שינויים

אך האם התאוריה הכלכלית הינה מדע בכלל?

אך האם התאוריה הכלכלית הינה מדע בכלל?

קרל פופר נתן הגדרה מעניינת להבחנה בין תאוריה מדעית לאחת שאינה כזו. "תאוריה מדעית", טען פופר, "היא כזו שמסוגלת לספק תחזיות הניתנות להפרכה". זאת אומרת שתאוריה מדעית לא ניבחנת בכך שהיא מספקת תחזיות המתאמתות, אלא בכך שהיא מספקת תחזיות ש(לפחות באופן תאורטי) ניתנות להפרכה. לדוגמא, האמונה באלוהים אינה מדעית, משום שכל ניסוי בו יופרך קיום האל יענה מייד בתשובה שהאל סידר את העולם כך שתוצאות הניסוי יראו כאילו הן מפריכות את קיומו, ובכך הניסוי רק הוכיח את עוצמתו של האל...

קרל פופר נתן הגדרה מעניינת להבחנה בין תאוריה מדעית לאחת שאינה כזו. "תאוריה מדעית", טען פופר, "היא כזו שמסוגלת לספק תחזיות הניתנות להפרכה". זאת אומרת שתאוריה מדעית לא ניבחנת בכך שהיא מספקת תחזיות המתאמתות, אלא בכך שהיא מספקת תחזיות ש(לפחות באופן תאורטי) ניתנות להפרכה. לדוגמה, האמונה באלוהים אינה מדעית, משום שכל ניסוי בו יופרך קיום האל יענה מייד בתשובה שהאל סידר את העולם כך שתוצאות הניסוי יראו כאילו הן מפריכות את קיומו, ובכך הניסוי רק הוכיח את עוצמתו של האל...

לעומת זאת, פיזיקה על פי מבחן זה היא כן מדע, היות והתחזית של ניוטון לדוגמא, מספקות תחזיות שבסופו של דבר הן בלתי מדוייקות.  

לעומת זאת, פיזיקה על פי מבחן זה היא כן מדע, היות והתחזית של ניוטון לדוגמה, מספקות תחזיות שבסופו של דבר הן בלתי מדוייקות.  

ובכן, האם הכלכלה הינה מדע?

ובכן, האם הכלכלה הינה מדע?

ניתוח ביקורתי הוא סוג של בחינה של תיאוריות במדעי החברה. הבחינה הביקורתית מניחה שמהלכים חברתיים לא קורים מאליהם, אלא שיש אנשים בעלי אינטרסים שדאגו שהדברים יקרו כפי שקרו. לכן, כשמוצגת תאוריה חברתית, אין לשאול אך ורק אם הנחות היסוד תקפות ואם אין בתאוריה סתירה פנימית (כפי שבוחנים, למשל, תאוריה פיזיקלית), אלא יש לחפש מי מרוויח מתיאור המציאות כפי שהיא מוצגת בתאוריה, ואילו אינטרסים התאוריה משרתת.

ניתוח ביקורתי הוא סוג של בחינה של תיאוריות במדעי החברה. הבחינה הביקורתית מניחה שמהלכים חברתיים לא קורים מאליהם, אלא שיש אנשים בעלי אינטרסים שדאגו שהדברים יקרו כפי שקרו. לכן, כשמוצגת תאוריה חברתית, אין לשאול אך ורק אם הנחות היסוד תקפות ואם אין בתאוריה סתירה פנימית (כפי שבוחנים, למשל, תאוריה פיזיקלית), אלא יש לחפש מי מרוויח מתיאור המציאות כפי שהיא מוצגת בתאוריה, ואילו אינטרסים התאוריה משרתת.

לעיתים ניתן למצוא ממש כיצד בעלי האינטרסים תפרו תאוריה המתאימה לצורכיהם. לדוגמה אפשר להביא את התאוריה של הלבנים בארצות הברית לפיה השחורים היו קרובים לקופים, ולכן מוסרי להשתמש בהם כעבדים. לפעמים הקשר הוא עקיף, נסיבתי, ואולי כלל לא מודע [דוגמא]. בכל מקרה, חשיפת האינטרסים מאחורי התאוריה מאפשרת את חשיפת מערכי הכוח הנסתרים בחברה, שהם פעמים רבות נצלנים ומדכאים.

לעיתים ניתן למצוא ממש כיצד בעלי האינטרסים תפרו תאוריה המתאימה לצורכיהם. לדוגמה אפשר להביא את התאוריה של הלבנים בארצות הברית לפיה השחורים היו קרובים לקופים, ולכן מוסרי להשתמש בהם כעבדים. לפעמים הקשר הוא עקיף, נסיבתי, ואולי כלל לא מודע [דוגמה]. בכל מקרה, חשיפת האינטרסים מאחורי התאוריה מאפשרת את חשיפת מערכי הכוח הנסתרים בחברה, שהם פעמים רבות נצלנים ומדכאים.

בקורס זה ננסה ללמוד טכניקות של ניתוח ביקורתי, ולהפעיל אותן על מדע(י) הכלכלה. הכלכלה, בהיותה מסדירה את יחסי הקניין והבעלות בחברה שלנו, מהווה את אחד ממנגנוני הפעלת הכוח העיקריים, וכיום אולי העיקרי שבהם. אי לכך, חשיפת האינטרסים וההטעיות בתאוריה הם שלב ראשון בניסיון לבנות מערכת חברתית חליפית, מערכת שתהא מבוססת על אמון, שייכות, קהילתיות, והרמוניה עם עולם הטבע.

בקורס זה ננסה ללמוד טכניקות של ניתוח ביקורתי, ולהפעיל אותן על מדע(י) הכלכלה. הכלכלה, בהיותה מסדירה את יחסי הקניין והבעלות בחברה שלנו, מהווה את אחד ממנגנוני הפעלת הכוח העיקריים, וכיום אולי העיקרי שבהם. אי לכך, חשיפת האינטרסים וההטעיות בתאוריה הם שלב ראשון בניסיון לבנות מערכת חברתית חליפית, מערכת שתהא מבוססת על אמון, שייכות, קהילתיות, והרמוניה עם עולם הטבע.

===כלכלה כדת===

===כלכלה כדת===

* מושגי טאבו: יש נושאים שפשוט אסור לדבר עליהם. "תאגיד" לדוגמא, היא מילה מסוכנת. מדוע? אולי משום שתאגידים מייצגים כלכלה ריכוזית (ופוליטית) בלב ה"שוק החופשי", ומקלקלים את "אגדת העם" הנפוצה ביותר לגביו. "תאגיד" אינו זהה ל"מונופול". מקור כוחו של התאגיד הוא גם באורך הנשימה שלו, בכוח הפוליטי (לובי) והתרבותי (שיווק), בהצלבות בין שווקים. הוא משפיע על טעמי הצרכנים (מותגים) ועל שוק העבודה. תאגידים רב לאומיים, שמהווים 51 מתוך 100 הכלכלות הגדולות בעולם, יכולים להיות בעלי כוח כלכלי רב יותר ממדינות. הם תופעה "מקרו" כלכלית, ולאו דווקא בתחום ה"מיקרו". התעלמות ממושג זה מסבירה אולי מדוע כלכלנים נוהגים לקדם כלכלה עולמית ריכוזית, בעודם מטיפים בלהט ל"שוק משוכלל".   

* מושגי טאבו: יש נושאים שפשוט אסור לדבר עליהם. "תאגיד" לדוגמה, היא מילה מסוכנת. מדוע? אולי משום שתאגידים מייצגים כלכלה ריכוזית (ופוליטית) בלב ה"שוק החופשי", ומקלקלים את "אגדת העם" הנפוצה ביותר לגביו. "תאגיד" אינו זהה ל"מונופול". מקור כוחו של התאגיד הוא גם באורך הנשימה שלו, בכוח הפוליטי (לובי) והתרבותי (שיווק), בהצלבות בין שווקים. הוא משפיע על טעמי הצרכנים (מותגים) ועל שוק העבודה. תאגידים רב לאומיים, שמהווים 51 מתוך 100 הכלכלות הגדולות בעולם, יכולים להיות בעלי כוח כלכלי רב יותר ממדינות. הם תופעה "מקרו" כלכלית, ולאו דווקא בתחום ה"מיקרו". התעלמות ממושג זה מסבירה אולי מדוע כלכלנים נוהגים לקדם כלכלה עולמית ריכוזית, בעודם מטיפים בלהט ל"שוק משוכלל".   

* צנזורה והשכחה: דתות רבות לוקות בחוסר סובלנות ורדיפת בעלי דתות אחרות. ואכן למרות שהספרות הנוגעת לכלכלה (בתוך ההגות הכלכלית ומחוץ לה) היא רחבה מאוד, אין עידוד של תלמידי הכלכלה להכיר ספרות זו. להפך – יש עידוד של חשיבה "מקצועית", שבה יש רק תשובה נכונה אחת. לכן למרות שאפשר למצוא קולות "כופרים" רבים, הם לא יותירו כל שינוי בקרב תלמידי הכלכלה, שלומדים חומר דומה למה שנלמד לפני 40 שנה.  

* צנזורה והשכחה: דתות רבות לוקות בחוסר סובלנות ורדיפת בעלי דתות אחרות. ואכן למרות שהספרות הנוגעת לכלכלה (בתוך ההגות הכלכלית ומחוץ לה) היא רחבה מאוד, אין עידוד של תלמידי הכלכלה להכיר ספרות זו. להפך – יש עידוד של חשיבה "מקצועית", שבה יש רק תשובה נכונה אחת. לכן למרות שאפשר למצוא קולות "כופרים" רבים, הם לא יותירו כל שינוי בקרב תלמידי הכלכלה, שלומדים חומר דומה למה שנלמד לפני 40 שנה.  

:לאחר התנצחות ארוכה עם פיירו סראפה ב'מחלוקת קיימברידג' על ההון, נאלץ פול סמואלסון, אחד הכלכלנים הבולטים של המאה העשרים, להודות בפה מלא, שתאוריית ההון ותאוריית פונקציית הייצור הנאו-קלאסיות אינן מהוות אמת מדעית: אך הוא מיהר להוסיף כי מדובר ב'משלים' Parables)) שיועדו להדגים את המציאות.  כלכלן אחר, פרוגסון, בחר ניסוח שונה: מאחר שהתאוריה הנאו-קלאסית מבוססת "...על 'הדבר' הזה הקרוי הון..." ומאחר שתאוריה זו אינה ניתנת להוכחה, הרי שאימוצה הוא "...עניין של אמונה..." (Ferguson 1969; pp xvii-xviii).   

:לאחר התנצחות ארוכה עם פיירו סראפה ב'מחלוקת קיימברידג' על ההון, נאלץ פול סמואלסון, אחד הכלכלנים הבולטים של המאה העשרים, להודות בפה מלא, שתאוריית ההון ותאוריית פונקציית הייצור הנאו-קלאסיות אינן מהוות אמת מדעית: אך הוא מיהר להוסיף כי מדובר ב'משלים' Parables)) שיועדו להדגים את המציאות.  כלכלן אחר, פרוגסון, בחר ניסוח שונה: מאחר שהתאוריה הנאו-קלאסית מבוססת "...על 'הדבר' הזה הקרוי הון..." ומאחר שתאוריה זו אינה ניתנת להוכחה, הרי שאימוצה הוא "...עניין של אמונה..." (Ferguson 1969; pp xvii-xviii).   

* מתמטיקה קדושה: הניתוק הזה מלווה במידול מתמטי מסובך, שלכאורה מנסה לקדם את הדיוק של הדיון הכלכלי. אולם שלא כמו בפיזיקה לדוגמא, הכלכלנים מתקשים לייצר ולו קבוע מתמטי יחיד. מה הטעם לקבוע את הפונקציה המדוייקת בין א' לב' אם בכל פעם אני מקבל קבוע אחר? מה הטעם במידול מתמטי אם בכל פעם אפשר להתחיל ממודל אחר (על פי מה שרוצים להוכיח)?  

* מתמטיקה קדושה: הניתוק הזה מלווה במידול מתמטי מסובך, שלכאורה מנסה לקדם את הדיוק של הדיון הכלכלי. אולם שלא כמו בפיזיקה לדוגמה, הכלכלנים מתקשים לייצר ולו קבוע מתמטי יחיד. מה הטעם לקבוע את הפונקציה המדוייקת בין א' לב' אם בכל פעם אני מקבל קבוע אחר? מה הטעם במידול מתמטי אם בכל פעם אפשר להתחיל ממודל אחר (על פי מה שרוצים להוכיח)?  

"לפני שהכלכלה תוכל להתקדם היא חייבת לנטוש את הפורמליזם ההתאבדותי שלה."

"לפני שהכלכלה תוכל להתקדם היא חייבת לנטוש את הפורמליזם ההתאבדותי שלה."

רוברט היילברונר

רוברט היילברונר

:אין טעם בניתוח מתמטי כל עוד מושגי היסוד הם מעורפלים כל-כך. נסו לדמיין לדוגמא, כמה עלוב היה מדע הבוטניקה, אם לפני שלב המיון והסיווג בין עצים לעשבים, ולפני הבנת מנגנונים חשובים כמו פוטוסינתזה או מחזור החנקן, בוטנאים "נאו-קלאסיים" היו פונים למדידות מדוייקות של פרמטרים נצפים. סיווג קודם לניתוח.  

:אין טעם בניתוח מתמטי כל עוד מושגי היסוד הם מעורפלים כל-כך. נסו לדמיין לדוגמה, כמה עלוב היה מדע הבוטניקה, אם לפני שלב המיון והסיווג בין עצים לעשבים, ולפני הבנת מנגנונים חשובים כמו פוטוסינתזה או מחזור החנקן, בוטנאים "נאו-קלאסיים" היו פונים למדידות מדוייקות של פרמטרים נצפים. סיווג קודם לניתוח.  

:מתמטיקה היא שפה כמו כל שפה אחרת. אפשר לשקר או לטעות בה כפי שאפשר לעשות כן באנגלית או עברית. היסוד לשקר\ טעות מוצלח הינו אמת חלקית. "כל עצם נוטה להישאר במקום".  "מצבו של צרכן משתפר ככל שהוא צורך יותר", או "צמיחה כלכלית טובה לכולם". הבעיה היא לרוב לא במבנה הלוגי (המתמטי או המילולי) אלא במושגי היסוד ובהנחות היסוד.  

:מתמטיקה היא שפה כמו כל שפה אחרת. אפשר לשקר או לטעות בה כפי שאפשר לעשות כן באנגלית או עברית. היסוד לשקר\ טעות מוצלח הינו אמת חלקית. "כל עצם נוטה להישאר במקום".  "מצבו של צרכן משתפר ככל שהוא צורך יותר", או "צמיחה כלכלית טובה לכולם". הבעיה היא לרוב לא במבנה הלוגי (המתמטי או המילולי) אלא במושגי היסוד ובהנחות היסוד.  

:וכך, למרות שהכלכלנים מצהירים שהם בעד פוזיטיביות (לחקור מה שיש), יש להם נטייה נורמטיבית (מה צריך להיות) בולטת – להעדיף עולם ש"צריך להתנהג" בצורה נוחה לניתוח דיפרנציאלי. הדבר הפך מזמן למטרה מקודשת, בלי שיש דין וחשבון בכלל אם הדבר מסייע או מקשה על הבנת העולם הכלכלי.   

:וכך, למרות שהכלכלנים מצהירים שהם בעד פוזיטיביות (לחקור מה שיש), יש להם נטייה נורמטיבית (מה צריך להיות) בולטת – להעדיף עולם ש"צריך להתנהג" בצורה נוחה לניתוח דיפרנציאלי. הדבר הפך מזמן למטרה מקודשת, בלי שיש דין וחשבון בכלל אם הדבר מסייע או מקשה על הבנת העולם הכלכלי.   

   

   

* נורמטיביות בתחפושת: אספקט נורמטיבי אחר הוא קידום אג'נדה פוליטית על ידי שרשרת של הנחות מסוות. ברור לדוגמה ש"יעילות" היא עליונה (ושאין מדובר בערך חס וחלילה!). "קודם נשיג פתרון יעיל, ואחר כך נתווכח איך לחלק את העוגה". למה לא (לדוגמא), "קודם נשיג פתרון 'הוגן', ואחר כך ננסה להגיע ליעילות מקסימלית?". שימוש ב[[תיבת אדג'וורת']] שבה אין משמעות לפערי הכנסות (מעמד חברתי, כוח פוליטי, פערי מידע) ואין צורך לאכול כדי לשרוד, מעלימה את הנורמטיביות של  גישה זו ואת האילוצים הכוחניים הקיימים במערכת השוק. דוגמה נוספת להנחה נורמטיביות היא פונקציית רווחה חברתית בה משקל כל האנשים זהה, ואין משקל לדורות העתיד. נורמות נוספות הן שיש לקדם צמיחה כלכלית, הגדלת הצריכה, סחר חופשי והפרטה.  

* נורמטיביות בתחפושת: אספקט נורמטיבי אחר הוא קידום אג'נדה פוליטית על ידי שרשרת של הנחות מסוות. ברור לדוגמה ש"יעילות" היא עליונה (ושאין מדובר בערך חס וחלילה!). "קודם נשיג פתרון יעיל, ואחר כך נתווכח איך לחלק את העוגה". למה לא (לדוגמה), "קודם נשיג פתרון 'הוגן', ואחר כך ננסה להגיע ליעילות מקסימלית?". שימוש ב[[תיבת אדג'וורת']] שבה אין משמעות לפערי הכנסות (מעמד חברתי, כוח פוליטי, פערי מידע) ואין צורך לאכול כדי לשרוד, מעלימה את הנורמטיביות של  גישה זו ואת האילוצים הכוחניים הקיימים במערכת השוק. דוגמה נוספת להנחה נורמטיביות היא פונקציית רווחה חברתית בה משקל כל האנשים זהה, ואין משקל לדורות העתיד. נורמות נוספות הן שיש לקדם צמיחה כלכלית, הגדלת הצריכה, סחר חופשי והפרטה.  

:חוסר הדיון במושגי יסוד, הינו ההבדל המהותי (בעיני) בין דת למדע. ה"אקסיומות" של התאוריה הנאו-קלאסית, אינן אקסיומות במובן הרגיל (דבר שלא ניתן להפריכו או להוכיחו), אלא מעין "טאבו" דתי, שפשוט אסור לדבר עליו. הרבה מה"אקסיומות" אלו, הן פשוט הנחות (שגויות) שבדרך כלל מנותקות מהמחקר המדעי הכללי, ומפריעות למחקר כלכלי רציני.   

:חוסר הדיון במושגי יסוד, הינו ההבדל המהותי (בעיני) בין דת למדע. ה"אקסיומות" של התאוריה הנאו-קלאסית, אינן אקסיומות במובן הרגיל (דבר שלא ניתן להפריכו או להוכיחו), אלא מעין "טאבו" דתי, שפשוט אסור לדבר עליו. הרבה מה"אקסיומות" אלו, הן פשוט הנחות (שגויות) שבדרך כלל מנותקות מהמחקר המדעי הכללי, ומפריעות למחקר כלכלי רציני.