדינות מתפתחות יש חסמים שונים להכרה בקיום הדיכאון, כגון קיום של סטיגמה וגם פחות רופאי נפש ופחות מודעות בקרב החולים עצמם, קרובי משפחה ורופאים לחשיבות הטיפול ולכן אחוזי הפניה לטיפול נמוכים עוד יותר בהשוואה למדינות מפותחות. במדינות מפותחות אחוז הפונים לטיפול נפשי מבין אלו שיש להם דיכאון (ללא תלות בחומרת המחלה) עומד על 29%, לעומת זאת במדינות מפותחות אחוז הפונים לטיפול עומד על כ-7% בלבד. נתונים דומים מאוד קיימים לגבי בעיות נפשיות אחרות כגון פוסט-טראומה, פאניקה, והפרעה דו-קוטבית. זאת בהשוואה למחלות כמו סרטן, מחלות לב, סוכרת, כאבי צוואר וגב שבהן אחוז הפונים לטיפול עומד על מעל 50% בכל המדינות ובמספר מחלות (כאבים, מחלות לב, לחץ דם, וסוכרת) אחוז הפונים לטיפול עומד על מעל 70% במדינות המערביות.<ref name="levinson2012"/>

באופן כללי, במדינות רבות בעולם שיעורי הפניה לטיפול נפשי בקרב מי שזקוקים לו נמוכים מאוד בהשוואה לשיעורי הפניה לטיפול בתחלואה גופנית. במדינות מתפתחות יש חסמים שונים להכרה בקיום הדיכאון, כגון קיום של סטיגמה וגם פחות רופאי נפש ופחות מודעות בקרב החולים עצמם, קרובי משפחה ורופאים לחשיבות הטיפול ולכן אחוזי הפניה לטיפול נמוכים עוד יותר בהשוואה למדינות מפותחות. במדינות מפותחות אחוז הפונים לטיפול נפשי מבין אלו שיש להם דיכאון (ללא תלות בחומרת המחלה) עומד על 29%, לעומת זאת במדינות מפותחות אחוז הפונים לטיפול עומד על כ-7% בלבד. נתונים דומים מאוד קיימים לגבי בעיות נפשיות אחרות כגון פוסט-טראומה, פאניקה, והפרעה דו-קוטבית. זאת בהשוואה למחלות כמו סרטן, מחלות לב, סוכרת, כאבי צוואר וגב שבהן אחוז הפונים לטיפול עומד על מעל 50% בכל המדינות ובמספר מחלות (כאבים, מחלות לב, לחץ דם, וסוכרת) אחוז הפונים לטיפול עומד על מעל 70% במדינות המערביות.<ref name="levinson2012"/>

==ניתוח כלכלי - חברתי==

==ניתוח כלכלי - חברתי==

אחת הטענות המרכזיות של תומכי [[קפיטליזם|השיטה הקפיטליסטית]] היא שלמרות ששיטה זו גורמת ל[[קיימות|משבר סביבתי]] היא גורמת לאנשים לאושר. אחת הטענות היא שקנייה בשוק החופשי של מוצרים שונים גורמת למיקסום של רווחה. העליה באחוזי הדיכאון, במיוחד במדינות שהן כבר עשירות למדי, מערערת על טיעון זה ומצביעה על כך שהקשר בין פיתוח כלכלי, חברה ונפש הוא מורכב יותר מאשר סתם קניות בשוק. בעוד שקניות של מוצרים ושירותים שונים יכולה לעורר תחושה של שמחה או שביעות רצון, למערכת הכוללת של קפיטליזם יש השפעות לוואי רבות נוספות, וחלק מדברים אלה יכולים לגרור הגברה של גורמים חברתיים שמעודדים דיכאון.  

אחת הטענות המרכזיות של תומכי [[קפיטליזם|השיטה הקפיטליסטית]] היא שלמרות ששיטה זו גורמת ל[[קיימות|משבר סביבתי]] היא גורמת לאנשים לאושר. אחת הטענות היא שקנייה בשוק החופשי של מוצרים שונים גורמת למיקסום של רווחה. העליה באחוזי הדיכאון, במיוחד במדינות שהן כבר עשירות למדי, מערערת על טיעון זה ומצביעה על כך שהקשר בין פיתוח כלכלי, חברה ונפש הוא מורכב יותר מאשר סתם קניות בשוק. בעוד שקניות של מוצרים ושירותים שונים יכולה לעורר תחושה של שמחה או שביעות רצון, למערכת הכוללת של קפיטליזם יש השפעות לוואי רבות נוספות, וחלק מדברים אלה יכולים לגרור הגברה של גורמים חברתיים שמעודדים דיכאון.  

דוגמאות לכך הן פגיעה במוסד המשפחה, בקשרים בין ילדים להורים, בין אחים ובין בני זוג בגלל היבטים כמו הגברת הניידות של עובדים, שעות עבודה ארוכות יותר וחשיבות גדלה של עולם העבודה כך שהוא פולש למרחב המשפחתי. באופן כללי בקפיטליזם יש בעיה גדלה של [[בדידות]] גוברת ושל צמצום התא המשפחתי (כך שיותר אנשים גרים לבדם). ניידות עובדים שנובעת מרצון לשמור על יעילות כלכלית, גורמת לפגיעה ביחסים במשפחה וכן לכרסום בקשרים קהילתיים. בדידות נובעת גם ממגמות של [[תכנון מוטה מכוניות]] ו[[פרבור]] שגורמים לפחות מפגשים ברחוב ובשכונה וכרסום של [[הון חברתי]]. גורם אפשרי נוסף הוא היבט של עודף [[מתח נפשי]] בגלל מגוון סיבות כמו עודף [[פקקי תנועה]], [[זיהום רעש]], פחד להתדרדר לעוני, בגלל חובות ועוד. היבטים כמו [[זיהום]] ו[[תאונות דרכים]] ומקרי אלימות עקב [[התמכרות|התמכרויות]] או סיבות אחרות עלולה לגרום תחושה של ייאוש וניסיון בריחה. רבים מהיבטים אלה קשורים לטיעון של הספר [[מחלת השפע]] לפיה השוק החופשי הוא מכשיר טוב כדי לספק שפע של [[מוצר פרטי|מוצרים פרטיים]] כמו גרביים או טלוויזיות, אבל הוא גרוע בהספקה של [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] כמו צבא, [[אמון]] או מערכות אקולוגיות. אנשים סובלים מבדידות אבל המבנה הבסיסי שמפחית בדידות - נוכחות של משפחה חברים או קהילה הוא לא דבר שהקפיטליזם מגן עליו, ו[[מוסד חברתי|המוסדות]] של שוק, ממשלה ותאגידים גדולים נמצאים בדרך כלל בהתנגשות עם אינטרסים של משפחות וקהילות.  

דוגמאות לכך הן פגיעה במוסד המשפחה, בקשרים בין ילדים להורים, בין אחים ובין בני זוג בגלל היבטים כמו הגברת הניידות של עובדים, שעות עבודה ארוכות יותר וחשיבות גדלה של עולם העבודה כך שהוא פולש למרחב המשפחתי. באופן כללי בקפיטליזם יש בעיה גדלה של [[בדידות]] גוברת ושל צמצום התא המשפחתי (כך שיותר אנשים גרים לבדם). ניידות עובדים שנובעת מרצון לשמור על יעילות כלכלית, גורמת לפגיעה ביחסים במשפחה וכן לכרסום בקשרים קהילתיים. בדידות נובעת גם ממגמות של [[תכנון מוטה מכוניות]] ו[[פרבור]] שגורמים לפחות מפגשים ברחוב ובשכונה וכרסום של [[הון חברתי]]. גורם אפשרי נוסף הוא היבט של עודף [[מתח נפשי]] בגלל מגוון סיבות כמו עודף [[פקקי תנועה]], [[זיהום רעש]], פחד להתדרדר לעוני, בגלל חובות ועוד. היבטים כמו [[זיהום]] ו[[תאונות דרכים]] ומקרי אלימות עקב [[התמכרות|התמכרויות]] או סיבות אחרות עלולה לגרום תחושה של ייאוש וניסיון בריחה. רבים מהיבטים אלה קשורים לטיעון של הספר [[מחלת השפע]] לפיה השוק החופשי הוא מכשיר טוב כדי לספק שפע של [[מוצר פרטי|מוצרים פרטיים]] כמו גרביים או טלוויזיות, אבל הוא גרוע בהספקה של [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] כמו צבא, [[אמון]] או מערכות אקולוגיות. אנשים סובלים מבדידות אבל המבנה הבסיסי שמפחית בדידות - נוכחות של משפחה חברים או קהילה הוא לא דבר שהקפיטליזם מגן עליו, ו[[מוסד חברתי|המוסדות]] של שוק, ממשלה ותאגידים גדולים נמצאים בדרך כלל בהתנגשות עם אינטרסים של משפחות וקהילות.  

טענה נוספת ביחס לקפיטליזם היא שהוא אפשר את העליה ב[[תוחלת החיים]] בהשוואה למה שהיה לפני 300 שנה. טענה זו נכונה באופן ניכר, בשל הקשר בין קפיטליזם, תיעוש, [[התמחות כלכלית]], [[פיתוח טכנולוגי]] ו[[השיטה המדעית|חקירה מדעית]] שהובילו לשינוי עצום בתוחלת החיים ובירידה משמעותית גם בתמותת תינוקות. עם זאת נכון ל-2019 תוחלת החיים של אנשים לבנים בגיל הביניים (לא שחורים עניים, או בני נוער מיואשים) ב[[ארצות הברית]] החלה לרדת כנראה בגלל סיבות סביבתיות{{הערה|צופיה נוריה [https://www.facebook.com/israelsocialtv/videos/345646942810075/ על משבר האקלים עוני ותחלואה] 15 במאי, 2019

טענה נוספת ביחס לקפיטליזם היא שהוא אפשר את העליה ב[[תוחלת החיים]] בהשוואה למה שהיה לפני 300 שנה. טענה זו נכונה באופן ניכר, בשל הקשר בין קפיטליזם, תיעוש, [[התמחות כלכלית]], [[פיתוח טכנולוגי]] ו[[השיטה המדעית|חקירה מדעית]] שהובילו לשינוי עצום בתוחלת החיים ובירידה משמעותית גם בתמותת תינוקות. עם זאת נכון ל-2019 תוחלת החיים של אנשים לבנים בגיל הביניים (לא שחורים עניים, או בני נוער מיואשים) ב[[ארצות הברית]] החלה לרדת כנראה בגלל סיבות סביבתיות{{הערה|צופיה נוריה [https://www.facebook.com/israelsocialtv/videos/345646942810075/ על משבר האקלים עוני ותחלואה] 15 במאי, 2019

* [http://www.allaboutdepression.com/ הכל אודות דיכאון] Dr. Prentiss Price-Evans

* [http://www.allaboutdepression.com/ הכל אודות דיכאון] Dr. Prentiss Price-Evans

* [http://www.old.health.gov.il/Download/pages/harada2012.pdf הפרעות דכאון וחרדה בישראל: ממצאים עיקריים מסקר בריאות הנפש בעולם] ד”ר דפנה לוינסון, [[משרד הבריאות]], מרץ 2012

* [http://www.old.health.gov.il/Download/pages/harada2012.pdf הפרעות דכאון וחרדה בישראל: ממצאים עיקריים מסקר בריאות הנפש בעולם] ד”ר דפנה לוינסון, [[משרד הבריאות]], מרץ 2012

* [http://www.goodays.co.il/Magazin/206   2020-דיכאון, הבעיה הנפשית הנפוצה בעולם] ד"ר אירנה נתנאל, 30.05.2012

* [http://www.goodays.co.il/Magazin/206 2020-דיכאון, הבעיה הנפשית הנפוצה בעולם] ד"ר אירנה נתנאל, 30.05.2012

* Mark Solms, [https://www.psychotherapie-wissenschaft.info/index.php/psywis/article/view/226/402 A Neuropsychoanalytic Perspective: What is Depression for?], Bd. 1, Nr. 2 (2011)

* Mark Solms, [https://www.psychotherapie-wissenschaft.info/index.php/psywis/article/view/226/402 A Neuropsychoanalytic Perspective: What is Depression for?], Bd. 1, Nr. 2 (2011)

* [http://slow.org.il/2019/12/08/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%9F/ על הדיכאון], סלואו, 8 בדצמבר , 2019

* [http://slow.org.il/2019/12/08/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%9F/ על הדיכאון], סלואו, 8 בדצמבר , 2019