שינויים

'''חקר הכלכלה''' (באנגלית: '''Economics''') או '''מדע הכלכלה''' הוא תחום מחקר במדעי החברה שמיועד לחקור את תפקוד ה[[כלכלה]]. התחום הזה עוסקת בעיקר בשאלות הנוגעות למחירים, מוצרים, [[שוק|שווקים]], [[כסף]] והיבטים דומים. קיימת מחלוקת בשאלה מה התחום שבו הכלכלה עוסקת.  

'''חקר הכלכלה''' (באנגלית: '''Economics''') או '''מדע הכלכלה''' הוא תחום מחקר במדעי החברה שמיועד לחקור את תפקוד ה[[כלכלה]]. התחום הזה עוסקת בעיקר בשאלות הנוגעות למחירים, מוצרים, [[שוק|שווקים]], [[כסף]] והיבטים דומים. קיימת מחלוקת בשאלה מה התחום שבו הכלכלה עוסקת.

בעברית המילה '''[[כלכלה]]''' (Economy) שמתארת את הנושא שאותו חוקרת הכלכלה - מכלול הפעילות האנושית, המכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו - משמשת לעיתים קרובות גם כדי לתאר את המחקר הכלכלי.  

בעברית המילה '''[[כלכלה]]''' (Economy) שמתארת את הנושא שאותו חוקרת הכלכלה - מכלול הפעילות האנושית, המכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו - משמשת לעיתים קרובות גם כדי לתאר את המחקר הכלכלי.

[[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] מיק קומון (Mick Common) מציע את ההגדרה הבאה: <ref>Mick Common, Measuring national economic performance without using prices, [[כלכלה אקולוגית (כתב עת)]]64-1, 2007. p 92-102 </ref>

[[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] מיק קומון (Mick Common) מציע את ההגדרה הבאה: <ref>Mick Common, Measuring national economic performance without using prices, [[כלכלה אקולוגית (כתב עת)]]64-1, 2007. p 92-102 </ref>

"כלכלה היא המחקר של הדרך בה אנשים מספקים את הצרכים והתאוות שלהם. היות והמערכת הכלכלית נמצאת בתוך [[ביוספרה|המערכת הסביבתית]], הרי ניתן לסכם את [[המערכת הכלכלית]] כך: זו מערכת שלוקחת מהסביבה שלה חומרים ואנרגיה, משתמשת בהם יחד עם עבודה והון כדי ליצור אמצעים לסיפוק הצרכים והרצונות של אנשים, ומחזירה חזרה לסביבה כמות שווה של מאסה בצורת פסולת. הסביבה מספקת גם זרם של שירותים לכלכלה על ידי אפשרות לקליטה הרחקה וטיהור של הפסולת."  

"כלכלה היא המחקר של הדרך בה אנשים מספקים את הצרכים והתאוות שלהם. היות והמערכת הכלכלית נמצאת בתוך [[ביוספרה|המערכת הסביבתית]], הרי ניתן לסכם את [[המערכת הכלכלית]] כך: זו מערכת שלוקחת מהסביבה שלה חומרים ואנרגיה, משתמשת בהם יחד עם עבודה והון כדי ליצור אמצעים לסיפוק הצרכים והרצונות של אנשים, ומחזירה חזרה לסביבה כמות שווה של מאסה בצורת פסולת. הסביבה מספקת גם זרם של שירותים לכלכלה על ידי אפשרות לקליטה הרחקה וטיהור של הפסולת."

הגדרה אחרת של חקר הכלכלה, של הכלכלן הבריטי ליונל רובינס:

הגדרה אחרת של חקר הכלכלה, של הכלכלן הבריטי ליונל רובינס:

==זרמי מחשבה בכלכלה==

==זרמי מחשבה בכלכלה==

'''כלכלה עתיקה''' - בימי יוון העתיקה היו מספר פילוסופים שדיברו על סוגיות כלכליות. אחת השאלות שעלתה לדוגמה היא מדוע יהלומים - שלא היה להם שימוש מעשי מלבד קישוט, הם יקרים יותר ממים שהם דבר שימושי ומציל חיים. התשובה היא שיהלומים הם נדירים יותר. מאוחר יותר בזמן הרנסנס הוגים מרקנטיליסטים קידמו מדיניות של [[מרקנטיליזם]] שעודד מדינות לצבור עוד ועוד זהב. כמו כן בצרפת היו כלכלנים [[פיזיוקרטים]] ששמו דגש על הגדלת התנובה החקלאית. (ראו כלכלה ביופיזית בהמשך).  

'''כלכלה עתיקה''' - בימי יוון העתיקה היו מספר פילוסופים שדיברו על סוגיות כלכליות. אחת השאלות שעלתה לדוגמה היא מדוע יהלומים - שלא היה להם שימוש מעשי מלבד קישוט, הם יקרים יותר ממים שהם דבר שימושי ומציל חיים. התשובה היא שיהלומים הם נדירים יותר. מאוחר יותר בזמן הרנסנס הוגים מרקנטיליסטים קידמו מדיניות של [[מרקנטיליזם]] שעודד מדינות לצבור עוד ועוד זהב. כמו כן בצרפת היו כלכלנים [[פיזיוקרטים]] ששמו דגש על הגדלת התנובה החקלאית. (ראו כלכלה ביופיזית בהמשך).

'''[[כלכלה קלאסית|הכלכלה הקלאסית]]''' החלה בתחילת המאה ה-18 עם כלכלנים בולטים מאיזור אנגליה, כמו [[דיוויד ריקרדו]] ו[[תומס מלתוס]], הגיעה לשיאה בכתביו ש[[אדם סמית]] ונסתיימה בכתביו של [[קרל מארקס]] בשנות 1860. הכלכלה הנאו-קלאסית גיבשה והסתמכה על [[תורת הערך של העבודה]] שהיא תורת ערך אובייקטיבית. הכלכלנים הקלאסיים ראו בכלכלה תת-ענף של ה[[פילוסופיה]] ועסקו ב[[כלכלה פוליטית]] - שכן יש בה היבטים [[פוליטיקה|פוליטיים]] וניגודי אינטרסים בין מעמדות שונים באוכלוסייה כגון בעלי האדמות (האצולה), קפיטליסטים (בעלי הכסף, ו/או בעלי ה[[הון]] - בעלי מפעלים), האיכרים והפועלים.

'''[[כלכלה קלאסית|הכלכלה הקלאסית]]''' החלה בתחילת המאה ה-18 עם כלכלנים בולטים מאיזור אנגליה, כמו [[דיוויד ריקרדו]] ו[[תומס מלתוס]], הגיעה לשיאה בכתביו ש[[אדם סמית]] ונסתיימה בכתביו של [[קרל מארקס]] בשנות 1860. הכלכלה הנאו-קלאסית גיבשה והסתמכה על [[תורת הערך של העבודה]] שהיא תורת ערך אובייקטיבית. הכלכלנים הקלאסיים ראו בכלכלה תת-ענף של ה[[פילוסופיה]] ועסקו ב[[כלכלה פוליטית]] - שכן יש בה היבטים [[פוליטיקה|פוליטיים]] וניגודי אינטרסים בין מעמדות שונים באוכלוסייה כגון בעלי האדמות (האצולה), קפיטליסטים (בעלי הכסף, ו/או בעלי ה[[הון]] - בעלי מפעלים), האיכרים והפועלים.

'''[[כלכלה נאו-קלאסית]]''' בעקבות כתביו של מרקס, תורת הערך של העבודה, שהייתה הבסיס לתאוריה הקלאסית, נתפסה כבעלת השלכות פוליטיות בעייתיות הן למשטרים והן לבעלי הון ולתפיסה הקפיטליסטית בכלל. בעקבות זאת החל חיפוש אחר תאוריות כלכליות חדשות בתכלית שיכלו להיות מנותקות מתורת הערך של העבודה והניתוח המרקיססטי. בשנת 1870 החלה "[[המהפכה השולית]]" על ידי 3 כלכלנים. תחילה התעלמו מניתוח זה, אבל בעקבות ספר הלימוד הפופולרי של [[אלפרד מרשל]], Principles of Economics, שיצא לאור ב-1890 החלה הכלכלה הנאו-קלאסית להתחזק. בעקבות אירועי ההפיכה ברוסיה, השפל הגדול, מלחמות העולם ועליית הקיינסניזם מעמדה של הכלכלה הנאו-קלאסית לא היה דומיננטי במשך עשרות שנים וכלכלנים ממחנות שונים עסקו בוויכוחים מרים. הכלכלה הנאו-קלאסית ביססה את מעמדה האקדמי בשנות ה-40-50 של המאה ה-20, בעיקר על ידי הכלכלנים [[מילטון פרידמן]] ו[[פרדריק הייק]]. המודל העיקרי שלה שורטט על ידי [[קנת' ארו]]. התאוריה מכונה גם [[תורת שיווי המשקל הכללי]] General Equilibrium Theory - GET. כבסיס למדיניות כלכלית עלתה התאוריה הנאו-קלאסית רק בשנות ה- 70' וה-80' של המאה ה-20 יחד עם ה[[מוניטריזם]] של מילטון פרידמן, ומשטרי [[רונלד רייגן]] ו[[מרגרט תאצ'ר]]. עד היום כלכלה נאו-קלסית היא הזרם המרכזי בכלכלה - הניתוח המקובל ביותר בבתי הספר לכלכלה ובניתוחים ממשלתיים ועסקיים. זרם זה התבסס על ניתוח שולי - כגון [[תפוקה שולית פוחתת]] או [[תועלת שולית פוחתת]] כדי לטעון כי ביקוש למוצרים, שכר, קניית הון, המוטיבציה לעבוד ועוד היבטים בכלכלה, תלויים כולם בפונקציה גזירה ומונוטונית של הצרכנים והיצרנים, בהינתן העדפות נתונות מראש וחלוקה נתונה של הרכוש, וכי מפגשים בשוק בין הרבה יצרנים לבין הרבה צרכנים - [[שוק משוכלל]] קובעים את המחיר בשוק ואת הכמות של מוצרים שתיוצר. ההמלצה העיקרית של הכלכלה הנאו-קלאסית היא מדיניות [[נאו-ליברליזם|נאו-ליברלית]] - הקטנת כוחה של הממשלה להתערב ב[[שוק]], מלבד במצבים של [[כשלי שוק]] כגון [[מונופול]], [[מוצר ציבורי]] או [[השפעה חיצונית]] וכן עידוד של עוד [[צמיחה כלכלית]] ו[[סחר חופשי]] כמטרות בפני עצמן ללא קשר למחיר החברתי והכלכלי שהדבר עלול לגרום לו.  

'''[[כלכלה קיינסיאנית]]''' החלה בשנות ה-30 בעקבות הגותו של [[ג'ון מיינרד קיינס]] ועל רקע [[השפל הגדול]]. קיינס סבר שהניתוח הנאו-קלאסי, שהתמקד באותה תקופה ב[[מיקרו-כלכלה]] - כלומר באינטראקציה בין מספר קטן של צרכנים ויצרנים, מפספס את התפקוד של [[מאקרו-כלכלה]] שעובדת על פי לוגיקה אחרת. בניתוח של [[מערכות מורכבות]], קיינס טען לקיום של [[הגחה]] בתחום הכלכלה- קיום של תופעות מערכתיות שאינן גלויות בהכרח כאשר מסתכלים על איבר בודד במערכת. קיינס טען גם שהשוק יכול להיקלע למעין מלכוד -22 שבו אין השקעות ואין צמיחה כי אין ציפיות לכך, וכתוצאה מכך יש [[אבטלה]] שגוררת צריכה נמוכה של הציבור ולכן מיתון מתמשך, ממשלה יכולה להתערב בצורות שונות כדי לעודד [[צמיחה כלכלית]] - הן על ידי [[התערבות פיסקלית]] - כמו בניית תשתיות והן על ידי [[התערבות מוניטרית]] - הדפסת כסף, שינוי שער הריבית ועוד. הכלכלה הקיינסיאנית עלתה לבכורה בשנות ה-40 עד שנות ה-70 של המאה ה-20 אז השפיעה על המדיניות הכלכלית של מדינות מערביות רבות. בעקבות משברים כלכליים בשנות ה-70, נחלש מעמדם הפוליטי של הקיינסיאנים, והתחזקו הזרם המוניטרי (מילטון פרידמן) והכלכלה הנאו-קלאסית.  

'''[[כלכלה נאו-קלאסית]]''' בעקבות כתביו של מרקס, תורת הערך של העבודה, שהייתה הבסיס לתאוריה הקלאסית, נתפסה כבעלת השלכות פוליטיות בעייתיות הן למשטרים והן לבעלי הון ולתפיסה הקפיטליסטית בכלל. בעקבות זאת החל חיפוש אחר תאוריות כלכליות חדשות בתכלית שיכלו להיות מנותקות מתורת הערך של העבודה והניתוח המרקיססטי. בשנת 1870 החלה "[[המהפכה השולית]]" על ידי 3 כלכלנים. תחילה התעלמו מניתוח זה, אבל בעקבות ספר הלימוד הפופולרי של [[אלפרד מרשל]], Principles of Economics, שיצא לאור ב-1890 החלה הכלכלה הנאו-קלאסית להתחזק. בעקבות אירועי ההפיכה ברוסיה, השפל הגדול, מלחמות העולם ועליית הקיינסניזם מעמדה של הכלכלה הנאו-קלאסית לא היה דומיננטי במשך עשרות שנים וכלכלנים ממחנות שונים עסקו בוויכוחים מרים. הכלכלה הנאו-קלאסית ביססה את מעמדה האקדמי בשנות ה-40-50 של המאה ה-20, בעיקר על ידי הכלכלנים [[מילטון פרידמן]] ו[[פרדריק הייק]]. המודל העיקרי שלה שורטט על ידי [[קנת' ארו]]. התאוריה מכונה גם [[תורת שיווי המשקל הכללי]] General Equilibrium Theory - GET. כבסיס למדיניות כלכלית עלתה התאוריה הנאו-קלאסית רק בשנות ה- 70' וה-80' של המאה ה-20 יחד עם ה[[מוניטריזם]] של מילטון פרידמן, ומשטרי [[רונלד רייגן]] ו[[מרגרט תאצ'ר]]. עד היום כלכלה נאו-קלסית היא הזרם המרכזי בכלכלה - הניתוח המקובל ביותר בבתי הספר לכלכלה ובניתוחים ממשלתיים ועסקיים. זרם זה התבסס על ניתוח שולי - כגון [[תפוקה שולית פוחתת]] או [[תועלת שולית פוחתת]] כדי לטעון כי ביקוש למוצרים, שכר, קניית הון, המוטיבציה לעבוד ועוד היבטים בכלכלה, תלויים כולם בפונקציה גזירה ומונוטונית של הצרכנים והיצרנים, בהינתן העדפות נתונות מראש וחלוקה נתונה של הרכוש, וכי מפגשים בשוק בין הרבה יצרנים לבין הרבה צרכנים - [[שוק משוכלל]] קובעים את המחיר בשוק ואת הכמות של מוצרים שתיוצר. ההמלצה העיקרית של הכלכלה הנאו-קלאסית היא מדיניות [[נאו-ליברליזם|נאו-ליברלית]] - הקטנת כוחה של הממשלה להתערב ב[[שוק]], מלבד במצבים של [[כשלי שוק]] כגון [[מונופול]], [[מוצר ציבורי]] או [[השפעה חיצונית]] וכן עידוד של עוד [[צמיחה כלכלית]] ו[[סחר חופשי]] כמטרות בפני עצמן ללא קשר למחיר החברתי והכלכלי שהדבר עלול לגרום לו.

קיימם זרמים נוספים בחקר הכלכלה. רובם זרמים קטנים יותר יחסית לזרמים הקודמים. חלקם הטרודוקסיים לחלוטין - כלומר נמצאים בהתנגשות מוחלטת עם הזרם הנאו-קלאסי, וחלקם מנותקים ממנו בנקודות מסויימות ומשתפים פעולה בתחומים אחרים.  

'''[[כלכלה קיינסיאנית]]''' החלה בשנות ה-30 בעקבות הגותו של [[ג'ון מיינרד קיינס]] ועל רקע [[השפל הגדול]]. קיינס סבר שהניתוח הנאו-קלאסי, שהתמקד באותה תקופה ב[[מיקרו-כלכלה]] - כלומר באינטראקציה בין מספר קטן של צרכנים ויצרנים, מפספס את התפקוד של [[מאקרו-כלכלה]] שעובדת על פי לוגיקה אחרת. בניתוח של [[מערכות מורכבות]], קיינס טען לקיום של [[הגחה]] בתחום הכלכלה- קיום של תופעות מערכתיות שאינן גלויות בהכרח כאשר מסתכלים על איבר בודד במערכת. קיינס טען גם שהשוק יכול להיקלע למעין מלכוד -22 שבו אין השקעות ואין צמיחה כי אין ציפיות לכך, וכתוצאה מכך יש [[אבטלה]] שגוררת צריכה נמוכה של הציבור ולכן מיתון מתמשך, ממשלה יכולה להתערב בצורות שונות כדי לעודד [[צמיחה כלכלית]] - הן על ידי [[התערבות פיסקלית]] - כמו בניית תשתיות והן על ידי [[התערבות מוניטרית]] - הדפסת כסף, שינוי שער הריבית ועוד. הכלכלה הקיינסיאנית עלתה לבכורה בשנות ה-40 עד שנות ה-70 של המאה ה-20 אז השפיעה על המדיניות הכלכלית של מדינות מערביות רבות. בעקבות משברים כלכליים בשנות ה-70, נחלש מעמדם הפוליטי של הקיינסיאנים, והתחזקו הזרם המוניטרי (מילטון פרידמן) והכלכלה הנאו-קלאסית.

'''[[פוסט קיינסיאנים]]''' הכלכלנים הנאו-קלאסיים רצו להטמיע את החשיבה של קיינס לגבי [[מאקרו-כלכלה]] ולכן ייצרו מודלים שמנסים לאחד בין יסודות [[מיקרו-כלכלה]] נאו-קלאסיים, לבין הגישה של התבוננות במשתני מאקרו-כלכלה. המודל המפורסם ביותר הוא [[מודל IS/LM]]. חלק מהכלכלנים הקיינסיאנים התנגדו לכך ויצרו זרם פוסט-קיינסיאני שתוקף את הרעיונות הנאו-קלאסיים. זרם נוסף הם [[נאו-קיינסיאנים]].  

קיימם זרמים נוספים בחקר הכלכלה. רובם זרמים קטנים יותר יחסית לזרמים הקודמים. חלקם הטרודוקסיים לחלוטין - כלומר נמצאים בהתנגשות מוחלטת עם הזרם הנאו-קלאסי, וחלקם מנותקים ממנו בנקודות מסויימות ומשתפים פעולה בתחומים אחרים.

'''[[כלכלה ביופיזית]]''' (Biophysical economics) היא מסגרת חשיבה כלכלית שאינה מבוססת על [[כסף]] אלא על חוקי המרות של [[אנרגיה]] ושל חומר ועל הערכות אמפיריות של המרות אלה והקשר שלהן לכסף. כלכלה ביופיזית מתאפיינת במגוון רחב של שיטות ניתוח שנובעות מתחומים מגוונים אשר משתמשים בעקרונות [[תרמודינמיקה|תרמודינמיים]] ו[[אקולוגיה|אקולוגיים]] כדי לבצע ניתוח של התהליך הכלכלי. שורשי הכלכלה הביופיזית במאה ה-18, אצל הכלכלנים הפיזיוקרטים וכן אצל מלתוס, אבל רוב הכלכלנים מיעטו לעסוק בה, והיא פותחה לאיטה לאורך המאה ה-20 בעיקר בידי פיזיקאים, כימאים וביולוגים. יש קשר בינה לבין כלכלה אבולוציונית וכלכלה אקולוגית.  

'''[[פוסט קיינסיאנים]]''' הכלכלנים הנאו-קלאסיים רצו להטמיע את החשיבה של קיינס לגבי [[מאקרו-כלכלה]] ולכן ייצרו מודלים שמנסים לאחד בין יסודות [[מיקרו-כלכלה]] נאו-קלאסיים, לבין הגישה של התבוננות במשתני מאקרו-כלכלה. המודל המפורסם ביותר הוא [[מודל IS/LM]]. חלק מהכלכלנים הקיינסיאנים התנגדו לכך ויצרו זרם פוסט-קיינסיאני שתוקף את הרעיונות הנאו-קלאסיים. זרם נוסף הם [[נאו-קיינסיאנים]].

'''[[האסכולה האוסטרית]]''' (Austrian School) היא זרם אידאולוגי וניתוחי בחקר הכלכלה. עקרונותיה המרכזיים של האסכולה האוסטרית הם העדפת גישה מונחת הגות ושימוש בהגיון (המכונה פרקסאולוגיה) על פני מחקר אמפירי ומתמטי ככלי להסבר תופעות כלכליות. על פי רוב האסכולה האוסטרית מאמצת את עקרונות הליברליזם הקלאסי ומתנגדת בתקיפות לתאוריה [[כלכלה קיינסיאנית|הקיינסיאנית]] ולמדיניות של התערבות הממשלה בשוק ולמדיניות [[סוציאליזם|סוציאליסטית]]. כלכלנים בולטים באסכולה זו הם [[קרל מנגר]], [[אויגן פון בוהם-באוורק]], [[לודוויג פון מיזס]], [[פרידריך האייק]], מארי רות'בארד וישראל מאיר קירזנר. מקורה של האסכולה בקרל מנגר בסוף המאה ה-19, היא נמצאת ברקע ויכוחים אידאולוגיים בנוגע ל[[שוק חופשי]] וממשלה לכל אורך המאה ה-20 ומאומצת לרוב על ידי הימין הכלכלי.  

'''[[כלכלה ביופיזית]]''' (Biophysical economics) היא מסגרת חשיבה כלכלית שאינה מבוססת על [[כסף]] אלא על חוקי המרות של [[אנרגיה]] ושל חומר ועל הערכות אמפיריות של המרות אלה והקשר שלהן לכסף. כלכלה ביופיזית מתאפיינת במגוון רחב של שיטות ניתוח שנובעות מתחומים מגוונים אשר משתמשים בעקרונות [[תרמודינמיקה|תרמודינמיים]] ו[[אקולוגיה|אקולוגיים]] כדי לבצע ניתוח של התהליך הכלכלי. שורשי הכלכלה הביופיזית במאה ה-18, אצל הכלכלנים הפיזיוקרטים וכן אצל מלתוס, אבל רוב הכלכלנים מיעטו לעסוק בה, והיא פותחה לאיטה לאורך המאה ה-20 בעיקר בידי פיזיקאים, כימאים וביולוגים. יש קשר בינה לבין כלכלה אבולוציונית וכלכלה אקולוגית.

'''[[כלכלה מוסדית]]''' (Institutional economics) הינו זרם [[כלכלה|כלכלי]] אפיקורסי, שהמיקוד שלו הינו מעבר להתמקדות הכלכלית הרגילה ב[[שוק|שווקים]] וההזנחה של כל [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] אחרים. תחת זאת, כלכלה מוסדית מתבוננת מקרוב יותר ב[[מוסדות]] מעשה ידי אדם, ורואה בשווקים תוצאה של אינטראקציות בין המוסדות השונים הללו (לדוגמה פרטים, [[פירמות]], [[מדינה|מדינות]], [[נורמות חברתיות]] וכו'). ראשיתה של הכלכלה המוסדית היא בעיקר בסוף המאה ה-19. האסכולה הזאת נזנחה למשך שנים רבות עד שזכתה לעדנה לקראת סוף המאה ה-20.  

'''[[האסכולה האוסטרית]]''' (Austrian School) היא זרם אידאולוגי וניתוחי בחקר הכלכלה. עקרונותיה המרכזיים של האסכולה האוסטרית הם העדפת גישה מונחת הגות ושימוש בהגיון (המכונה פרקסאולוגיה) על פני מחקר אמפירי ומתמטי ככלי להסבר תופעות כלכליות. על פי רוב האסכולה האוסטרית מאמצת את עקרונות הליברליזם הקלאסי ומתנגדת בתקיפות לתאוריה [[כלכלה קיינסיאנית|הקיינסיאנית]] ולמדיניות של התערבות הממשלה בשוק ולמדיניות [[סוציאליזם|סוציאליסטית]]. כלכלנים בולטים באסכולה זו הם [[קרל מנגר]], [[אויגן פון בוהם-באוורק]], [[לודוויג פון מיזס]], [[פרידריך האייק]], מארי רות'בארד וישראל מאיר קירזנר. מקורה של האסכולה בקרל מנגר בסוף המאה ה-19, היא נמצאת ברקע ויכוחים אידאולוגיים בנוגע ל[[שוק חופשי]] וממשלה לכל אורך המאה ה-20 ומאומצת לרוב על ידי הימין הכלכלי.

'''[[כלכלה בודהיסטית]]''' (Buddhist economics) היא גישה [[בודהיזם|בודהיסטית]] להבנת הכלכלה ולעיצובה. היא בוחנת את ה[[פסיכולוגיה]] של [[בני אדם]] ואת התשוקות, השאיפות והרגשות שמכוונות את הפעילות הכלכלית. כלכלה בודהיסטית מנסה להבהיר את הבלבול בין דברים שגורמים לתועלת לבין דברים מזיקים ומנסה לסייע לבני האדם להיות בוגרים יותר מבחינה אתית.  

'''[[כלכלה מוסדית]]''' (Institutional economics) הינו זרם [[כלכלה|כלכלי]] אפיקורסי, שהמיקוד שלו הינו מעבר להתמקדות הכלכלית הרגילה ב[[שוק|שווקים]] וההזנחה של כל [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] אחרים. תחת זאת, כלכלה מוסדית מתבוננת מקרוב יותר ב[[מוסדות]] מעשה ידי אדם, ורואה בשווקים תוצאה של אינטראקציות בין המוסדות השונים הללו (לדוגמה פרטים, [[פירמות]], [[מדינה|מדינות]], [[נורמות חברתיות]] וכו'). ראשיתה של הכלכלה המוסדית היא בעיקר בסוף המאה ה-19. האסכולה הזאת נזנחה למשך שנים רבות עד שזכתה לעדנה לקראת סוף המאה ה-20.

'''[[כלכלה אקולוגית]]''' - ('''Ecological Economics''') היא זרם מחשבה ותחום מחקר אקדמי שעוסק בדינמיקה ובתלות ההדדית ([[קו-אבולוציה]]) בין הכלכלה האנושית לבין [[המערכות האקולוגיות הטבעיות]]. השאלה המרכזית שלה היא כיצד להגיע ל'''[[כלכלה מקיימת]]''' - כלכלה שפועלת במשך דורות רבים תוך התחשבות במגבלות הפיזיים, האקולוגיים והחברתיים. הכלכלה האקולוגית מחברת בין דיסציפלינות אקדמיות שונות, תוך שילוב בין מדעי הטבע ובין מדעי החברה. הכלכלה האקולוגית מורכבת ממספר תתי-זרמים חלקם קרובים יותר ל[[כלכלה סביבתית]] וכלכלה נאו-קלאסית וחלקם קרובים יותר לזרמים הטרודקסיים אחרים בעיקר כלכלה ביופיזית, כלכלה אבולוציונית וכלכלה התנהגותית. כלכלה זו התפתחה בעיקר מאז שנות ה-70 של המאה ה-20.  

 

'''[[כלכלה אקולוגית]]''' - ('''Ecological Economics''') היא זרם מחשבה ותחום מחקר אקדמי שעוסק בדינמיקה ובתלות ההדדית ([[קו-אבולוציה]]) בין הכלכלה האנושית לבין [[המערכות האקולוגיות הטבעיות]]. השאלה המרכזית שלה היא כיצד להגיע ל'''[[כלכלה מקיימת]]''' - כלכלה שפועלת במשך דורות רבים תוך התחשבות במגבלות הפיזיים, האקולוגיים והחברתיים. הכלכלה האקולוגית מחברת בין דיסציפלינות אקדמיות שונות, תוך שילוב בין מדעי הטבע ובין מדעי החברה. הכלכלה האקולוגית מורכבת ממספר תתי-זרמים חלקם קרובים יותר ל[[כלכלה סביבתית]] וכלכלה נאו-קלאסית וחלקם קרובים יותר לזרמים הטרודקסיים אחרים בעיקר כלכלה ביופיזית, כלכלה אבולוציונית וכלכלה התנהגותית. כלכלה זו התפתחה בעיקר מאז שנות ה-70 של המאה ה-20.

'''[[כלכלה אבולוציונית]]''' - (Evolutionary economics) היא מתודולוגיה כלכלית חדשה יחסית שמתבססת על מודלים מתחום הביולוגיה. היא מדגישה תלויות הדדיות [[מערכות מורכבות|מורכבות]], תחרות, צמיחה ומגבלות משאבים. היא לא מקבלת כנתונים מראש את המאפיינים של הסוכנים הכלכליים (כולל טעמים) או את התכונות של המוצרים. היא קוראת תיגר על נקודת המבט הניוטונית ([[תהליך בלתי הפיך|בה אפשר להתקדם קדימה ואחורה בזמן]]) של הכלכלה הנאו-קלאסית.

'''[[כלכלה אבולוציונית]]''' - (Evolutionary economics) היא מתודולוגיה כלכלית חדשה יחסית שמתבססת על מודלים מתחום הביולוגיה. היא מדגישה תלויות הדדיות [[מערכות מורכבות|מורכבות]], תחרות, צמיחה ומגבלות משאבים. היא לא מקבלת כנתונים מראש את המאפיינים של הסוכנים הכלכליים (כולל טעמים) או את התכונות של המוצרים. היא קוראת תיגר על נקודת המבט הניוטונית ([[תהליך בלתי הפיך|בה אפשר להתקדם קדימה ואחורה בזמן]]) של הכלכלה הנאו-קלאסית.

'''[[כלכלה התנהגותית]]''' (Behavioral economics) היא תחום ב[[כלכלה]] וב[[פסיכולוגיה]] שמיישם מחקרים מתחום הפסיכולוגיה ומדעי התנהגות אחרים כדי להבין טוב יותר את נושא קבלת ההחלטות בתחום הכלכלי ואיך דברים אלו משפיעים על הכלכלה בהיבטים כמו מחירים, תשואות להשקעות, הקצאת משאבים וכו'. התחום עוסק בעיקר ב[[רציונליזם|רציונליות]] או ב[[רציונליות חסומה|העדר רציונליות]] של סוכנים כלכליים. המודלים של כלכלה התנהגותית משלבים בדרך כלל תובנות מתחום הפסיכולוגיה יחד עם תאוריה של ה[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]]. אסכולה זו היא בין האסכולות הצעירות ביותר בכלכלה - בעיקר מאז שנות ה-70 של המאה ה-20, והיא מתפתחת כיום במהירות יחד עם [[כלכלה ניסויית]]. הכלכלה ההתנהגותית הגיעה להישגים רבים על ידי ערעור אחת מנקודות היסוד של הכלכלה הקלאסית והכלכלה הנאו-קלאסית - ההנחה כי יש [[אדם כלכלי]] שמתנהג בצורה [[רציונלית]].  

'''[[כלכלה התנהגותית]]''' (Behavioral economics) היא תחום ב[[כלכלה]] וב[[פסיכולוגיה]] שמיישם מחקרים מתחום הפסיכולוגיה ומדעי התנהגות אחרים כדי להבין טוב יותר את נושא קבלת ההחלטות בתחום הכלכלי ואיך דברים אלו משפיעים על הכלכלה בהיבטים כמו מחירים, תשואות להשקעות, הקצאת משאבים וכו'. התחום עוסק בעיקר ב[[רציונליזם|רציונליות]] או ב[[רציונליות חסומה|העדר רציונליות]] של סוכנים כלכליים. המודלים של כלכלה התנהגותית משלבים בדרך כלל תובנות מתחום הפסיכולוגיה יחד עם תאוריה של ה[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]]. אסכולה זו היא בין האסכולות הצעירות ביותר בכלכלה - בעיקר מאז שנות ה-70 של המאה ה-20, והיא מתפתחת כיום במהירות יחד עם [[כלכלה ניסויית]]. הכלכלה ההתנהגותית הגיעה להישגים רבים על ידי ערעור אחת מנקודות היסוד של הכלכלה הקלאסית והכלכלה הנאו-קלאסית - ההנחה כי יש [[אדם כלכלי]] שמתנהג בצורה [[רציונלית]].

'''[[כלכלה ניסויית]]''' - כלכלה ניסויית היא השימוש בניסויים מבוקרים, בתנאי מעבדה או בתנאי שדה כחלק מהמחקר הכלכלי. מבחינה רשמית מדובר למעשה במתודת מחקר ולא בזרם כלכלי. עם זאת כלכלה ניסויית עומדת בניגוד למסורת של מתודות של מודלים רשמיים תאורטיים שמבוססים על אקסיומות נתונות ומנסה במקום זה לאשש ממצאים מהשטח. הכלכלה הניסויית מקובלת בתחומים של כלכלה התנהגותית ובשנים האחרונות מתפשטת גם לתחומי מחקר נוספים כמו [[כלכלת פיתוח]] המתמקד בסיוע לעניים, וכן לניתוח השפעות של חוקים וצעדי רגולציה.

'''[[כלכלה ניסויית]]''' - כלכלה ניסויית היא השימוש בניסויים מבוקרים, בתנאי מעבדה או בתנאי שדה כחלק מהמחקר הכלכלי. מבחינה רשמית מדובר למעשה במתודת מחקר ולא בזרם כלכלי. עם זאת כלכלה ניסויית עומדת בניגוד למסורת של מתודות של מודלים רשמיים תאורטיים שמבוססים על אקסיומות נתונות ומנסה במקום זה לאשש ממצאים מהשטח. הכלכלה הניסויית מקובלת בתחומים של כלכלה התנהגותית ובשנים האחרונות מתפשטת גם לתחומי מחקר נוספים כמו [[כלכלת פיתוח]] המתמקד בסיוע לעניים, וכן לניתוח השפעות של חוקים וצעדי רגולציה.

==מדדים כלכליים==

==מדדים כלכליים==

כלכלנים משתמשים במספר מדדים כדי לבדוק את התפקוד של כלכלות של מדינות. מדדים אלה כוללים.  

כלכלנים משתמשים במספר מדדים כדי לבדוק את התפקוד של כלכלות של מדינות. מדדים אלה כוללים.

 

* '''הוצאות הצרכנים''' Consumer spending - מה סך הוצאות הצרכנים בתקופת זמן, משתנה זרם שנמדד ביחידות כסף כמו ש"ח לשנה.

* '''הוצאות הצרכנים''' Consumer spending - מה סך הוצאות הצרכנים בתקופת זמן, משתנה זרם שנמדד ביחידות כסף כמו ש"ח לשנה.  

* '''[[תוצר מקומי גולמי]]''' - (Gross domestic product) תמ"ג או בקיצור תוצר. בעבר היה מקובל מדד אחר שנקרא [[תוצר לאומי גולמי]] - משתנה זרם שנמדד ביחידות כסף כמו ש"ח לשנה.

* '''[[תוצר מקומי גולמי]]''' - (Gross domestic product) תמ"ג או בקיצור תוצר. בעבר היה מקובל מדד אחר שנקרא [[תוצר לאומי גולמי]] - משתנה זרם שנמדד ביחידות כסף כמו ש"ח לשנה.  

* '''[[תוצר לנפש]]''' - חלוקה של תוצר מקומי גולמי בכמות [[אוכלוסין|האוכלוסייה האנושית]] של המדינה. אם יש [[גידול אוכלוסין]] התמ"ג יכול לגדול, אבל ייתכן שהתמ"ג לנפש לא גדל. משתנה זרם שנמדד ביחידות כסף לאדם כמו ש"ח לאדם לשנה.

* '''[[תוצר לנפש]]''' - חלוקה של תוצר מקומי גולמי בכמות [[אוכלוסין|האוכלוסייה האנושית]] של המדינה. אם יש [[גידול אוכלוסין]] התמ"ג יכול לגדול, אבל ייתכן שהתמ"ג לנפש לא גדל. משתנה זרם שנמדד ביחידות כסף לאדם כמו ש"ח לאדם לשנה.  

* '''כמות העובדים במשק''' - כמה אנשים עובדים במשק נכון לזמן נתון. כמות העובדים במשק היא אחת מ-3 התשומות המסורתיות בכלכלה - עובדים, הון ומשאבי טבע. זהו משתנה מאגר הנמדד בכמות אנשים.

* '''כמות העובדים במשק''' - כמה אנשים עובדים במשק נכון לזמן נתון. כמות העובדים במשק היא אחת מ-3 התשומות המסורתיות בכלכלה - עובדים, הון ומשאבי טבע. זהו משתנה מאגר הנמדד בכמות אנשים.  

* '''כמות ההון במשק''' - כמה [[הון]] יש במשק. משתנה מאגר הנמדד במונחים של כסף. הון באופן מסורתי נחשב רק [[הון תעשייתי]] כמו כלי עבודה, מכונות או מפעלים. ההגדרה של הון היא מעורפלת והיות והון הוא לא דבר הומוגני מודדים אותו באמצעות השווי הכספי של ההון. דבר זה נתון לביקורת חריפה במסגרת [[מחלוקת קיימברידג' על ההון]] שבו טענו חלק מהכלכלנים שההגדרה של ההון במונחים כספיים היא דבר שתלוי בכמות הרווח החזויה ודבר זה תלוי בעצמו בכמות ההון - ולכן יש כאן הגדרה מעגלית. מאוחר יותר כלכלנים החלו להתייחס לסוג הון נוסף [[הון אישי]] - היבטים של ידע וניסיון שיש לאנשים ולחברות שמעניקים להם יתרון בכלכלת שירותים. יש כלכלנים המתייחסים גם לסוגי הון אחרים כמו [[הון חברתי]] ו[[הון טבעי]].

* '''כמות ההון במשק''' - כמה [[הון]] יש במשק. משתנה מאגר הנמדד במונחים של כסף. הון באופן מסורתי נחשב רק [[הון תעשייתי]] כמו כלי עבודה, מכונות או מפעלים. ההגדרה של הון היא מעורפלת והיות והון הוא לא דבר הומוגני מודדים אותו באמצעות השווי הכספי של ההון. דבר זה נתון לביקורת חריפה במסגרת [[מחלוקת קיימברידג' על ההון]] שבו טענו חלק מהכלכלנים שההגדרה של ההון במונחים כספיים היא דבר שתלוי בכמות הרווח החזויה ודבר זה תלוי בעצמו בכמות ההון - ולכן יש כאן הגדרה מעגלית. מאוחר יותר כלכלנים החלו להתייחס לסוג הון נוסף [[הון אישי]] - היבטים של ידע וניסיון שיש לאנשים ולחברות שמעניקים להם יתרון בכלכלת שירותים. יש כלכלנים המתייחסים גם לסוגי הון אחרים כמו [[הון חברתי]] ו[[הון טבעי]].  

* כמויות של [[משאבי טבע]] - כמו גודל שטחי האדמות החקלאיות, כמות [[דלק מחצבי]] כמו [[פחם]], [[נפט]] ו[[גז טבעי]]. מחצבי כרייה אחרים כמו [[יהלומים]], [[זהב]], [[פוספט]], [[אשלג]], [[ברזל]], [[אלומיניום]], ועוד.

* כמויות של [[משאבי טבע]] - כמו גודל שטחי האדמות החקלאיות, כמות [[דלק מחצבי]] כמו [[פחם]], [[נפט]] ו[[גז טבעי]]. מחצבי כרייה אחרים כמו [[יהלומים]], [[זהב]], [[פוספט]], [[אשלג]], [[ברזל]], [[אלומיניום]], ועוד.

* '''שכר ממוצע''' - השכר של עובד ממוצע במשק ביחידת זמן - משתנה זרם שבודק כמה שקלים בחודש משכר שכיר ממוצע. יש להבדיל בין משתנה זה לבין משתנים אחרים דומים כמו הכנסה ממוצעת - שיכולה לכלול גם הכנסות מ[[ריבית]], מהון, רווחים ורנטה. יש הבדל בין שכר ממוצע לבין שכר חציוני ושכר שכיח. אם מסדרים את כל העובדים במשק לפי שכרם, '''שכר חציוני''' הוא השכר של העובד שנמצא בדיוק באמצע הרשימה. אם במשק יש 100 עובדים השכר החציוני הוא של השכיר שחצי מהעובדים הם בעלי שכר גבוה יותר ממנו. שכר ממוצע יכול לעלות כאשר השכר של העשירון העליון עולה, בעוד ששכר חציוני לא ישתנה כלל. '''השכר השכיח''' הוא השכר שאותו מקבלת האוכלוסייה הגדולה ביותר של עובדים. [http://eureka.org.il/item/25913/מה-זה-ממוצע-ומהו-חציון-ומה-זה-שכיח]

* '''שכר ממוצע''' - השכר של עובד ממוצע במשק ביחידת זמן - משתנה זרם שבודק כמה שקלים בחודש משכר שכיר ממוצע. יש להבדיל בין משתנה זה לבין משתנים אחרים דומים כמו הכנסה ממוצעת - שיכולה לכלול גם הכנסות מ[[ריבית]], מהון, רווחים ורנטה. יש הבדל בין שכר ממוצע לבין שכר חציוני ושכר שכיח. אם מסדרים את כל העובדים במשק לפי שכרם, '''שכר חציוני''' הוא השכר של העובד שנמצא בדיוק באמצע הרשימה. אם במשק יש 100 עובדים השכר החציוני הוא של השכיר שחצי מהעובדים הם בעלי שכר גבוה יותר ממנו. שכר ממוצע יכול לעלות כאשר השכר של העשירון העליון עולה, בעוד ששכר חציוני לא ישתנה כלל. '''השכר השכיח''' הוא השכר שאותו מקבלת האוכלוסייה הגדולה ביותר של עובדים. [http://eureka.org.il/item/25913/%D7%9E%D7%94-%D7%96%D7%94-%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A2-%D7%95%D7%9E%D7%94%D7%95-%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%96%D7%94-%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%97]

* '''נטל המס''' - כמה מתוך ההכנסות במשק זורמות אל הממשלה כ[[מיסים]]. משתנה אחוזים.

* '''נטל המס''' - כמה מתוך ההכנסות במשק זורמות אל הממשלה כ[[מיסים]]. משתנה אחוזים.  

* '''ההוצאה הממשלתית''' או התקציב הממשלתי - כמה הוצאות הממשלה מוציאה בכל שנה. משתנה זרם בכסף לשנה. לדוגמה בשקלים לשנה.

* '''ההוצאה הממשלתית''' או התקציב הממשלתי - כמה הוצאות הממשלה מוציאה בכל שנה. משתנה זרם בכסף לשנה. לדוגמה בשקלים לשנה.  

* '''יחס חוב לתוצר''' - כמה חוב יש לכלל המשק ביחס לתוצר הלאומי הגולמי. משתנה אחוזים.

* '''יחס חוב לתוצר''' - כמה חוב יש לכלל המשק ביחס לתוצר הלאומי הגולמי. משתנה אחוזים.  

* '''אחוז החיסכון''' - איזה אחוז מתוך ההכנסה נחסך.

* '''אחוז החיסכון''' - איזה אחוז מתוך ההכנסה נחסך.  

* '''יחס תלות''' (Dependency ratio) היחס שבין מספר העובדים בקבוצה מסוימת ובין מספר הפנסיונרים.

* '''יחס תלות''' (Dependency ratio) היחס שבין מספר העובדים בקבוצה מסוימת ובין מספר הפנסיונרים.  

* '''[[שער הריבית]]''' (Interest rate) - מה אחוז הריבית המבוקש עבור הלוואות. באופן מסורתי נקבע על ידי שוק של לווים ומלווים, כיום ברוב המדינות שער הריבית נקבע בהחלטה של נגיד [[הבנק המרכזי]]. משתנה מצב הנמדד באחוזים.

* '''[[שער הריבית]]''' (Interest rate) - מה אחוז הריבית המבוקש עבור הלוואות. באופן מסורתי נקבע על ידי שוק של לווים ומלווים, כיום ברוב המדינות שער הריבית נקבע בהחלטה של נגיד [[הבנק המרכזי]]. משתנה מצב הנמדד באחוזים.  

* '''[[אינפלציה|שיעור האינפלציה]]''' (Rate of Inflation)- בכמה עולים המחירים של סל נתון של מחירים בתקופה. יש לשים לב כי במציאות של [[כלכלה הטרוגנית]] עשויים להיות שיעורי אינפלציה שונים לסלים שונים של עשירונים או צרכנים שונים. הדבר נמדד לעיתים קרובות עם קשר ל[[מדד המחירים לצרכן]]. משתנה מצד הנמדד באחוזים.

* '''[[אינפלציה|שיעור האינפלציה]]''' (Rate of Inflation)- בכמה עולים המחירים של סל נתון של מחירים בתקופה. יש לשים לב כי במציאות של [[כלכלה הטרוגנית]] עשויים להיות שיעורי אינפלציה שונים לסלים שונים של עשירונים או צרכנים שונים. הדבר נמדד לעיתים קרובות עם קשר ל[[מדד המחירים לצרכן]]. משתנה מצד הנמדד באחוזים.  

* '''[[אבטלה|שיעור האבטלה]]''' (Unemployment) - כמה אנשים בגיל העבודה מחפשים עבודה אבל לא מוצאים, מתוך סך כמות האנשים בגיל העבודה. נתון זה שונה לעומת כמות הלא מועסקים - אנשים שאינם יכולים לעבוד בגלל נכות או מחלה, אנשים בצבא, אנשים שוויתרו על חיפוש עבודה ומתקיימים מקצבאות או חסכונות ועוד. משתנה מצב הנמדד באחוזים.

* '''[[אבטלה|שיעור האבטלה]]''' (Unemployment) - כמה אנשים בגיל העבודה מחפשים עבודה אבל לא מוצאים, מתוך סך כמות האנשים בגיל העבודה. נתון זה שונה לעומת כמות הלא מועסקים - אנשים שאינם יכולים לעבוד בגלל נכות או מחלה, אנשים בצבא, אנשים שוויתרו על חיפוש עבודה ומתקיימים מקצבאות או חסכונות ועוד. משתנה מצב הנמדד באחוזים.  

* '''שער יציג''' (Exchange rate) שער החליפין שנקבע לכל מטבע בר המרה הנסחר בשוק הכספים. לדוגמה כך וכך דולרים עבור כל שקל חדש.

* '''שער יציג''' (Exchange rate) שער החליפין שנקבע לכל מטבע בר המרה הנסחר בשוק הכספים. לדוגמה כך וכך דולרים עבור כל שקל חדש.  

* '''מאזן מסחרי''' (Balance of Trade) בכמה גדול הייצוא לעומת היבוא.

* '''מאזן מסחרי''' (Balance of Trade) בכמה גדול הייצוא לעומת היבוא.

* [[כלכלה]]

* [[כלכלה]]

* [[מיקרו-כלכלה]], [[מאקרו-כלכלה]]

* [[מיקרו-כלכלה]], [[מאקרו-כלכלה]]

* [[כלכלה בקומיקס]] - ספר שמסביר מונחים בכלכלה ואת ההיסטוריה הכלכלית בצורה בהירה וקלילה.  

* [[כלכלה בקומיקס]] - ספר שמסביר מונחים בכלכלה ואת ההיסטוריה הכלכלית בצורה בהירה וקלילה.

* [[הטרוגניות בכלכלה]]

* [[הטרוגניות בכלכלה]]

* [[קפיטליזם]]

* [[קפיטליזם]]