שינויים

[[קובץ:אנטומיה-של-מגיפה.jpg|350px|ממוזער|עטיפת הספר "אנטומיה של מגיפה" בעברית]]

[[קובץ:אנטומיה-של-מגיפה.jpg|350px|ממוזער|עטיפת הספר "אנטומיה של מגיפה" בעברית]]

'''אנטומיה של מגפה''' (באנגלית: '''Anatomy of an Epidemic: Magic Bullets, Psychiatric Drugs, and the Astonishing Rise of Mental Illness in America''') הוא ספר עיון מאת העיתונאי האמריקאי רוברט וויטאקר, שיצא לאור בשנת 2010. הטענה המרכזית שמציג וויטאקר בספר היא שהגישה הפרמוקולוגית לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות, קרי מתן כדורים אנטי־פסיכוטיים לסובלים מהפרעות נפשיות שונות, נכשלה. וויטאקר טוען כי אף ש[[תרופות פסיכיאטריות]] עשויות להיות יעילות בטווח הקצר, ואף שחלק מהמטופלים עשויים להפיק מהן תועלת לתקופות ארוכות יותר, בטווח ארוך יותר ובאופן כללי התרופות האלה מחמירות את ההפרעות הנפשיות העיקריות, ומגדילות את הסיכוי שהמטופל ייהפך לחולה כרוני ואף יסבול מתסמינים חדשים וחמורים יותר. {{הערה|שם=vitaker1}} הספר, שנהפך לרב־מכר ופורסם בעשרות מדינות ובהן ישראל (בהוצאת פוקוס), זכה בפרס איגוד העיתונאים החוקרים בארה"ב (IRE) לספר הטוב ביותר ב–2010. {{הערה|[https://ire.org/awards/ire-awards/winners/2010-ire-awards-winners/#book RE Awards 2010". Investigative Reporters and Editors]}}

'''אנטומיה של מגפה''' (באנגלית: '''Anatomy of an Epidemic: Magic Bullets, Psychiatric Drugs, and the Astonishing Rise of Mental Illness in America''') הוא ספר עיון מאת העיתונאי האמריקאי רוברט וויטאקר, שיצא לאור בשנת 2010. הטענה המרכזית שמציג וויטאקר בספר היא שהגישה הפרמוקולוגית לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות, קרי מתן כדורים אנטי־פסיכוטיים לסובלים מהפרעות נפשיות שונות, נכשלה. וויטאקר טוען כי אף ש[[תרופות פסיכיאטריות]] עשויות להיות יעילות בטווח הקצר, ואף שחלק מהמטופלים עשויים להפיק מהן תועלת לתקופות ארוכות יותר, בטווח ארוך יותר ובאופן כללי התרופות האלה מחמירות את ההפרעות הנפשיות העיקריות, ומגדילות את הסיכוי שהמטופל ייהפך לחולה כרוני ואף יסבול מתסמינים חדשים וחמורים יותר. {{הערה|שם=vitaker1}} הספר, שנהפך לרב־מכר ופורסם בעשרות מדינות ובהן ישראל (בהוצאת פוקוס), זכה בפרס איגוד העיתונאים החוקרים בארה"ב (IRE) לספר הטוב ביותר ב–2010. {{הערה|[https://ire.org/awards/ire-awards/winners/2010-ire-awards-winners/#book RE Awards 2010". Investigative Reporters and Editors]}}

ווטיקאר שואל מדוע כמות האנשים שמקבלים הכרה ב[[נכות|נכות נפשית]] בארצות הברית גדלה בשיעור של כמעט פי 2 מאז 1987, ומדוע גידול דומה נמצא במדינות מערביות נוספות. לטענתו תרופות רבות למחלות נפשיות כמו [[דיכאון]] שעשויות לשפר את המצב הבריאותי לטווח קצר עלולות להחמיר את מצב רוב החולים בטווח ארוך יותר.  

ווטיקאר שואל מדוע כמות האנשים שמקבלים הכרה ב[[נכות|נכות נפשית]] בארצות הברית גדלה בשיעור של כמעט פי 2 מאז 1987, ומדוע גידול דומה נמצא במדינות מערביות נוספות. לטענתו תרופות רבות למחלות נפשיות כמו [[דיכאון]] שעשויות לשפר את המצב הבריאותי לטווח קצר עלולות להחמיר את מצב רוב החולים בטווח ארוך יותר.  

וויטאקר, חוקר את תעשיית התרופות במשך 30 שנה, טוען כי יש בעיה גדולה בתחום התרופות הפסיכיאטריות. "הבעיה האמיתית של התעשייה הזאת היא שמדובר בעסק, ועסק מאוד רווחי" אמר וויטאקר והמשיך: ב-"1987 הוציאו מטופלים בעולם 800 מיליון דולר בשנה על תרופות [[דיכאון|אנטי־דיכאוניות]], ב–2007 המספר כבר זינק ל–25 מיליארד דולר, ועכשיו מוציאים יותר מ–40 מיליארד דולר בשנה. כל העסק הזה מונע על ידי תאגידים שרוצים להרוויח כסף. אחד מכל חמישה אמריקאים לוקח תרופות פסיכיאטריות, בעיקר אנטי־דיכאוניות". {{הערה|שם=vitaker1|נדן פלדמן, [https://www.themarker.com/markerweek/1.5724270 "טירוף מוחלט": נכנסתם לדיכאון? חכו רגע לפני שאתם מסתערים על הציפרלקס], דה מרקר, 13.01.2018}}

וויטאקר, חוקר את תעשיית התרופות במשך 30 שנה, טוען כי יש בעיה גדולה בתחום התרופות הפסיכיאטריות. "הבעיה האמיתית של התעשייה הזאת היא שמדובר בעסק, ועסק מאוד רווחי" אמר וויטאקר והמשיך: ב-"1987 הוציאו מטופלים בעולם 800 מיליון דולר בשנה על תרופות [[דיכאון|אנטי־דיכאוניות]], ב–2007 המספר כבר זינק ל–25 מיליארד דולר, ועכשיו מוציאים יותר מ–40 מיליארד דולר בשנה. כל העסק הזה מונע על ידי תאגידים שרוצים להרוויח כסף. אחד מכל חמישה אמריקאים לוקח תרופות פסיכיאטריות, בעיקר אנטי־דיכאוניות". {{הערה|שם=vitaker1|נדן פלדמן, [https://www.themarker.com/markerweek/1.5724270 "טירוף מוחלט": נכנסתם לדיכאון? חכו רגע לפני שאתם מסתערים על הציפרלקס], דה מרקר, 13.01.2018}}

==עליה בכמות התחלואה הנפשית ובצריכת התרופות==

==עליה בכמות התחלואה הנפשית ובצריכת התרופות==

הנתונים מראים כי יש עליה בכמות ה[[נכות]] עקב מחלות נפש במדינות שונות. גם בארצות הברית וגם במדינות שיש בהן מערכות רווחה. בין 1990 ל–2011 מספר האנשים שמקבלים קצבת נכות בשל מחלת נפש באוסטרליה, זינק פי ארבעה — ליותר מ–240 אלף איש. בדנמרק המספר קפץ פי 2.5 בין 1999 ל–2010, בניו זילנד הנתון הוכפל בין 1998 ל–2011, ובגרמניה מספר מקבלי קצבת הנכות הנפשית עלה מ–39 אלף איש בשנת 2000 — ליותר מ–70 אלף ב–2010. {{הערה|שם=vitaker1}}

הנתונים מראים כי יש עליה בכמות ה[[נכות]] עקב מחלות נפש במדינות שונות. גם בארצות הברית וגם במדינות שיש בהן מערכות רווחה. בין 1990 ל–2011 מספר האנשים שמקבלים קצבת נכות בשל מחלת נפש באוסטרליה, זינק פי ארבעה — ליותר מ–240 אלף איש. בדנמרק המספר קפץ פי 2.5 בין 1999 ל–2010, בניו זילנד הנתון הוכפל בין 1998 ל–2011, ובגרמניה מספר מקבלי קצבת הנכות הנפשית עלה מ–39 אלף איש בשנת 2000 — ליותר מ–70 אלף ב–2010. {{הערה|שם=vitaker1}}

העליה החדה בכמות החולים הכרוניים במחלות נפש התרחשה יחד עם גידול חד בשימוש בתרופות פסיכיאטריות. לדוגמה בתחום ה[[דיכאון]] - בארה"ב השימוש בכדורים אנטי־דיכאוניים טיפס ב–65% בין 1999 ל–2014, לפי נתונים שפירסם בשנה שעברה הממשל האמריקאי. בגרמניה, השימוש בכדורים אנטי־דיכאוניים גדל תוך ארבע שנים ב–46%, בספרד ופורטוגל ב–20%, וגידול בצריכה נרשם בכל 25 המדינות המפותחות שנכללו במחקר שערך ארגון OECD בתחילת העשור. חוקרי OECD מצאו שתי סיבות מרכזיות לגידול בשימוש בתרופות אנטי־דיכאוניות: האחד הוא שהטיפול נמשך יותר מבעבר, והשני הוא שרופאים ופסיכיאטרים רושמים כיום כדורים לא רק למצב דיכאון קשה, אלא גם למצבים מתונים יותר של דיכאון, כמו גם לסוגים שונים של חרדה ובעיות נוספות.{{הערה|שם=vitaker1}}

העליה החדה בכמות החולים הכרוניים במחלות נפש התרחשה יחד עם גידול חד בשימוש בתרופות פסיכיאטריות. לדוגמה בתחום ה[[דיכאון]] - בארה"ב השימוש בכדורים אנטי־דיכאוניים טיפס ב–65% בין 1999 ל–2014, לפי נתונים שפירסם בשנה שעברה הממשל האמריקאי. בגרמניה, השימוש בכדורים אנטי־דיכאוניים גדל תוך ארבע שנים ב–46%, בספרד ופורטוגל ב–20%, וגידול בצריכה נרשם בכל 25 המדינות המפותחות שנכללו במחקר שערך ארגון OECD בתחילת העשור. חוקרי OECD מצאו שתי סיבות מרכזיות לגידול בשימוש בתרופות אנטי־דיכאוניות: האחד הוא שהטיפול נמשך יותר מבעבר, והשני הוא שרופאים ופסיכיאטרים רושמים כיום כדורים לא רק למצב דיכאון קשה, אלא גם למצבים מתונים יותר של דיכאון, כמו גם לסוגים שונים של חרדה ובעיות נוספות.{{הערה|שם=vitaker1}}

לפי נתוני חברת מחקרי הבריאות IMS, בשנת 2014 ניתנו בארצות הברית 20 אלף מרשמים ל[[תרופות פסיכיאטריות]] לפעוטות עד גיל שנתיים. דבר זה מהווה עליה של 50% לעומת 2013.  

לפי נתוני חברת מחקרי הבריאות IMS, בשנת 2014 ניתנו בארצות הברית 20 אלף מרשמים ל[[תרופות פסיכיאטריות]] לפעוטות עד גיל שנתיים. דבר זה מהווה עליה של 50% לעומת 2013.  

מספר המרשמים שניתנו לפעוטות של פרוזאק, כדור פופולרי לטיפול בדיכאון, היה גדול פי ארבעה, והסתכם בארה"ב באותה שנה ב–83 אלף. מגמת הגידול לא נעצרה מאז.{{הערה|שם=vitaker1}}

מספר המרשמים שניתנו לפעוטות של פרוזאק, כדור פופולרי לטיפול בדיכאון, היה גדול פי ארבעה, והסתכם בארה"ב באותה שנה ב–83 אלף. מגמת הגידול לא נעצרה מאז.{{הערה|שם=vitaker1}}

==ניגודי אינטרסים של הפסיכיאטרים וטענות להטיית מחקרים ==

==ניגודי אינטרסים של הפסיכיאטרים וטענות להטיית מחקרים ==

{{הפניה לערך מורחב|הטיית מחקרים על ידי חברות תרופות}}

{{הפניה לערך מורחב|הטיית מחקרים על ידי חברות תרופות}}

לפי וויטקאר הממסד הפסיכיאטרי בארצות הברית נמצא ב[[ניגוד אינטרסים]] משום שתרופות פסיכיאטריות הן האמצעי העיקרי של הפסיכיאטרים כיום. לפי וויטקאר יש [[פרסום סלקטיבי של מחקרים]] - כשקיבלו תוצאות לא טובות במחקרים, פשוט לא פירסמו אותן. דוגמה לכך היא מחקר ארוך טווח על סכיזופרניה בארה"ב מ–2008, שלפי וויטקאר הוא הטוב ביותר שנעשה אי־פעם. המחקר הזה הפיק תוצאות מפתיעות- אנשים שסבלו מסכיזופרניה ולא נטלו תרופות היו בעלי סיכוי גבוה פי שמונה להשתקם לעומת אלה שנטלו תרופות. לפי וויטקאר הממצאים היו כל כך מפתיעים, שאיגוד הפסיכיאטרים האמריקאי (APA) העדיף לא לפרסם את המחקר הזה, כי הוא סותר את כל מה שהם האמינו בו. {{הערה|שם=vitaker1}}

לפי וויטקאר הממסד הפסיכיאטרי בארצות הברית נמצא ב[[ניגוד אינטרסים]] משום שתרופות פסיכיאטריות הן האמצעי העיקרי של הפסיכיאטרים כיום. לפי וויטקאר יש [[פרסום סלקטיבי של מחקרים]] - כשקיבלו תוצאות לא טובות במחקרים, פשוט לא פירסמו אותן. דוגמה לכך היא מחקר ארוך טווח על סכיזופרניה בארה"ב מ–2008, שלפי וויטקאר הוא הטוב ביותר שנעשה אי־פעם. המחקר הזה הפיק תוצאות מפתיעות- אנשים שסבלו מסכיזופרניה ולא נטלו תרופות היו בעלי סיכוי גבוה פי שמונה להשתקם לעומת אלה שנטלו תרופות. לפי וויטקאר הממצאים היו כל כך מפתיעים, שאיגוד הפסיכיאטרים האמריקאי (APA) העדיף לא לפרסם את המחקר הזה, כי הוא סותר את כל מה שהם האמינו בו. {{הערה|שם=vitaker1}}

יש לציין כי פרסום סלקטיבי של מחקרים הוא דבר נפוץ למדי בתחום הניסויים הקליניים. לפי הארגון [[AllTrials]] שנאבק בתופעה, כמחצית מהניסויים הקליניים שנערכים לא מפרסמים את התוצאות שלהם ודבר זה מעלה חשש כבד להטיית מחקרים. נמצאה לפחות הטיה אחת נרחבת בתחום של תרופות נגד [[דיכאון]] בשיטה זו. ב-2008 התפרסם מחקר על פרסום סלקטיבי של מחקרים, לגבי 12 תרופות נגד דיכאון, בעיתון היוקרתי "ניו אינגלד ג'ורנל אוף מידסן". בעוד שכמחצית מהמחקרים בידי ה-FDA הצביעו על תוצאות שליליות או לא חד משמעיות לגבי תרופות אלה, הפרסום הסלקטיבי של המחקרים גרם לרושם לפיו מעל 90% מהמחקרים היו בעלי תוצאות חיוביות.

יש לציין כי פרסום סלקטיבי של מחקרים הוא דבר נפוץ למדי בתחום הניסויים הקליניים. לפי הארגון [[AllTrials]] שנאבק בתופעה, כמחצית מהניסויים הקליניים שנערכים לא מפרסמים את התוצאות שלהם ודבר זה מעלה חשש כבד להטיית מחקרים. נמצאה לפחות הטיה אחת נרחבת בתחום של תרופות נגד [[דיכאון]] בשיטה זו. ב-2008 התפרסם מחקר על פרסום סלקטיבי של מחקרים, לגבי 12 תרופות נגד דיכאון, בעיתון היוקרתי "ניו אינגלד ג'ורנל אוף מידסן". בעוד שכמחצית מהמחקרים בידי ה-FDA הצביעו על תוצאות שליליות או לא חד משמעיות לגבי תרופות אלה, הפרסום הסלקטיבי של המחקרים גרם לרושם לפיו מעל 90% מהמחקרים היו בעלי תוצאות חיוביות.

בנוסף וויטאקר טוען כי [[ניכור חברתי]] גדול שיש בארה"ב גורם להגדלת הבעיות הפסיכולוגיות שם. " אפשר לטעון שיש כאן תאגידי תרופות שנשענים על הניכור הזה, אבל זה בטח לא פותר את הבעיה. תרופות אנטי־דיכאוניות לא יפתרו בעיה של [[בדידות]]".{{הערה|שם=vitaker1}}

בנוסף וויטאקר טוען כי [[ניכור חברתי]] גדול שיש בארה"ב גורם להגדלת הבעיות הפסיכולוגיות שם. " אפשר לטעון שיש כאן תאגידי תרופות שנשענים על הניכור הזה, אבל זה בטח לא פותר את הבעיה. תרופות אנטי־דיכאוניות לא יפתרו בעיה של [[בדידות]]".{{הערה|שם=vitaker1}}

וויטקאר פעיל כיום בארגון Mad in America. הארגון מוקדש למטרת שינוי הטיפול הפסיכיאטרי (בארצות הברית ובמדינות נוספות) - הפעילים בו מאמינים כי [[פרדיגמה|הפרדיגמה]] השולטת כיום של מתן תרופות לטיפול בבעיות נפשיות נכשלה, וכי המחקר המדעי כמו גם ניסיון החיים של מי שאובחנו בהפרעות נפשיות מחייב שינוי דרסטי בנושא.

וויטקאר פעיל כיום בארגון Mad in America. הארגון מוקדש למטרת שינוי הטיפול הפסיכיאטרי (בארצות הברית ובמדינות נוספות) - הפעילים בו מאמינים כי [[פרדיגמה|הפרדיגמה]] השולטת כיום של מתן תרופות לטיפול בבעיות נפשיות נכשלה, וכי המחקר המדעי כמו גם ניסיון החיים של מי שאובחנו בהפרעות נפשיות מחייב שינוי דרסטי בנושא.

==תגובות==

==תגובות==