שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:  
גיבוש תחושה מגדרית הנוגדת לכאורה את המין הביולוגי בילדים ככלל תביא ל[[התנהגות מגוונת מגדרית בילדות]] ואולי אף לטענה מצד ילד או ילדה כי הם מרגישים כבני המין ההפוך.
 
גיבוש תחושה מגדרית הנוגדת לכאורה את המין הביולוגי בילדים ככלל תביא ל[[התנהגות מגוונת מגדרית בילדות]] ואולי אף לטענה מצד ילד או ילדה כי הם מרגישים כבני המין ההפוך.
   −
===נון קונפורמיות מגדרית בילדות ודיספוריה מגדרית בילדות===
+
==נון קונפורמיות מגדרית בילדות ודיספוריה מגדרית בילדות==
 
נון קונפורמיות מגדרית בילדות היא מצב בו ילד או ילדה נוטים באופן מובחן, מתחזק ועקבי להתנהגות מגוונת מגדרית; בפשטות, ילדה המעדיפה ביגוד, [[צעצוע]]ים ותחביבים המזוהים בתרבותה עם הבנים או בן שמעדיף ביגוד, צעצועים ותחביבים המזוהים בתרבותו עם הבנות, נון קונפורמיות מגדרית בילדות לא בהכרח תיתפש כבעייתית והשאלה האם תיתפש כך (ואם כן, איך להתמודד עימו) משקפת מחלוקת פילוסופית-פסיכולוגית קשה ורוויה הטיה פוליטית. נון קונפורמיות מגדרית בילדות עולה במתאם קמעה עם [[דיספוריה מגדרית בילדות]]; ילדים החווים דיספוריה מגדרית מדווחים ב[[רכישת שפה|שפתם שלהם]] כי ה[[ייעוד מגדרי|ייעוד המגדרי]] שניתן להם שגוי והם למעשה בנים בגוף של בת או בנות בגוף של בנים וחלקם מביעים כעס ואף זעם בתגובה לתכתיביים המגדרים של המגדר המיוחס להם{{הערה|שם=TKWKB}}.  
 
נון קונפורמיות מגדרית בילדות היא מצב בו ילד או ילדה נוטים באופן מובחן, מתחזק ועקבי להתנהגות מגוונת מגדרית; בפשטות, ילדה המעדיפה ביגוד, [[צעצוע]]ים ותחביבים המזוהים בתרבותה עם הבנים או בן שמעדיף ביגוד, צעצועים ותחביבים המזוהים בתרבותו עם הבנות, נון קונפורמיות מגדרית בילדות לא בהכרח תיתפש כבעייתית והשאלה האם תיתפש כך (ואם כן, איך להתמודד עימו) משקפת מחלוקת פילוסופית-פסיכולוגית קשה ורוויה הטיה פוליטית. נון קונפורמיות מגדרית בילדות עולה במתאם קמעה עם [[דיספוריה מגדרית בילדות]]; ילדים החווים דיספוריה מגדרית מדווחים ב[[רכישת שפה|שפתם שלהם]] כי ה[[ייעוד מגדרי|ייעוד המגדרי]] שניתן להם שגוי והם למעשה בנים בגוף של בת או בנות בגוף של בנים וחלקם מביעים כעס ואף זעם בתגובה לתכתיביים המגדרים של המגדר המיוחס להם{{הערה|שם=TKWKB}}.  
   שורה 14: שורה 14:  
חלק מהילדים שיפגינו נון קונפורמיות מגדרית בילדות בין אם ייאובחנו עם דיספוריה מגדרית ובין אם לא{{הערה|שם=TKWKB| "Transgender Kids: Who Knows Best?", a BBC Documentary, 12 January 2017, 59min}} עשויים לחזור בהם מן הרצון להשתנות בבגרות ובפרט לאחר אירוע נפשי מכונן הגורם להם לקבל עצמם כמו שהם (א-המשכיות, desistance){{הערה|שם=TKWKB|}}; ילדה אחת כזו טענה שכאשר נחשפה לעוד בנות "מוזרות מגדרית - טום בויז" כמותה בחוג בייסבול בילדותה היא הבינה שהיא יכולה להיות מאושרת בגופה (להיות "טום בוי" בלי לרצות להחליף זהות מגדרית כלפי חוץ){{הערה|שם=TKWKB|}}{{הערה|שם=Maccoby|עדות זו תואמת את רעיונה של ה[[פסיכולוג]]ית אלנור מקובי כי יש לקבוצת השווים (peer group) השפעה על התפתחות התפקוד המגדרי וערכים הקשורים במגדר. להרחבה ראו Gender and Group Process: A Developmental Perspective Eleanor E. Maccoby 1 Department of Psychology, Stanford University, Stanford, California וכן גם את ספרה של מקובי The Two Sexes Growing Up Apart, Coming Together Eleanor E. Maccoby.}} וחלק טענו שהם למדו לקבל עצמם כמו שהם{{הערה|שם=TYBR| 12-year-old boy who transitioned to female changes his mind two years later  'I began to realise I was actually comfortable in my body', Sarah Young, Thursday 7 September 2017 09:45.}}. יצוין כי המצב ההפוך לא-המשכיות מכונה "המשכיות" (בהקשר זה), ובאנגלית - persistance{{הערה|Adolesc Health Med Ther. 2018; 9: 31–41. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5841333/ Gender dysphoria in adolescence: current perspectives] Riittakerttu Kaltiala-Heino,1,2,3 Hannah Bergman,4 Marja Työläjärvi,2 and Louise Frisén4.}}. סביר כי חלק מן הילדים שיחוו נון קונפורמיות מגדרית בילדות ואף דיספוריה מגדרית בילדות שלא יחלפו מסיבה כל שהיא (כלומר יחוו המשכיות - persistance), יביעו רצון לחיות כטרנסקסואלים, אשר ככלל לא יחזרו בהם משינויים.
 
חלק מהילדים שיפגינו נון קונפורמיות מגדרית בילדות בין אם ייאובחנו עם דיספוריה מגדרית ובין אם לא{{הערה|שם=TKWKB| "Transgender Kids: Who Knows Best?", a BBC Documentary, 12 January 2017, 59min}} עשויים לחזור בהם מן הרצון להשתנות בבגרות ובפרט לאחר אירוע נפשי מכונן הגורם להם לקבל עצמם כמו שהם (א-המשכיות, desistance){{הערה|שם=TKWKB|}}; ילדה אחת כזו טענה שכאשר נחשפה לעוד בנות "מוזרות מגדרית - טום בויז" כמותה בחוג בייסבול בילדותה היא הבינה שהיא יכולה להיות מאושרת בגופה (להיות "טום בוי" בלי לרצות להחליף זהות מגדרית כלפי חוץ){{הערה|שם=TKWKB|}}{{הערה|שם=Maccoby|עדות זו תואמת את רעיונה של ה[[פסיכולוג]]ית אלנור מקובי כי יש לקבוצת השווים (peer group) השפעה על התפתחות התפקוד המגדרי וערכים הקשורים במגדר. להרחבה ראו Gender and Group Process: A Developmental Perspective Eleanor E. Maccoby 1 Department of Psychology, Stanford University, Stanford, California וכן גם את ספרה של מקובי The Two Sexes Growing Up Apart, Coming Together Eleanor E. Maccoby.}} וחלק טענו שהם למדו לקבל עצמם כמו שהם{{הערה|שם=TYBR| 12-year-old boy who transitioned to female changes his mind two years later  'I began to realise I was actually comfortable in my body', Sarah Young, Thursday 7 September 2017 09:45.}}. יצוין כי המצב ההפוך לא-המשכיות מכונה "המשכיות" (בהקשר זה), ובאנגלית - persistance{{הערה|Adolesc Health Med Ther. 2018; 9: 31–41. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5841333/ Gender dysphoria in adolescence: current perspectives] Riittakerttu Kaltiala-Heino,1,2,3 Hannah Bergman,4 Marja Työläjärvi,2 and Louise Frisén4.}}. סביר כי חלק מן הילדים שיחוו נון קונפורמיות מגדרית בילדות ואף דיספוריה מגדרית בילדות שלא יחלפו מסיבה כל שהיא (כלומר יחוו המשכיות - persistance), יביעו רצון לחיות כטרנסקסואלים, אשר ככלל לא יחזרו בהם משינויים.
   −
===התמודדות עם דיספוריה מגדרית בילדות===
+
==התמודדות עם דיספוריה מגדרית בילדות==
 
הנחת יסוד כללית בפסיכולוגיה היא ש[[דיספוריה]] מגדרית היא מצב מייסר שעלול להעיב על תפקודו החברתי של האדם ולגרום לו נזק ארוך טווח ולכן יש חשיבות רבה למנוע אותה - בדרך היעילה ביותר עבור אדם נתון (פיתרון מותאם למתייסר). כמו כן, קיימת הסכמה רבה בקרב חוקרי מגדר ומיניות כי מצד אחד לא ניתן לשנות תחושה מגדרית לאחר שזו כבר התגבשה סופית (ללא תלות בשאלה איך ומתי) באופן רצוני כל שהוא, כלומר במסגרת כוח ה[[מחשבה]] בלבד או [[פסיכותרפיה]], אך מצד שני, לא תמיד ניתן לדעת באופן מהימן ומדויק מתי התחושה או זהות המגדר כבר התגבשה ומתי היא עדיין מתגבשת ומיעוט (אולי מיעוט מוחץ) מן החווים דיספוריה מגדרית מתחבטים בכך בעצמם.
 
הנחת יסוד כללית בפסיכולוגיה היא ש[[דיספוריה]] מגדרית היא מצב מייסר שעלול להעיב על תפקודו החברתי של האדם ולגרום לו נזק ארוך טווח ולכן יש חשיבות רבה למנוע אותה - בדרך היעילה ביותר עבור אדם נתון (פיתרון מותאם למתייסר). כמו כן, קיימת הסכמה רבה בקרב חוקרי מגדר ומיניות כי מצד אחד לא ניתן לשנות תחושה מגדרית לאחר שזו כבר התגבשה סופית (ללא תלות בשאלה איך ומתי) באופן רצוני כל שהוא, כלומר במסגרת כוח ה[[מחשבה]] בלבד או [[פסיכותרפיה]], אך מצד שני, לא תמיד ניתן לדעת באופן מהימן ומדויק מתי התחושה או זהות המגדר כבר התגבשה ומתי היא עדיין מתגבשת ומיעוט (אולי מיעוט מוחץ) מן החווים דיספוריה מגדרית מתחבטים בכך בעצמם.
   שורה 25: שורה 25:  
לפי חלק מהחוקרים כגון הפסיכולוגים [[קנת' צוקר]] (Kenneth Zucker) ודביטה סינג (Devita Singh) לפחות חלק מן המקרים של דיספוריה מגדרית בילדים נגרמים לא בשל התפתחות תחושה מגדרית "הפוכה" (מניע ניורוביולוגי-אינטרסקסואלי ותחושה של היות הנפש כלואה בגוף הלא נכון), אלא בשל [[תחלואה נלווית]] כגון [[טראומה נפשית|טראומה]], [[דיכאון קליני]] ועוד שהם עצמם הגורמים לה כך שבמקרים אלה אולי יתאפשר למנוע את הדיספוריה המגדרית בעזרת טיפול פסיכולוגי שמטרתו לעזור לילד לקבל את גופו ומראהו כמו גם את ביטויו המגדרי ולהגיע כביכול לשלווה נפשית ללא טיפול עם הורמונים וניתוחים שתוצאותיהם בלתי הפיכים בילדות ובטרם הילד יכול, לפי דעה, לבצע החלטה מושכלת בעניין זה ומאחר שיש מתבגרים שהתחרטו על טיפול הורמונלי{{הערה|שם=TKWKB|}}. לפי דביטה סינג שיעורי הדעיכה הטבעית של דיספוריה מגדרית בילדות עשויים להגיע ל-80%, אך הפעיל לקידום טרנסג'נדריות הרשל ראסל (Hershel Russell) מביע סקפטיות על שיעורים אלה{{הערה|שם=TKWKB|}}.
 
לפי חלק מהחוקרים כגון הפסיכולוגים [[קנת' צוקר]] (Kenneth Zucker) ודביטה סינג (Devita Singh) לפחות חלק מן המקרים של דיספוריה מגדרית בילדים נגרמים לא בשל התפתחות תחושה מגדרית "הפוכה" (מניע ניורוביולוגי-אינטרסקסואלי ותחושה של היות הנפש כלואה בגוף הלא נכון), אלא בשל [[תחלואה נלווית]] כגון [[טראומה נפשית|טראומה]], [[דיכאון קליני]] ועוד שהם עצמם הגורמים לה כך שבמקרים אלה אולי יתאפשר למנוע את הדיספוריה המגדרית בעזרת טיפול פסיכולוגי שמטרתו לעזור לילד לקבל את גופו ומראהו כמו גם את ביטויו המגדרי ולהגיע כביכול לשלווה נפשית ללא טיפול עם הורמונים וניתוחים שתוצאותיהם בלתי הפיכים בילדות ובטרם הילד יכול, לפי דעה, לבצע החלטה מושכלת בעניין זה ומאחר שיש מתבגרים שהתחרטו על טיפול הורמונלי{{הערה|שם=TKWKB|}}. לפי דביטה סינג שיעורי הדעיכה הטבעית של דיספוריה מגדרית בילדות עשויים להגיע ל-80%, אך הפעיל לקידום טרנסג'נדריות הרשל ראסל (Hershel Russell) מביע סקפטיות על שיעורים אלה{{הערה|שם=TKWKB|}}.
   −
====גישה מדיקלית====
+
===גישה מדיקלית===
 
[[קובץ:Jordan_Peterson_by_Gage_Skidmore.jpg|ממוזער|הפסיכולוג הקנדי ג'ורדן פיטרסון מבקר את הטענה כי גישה מדיקלית יעילה בכלל המקרים של דיספוריה מגדרית וטוען כי מעט מדי שנים עברו בכדי להכריע יעילות כללית של תהליכים בלתי הפיכים ככלל, מסוג זה. כמו כן מבקר פיטרסון את הכמיהה של גופים פוסט-מודרניים מסוימים לקדם שימוש בהיגוי-מגדרי (gender pronounce) שאינו שגור ברוב ככל השפות האנושיות ומעדיף לפנות ל[[טרנסג'נדריות]]-[[טרנסקסואליות]] למשל בהיגוי מסורתי ("היא" לאשה טרנסית ו"הוא" לגבר טרנס).]]
 
[[קובץ:Jordan_Peterson_by_Gage_Skidmore.jpg|ממוזער|הפסיכולוג הקנדי ג'ורדן פיטרסון מבקר את הטענה כי גישה מדיקלית יעילה בכלל המקרים של דיספוריה מגדרית וטוען כי מעט מדי שנים עברו בכדי להכריע יעילות כללית של תהליכים בלתי הפיכים ככלל, מסוג זה. כמו כן מבקר פיטרסון את הכמיהה של גופים פוסט-מודרניים מסוימים לקדם שימוש בהיגוי-מגדרי (gender pronounce) שאינו שגור ברוב ככל השפות האנושיות ומעדיף לפנות ל[[טרנסג'נדריות]]-[[טרנסקסואליות]] למשל בהיגוי מסורתי ("היא" לאשה טרנסית ו"הוא" לגבר טרנס).]]
  
6,923

עריכות

תפריט ניווט