שורה 21: |
שורה 21: |
| * ירידה של גודל האוכלוסייה, לדוגמה עקב מלחמה או מגיפה עשויה להוריד את האבטלה, ואף להכניס לשוק העבודה אוכלוסיות שלא השתתפו בו קודם. לדוגמה מלחמת העולם הראשונה והשנייה יצרו "מחסור בידיים עובדות" והובילה לכניסת נשים לשוק העבודה. עם זאת בסופה של מלחמה בדרך כלל נוצרת אבטלה בקרב גברים שחזרו מהמלחמה וגילו שהמשרות שלהם תפוסות בידי נשים וגברים שלא לחמו. | | * ירידה של גודל האוכלוסייה, לדוגמה עקב מלחמה או מגיפה עשויה להוריד את האבטלה, ואף להכניס לשוק העבודה אוכלוסיות שלא השתתפו בו קודם. לדוגמה מלחמת העולם הראשונה והשנייה יצרו "מחסור בידיים עובדות" והובילה לכניסת נשים לשוק העבודה. עם זאת בסופה של מלחמה בדרך כלל נוצרת אבטלה בקרב גברים שחזרו מהמלחמה וגילו שהמשרות שלהם תפוסות בידי נשים וגברים שלא לחמו. |
| * קיצור שעות העבודה - קיצור שעות העבודה גורם לכך ששירות או מוצר שניתן לספק על ידי פחות אנשים שעובדים יותר שעות, מסופק על ידי יותר אנשים שעובדים פחות שעות, דבר שעשוי להוריד את האבטלה. עם זאת קיצור שבוע העובדה אינו תרופת קסם לאבטלה. מצד אחד הוא עשוי להקטין את שכר העובדים שכן הם עובדים במשך פחות שעות, וכל אחד מהם תורם פחות לתהליך הייצור. כמו כן הוא דורש מהפירמה שמעסיקה את העובדים להכשיר יותר עובדים וכך עלויות ההכשרה עולות. לקיצור שבוע העובדה יש השפעות נוספות - לדוגמה הורדת הביקוש למוצרים שונים שכעת עובדים יכולים להכין בעצמם במקום להסתמך על קניית מוצרים בשוק, מצד שני, הדבר מוזיל את יוקר המחייה לאותם עובדים. ומצד שלישי הזמן הפנוי יכול להיות מנוצל כדי ללמוד (לשפר הון אנושי), לעבוד במסגרת ארגונים ללא מטרות רווח, קהילה או משפחה ובכך לשפר [[הון חברתי]] ו/או [[הון טבעי]]. | | * קיצור שעות העבודה - קיצור שעות העבודה גורם לכך ששירות או מוצר שניתן לספק על ידי פחות אנשים שעובדים יותר שעות, מסופק על ידי יותר אנשים שעובדים פחות שעות, דבר שעשוי להוריד את האבטלה. עם זאת קיצור שבוע העובדה אינו תרופת קסם לאבטלה. מצד אחד הוא עשוי להקטין את שכר העובדים שכן הם עובדים במשך פחות שעות, וכל אחד מהם תורם פחות לתהליך הייצור. כמו כן הוא דורש מהפירמה שמעסיקה את העובדים להכשיר יותר עובדים וכך עלויות ההכשרה עולות. לקיצור שבוע העובדה יש השפעות נוספות - לדוגמה הורדת הביקוש למוצרים שונים שכעת עובדים יכולים להכין בעצמם במקום להסתמך על קניית מוצרים בשוק, מצד שני, הדבר מוזיל את יוקר המחייה לאותם עובדים. ומצד שלישי הזמן הפנוי יכול להיות מנוצל כדי ללמוד (לשפר הון אנושי), לעבוד במסגרת ארגונים ללא מטרות רווח, קהילה או משפחה ובכך לשפר [[הון חברתי]] ו/או [[הון טבעי]]. |
− | * [[אינפלציה]] - כאשר כמות ה[[כסף]] גדלה הדבר יכול להגביר (לתקופה מוגבלת) את הצמיחה הכלכלית - שכן כמות הכסף במשק מגבירה את הרושם של אנשים שיש להם יותר כסף, מעודדת אותם לצרוך יותר ודבר זה מגדיל את כמות התעסוקה. כלכלנים מזרמים שונים חלוקים ביניהם בשאלה כמה צמיחה כזו יכולה להמשך והאם היא בת קיימא. הזרם הקיינסיאני נוטה יותר בעד סוג כזה של הקטנת האבטלה בעוד הזרם השמרני טוען שמדובר בפתרון קצר-טווח שמייצר יותר נזק מתועלת. | + | * [[אינפלציה]] - כאשר כמות ה[[כסף]] גדלה הדבר יכול להגביר (לתקופה מוגבלת) את הצמיחה הכלכלית - שכן כמות הכסף במשק מגבירה את הרושם של אנשים שיש להם יותר כסף, מעודדת אותם לצרוך יותר ודבר זה מגדיל את כמות התעסוקה. כלכלנים מזרמים שונים חלוקים ביניהם בשאלה כמה צמיחה כזו יכולה להמשך והאם היא בת קיימא. הזרם הקיינסיאני נוטה יותר בעד סוג כזה של הקטנת האבטלה בעוד הזרם השמרני טוען שמדובר בפתרון קצר-טווח שמייצר יותר נזק מתועלת. |
| * [[אבטלה טכנולוגית]] - נוצרת כאשר בפלח תעשייתי מסויים עובדים רבים הופכים להיות מיותרים עקב [[שינוי טכנולוגי]] של [[תיעוש]] שמייצר אוטומטציה של תחום שבעבר דרש [[הון אנושי]] - דוגמאות כוללות דחיקתם של האורגים על ידי מכונות אריגה במאה ה-18, החלפת איכרים ופועלים חקלאיים על ידי מיכון חקלאי, החלפת מרכזיות טלפוניה במרכזיות אוטומטיות, החלפת עובדים בפסי ייצור במכונות וברובוטים, החלפת כורים במכונות כרייה, החלפת עובדי מטבח ומלצריות בעובדים לא מיומנים ובמכונות במסעדות [[מזון מהיר]], סגירת חנויות קמעוניות לטובת קניות באינטרנט, כיום מדובר על אפשרות של גל נוסף של אבטלה טכנולוגית כאשר רובוטים משוכללים יותר וזולים יותר וכן ומחשבים לומדים יחליפו אנשים במקצועות רבים שקיימים כיום לדוגמה החלפת נהגים מקצועיים של מוניות ואוטובוסים על ידי מכונית ללא נהג, החלפת טייסים ברובוטים. כלכלנים חלוקים בדעתם ביחס לאבטלה טכנולוגית, יש הטוענים כי אין בעיה אמיתית שכן כל מקצוע שנעלם עקב תיעוש מוזיל את המוצרים והשירותים דבר שמעודד עוד קניות בענפים אחרים ופיתוח של משרות חדשות בענפים אלה או בענפים אחרים. אחרים מצביעים על כך שיכולים לעבור לפעמים מספר עשורים בין העלמות משרות להופעתן, שהמשרות החדשות פתוחות בעיקר כלפי הצעירים וכן שככל שיש יותר תיעוש כך חשוב יותר חלקו של ההון בייצור ולכן סביר שהוא יקח נתח גדול יותר מההכנסות - כך שלא בטוח שתמיד הביקושים למשרות יגדלו בקצב מספק. | | * [[אבטלה טכנולוגית]] - נוצרת כאשר בפלח תעשייתי מסויים עובדים רבים הופכים להיות מיותרים עקב [[שינוי טכנולוגי]] של [[תיעוש]] שמייצר אוטומטציה של תחום שבעבר דרש [[הון אנושי]] - דוגמאות כוללות דחיקתם של האורגים על ידי מכונות אריגה במאה ה-18, החלפת איכרים ופועלים חקלאיים על ידי מיכון חקלאי, החלפת מרכזיות טלפוניה במרכזיות אוטומטיות, החלפת עובדים בפסי ייצור במכונות וברובוטים, החלפת כורים במכונות כרייה, החלפת עובדי מטבח ומלצריות בעובדים לא מיומנים ובמכונות במסעדות [[מזון מהיר]], סגירת חנויות קמעוניות לטובת קניות באינטרנט, כיום מדובר על אפשרות של גל נוסף של אבטלה טכנולוגית כאשר רובוטים משוכללים יותר וזולים יותר וכן ומחשבים לומדים יחליפו אנשים במקצועות רבים שקיימים כיום לדוגמה החלפת נהגים מקצועיים של מוניות ואוטובוסים על ידי מכונית ללא נהג, החלפת טייסים ברובוטים. כלכלנים חלוקים בדעתם ביחס לאבטלה טכנולוגית, יש הטוענים כי אין בעיה אמיתית שכן כל מקצוע שנעלם עקב תיעוש מוזיל את המוצרים והשירותים דבר שמעודד עוד קניות בענפים אחרים ופיתוח של משרות חדשות בענפים אלה או בענפים אחרים. אחרים מצביעים על כך שיכולים לעבור לפעמים מספר עשורים בין העלמות משרות להופעתן, שהמשרות החדשות פתוחות בעיקר כלפי הצעירים וכן שככל שיש יותר תיעוש כך חשוב יותר חלקו של ההון בייצור ולכן סביר שהוא יקח נתח גדול יותר מההכנסות - כך שלא בטוח שתמיד הביקושים למשרות יגדלו בקצב מספק. |
| * אבטלת משאבים - כלכלה המבוססת בעיקר על כריית [[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]] כרוכה לעיתים קרובות ב[[קללת המשאבים]] ו/או [[המחלה ההולנדית]] אשר יכולים להקשות על פיתוח ענפים אחרים במשק, עקב שילוב של [[שחיתות]], ייסוף המטבע המקומי, ממשל לא יעיל ששומר על כוחו תודות ל"כסף קל" וחוסר עניין של השלטון והאליטות בפיתוח [[הון אנושי]] עקב הסתמכות על כריית המשאבים. תכופות במדינות אלה יש מנגנון ממשלתי מנופח המייצר משרות מלאכותיות או סבסוד של האוכלוסייה בצורות שונות על ידי השלטון (לדוגמה סבסוד הדלק והמזון) כאשר יש ירידה במחיר המשאב בעולם או עקב דלדול המשאב המקומי, היכולת של השלטון להמשיך את הסבסוד ולקלוט עוד עובדים יורדת ונוצרת בעיית אבטלה ומרמור חברתי. תהליכים כאלה התרחשו לדוגמה ב[[סוריה]] ערב [[מלחמת האזרחים בסוריה]] וב[[מצרים]]. ראו פרטים נוספים גם ב[[השפעות כלכליות וחברתיות של נפט]]. | | * אבטלת משאבים - כלכלה המבוססת בעיקר על כריית [[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]] כרוכה לעיתים קרובות ב[[קללת המשאבים]] ו/או [[המחלה ההולנדית]] אשר יכולים להקשות על פיתוח ענפים אחרים במשק, עקב שילוב של [[שחיתות]], ייסוף המטבע המקומי, ממשל לא יעיל ששומר על כוחו תודות ל"כסף קל" וחוסר עניין של השלטון והאליטות בפיתוח [[הון אנושי]] עקב הסתמכות על כריית המשאבים. תכופות במדינות אלה יש מנגנון ממשלתי מנופח המייצר משרות מלאכותיות או סבסוד של האוכלוסייה בצורות שונות על ידי השלטון (לדוגמה סבסוד הדלק והמזון) כאשר יש ירידה במחיר המשאב בעולם או עקב דלדול המשאב המקומי, היכולת של השלטון להמשיך את הסבסוד ולקלוט עוד עובדים יורדת ונוצרת בעיית אבטלה ומרמור חברתי. תהליכים כאלה התרחשו לדוגמה ב[[סוריה]] ערב [[מלחמת האזרחים בסוריה]] וב[[מצרים]]. ראו פרטים נוספים גם ב[[השפעות כלכליות וחברתיות של נפט]]. |
שורה 30: |
שורה 30: |
| * מבחינה נפשית וגופנית אבטלה כרונית עלולה לגרום ל[[מתח]], ל[[דכאון]], לתדמית עצמית נמוכה, לפגיעה במערכת החיסונית ולגרור תחלואה ותמותה מוגברת. | | * מבחינה נפשית וגופנית אבטלה כרונית עלולה לגרום ל[[מתח]], ל[[דכאון]], לתדמית עצמית נמוכה, לפגיעה במערכת החיסונית ולגרור תחלואה ותמותה מוגברת. |
| * אבטלה עלולה להגביר מצב של [[מיתון כלכלי]] - שכן הפיטורים של אנשים גורמים לירידה בנכונות שלהם לקנות וכתוצאה מכך נפגעים היקפי הקניות והרווחים של פירמות נוספות. דבר זה הוא דוגמה ל[[לולאות משוב]] מחזקת. ראו הרחבה ב[[מחזור עסקים]]. | | * אבטלה עלולה להגביר מצב של [[מיתון כלכלי]] - שכן הפיטורים של אנשים גורמים לירידה בנכונות שלהם לקנות וכתוצאה מכך נפגעים היקפי הקניות והרווחים של פירמות נוספות. דבר זה הוא דוגמה ל[[לולאות משוב]] מחזקת. ראו הרחבה ב[[מחזור עסקים]]. |
− | * אבטלה גורמת לכך שעובדים שעדיין עובדים מוותרים על תנאים, מורידים את דרישות השכר שלהם ומוכנים להשקיע מאמץ רב יותר בעבודה. כתוצאה מכך הרווחיות של עסק מסויים יכולה לעלות, ובאופן כללי עסקים יכולים להנות משפע של עובדים במחיר מוזל. דבר זה עשוי להיות מנוע של [[צמיחה כלכלית]] ולכן לתפקד כ[[לולאת משוב]] מחלישה. | + | * אבטלה גורמת לכך שעובדים שעדיין עובדים מוותרים על תנאים, מורידים את דרישות השכר שלהם ומוכנים להשקיע מאמץ רב יותר בעבודה. כתוצאה מכך הרווחיות של עסק מסויים יכולה לעלות, ובאופן כללי עסקים יכולים להנות משפע של עובדים במחיר מוזל. דבר זה עשוי להיות מנוע של [[צמיחה כלכלית]] ולכן לתפקד כ[[לולאת משוב]] מחלישה. |
| * אבטלה מגבירה את המוטיבציה לעבודה וכן לרכישת השכלה או כישורים שיש להם דרישה בשוק העבודה, ולכן היא יכולה להגביר ביקוש והשקעה ב[[הון אנושי]]. | | * אבטלה מגבירה את המוטיבציה לעבודה וכן לרכישת השכלה או כישורים שיש להם דרישה בשוק העבודה, ולכן היא יכולה להגביר ביקוש והשקעה ב[[הון אנושי]]. |
| * אבטלה גבוהה ומתמשכת יכולה לגרום למרמור חזק וחוסר [[אמון]] של התושבים כלפי השיטה הכלכלית הקיימת או כלפי השלטון הקיים באותה תקופה. הדבר יכול לגרור הקמה של [[ארגוני עובדים]] חזקים שידרשו סיוע מהממשלה, החלפת שלטון ב[[בחירות דמוקרטיות]] או הפגנות מהומות והפיכה. במדינות רבות יש לשלטון ולאליטות אינטרס לקיים אחוזי אבטלה לא גבוהים מידי כדי לשמור על יציבות שלטונית. יש טענות כי בחלק מהמדינות שבהן התקיים "האביב הערבי" הרקע למהומות היה עליית האבטלה במדינות אלה. | | * אבטלה גבוהה ומתמשכת יכולה לגרום למרמור חזק וחוסר [[אמון]] של התושבים כלפי השיטה הכלכלית הקיימת או כלפי השלטון הקיים באותה תקופה. הדבר יכול לגרור הקמה של [[ארגוני עובדים]] חזקים שידרשו סיוע מהממשלה, החלפת שלטון ב[[בחירות דמוקרטיות]] או הפגנות מהומות והפיכה. במדינות רבות יש לשלטון ולאליטות אינטרס לקיים אחוזי אבטלה לא גבוהים מידי כדי לשמור על יציבות שלטונית. יש טענות כי בחלק מהמדינות שבהן התקיים "האביב הערבי" הרקע למהומות היה עליית האבטלה במדינות אלה. |
| * אבטלה גבוהה, במיוחד כזו שבה מעורבים מהגרים ופליטים מעוררת תכופות עליה של פוליטיקאים ומפלגות שמסיתים נגד המהגרים, קוראים לגרש אותם, להפלות אותם בקבלה לעבודה ולפעמים אף מקדמים אידאולוגיה גזענית או פאשיסטית. דוגמאות לכך כוללות את עליית מוסוליני באיטליה הפשיסטית, עליית היטלר בגרמניה, התחזקות הימין הקיצוני באירופה בימינו, ועלייתו של המועמד הרפובליקאי [[דונלאד טראמפ]] בארצות הברית. תכופות דבר זה מייצר מתח בין [[ימין כלכלי]] לשמאל כלכלי [[הומניזם|הומניסטי]], וכן בתוך הימין הכלכלי בין [[ליברליזם|ליברלים]] ו[[ליברטרים]] ו[[קפיטליסטים]] הדוגלים בהגירה חופשית (לפחות בתאוריה) לבין מפלגות שמרניות שתומכות בהגנה על בסיס לאום ו/או גזע על העובדים. לעיתים חוקי עבודה שמפלים לרעה [[מהגרי עבודה]] עלולים להשיג תוצאה הפוכה שכן המהגרים הופכים נואשים יותר ומוכנים לעבוד בכל עבודה, בתנאי עבודה קשים ובשכר נמוך, דבר שמגדיל את הביקוש שלהם בקרב מעסיקים. | | * אבטלה גבוהה, במיוחד כזו שבה מעורבים מהגרים ופליטים מעוררת תכופות עליה של פוליטיקאים ומפלגות שמסיתים נגד המהגרים, קוראים לגרש אותם, להפלות אותם בקבלה לעבודה ולפעמים אף מקדמים אידאולוגיה גזענית או פאשיסטית. דוגמאות לכך כוללות את עליית מוסוליני באיטליה הפשיסטית, עליית היטלר בגרמניה, התחזקות הימין הקיצוני באירופה בימינו, ועלייתו של המועמד הרפובליקאי [[דונלאד טראמפ]] בארצות הברית. תכופות דבר זה מייצר מתח בין [[ימין כלכלי]] לשמאל כלכלי [[הומניזם|הומניסטי]], וכן בתוך הימין הכלכלי בין [[ליברליזם|ליברלים]] ו[[ליברטרים]] ו[[קפיטליסטים]] הדוגלים בהגירה חופשית (לפחות בתאוריה) לבין מפלגות שמרניות שתומכות בהגנה על בסיס לאום ו/או גזע על העובדים. לעיתים חוקי עבודה שמפלים לרעה [[מהגרי עבודה]] עלולים להשיג תוצאה הפוכה שכן המהגרים הופכים נואשים יותר ומוכנים לעבוד בכל עבודה, בתנאי עבודה קשים ובשכר נמוך, דבר שמגדיל את הביקוש שלהם בקרב מעסיקים. |
| | | |
− | אבטלה עלולה לגרור הגדלה של [[עישון|עישון טבק]]. מחקר של האיחוד האירופי על מספר מדינות שם בשנת 1990 מצא כי בחלק מהמדינות שכיחות העישון בקרב גברים מובטלים גבוהה פי 2 ויותר לעומת גברים שמועסקים בעבודות מקצועיות (באוסטריה, צרפת, פינלנד, ושוודיה) בעוד במספר מדינות העישון היקף היה גבוה יותר אבל לא בהפרש גבוה כל כך (בלגיה, איסלנד). דבר זה נכון גם לגבי נשים שם אבטלה העלתה את אחוזי העישון פי 1.5 עד פי 2. {{הערה|שם=WorldBank2000| | + | אבטלה עלולה לגרור הגדלה של [[עישון|עישון טבק]]. מחקר של האיחוד האירופי על מספר מדינות שם בשנת 1990 מצא כי בחלק מהמדינות שכיחות העישון בקרב גברים מובטלים גבוהה פי 2 ויותר לעומת גברים שמועסקים בעבודות מקצועיות (באוסטריה, צרפת, פינלנד, ושוודיה) בעוד במספר מדינות העישון היקף היה גבוה יותר אבל לא בהפרש גבוה כל כך (בלגיה, איסלנד). דבר זה נכון גם לגבי נשים שם אבטלה העלתה את אחוזי העישון פי 1.5 עד פי 2. {{הערה|שם=WorldBank2000| |
− | Martin Bobak, Prabhat Jha, Son Nguyen, and Martin Jarvis , [http://siteresources.worldbank.org/INTETC/Resources/375990-1089904539172/041TO062.PDF Poverty and smoking], '[http://web.worldbank.org/WBSITE/EXTERNAL/TOPICS/EXTHEALTHNUTRITIONANDPOPULATION/EXTETC/0,,contentMDK:20226973~menuPK:478900~pagePK:148956~piPK:216618~theSitePK:376601,00.html Tobacco control in developing countries]' World Bank , World Health Organization, 2000 , page 41-61, }} [[השפעות בריאותיות של עישון טבק|עישון גורם נזקים בריאותיים מהותיים]] - בין היתר הוא גורם ל[[סיבות מוות בישראל|מוות מוקדם של אחד מתוך חמישה ישראלים]]. ומסיבה זו (כמו גם מסיבות אחרות) אבטלה נחשבת אחד [[גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות|הגורמים החברתיים המשפיעים על הבריאות]] ואשר מעודדים [[אי שוויון בריאותי]]. | + | Martin Bobak, Prabhat Jha, Son Nguyen, and Martin Jarvis , [http://siteresources.worldbank.org/INTETC/Resources/375990-1089904539172/041TO062.PDF Poverty and smoking], '[http://web.worldbank.org/WBSITE/EXTERNAL/TOPICS/EXTHEALTHNUTRITIONANDPOPULATION/EXTETC/0,,contentMDK:20226973~menuPK:478900~pagePK:148956~piPK:216618~theSitePK:376601,00.html Tobacco control in developing countries]' World Bank , World Health Organization, 2000 , page 41-61, }} [[השפעות בריאותיות של עישון טבק|עישון גורם נזקים בריאותיים מהותיים]] - בין היתר הוא גורם ל[[סיבות מוות בישראל|מוות מוקדם של אחד מתוך חמישה ישראלים]]. ומסיבה זו (כמו גם מסיבות אחרות) אבטלה נחשבת אחד [[גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות|הגורמים החברתיים המשפיעים על הבריאות]] ואשר מעודדים [[אי שוויון בריאותי]]. |
| | | |
| ==לקריאה נוספת== | | ==לקריאה נוספת== |