שינויים

==כלכלת רווחה==

==כלכלת רווחה==

יש שתי תגובות עיקריות של [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלנים הנאו-קלאסיים]] לטענות של כלכלנים אקולוגיים. האחת היא "אנחנו יודעים את זה כבר", כלומר שהכלכלה הנאו-קלאסית כבר לא נסמכת על ההנחות הנתקפות. התגובה השנייה מתוארת ומקבלת מענה על ידי bromley 1990 והיא שאי אפשר לבקר תאוריה בלי להביא תאוריה חלופית. בתגובה, טוען ברומלי כי אי אפשר להמשיך להחזיק בתאוריה שגויה רק בגלל שהמבקרים לא הביאו תאוריה חלופית, וכי אין שום חובה על המבקרים לעסוק גם בבניית תאוריות חלופיות.  

יש שתי תגובות עיקריות של [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלנים הנאו-קלאסיים]] לטענות של כלכלנים אקולוגיים. האחת היא "אנחנו יודעים את זה כבר", כלומר שהכלכלה הנאו-קלאסית כבר לא נסמכת על ההנחות הנתקפות. התגובה השנייה מתוארת ומקבלת מענה על ידי bromley 1990 והיא שאי אפשר לבקר תאוריה בלי להביא תאוריה חלופית. בתגובה, טוען ברומלי כי אי אפשר להמשיך להחזיק בתאוריה שגויה רק בגלל שהמבקרים לא הביאו תאוריה חלופית, וכי אין שום חובה על המבקרים לעסוק גם בבניית תאוריות חלופיות.  

התגובה לטענה הראשונה היא שלמרות שיש צעדים החוצה מהתאוריה, רוב הניתוח והמדיניות מבוססים עדיין על אותן הנחות.  

התגובה לטענה הראשונה היא שלמרות שיש צעדים החוצה מהתאוריה, רוב הניתוח והמדיניות מבוססים עדיין על אותן הנחות.  

אפשר להדגים את חשיבות הקיבעון של כלכלנים נאו-קלאסיים על הערך של "[[יעילות פארטו|יעילות]]" תוך זניחה של ערכים אחרים באמצעות הנושא של [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]]. [[הפנל הבין-ממשלתי על שינויי אקלים]] מטעם ארגון [[האומות המאוחדות]] הזהיר בדוחות שלו מפני [[השפעות כלכליות של התחממות עולמית|תוצאות אפשריות חמורות]] הכוללות [[הפשרת קרחוני יבשה וים]], [[עלייה במפלס מי ים]], [[פליטים סביבתיים]], התפרצות של מחלות ו[[שינוי אקלים וחקלאות|שינויי אקלים שישפיעו על החקלאות]] ו[[ביטחון תזונתי|מלאיי המזון]] בעולם.  

אפשר להדגים את חשיבות הקיבעון של כלכלנים נאו-קלאסיים על הערך של "[[יעילות פארטו|יעילות]]" תוך זניחה של ערכים אחרים באמצעות הנושא של [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]]. [[הפנל הבין-ממשלתי על שינויי אקלים]] מטעם ארגון [[האומות המאוחדות]] הזהיר בדוחות שלו מפני [[השפעות כלכליות של התחממות עולמית|תוצאות אפשריות חמורות]] הכוללות [[הפשרת קרחוני יבשה וים]], [[עלייה במפלס מי ים]], [[פליטים סביבתיים]], התפרצות של מחלות ו[[שינוי אקלים וחקלאות|שינויי אקלים שישפיעו על החקלאות]] ו[[ביטחון תזונתי|מלאיי המזון]] בעולם.  

המודל של הכלכלן [[ויליאם נורדהוס]] (1992, 2001 William Nordhaus) הוא המודל שלרוב מתייחסים אליו מקבלי החלטות, ונעשה בו שימוש כדי להצדיק עיכובים של צמצום פליטות של [[גז חממה|גזי חממה]]. על פי הרוח של [[כלכלת רווחה|מודל הרווחה]] הנאו-קלאסי המודל מתמקד בקבלה של "תוצאה יעילה" שבה העלויות השוליות שוות לתועלות השוליות. המודל מתעלם מתוצאות הנוגעות ל[[חלוקת הכנסות]], הבדלים בין פליטות לשם מותרות לבין פליטות הנובעות מצרכים קיומיים, או סיכון של אוכלוסיות מסויימות (תושבי איים נמוכים לדוגמה, תושבי בנגלדש ו[[הולנד]]). לא נלקחות בחשבון גם בעיות אחרות הנוגעות לעולם האמיתי כמו [[עלות עסקה|עלויות עסקה]], [[אי וודאות מוחלטת]], וחוסר הכרות עם מצבים חדשים.  

המודל של הכלכלן [[ויליאם נורדהוס]] (1992, 2001 William Nordhaus) הוא המודל שלרוב מתייחסים אליו מקבלי החלטות, ונעשה בו שימוש כדי להצדיק עיכובים של צמצום פליטות של [[גז חממה|גזי חממה]]. על פי הרוח של [[כלכלת רווחה|מודל הרווחה]] הנאו-קלאסי המודל מתמקד בקבלה של "תוצאה יעילה" שבה העלויות השוליות שוות לתועלות השוליות. המודל מתעלם מתוצאות הנוגעות ל[[חלוקת הכנסות]], הבדלים בין פליטות לשם מותרות לבין פליטות הנובעות מצרכים קיומיים, או סיכון של אוכלוסיות מסויימות (תושבי איים נמוכים לדוגמה, תושבי בנגלדש ו[[הולנד]]). לא נלקחות בחשבון גם בעיות אחרות הנוגעות לעולם האמיתי כמו [[עלות עסקה|עלויות עסקה]], [[אי וודאות מוחלטת]], וחוסר הכרות עם מצבים חדשים.  

המודלים של נורדהוס מניחים וודאות, תשואה קבועה לגודל בייצור, כל ההנחות של תאוריית [[בחירת הצרכן]] (consumer choice), השפעות חלקות ומתמשכות של [[שינויי אקלים|שינויי האקלים]] ואת קיומה של [[פונקציית רווחה חברתית]]. הם מניחים גם, שכל התשוקות האנושיות יכולות להיות מיוצגות על ידי צרכן יחיד [[ידע מלא|יודע-כל]] ושמערכות הכלכלה העולמית יכולות להיות מיוצגות על ידי [[פונקציית ייצור]] עולמית יחידה או מספר פונקציות אזוריות אשר "מתנהגות היטב" (היינו גזירות, [[לינאריות]] וכו'). אין בעיה ל[[היוון|הוון]] את העתיד בהשוואה לערך של אקלים יציב בעתיד הרחוק. נורדהוס טוען כי יש להשתמש במשאבים החברה כדי למתן את שינויי האקלים רק אם הדבר יביא להגדלה של ה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר הכלכלי]]. ההצדקה התאורטית למדיניות זו כי דבר זה יוביל לשיפור פארטו פוטנציאלי.  

המודלים של נורדהוס מניחים וודאות, תשואה קבועה לגודל בייצור, כל ההנחות של תאוריית [[בחירת הצרכן]] (consumer choice), השפעות חלקות ומתמשכות של [[שינויי אקלים|שינויי האקלים]] ואת קיומה של [[פונקציית רווחה חברתית]]. הם מניחים גם, שכל התשוקות האנושיות יכולות להיות מיוצגות על ידי צרכן יחיד [[ידע מלא|יודע-כל]] ושמערכות הכלכלה העולמית יכולות להיות מיוצגות על ידי [[פונקציית ייצור]] עולמית יחידה או מספר פונקציות אזוריות אשר "מתנהגות היטב" (היינו גזירות, [[לינאריות]] וכו'). אין בעיה ל[[היוון|הוון]] את העתיד בהשוואה לערך של אקלים יציב בעתיד הרחוק. נורדהוס טוען כי יש להשתמש במשאבים החברה כדי למתן את שינויי האקלים רק אם הדבר יביא להגדלה של ה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר הכלכלי]]. ההצדקה התאורטית למדיניות זו כי דבר זה יוביל לשיפור פארטו פוטנציאלי.  

מודלים של רווחה כלכלית של שינויי אקלים הם הרבה יותר מאשר ניסוי מדעי בלתי מזיק. הם מצוטטים בהרחבה על ידי קובעי מדיניות כהוכחה מדעית לכך שמדיניות אגרסיבית למאבק ב[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]] אינה כדאית מבחינה כלכלית. ארגונים המפעילים [[לובי פוליטי|לובי]] כנגד פעולה מול ההתחממות העולמית כמו [[קואליציית הראשים הקרים]], או [[קואליציית הצרכנים הלאומית]], מצטטים את התוצאות של נורדהוס כדי לטעון ש-"התוצאות הכלכליות של ההתחממות העולמית יהיו צנועות" וכי "יישומה של [[אמנת קיוטו]] יהיה יקר ומזיק לרווחה הכלכלית של העם האמריקאי". (ראו www.globalwarming.org)

מודלים של רווחה כלכלית של שינויי אקלים הם הרבה יותר מאשר ניסוי מדעי בלתי מזיק. הם מצוטטים בהרחבה על ידי קובעי מדיניות כהוכחה מדעית לכך שמדיניות אגרסיבית למאבק ב[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]] אינה כדאית מבחינה כלכלית. ארגונים המפעילים [[לובי פוליטי|לובי]] כנגד פעולה מול ההתחממות העולמית כמו [[קואליציית הראשים הקרים]], או [[קואליציית הצרכנים הלאומית]], מצטטים את התוצאות של נורדהוס כדי לטעון ש-"התוצאות הכלכליות של ההתחממות העולמית יהיו צנועות" וכי "יישומה של [[אמנת קיוטו]] יהיה יקר ומזיק לרווחה הכלכלית של העם האמריקאי". (ראו www.globalwarming.org)

כשעובדים בתוך המסגרת של כלכלת רווחה, ההשפעות היחידות של [[התחממות עולמית]] שבאמת משנות הן אלו המשפיעות על ה[[תוצר המקומי הגולמי]], והיות והמודל של נורדהואס מתבסס על תסריט נטול הפתעות, של שינויים קטנים וצפויים, הוא צפה שהשפעות אלו יהיו קטנות (תוצאות ש[[דו"ח שטרן]] חולק עליהן). התוצאה הזאת לא מתבססת על אובייקטיביות מדעית, אלה על [[נורמטיבי|הנחות מבוססות ערכים]] אודות היוון, [[שינוי טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]], ועלויות פוחתות שבמקרה הטוב משקפות את ההשקפה האישית של החוקר ובמקרה הרע את הציפיות של מי שנתן מימון למחקר (Chapman & Khanna, 2000).  

כשעובדים בתוך המסגרת של כלכלת רווחה, ההשפעות היחידות של [[התחממות עולמית]] שבאמת משנות הן אלו המשפיעות על ה[[תוצר המקומי הגולמי]], והיות והמודל של נורדהואס מתבסס על תסריט נטול הפתעות, של שינויים קטנים וצפויים, הוא צפה שהשפעות אלו יהיו קטנות (תוצאות ש[[דו"ח שטרן]] חולק עליהן). התוצאה הזאת לא מתבססת על אובייקטיביות מדעית, אלה על [[נורמטיבי|הנחות מבוססות ערכים]] אודות היוון, [[שינוי טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]], ועלויות פוחתות שבמקרה הטוב משקפות את ההשקפה האישית של החוקר ובמקרה הרע את הציפיות של מי שנתן מימון למחקר (Chapman & Khanna, 2000).  

===טבעו הפיזיקלי של תהליך היצור===

===טבעו הפיזיקלי של תהליך היצור===

לטענת המחברים תאוריית הייצור הנאו-קלאסית, איננה בכלל תאוריה שעוסקת בייצור, אלא תאוריה של הקצאה של הקצת תשומות של ייצור, בעלות כמות קבועה וחלוקה נתונה מראש. באופן דומה, "תאוריית הצמיחה" הנאו-קלאסית אינה תאוריה של צמיחה, אלא תאוריה של הקצאה אופטימלית של שעורי תשומות לצמיחה. פסינטי (Pasinetti) כתב ב-1977 על תאוריית הייצור הנאו-קלאסית:

לטענת המחברים תאוריית הייצור הנאו-קלאסית, איננה בכלל תאוריה שעוסקת בייצור, אלא תאוריה של הקצאה של הקצת תשומות של ייצור, בעלות כמות קבועה וחלוקה נתונה מראש. באופן דומה, "תאוריית הצמיחה" הנאו-קלאסית אינה תאוריה של צמיחה, אלא תאוריה של הקצאה אופטימלית של שעורי תשומות לצמיחה. פסינטי (Pasinetti) כתב ב-1977 על תאוריית הייצור הנאו-קלאסית:

:ברור כי למודל איו שום דבר עם התופעה של ייצור. הבעיה שבה הוא עוסק הוא הקצאה אופטימלית, על ידי חליפין, של כמה מקורות ראשוניים וחלוקה של משאבים.

:ברור כי למודל איו שום דבר עם התופעה של ייצור. הבעיה שבה הוא עוסק הוא הקצאה אופטימלית, על ידי חליפין, של כמה מקורות ראשוניים וחלוקה של משאבים.

אחת ההבחנות הראשוניות בכלכלה אקולוגית הייתה כי הכלכלה חייב להיות שיווי משקל בין החומרים הנכנסים לתהליך הכלכלי כ[[חומרי גלם]] לבין אלו היוצאים ממנו כפסולת. (Ayres and Kneese, 1969; Boulding, 1966; Daly, 1977; Faber et al., 1996;

אחת ההבחנות הראשוניות בכלכלה אקולוגית הייתה כי הכלכלה חייב להיות שיווי משקל בין החומרים הנכנסים לתהליך הכלכלי כ[[חומרי גלם]] לבין אלו היוצאים ממנו כפסולת. (Ayres and Kneese, 1969; Boulding, 1966; Daly, 1977; Faber et al., 1996;

Georgescu-Roegen, 1976; Mayumi, 2001)

Georgescu-Roegen, 1976; Mayumi, 2001)

'''[[ניתוח תשומה-תפוקה]]''' (IO analysis) היא חלופה מפותחת לפונקציית הייצור הנאו-קלאסית. מודלים דינמיים של אנליזה כזו עשויים להיות בנויים במסגרת של שיווי משקל אבל הגישה של אנליזת IO שונה מאוד מזו של הגישה של התאוריה של שיווי משקל כללי. טבלת תשומות/תפוקות מייצגת חתך של מפעל תעשיה או כלכלה בנקודה כלשהי בזמן. אין שום חיוב לחשוב על מערכת כזו במסגרת של מודל שיווי משקל במובן של אופטימיזציה, יציבות או נטייה לחזור לשיווי המשקל לאחר הפרעה.  

'''[[ניתוח תשומה-תפוקה]]''' (IO analysis) היא חלופה מפותחת לפונקציית הייצור הנאו-קלאסית. מודלים דינמיים של אנליזה כזו עשויים להיות בנויים במסגרת של שיווי משקל אבל הגישה של אנליזת IO שונה מאוד מזו של הגישה של התאוריה של שיווי משקל כללי. טבלת תשומות/תפוקות מייצגת חתך של מפעל תעשיה או כלכלה בנקודה כלשהי בזמן. אין שום חיוב לחשוב על מערכת כזו במסגרת של מודל שיווי משקל במובן של אופטימיזציה, יציבות או נטייה לחזור לשיווי המשקל לאחר הפרעה.  

קיימת ביקורת כלפי כלפי האנליזת IO בגלל שהיא משתמשת בהנחה של מקדמים קבועים, אבל לטענת הכותבים יש יותר ויותר מחקרים שמראים שגישה כזו היא מייצגת ביתר דיוק את הייצור בפועל, מאשר פונקציית הייצור הגזירה מסדר שני, שבה משתמשים בתיאור הנאו-קלאסי.  

קיימת ביקורת כלפי כלפי האנליזת IO בגלל שהיא משתמשת בהנחה של מקדמים קבועים, אבל לטענת הכותבים יש יותר ויותר מחקרים שמראים שגישה כזו היא מייצגת ביתר דיוק את הייצור בפועל, מאשר פונקציית הייצור הגזירה מסדר שני, שבה משתמשים בתיאור הנאו-קלאסי.