שינויים

==תורת הערך המשולבת- מבוא==

==תורת הערך המשולבת- מבוא==

תופעות טבעיות רבות אינן מוסברות על ידי גורם יחיד או מנגנון יחיד. סרטן לדוגמא, הינו סימפטום (כמו שיעול), הנגרם על ידי 200 מחלות. לחלק מהמחלות יש אולי גורמים סביבתיים דומים ( מחלות לב וסרטן ראות יכולים להיגרם מעישון לדוגמא), אבל באופן כללי, אי אפשר לדבר על מנגנון אחד ויחיד ומעל לזה סיבה אחת ויחידה לסרטן. בהעדר הצלחה של תורת ערך אחת, נראה לי נכון לבחון שילוב בין תורות ערך שונות.  

תופעות טבעיות רבות אינן מוסברות על ידי גורם יחיד או מנגנון יחיד. סרטן לדוגמה, הינו סימפטום (כמו שיעול), הנגרם על ידי 200 מחלות. לחלק מהמחלות יש אולי גורמים סביבתיים דומים ( מחלות לב וסרטן ראות יכולים להיגרם מעישון לדוגמה), אבל באופן כללי, אי אפשר לדבר על מנגנון אחד ויחיד ומעל לזה סיבה אחת ויחידה לסרטן. בהעדר הצלחה של תורת ערך אחת, נראה לי נכון לבחון שילוב בין תורות ערך שונות.  

===תורות ערך===

===תורות ערך===

האדם הוא קודם כל דבר ממשי שיש לו קיום פיסי וככזה הוא מוגבל על ידי חוקי הפיזיקה, בצורה דומה חוקי הכימיה מגבילים אותו. בתחילה נראה שהצהרות אלו הן מופשטות מידי מכדי להיות מועילות. אולם הכלכלה עוסקת באינטראקציות לא רק בין בני האדם אלא גם בינם לבין סביבתם החומרית. נראה לכן הגיוני שלחלק מחוקי הפיזיקה והכימיה תהיה השפעה כלכלית.  

האדם הוא קודם כל דבר ממשי שיש לו קיום פיסי וככזה הוא מוגבל על ידי חוקי הפיזיקה, בצורה דומה חוקי הכימיה מגבילים אותו. בתחילה נראה שהצהרות אלו הן מופשטות מידי מכדי להיות מועילות. אולם הכלכלה עוסקת באינטראקציות לא רק בין בני האדם אלא גם בינם לבין סביבתם החומרית. נראה לכן הגיוני שלחלק מחוקי הפיזיקה והכימיה תהיה השפעה כלכלית.  

נראה לי שאנו יודעים מעט מידי על הכלכלה מכדי להבין את התרומה של פיזיקה לתחום זה. יש טענות, לדוגמא, כי פונקציות הייצור סותרות את החוק הראשון והשני של התרמודינמיקה. יש אולי השפעות נוספות. בשלב זה אני רוצה לדלג על תחום הפיזיקה והכימיה כדי לעבור לקשרים בין ביולוגיה לכלכלה שהם לדעתי, משמעותיים וברורים יותר בשלב זה.  

נראה לי שאנו יודעים מעט מידי על הכלכלה מכדי להבין את התרומה של פיזיקה לתחום זה. יש טענות, לדוגמה, כי פונקציות הייצור סותרות את החוק הראשון והשני של התרמודינמיקה. יש אולי השפעות נוספות. בשלב זה אני רוצה לדלג על תחום הפיזיקה והכימיה כדי לעבור לקשרים בין ביולוגיה לכלכלה שהם לדעתי, משמעותיים וברורים יותר בשלב זה.  

===השפעות ישירות ועקיפות===

===השפעות ישירות ועקיפות===

ביולוגיה כפופה לא רק לאילוצי הכימיה (לדוגמה מבנה ותפקוד הדי.אנ.איי. מבוסס על התכונות הכימיות של המולקולות המרכיבות אותו), אלא גם לאילוצים פיזיים. לדוגמא, אחת הסיבות מדוע לא מוצאים חרקים בגודל אדם היא ששלד החיצוני שיש להם יהיה פשוט כבד מידי בגדלים כאלה. שלד פנימי הוא פתרון הרבה יותר יעיל ליצורים מעל גודל מסויים. בצורה דומה, אילוצים תרמודינמיים  לא מאפשרים ליצורים בעלי דם חם להיות קטנים מידי. איבוד החום נגזר מהיחס בין שטח הפנים לנפח, ויחס זה גדל ככל שיורדים בנפחו של היצור החי.   

ביולוגיה כפופה לא רק לאילוצי הכימיה (לדוגמה מבנה ותפקוד הדי.אנ.איי. מבוסס על התכונות הכימיות של המולקולות המרכיבות אותו), אלא גם לאילוצים פיזיים. לדוגמה, אחת הסיבות מדוע לא מוצאים חרקים בגודל אדם היא ששלד החיצוני שיש להם יהיה פשוט כבד מידי בגדלים כאלה. שלד פנימי הוא פתרון הרבה יותר יעיל ליצורים מעל גודל מסויים. בצורה דומה, אילוצים תרמודינמיים  לא מאפשרים ליצורים בעלי דם חם להיות קטנים מידי. איבוד החום נגזר מהיחס בין שטח הפנים לנפח, ויחס זה גדל ככל שיורדים בנפחו של היצור החי.   

לפיזיקה יש אם כן השפעות ישירות – מהפיזיקה על הביולוגיה. אבל יש לה גם השפעות עקיפות – אילוצים פיזיקליים מעצבים את הכימיה וזאת בתורה מציבה אילוצים על הביולוגיה. לדבר הזה תהיה משמעות חזקה בהמשך. נראה שלביולוגיה יש השפעה ישירה חזקה על הכלכלה, אבל חלק חשוב מההשפעות של אילוצים ביולוגיים או פיזיקליים על הכלכלה יהיה לא באופן ישיר אלא באופן עקיף – לדוגמה  השפעות של הביולוגיה על הפסיכולוגיה תגרור אילוץ פסיכולוגי שיניב התנהגות כלכלית.  

לפיזיקה יש אם כן השפעות ישירות – מהפיזיקה על הביולוגיה. אבל יש לה גם השפעות עקיפות – אילוצים פיזיקליים מעצבים את הכימיה וזאת בתורה מציבה אילוצים על הביולוגיה. לדבר הזה תהיה משמעות חזקה בהמשך. נראה שלביולוגיה יש השפעה ישירה חזקה על הכלכלה, אבל חלק חשוב מההשפעות של אילוצים ביולוגיים או פיזיקליים על הכלכלה יהיה לא באופן ישיר אלא באופן עקיף – לדוגמה  השפעות של הביולוגיה על הפסיכולוגיה תגרור אילוץ פסיכולוגי שיניב התנהגות כלכלית.  

דוגמה ראשונה היא [[תיבת אדג'וורת']] בה לומדים תלמידי הכלכלה כיצד השוק ממקסם תועלות. הוסיפו לתיבה זו קו מקוקו שמייצג סף כזה, שימו את החלוקה הראשונית בתוך תחום כזה, ותראו שאי אפשר יותר לדבר על פארטו אופטימלי או על השקה – הצד השני יכול להציע כל עסקה והצד ה"רעב" תמיד יסכים לה.

דוגמה ראשונה היא [[תיבת אדג'וורת']] בה לומדים תלמידי הכלכלה כיצד השוק ממקסם תועלות. הוסיפו לתיבה זו קו מקוקו שמייצג סף כזה, שימו את החלוקה הראשונית בתוך תחום כזה, ותראו שאי אפשר יותר לדבר על פארטו אופטימלי או על השקה – הצד השני יכול להציע כל עסקה והצד ה"רעב" תמיד יסכים לה.

יכולה להישאל השאלה מדוע שהצד העשיר לא יציע פרוטות תמורת מה שהצד העני מציע (בדרך כלל עבודה תמורת שכר) – והתשובה היא שיש חסמים תחתונים גם להצעה של הצד העשיר שמונעות ממנו להוריד את השכר יותר מדי. לדוגמא, תמותה גבוהה מידי של עובדים עומדת בניגוד לאינטרס הישיר של המעביד היות והוא יצטרך להכשיר בכל פעם עובדים חדשים. לכן האינטרס של רוב המעבידים הינו לא לשלם שכר נמוך ככל האפשר אלא לשלם שכר נמוך שיאפשר לעובדים להתקיים. בנוסף ישנה תחרות מצד מעסיקים אחרים, תקנות, נורמות ומוסר שיכולים לגרום לשכר להיות מעל לסף הקיום.  

יכולה להישאל השאלה מדוע שהצד העשיר לא יציע פרוטות תמורת מה שהצד העני מציע (בדרך כלל עבודה תמורת שכר) – והתשובה היא שיש חסמים תחתונים גם להצעה של הצד העשיר שמונעות ממנו להוריד את השכר יותר מדי. לדוגמה, תמותה גבוהה מידי של עובדים עומדת בניגוד לאינטרס הישיר של המעביד היות והוא יצטרך להכשיר בכל פעם עובדים חדשים. לכן האינטרס של רוב המעבידים הינו לא לשלם שכר נמוך ככל האפשר אלא לשלם שכר נמוך שיאפשר לעובדים להתקיים. בנוסף ישנה תחרות מצד מעסיקים אחרים, תקנות, נורמות ומוסר שיכולים לגרום לשכר להיות מעל לסף הקיום.  

   

   

מובן שכל זה תופס רק לגבי עובדים שקל יחסית להחליף. עבור עובדים שנמצאים במחסור עקב הכשרה ארוכה הסיפור הוא שונה, והשפעתו של סף הסיכון אינה משמעותית.

מובן שכל זה תופס רק לגבי עובדים שקל יחסית להחליף. עבור עובדים שנמצאים במחסור עקב הכשרה ארוכה הסיפור הוא שונה, והשפעתו של סף הסיכון אינה משמעותית.