התנהגות מגוונת מגדרית בילדות
ערך זה הוא החלק השלישי בסדרת ערכים בנושא התפתחות התחושה המגדרית
התנהגות מגוונת מגדרית היא מצב בו אדם מאמץ באופן מובחן מאפיין התנהגותי אחד או יותר המזוהה לרוב עם בני או בנות המין ההפוך בחברתו[1][2].
גיבוש תחושה מגדרית הנוגדת לכאורה את המין הביולוגי בילדים ככלל תביא להתנהגות מגוונת מגדרית בילדות ואולי אף לטענה מצד ילד או ילדה כי הם מרגישים כבני המין ההפוך.
נון קונפורמיות מגדרית בילדות ודיספוריה מגדרית בילדות
נון קונפורמיות מגדרית בילדות היא מצב בו ילד או ילדה נוטים באופן מובחן, מתחזק ועקבי להתנהגות מגוונת מגדרית; בפשטות, ילדה המעדיפה ביגוד, צעצועים ותחביבים המזוהים בתרבותה עם הבנים או בן שמעדיף ביגוד, צעצועים ותחביבים המזוהים בתרבותו עם הבנות, נון קונפורמיות מגדרית בילדות לא בהכרח תיתפש כבעייתית והשאלה האם תיתפש כך (ואם כן, איך להתמודד עימו) משקפת מחלוקת פילוסופית-פסיכולוגית קשה ורוויה הטיה פוליטית. נון קונפורמיות מגדרית בילדות עולה במתאם קמעה עם דיספוריה מגדרית בילדות; ילדים החווים דיספוריה מגדרית מדווחים בשפתם שלהם כי הייעוד המגדרי שניתן להם שגוי והם למעשה בנים בגוף של בת או בנות בגוף של בנים וחלקם מביעים כעס ואף זעם בתגובה לתכתיביים המגדרים של המגדר המיוחס להם[3].
הביטוי "דיספוריה מגדרית בלדות" מתאר גם אבחנה שנויה במחלוקת העשויה להינתן על ידי פסיכולוג התפתחותי. המוכרת על ידי ה-DSM-5[4] אך נשללת בקרב גופים התומכים במתן הורמונים וניתוחים לילדים הטוענים כי ברצונם לשנות את מינם. קיימת אבחנה פסיכולוגית נוספת הנקראת "הפרעת זהות מגדרית בילדים" הנחשבת שנויה במחלוקת רבה יותר ומתארת בפועל דיספוריה מגדרית בילדים, אם כי קיימת הסתייגות משמעותית מן השימוש בה ונטייה לאבחן בביטוי דיספוריה מגדרית בילדים ואף יש השוללים כליל את האבחנה "הפרעת זהות מגדרית בילדים" ומצדדים ב"דיספוריה מגדרית בילדים" בלבד אם בכלל[3].
חלק מהילדים שיפגינו נון קונפורמיות מגדרית בילדות בין אם ייאובחנו עם דיספוריה מגדרית ובין אם לא[3] עשויים לחזור בהם מן הרצון להשתנות בבגרות ובפרט לאחר אירוע נפשי מכונן הגורם להם לקבל עצמם כמו שהם (א-המשכיות, desistance)[3]; ילדה אחת כזו טענה שכאשר נחשפה לעוד בנות "מוזרות מגדרית - טום בויז" כמותה בחוג בייסבול בילדותה היא הבינה שהיא יכולה להיות מאושרת בגופה (להיות "טום בוי" בלי לרצות להחליף זהות מגדרית כלפי חוץ)[3][5] וחלק טענו שהם למדו לקבל עצמם כמו שהם[6]. יצוין כי המצב ההפוך לא-המשכיות מכונה "המשכיות" (בהקשר זה), ובאנגלית - persistance[7]. סביר כי חלק מן הילדים שיחוו נון קונפורמיות מגדרית בילדות ואף דיספוריה מגדרית בילדות שלא יחלפו מסיבה כל שהיא (כלומר יחוו המשכיות - persistance), יביעו רצון לחיות כטרנסקסואלים, אשר ככלל לא יחזרו בהם משינויים.
התמודדות עם דיספוריה מגדרית בילדות
הנחת יסוד כללית בפסיכולוגיה היא שדיספוריה מגדרית היא מצב מייסר שעלול להעיב על תפקודו החברתי של האדם ולגרום לו נזק ארוך טווח ולכן יש חשיבות רבה למנוע אותה - בדרך היעילה ביותר עבור אדם נתון (פיתרון מותאם למתייסר). כמו כן, קיימת הסכמה רבה בקרב חוקרי מגדר ומיניות כי מצד אחד לא ניתן לשנות תחושה מגדרית לאחר שזו כבר התגבשה סופית (ללא תלות בשאלה איך ומתי) באופן רצוני כל שהוא, כלומר במסגרת כוח המחשבה בלבד או פסיכותרפיה, אך מצד שני, לא תמיד ניתן לדעת באופן מהימן ומדויק מתי התחושה או זהות המגדר כבר התגבשה ומתי היא עדיין מתגבשת ומיעוט (אולי מיעוט מוחץ) מן החווים דיספוריה מגדרית מתחבטים בכך בעצמם.
הוצעו גישות שונות להתמודדות עם עניין רגיש זה ואלו יתוארו בהרחבה בתתי פרקים בהמשך פרק זה. אחת הגישות היא גישה מדיקלית, כלומר גישה טיפולית העושה שימוש בתרופות (כלל הורמונים) ואף בניתוחים, לטיפול בבעיה נתונה וישנם מדענים ורופאים רבים המטילים ספק ביעילותה כגישה טיפולית בדיספוריה מגדרית בילדים באופן ספציפי.
בשל מקרים בשכיחות משתנה של דעיכה טבעית של נון קונפורמיות מגדרית בילדות ומקרים נדירים ביותר של הפסקה זמנית או קבועה של טרנסקסואליות (כולל במתבגרים ומבוגרים), לא אחת עלתה הדרישה להנהיג מדיניות מהימנה לאבחנת התאמה לטרנסקסואליות[8] כדי לאמת רקע אותנטי-עקבי לשינוי כזה הנחשב נכון להיום להליך מדיקלי (להרחבה ראו בוויקיפדיה האנגלית; Real Life Experience (RLE) - transgender) ולמנוע מקרים של טיפול שגוי לכאורה בילדים כבמבוגרים אשר ייתכן ובבמקרים נדירים ביותר המניע שלהם לכך איננו דיספוריה מגדרית בילדות שהיא ברורה ועקבית ושניתן לאשר באופן מהימן כי הם אכן מתאימים לטיפול בלתי הפיך, ככלל, זה. מי שהנחילה מדיניות אימות דומה בישראל היא הפסיכולוגית הקלינית והרפואית הישראלית ד"ר דליה גלבוע אשר פיקחה על הליכי טרנסקסואליות בבית החולים שיבא - תל השומר. לפי המנתח הישראלי ד"ר אלון לירן, יש אנשי צוות רפואי אשר נתבעו על ידי הורים או קרובים של מנותחיהם למשל בנימוק שאותו הצוות לא יידע מספיק את המועמד לניתוח על השלכותיו[9].
בעבר ניסו למנוע נון קונפורמיות מגדרית בילדים באופן שנתפס כטיפול המרה ובולט בין חוקרים ומטפלים אלה הוא הפסיכולוג והכומר ג'ורג' אלן רקרס (George Alan Rekers) אשר הוא הומוסקסואל או לכל הפחות דו מיני בעצמו ואשר טיפוליו נקשרו במקרה קירק מרפי (קירק מרפי היה ילד שטופל על ידי רקרס והתאבד בבגרותו)[10][11][12].
לפי חלק מהחוקרים כגון הפסיכולוגים קנת' צוקר (Kenneth Zucker) ודביטה סינג (Devita Singh) לפחות חלק מן המקרים של דיספוריה מגדרית בילדים נגרמים לא בשל התפתחות תחושה מגדרית "הפוכה" (מניע ניורוביולוגי-אינטרסקסואלי ותחושה של היות הנפש כלואה בגוף הלא נכון), אלא בשל בעיה נלווית כגון טראומה, דיכאון קליני ועוד שהם עצמם הגורמים לה כך שבמקרים אלה אולי יתאפשר למנוע את הדיספוריה המגדרית בעזרת טיפול פסיכולוגי שמטרתו לעזור לילד לקבל את גופו ומראהו כמו גם את ביטויו המגדרי ולהגיע כביכול לשלווה נפשית ללא טיפול עם הורמונים וניתוחים שתוצאותיהם בלתי הפיכים בילדות ובטרם הילד יכול, לפי דעה, לבצע החלטה מושכלת בעניין זה ומאחר שיש מתבגרים שהתחרטו על טיפול הורמונלי[3]. לפי דביטה סינג שיעורי הדעיכה הטבעית של דיספוריה מגדרית בילדות עשויים להגיע ל-80%, אך הפעיל לקידום טרנסג'נדריות הרשל ראסל (Hershel Russell) מביע סקפטיות על שיעורים אלה[3].
גישה מדיקלית
גישה רווחת אך שנויה במחלוקת לטיפול בדיספוריה מגדרית בילדים היא גישה מדיקלית. קיים פולמוס בשאלה אם לנקוט בגישה כזו לטיפול בילדים עם דיספוריה מגדרית בעיקר בשל מקרים של דעיכה טבעית של נון קונפורמיות מגדרית בילדות ואף מקרים אפשריים ונדירים ביותר של חרטה על טרנסקסואליות (אין לבלבל חרטה כזו זה עם אנשים המפסיקים את התהליך זמנית מסיבות פרקטיות אך יחזרו להשלים אותו בהמשך חייהם - retransition)[13].
מכל הסיבות שתוארו במעלה הפרק, עלה חשש ממצב בו רופאים לכאורה ממהרים לתת הורמונים ואף לבצע ניתוחי טרנסקסואליות בילדים ומתבגרים אשר אולי בכלל היו חווים דעיכה או אף חרטה ככללי על כך[3][14] (הליכים שהם ככלל בלתי הפיכים ובעלי תופעות לוואי[15]), אז לפי דעה יש לשקול גישות אחרות לילדים המבקשים לבטא התנהגות מגוונת מגדרית או נון קונפורמיות מגדרית. עמדה דומה הביעה הפעילה הטרנסג'נדרית בלייר וייט[16][17]. הפעיל לקידום טרנסג'נדריות הרשל ראסל טען גם הוא כי הוא מתנגד למתן טיפולים הורמונליים לילדים וכי אכן ישנם מי שמתחרטים על התהליך שעברו אך מבקר את ההתמקדות באחוז הזעום (להערכתו, עד 4%) של טרנסקסואלים שעברו שינוי והתחרטו עליו ואשר לטעמו מוגזם ביחס להתמקדות הנדרשת בטרנסקסואלים שאינם מתחרטים ומרגישים מצוין[3].
בפאנל שיחה בין הסופרת הבריטית הליברלית קלייר פוקס (Claire Fox) והפעילה הפמיניסטית הליברלית קמיל פאליה הביעו השתיים תמיהה מן המצב שהן מזהות שבו יותר ויותר נערות נון-קונפורמיות מגדרית מבקשות להתחיל תהליך טרנסקסואליות באופן חפוז לכאורה מבלי שייבדקו מניעיהן מספיק לעומק. פאליה (אשר מגדירה עצמה "טרנסג'נדרית" על אף שמעולם לא עברה וגם לא מעוניינת לעבור כל הליך טרנסקסואליות) הוסיפה שלדעתה נערות אלה לא מוכנות לקחת על עצמן החלטה כזו לפני לפחות גיל 18 והקהילה הרפואית שנותנת הורמונים לבנות אלה בעת התפתחותן המינית המשנית "פושעת נגד בנות אלה ונגד האנושות" ואשמה ב"התעללות בילדים"; פוקס ופאליה כינו מצב זה "מאניה טרנסית" (transgender mania)[18] עמדה כזו נפוצה בקרב מי שהציעו שתהליך טרנסקסואליות בעקבות דיספוריה מגדרית בקרב בנות מהווה דרך אפשרית להתמודד עם אובדן אדם קרוב או תקיפה מינית.
גישת צוקר-סינג
גישת צוקר-סינג היא גישה פסיכותרפיסטית אשר לפי מפתחיה מתאימה כטיפול במצבים בהם יש ספק שדיספוריה מגדרית בילדות היא סימפטום של בעיה אחרת ולא בעיה בעצמה. הנחות היסוד של הגישה הן:
1. דיספוריה מגדרית בכלל ובילדים בפרט היא לפחות בחלק מהמקרים, סימפטום של בעיה אחרת ולא בעיה בעצמה; כלומר בעיה כמו דיכאון קליני או טראומה נפשית מן העבר המוקדם עוד אפילו בינקות[3].
2. טיפול פסיכותרפי עם מבט כולל על המשפחה ועל הרקע שמטרתו לעזור לילד או לילדה לקבל את גופם ומראם למרות שונותם המגדרית עדיף על התערבות הורמונלית וכירורגית בילדים קטנים מתחת לבגרות מינית ואף מתחת לגיל 18 (או לכל הפחות מתחת לגיל ההסכמה, כגון גיל 15 או 16 בהסכמת לפחות אחד ההורים) שכן ספרות מחקרית ענפה מראה שחלק ניכר מהם מבטא דעיכה טבעית של נון קונפורמיות מגדרית בילדות של ההתנהגות החריגה מגדרית (בעיקר בנות שהרגישו בנים אך לא רק)[3] וחלק קטן עד מזערי ממי שעברו הליך כל שהוא של טרנסקסואליות מביע חרטה על כך[19], מכאן שהתערבות הורמונלית וכירורגית במצבים כאלו בילדים אשר לפי הנחה רווחת אינם מנוסים מספיק מבחינה מגדרית והתמודדותית-כללית (coping) עשויה לגרום יותר נזק מתועלת ולכן יש להסתייג ממנה.
התומכים במודל והמתנגדים לו האשימו זה את זה לעיתים ב"התעללות בילדים"[20][3]. נטען כלפי צוקר כי הוא אף מנהיג "טיפולי המרה" בילדים, אך צוקר ועמיתיו דחו מכל טענות אלה בטענה שמטרת הטיפול לסייע לילדים לקבל את עצמם כמו שהם ולמנוע צער מהם ומהוריהם; מטופלים והורים של מטופלים שונים הביעו תמיכה בצוקר[3]. בעקבות הטענות של פעילי להט"ב נגד צוקר ולחץ תקשורתי שהפעילו בהקשר זה, המכון שהעסיק את צוקר פיטר אותו; הפסיכולוג ריי בלנשרד יצא להגנתו של צוקר וביקר פעולה זו[3].
יודגש כי אין בגישת צוקר-סינג לגרוע מכך שיש מי שלמרות התנהגות מגוונת מגדרית בילדות (או היעדרה) אולי יתחילו תהליך טרנסקסואליות מרצונם המלא בגיל הסכמה רלוונטי במדינה נתונה (בעיקר על בסיס דיספוריה מגדרית שהיא ברורה ועקבית), תהליך שעל פי רוב החוקרים הוא מוצלח, מטיב עם האדם ומטיב עם החברה אם מדובר במקרה טרנסג'נדריות עם רקע אותנטי לטרנסקסואליות כך שאם לא יותחל תהליך טרנסקסואליות יוסב סבל רב לאדם ובמובן אקולוגי גם לחברה.
סימוכין
- ^ American Psychological Association; "Understanding children's atypical gender behavior"; A model support group helps parents learn to accept and affirm their gender-variant children. By NICOLE CRAWFORD Monitor Staff September 2003, Vol 34, No. 8 Print version: page 40.
- ^ Haldeman, Douglas C. (2000-01-01). "Gender Atypical Youth: Clinical and Social Issues". School Psychology Review. 29 (2): 192–200.
- ^ 3.00 3.01 3.02 3.03 3.04 3.05 3.06 3.07 3.08 3.09 3.10 3.11 3.12 3.13 "Transgender Kids: Who Knows Best?", a BBC Documentary, 12 January 2017, 59min
- ^ sciencebasedmedicine.org, "Gender Dysphoria in Children"; Gender transitions are becoming more and more common Adults can make informed decisions about hormone treatments and gender reassignment surgeries, but what about children? Harriet Hall on September 11, 2018
- ^ עדות זו תואמת את רעיונה של הפסיכולוגית אלנור מקובי כי יש לקבוצת השווים (peer group) השפעה על התפתחות התפקוד המגדרי וערכים הקשורים במגדר. להרחבה ראו Gender and Group Process: A Developmental Perspective Eleanor E. Maccoby 1 Department of Psychology, Stanford University, Stanford, California וכן גם את ספרה של מקובי The Two Sexes Growing Up Apart, Coming Together Eleanor E. Maccoby.
- ^ 12-year-old boy who transitioned to female changes his mind two years later 'I began to realise I was actually comfortable in my body', Sarah Young, Thursday 7 September 2017 09:45.
- ^ Adolesc Health Med Ther. 2018; 9: 31–41. Gender dysphoria in adolescence: current perspectives Riittakerttu Kaltiala-Heino,1,2,3 Hannah Bergman,4 Marja Työläjärvi,2 and Louise Frisén4.
- ^ עם ההבנה כי ייתכן כי מדיניות כזו תהיה לפחות בגרסה מסוימת לא מדויקת בעצמה
- ^ תכנית על ניתוחים לשינוי גופני בעקבות דיספוריה מגדרית במדינת ישראל, מאת מערכת עיתון ידיעות אחרונות אשר הועלתה לערוץה-YouTube של מערכת העיתון בתאריך 19/06/2018
- ^ Miami new times, How George Alan Rekers and his rent boy got busted by New Times Brandon K. Thorp, Penn Bullock {{|}} May 13, 2010 {{|}} 4:00am
- ^ "NARTH Responds to the Recent Media Coverage of Dr. George Rekers".
- ^ Reporters find tragic story amid embarrassing scandal See show times » AC360 By Penn Bullock and Brandon K. Thorp, Special to CNN June 10, 2011 -- Updated 1152 GMT (1952 HKT)
- ^ Detransition, Retransition: "What Providers Need to Know", by julie graham, MS, MFT, Director, Gender Health SF, San Francisco Department of Public Health
- ^ Max Margan, for Daily Mail Australia; "'I'm just not sure that I am a girl': Teen who began gender transition at 12 reveals WHY he changed his mind and wanted to go back to being a boy"; PUBLISHED: 01:40 GMT, 11 September 2017 {{|}} UPDATED: 02:41 GMT, 11 September 2017.
- ^ Forum on the Family 2017 - Professor John Whitehall - Childhood Gender Dysphoria
- ^ Transgender Children? NO. Blaire White Published on Oct 5, 2016
- ^ The Worst SJW Yet: Brainwashing Children, Blaire White Published on Dec 5, 2016
- ^ YouTube.com, WorldWrite channel - Feminism: in conversation with Camille Paglia - 33:35-43:47
- ^ RT - question more; I Want my Sex Back Published time: 16 Sep, 2018 06:00 Edited time: 16 Sep, 2018 06:39
- ^ Listen to Carlotta: ‘Don’t give the child hormones’ MIRANDA DEVINE Miranda Devine September 23, 2017 5:00pm
הבהרה: המידע באקו-ויקי נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.
הבהרה: המידע באקו-ויקי נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.