שינויים

הכחשת זיהום (הצגת מקור)

גרסה מ־12:22, 22 בספטמבר 2020

הוסרו 12 בתים , 12:22, 22 בספטמבר 2020

מ

החלפת טקסט – "איזור" ב־"אזור"

שורה 15: שורה 15:

[[קובץ:USRadiumGirls-Argonne1,ca1922-23-150dpi.jpg|300px|ממוזער|עובדות בבית החרושת לצביעת מחוגי שעונים ברדיום.]]

* '''נערות הרדיום''' (באנגלית: Radium Girls) - נערות אלו היו עובדות שחלו בהרעלת קרינה מצביעת מחוגי שעון בצבע זוהר בחושך במפעל "חברת הרדיום האמריקנית" (United States Radium Corporation) בעיירה אורנג' בארצות הברית סביב 1917. לעובדות נאמר שהצבע אינו מזיק. הן שאפו לקרבן כמויות קטלניות של רדיום כאשר הן ליקקו קצוות של מברשות צבע כשיטה לעצב את חוד המברשת, כמה מהן נהגו לצבוע את ציפורניהן ושיניהן בחומר הזוהר. כל זאת כאשר הנהלת החברה וכימאים שעבדו בה ידעו היטב על הסכנות בחומר. חמש מהנשים תבעו את מעסיקן. המשפט קבע את זכותם של עובדים הלוקים במחלת מקצוע לתבוע את מעסיקיהם. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9D]

−

* '''הרעלת הכספית במינמטה ''' - אחד מציוני הדרך הבולטים בעולם בהתייחסות ל[[זיהום תעשייתי]] בכלל ו[[כספית]] בפרט הוא [[הרעלת הכספית במינמטה]] או "מחלת מינמטה" שנחשפה ביפן בשנת 1959. מפעל תעשייתי בשם Chisso שפך לים באזור מפרץ מינמטה שפכי-תעשייה לא מטופלים המכילים כמויות גדולות של כספית במשך עשרות שנים. הכספית [[הצטברות ביולוגית|הצטברה בגופם של רכיכות ודגים]] במפרץ ומשם הגיע לדייגים [[זיהום במזון|שאכלו אותם]]. באירוע זה נפגעו כ-10,000 בני אדם מהרעלת כספית. כאשר נחשפה הפרשה וקם רעש ציבורי קיבלו פיצויים מהחברה. נכון לשנת 2001 הוכרו באופן רשמי 2,265 קורבנות של ההרעלה ומתוכם מתו 1,784 בני אדם. תינוקות רבים ~~באיזור~~ נולדו עם מומים. [https://en.wikipedia.org/wiki/Minamata_disease]

+

* '''הרעלת הכספית במינמטה ''' - אחד מציוני הדרך הבולטים בעולם בהתייחסות ל[[זיהום תעשייתי]] בכלל ו[[כספית]] בפרט הוא [[הרעלת הכספית במינמטה]] או "מחלת מינמטה" שנחשפה ביפן בשנת 1959. מפעל תעשייתי בשם Chisso שפך לים באזור מפרץ מינמטה שפכי-תעשייה לא מטופלים המכילים כמויות גדולות של כספית במשך עשרות שנים. הכספית [[הצטברות ביולוגית|הצטברה בגופם של רכיכות ודגים]] במפרץ ומשם הגיע לדייגים [[זיהום במזון|שאכלו אותם]]. באירוע זה נפגעו כ-10,000 בני אדם מהרעלת כספית. כאשר נחשפה הפרשה וקם רעש ציבורי קיבלו פיצויים מהחברה. נכון לשנת 2001 הוכרו באופן רשמי 2,265 קורבנות של ההרעלה ומתוכם מתו 1,784 בני אדם. תינוקות רבים באזור נולדו עם מומים. [https://en.wikipedia.org/wiki/Minamata_disease]

* '''פרשת לאב קנאל''' - בשנות ה-70 התפוצצה בארצות הברית פרשת "לאב קאנל" שבה נחשפו מאות בני אדם במדינת ניו-יורק לפסולת תעשייתית שנקברה באדמה, דבר שגרם לפינוי כ-800 בני אדם מבתיהם ולסקנדל לאומי. [http://en.wikipedia.org/wiki/Love_Canal] יש הטוענים כיום כי הפרשה נופחה וכי החשש הבריאותי בפרשה היה מוגזם.

* '''[[הונאות אסבסט]]''' - בשנות ה-70 של המאה ה-20 החלו להיחשף מספר מקרים בהם תאגידים שיצרו או השתמשו במוצרי [[אסבסט]] הסתירו במשך כמה עשרות שנים מידע מעובדים או לקוחות על נזקים בריאותיים שעלולים להיגרם עקב משאיפת אבק אסבסט ממוצרים אלה. הדבר גרם אלפי מקרים של מחלות חמורות ומוות. תביעות פיצויים נגד התאגידים הביאו אותם להליכי פשיטת רגל שבמסגרתם שילמו פיצויים לאלפי נפגעים. לאחר מכן חלק מהתאגידים חזרו לפעול.

* '''[[אסון בופאל]]''' - בדצמבר 1984, התרחשה דליפה נרחבת של גזים רעילים במפעל יוניון קרבייד לייצור [[חומרי הדברה]] בעיר בופאל, ב[[הודו]]. זה שנחשב לאסון התעשייתי החמור ביותר בהיסטוריה וכן למקרה הבולט ביותר של [[זיהום תעשייתי]] נקודתי.<ref name="convictions">[http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/south_asia/8725140.stm Bhopal trial: Eight convicted over India gas disaster] 7 June 2010, BBC News</ref> מעל 500,000 איש נחשפו לכ-40 טונות מהגז הרעיל שהתפשט בשכונות ששכנו בקרבת המפעל. <ref name="Varma 2005">Roli Varma, The Bhopal Disaster of 1984, Bulletin of Science, Technology and Society, 2005</ref> מספר הנפגעים המדוייק מהדליפה ומהמנוסה ההמונית שנגרמה בעקבותיה, מגיע עד לכ- 550,000 אלף איש, ומספר המתים מוערך בין 3,700 ל-16,000 בני אדם. חקירות שונות שבוצעו במקום מצביעות על שרשרת מחדלים ועל הזנחה שהובילו לכך שאמצעי בטיחות שונים לא הותקנו או לא תפקדו. יוניון קרבייד, שכיום שייכת לחברת דאו כימיקל, מכחישה את האשמות האלה באתר האינטרנט שלה, וטענה כי האסון נגרם בשל חבלה של פועל אלמוני.

−

* '''[[אסון צ'רנוביל]]''' - התאונה הגרעינית החמורה ביותר מאז החל העולם להשתמש באנרגיה גרעינית. באפריל 1986 התרחשה התכה של כור גרעיני במקום. דבר שהביא לפריצת מעטפת ההגנה שלו, והפצת חומרים רדיואקטיביים למרחק של אלפי קילומטרים. על-פי הערכות של הארגונים הבינלאומיים, עד כה גרם האסון למותם של כ-80 בני אדם, ישנן הערכות שבסופו של דבר התמותה כתוצאה מסרטן שמקורו בנזקי קרינה תסתכם בכ-4,000 נפש. כתוצאה מהאסון פונו מעל 116 אלף בני אדם באופן מיידי בטווח של כ-30 ק"מ, ועוד כ-200,000 איש שפונו מבתיהם בשנים שלאחר מכן ~~באיזור~~ אוקראינה ובלארוס, סה"כ מעל 340 אלף בני אדם פונו ויושבו מחדש על ידי השלטון הסובייטי.[http://www.who.int/ionizing_radiation/chernobyl/backgrounder/en/] כ-600 אלף אנשים הועסקו (בעיקר בכפייה או במסגרת השירות הצבאי) בניקוי ופינוי האזורים הנגועים בקרינה. הענן הרדיואקטיבי שנוצר כתוצאה מהפיצוץ האדיר הורכב בעיקר מגרעינים מעורערים של אטומי יוד וצזיום והתפשט כמעט בכל שטחה של אירופה. ממשלת ברית המועצות ניסתה תחילה להסתיר את האירוע החמור, והאירוע הובחן לראשונה במערב רק בעקבות מדידות קרינה חריגות בשוודיה. להמחשת המדיניות, זו הידיעה שפורסמה בעיתון "איזווסטיה" 3 ימים אחרי שאירע האסון: "תאונה אירעה בתחנת הכוח צ'רנוביל ואחד הכורים הגרעיניים ניזוק. צעדים ננקטים על מנת למזער את השלכות התאונה. אלו שנפגעו ממנה מקבלים עזרה. וועדה ממשלתית הוקמה". ימים ספורים אחר כך, כשכבר התגלו ממדי האסון, השלטון האוקראיני בראשות ולדימיר שצ'רביצקי עוד חייב את התושבים באזורים הנגועים להשתתף במצעד חג הפועלים המסורתי שחל ב-1 במאי. כחלק מהטיפול באזור, כוסה אתר התאונה בעופרת למניעת דליפה רדיואקטיבית, ולאחר מכן במבנה בטון עצום שזכה לכינוי "סרקופג" (ארון קבורה). המוני העובדים שגויסו לבניית הסרקופג בשבועות שלאחר האסון (וכונו "הליקווידטורים"), היו הקבוצה שנפגעה באופן החמור ביותר מהתאונה, ורבים מהם לא שרדו את השפעות הקרינה.

+

* '''[[אסון צ'רנוביל]]''' - התאונה הגרעינית החמורה ביותר מאז החל העולם להשתמש באנרגיה גרעינית. באפריל 1986 התרחשה התכה של כור גרעיני במקום. דבר שהביא לפריצת מעטפת ההגנה שלו, והפצת חומרים רדיואקטיביים למרחק של אלפי קילומטרים. על-פי הערכות של הארגונים הבינלאומיים, עד כה גרם האסון למותם של כ-80 בני אדם, ישנן הערכות שבסופו של דבר התמותה כתוצאה מסרטן שמקורו בנזקי קרינה תסתכם בכ-4,000 נפש. כתוצאה מהאסון פונו מעל 116 אלף בני אדם באופן מיידי בטווח של כ-30 ק"מ, ועוד כ-200,000 איש שפונו מבתיהם בשנים שלאחר מכן באזור אוקראינה ובלארוס, סה"כ מעל 340 אלף בני אדם פונו ויושבו מחדש על ידי השלטון הסובייטי.[http://www.who.int/ionizing_radiation/chernobyl/backgrounder/en/] כ-600 אלף אנשים הועסקו (בעיקר בכפייה או במסגרת השירות הצבאי) בניקוי ופינוי האזורים הנגועים בקרינה. הענן הרדיואקטיבי שנוצר כתוצאה מהפיצוץ האדיר הורכב בעיקר מגרעינים מעורערים של אטומי יוד וצזיום והתפשט כמעט בכל שטחה של אירופה. ממשלת ברית המועצות ניסתה תחילה להסתיר את האירוע החמור, והאירוע הובחן לראשונה במערב רק בעקבות מדידות קרינה חריגות בשוודיה. להמחשת המדיניות, זו הידיעה שפורסמה בעיתון "איזווסטיה" 3 ימים אחרי שאירע האסון: "תאונה אירעה בתחנת הכוח צ'רנוביל ואחד הכורים הגרעיניים ניזוק. צעדים ננקטים על מנת למזער את השלכות התאונה. אלו שנפגעו ממנה מקבלים עזרה. וועדה ממשלתית הוקמה". ימים ספורים אחר כך, כשכבר התגלו ממדי האסון, השלטון האוקראיני בראשות ולדימיר שצ'רביצקי עוד חייב את התושבים באזורים הנגועים להשתתף במצעד חג הפועלים המסורתי שחל ב-1 במאי. כחלק מהטיפול באזור, כוסה אתר התאונה בעופרת למניעת דליפה רדיואקטיבית, ולאחר מכן במבנה בטון עצום שזכה לכינוי "סרקופג" (ארון קבורה). המוני העובדים שגויסו לבניית הסרקופג בשבועות שלאחר האסון (וכונו "הליקווידטורים"), היו הקבוצה שנפגעה באופן החמור ביותר מהתאונה, ורבים מהם לא שרדו את השפעות הקרינה.

* '''זיהום PCB של מונסנטו''' - במשך 40 שנה היה [[תאגיד]] [[מונסנטו]] [[מונופול]] על ייצור תרכובות [[PCB]] בארצות הברית. מדובר על קבוצה של חומרים שהיא יציבה, מסיסה בשומן, רעילה ומסרטנת. ההשפעות של החומרים עלולים להשפיע זמן רב לאחר החשיפה לזיהום. מונסנטו נאבקה כדי להגן על המשך השימוש וההפצה בחומר הרבה לאחר שהחומר הוכר ברחבי העולם כ[[זיהום|מזהם]] עולמי וכ[[חומר המצטבר במעלה שרשרת המזון]]. מזכר פנימי ציין כי "אנחנו לא יכולים להפסיד דולר אחד".<ref name="Grunwald1_2002">[http://www.commondreams.org/headlines02/0101-02.htm Monsanto Hid Decades Of Pollution] Michael Grunwald, Washington Post , 1/1/2002, page A01</ref> מונסנטו הפסיקה לייצר את תרכובת ה-PCB בשנת 1977, והחומרים הוצאו אל מחוץ לחוק בארצות הברית בשנת 1979. בשנת 2002, פרסם העיתון הוושינגטון פוסט כתבה על [[זיהום מים]] חמור שנגרם לנחלים ולמזבלות של העיירה אניסטון (Anniston), אלבמה, בעקבות ייצור והפטרות מתרכובות PCB. תביעה שהוגשה נגד החברה הובילה לחשיפת מסמכים פנימיים של מונסנטו שהראו שהמפעל המקומי שפך ביודעין פסולת עם [[כספית]] ו-PCB לתוך נחלים מקומיים במשך 40 שנה.<ref name="Grunwald1_2002"/> מסמכים פנימיים של התאגיד שנתגלו בזמן המשפט גילו כי מנהלי מונסנטו ידעו על כך במשך שנים רבות וניסו להסתיר את האמת על ידי מסמכים עם כותרות כמו "חסוי: קרא והשמד". בשנת 1966 גילו מנהלים במונסנטו כי דגים שהוכנסו לנחלים ליד העיירה מתו בתוך 10 שניות, תוך הקזת דם וקילוף של הקשקשים, הם לא אמרו דבר לאיש. בשנת 1969 הם גילו כי דג בנחל אחר הכיל כמות PCB בריכוז גבוה פי 7,500 מהריכוז המותר. הם החליטו כי "יש עניין מועט בכניסה למאמצים יקרים בהקטנת הפליטות". בשנת 1975, מחקר פנימי של החברה גילה כי חומרי PCB גורמים לגידולים סרטניים בעכברים. הם הורו על שינוי המסקנות מ"מסרטן בצורה קלה" ל"לא נראה שהוא קרציוגני".<ref name="Grunwald1_2002"/>

* '''[[האסון הגרעיני בפוקושימה]]''' - בשנת 2011 גל צונאמי סמוך ליפן, פגע בכור גרעיני וגרם לדליפה של חומר רדיואקטיבי. הצונאמי והדליפה גררו פינוי של עשרות אלפי בני אדם מרדיוס של 10 ק"מ סביב הכור.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4040962,00.html] מספר העקורים מביתם הוערך במעל 340 אלף.[https://en.wikipedia.org/wiki/2011_T%C5%8Dhoku_earthquake_and_tsunami] ככל שחולף הזמן מתחילת המשבר, התברר שממשלת יפן וחברת TEPCO מסרו מידע לא מדויק שיצר מצג שווא המקטין את מימדי האסון ועוצמת הזיהום הרדיואקטיבי. ראש ממשלת יפן מסר ב-20 במאי בפרלמנט, "מה שאמרתי לציבור, באופן מהותי אינו נכון" בהתייחסו להערכת המצב שהבהירה שהכורים יציבים והמצב תחת שליטה לאחר ה-11 במרץ. בנוסף הוא מסר "הממשלה נכשלה בתגובתה להערכה המוטעית של TEPCO ועל כך אני מצטער עמוקות". גושי הונסו, יועץ ראש ממשלת יפן מסר ש- TEPCO מסתירה מידע באשר להיקף הקרינה. הונסו הורה למפעילי המתקן לשחרר כל מידע בנושא. לחברת TEPCO לקח חודשיים להודות ששלושה כורים הותכו, ומיכל הכלה אחד דולף. [http://www.bloomberg.com/news/2011-05-27/tepco-faces-massive-problem-containing-radioactive-water-at-fukushima.html] מומחים שונים לקרינה האשימו את ממשלות יפן ואת ממשלת ארצות הברית בהפחתה של מימדי הזיהום והתחלואה.

שורה 117: שורה 117:

* קיימים מקרים בהם יש ירידה בחלק מסוגי הזיהום אבל אין שינוי או אף עליה בפליטת מזהמים אחרים. דוגמה אחת לכך היא זיהום אוויר בחיפה שבו יש ירידה בתחמוצות חנקו ותחמוצות גופרית אבל במזהמים אחרים אין בהכרח נטייה כזו<ref>[http://online.fliphtml5.com/znzf/twgb/#p=1 דו"ח שקט תעשייתי 2015 ]אזרחים למען הסביבה </ref> דוגמה אחרת היא מגמות של [[זיהום אוויר בישראל]] בישראל - לפי דו"ח של משרד הגנת הסביבה משנת 2015 בשנים 2001-2013 הייתה ירידה משמעותית בריכוזים של חלק ממזהמי-האוויר ([[תחמוצות חנקן]], וב[[תחמוצות גופרית|גפרית דו-חמצנית]]) ובחלק מהם אין שינוי במגמה ([[חומר חלקיקי|זיהום חלקיקים נשימים]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]]) <ref name="sviva_2015">ד"ר לבנה קורדובה-ביז'ונר,[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0701-P0800/P0777.aspx דו"ח מגמות ניטור איכות אוויר 2001-2013] המשרד להגנת הסביבה, 17/02/2015 </ref>

−

דוגמה לטענה כי הזיהום מגיע ממקור אחר וכי הזיהום יורד ולכן אין בכלל בעיה קיימת בחיפה. בשנת 2012 ראש עיריית חיפה, יונה יהב התנגד להכריז על [[זיהום אוויר במפרץ חיפה|חיפה כעל ~~איזור~~ מוכה זיהום]]. בראיון מצולם איתו טען יהב כי הנתונים עליהם התבסס משרד הבריאות על עודף תחלואה מזיהום הם ישנים, מקורם משנות ה-80 וה-90, מאז חלו הרבה שינויים ברמת זיהום האוויר וכי "הדברנו את הזיהום", על ידי השקעות של מפעלים וכי רמת הניטור בעיר של זיהום אויר גבוהה מאוד. לטענתו מירב זיהום האוויר כיום מקורו ב[[זיהום אוויר מתחבורה]] וכי אם בכלל יש בעיקר בעיה של [[זיהום אוויר בישראל]] מדובר ב[[זיהום אוויר בגוש דן]]. כמו כן הוא טען כי ביום כיפור המפעלים ממשיכים לפעול אבל המכוניות לא, וביום זה אין בעיית זיהום אוויר. הוא טען שהעירייה פועלת להעביר תושבים למכוניות היברידיות וחשמליות וכי כשיושלם דבר זה תפטר גם הבעיה הזאת, לדבריו האוויר בחיפה נקי. <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=YpBAkvL4fN4 ראיון עם יונה יהב ראש עיריית חיפה בנושא חיפה לא מוכת זיהום] חדר החדשות חיפה והשרון, 23 באוגוסט 2012. </ref> בניגוד לדבריו של יהב הודיעה ממשלת ישראל כי בעיית הזיהום בחיפה לא נגמרה. בספטמבר 2015 אישרה ממשלת ישראל את החלטה 529, "תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה". הסיבות לקיום התוכנית הן "בשל ריבוי יחסי של מקורות פליטה נייחים מהתעשייה באזור מפרץ חיפה, בשל נתונים על כמות גבוהה במיוחד של פליטות [[מזהמים אורגניים נדיפים]] ועומס מצטבר של פליטות מזהמים נוספים לאוויר באזור זה, בשל כמויות גדולות של חומרים מסוכנים המאוחסנים ומשמשים באותו אזור ולאור עיקרון הזהירות המונעת בהתחשב בנתוני תחלואה עודפת, באותו אזור."<ref name="gov529"/><ref name="gov529">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DecisionStockpileGovernment/Pages/2015/Decision529.aspx תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה] החלטת ממשלה מספר 259, באתר משרד הגנת הסביבה, 06/09/2015</ref> הודעת הממשלה שמתמקדת במזהמים אורגניים נדיפים לא מתאימה לטענה של יהב על זיהום מתחבורה, שכן בתל אביב ובירושלים יש כמות נמוכה יותר של זיהום זה, ומקורו העיקרי בחיפה לפי הממשלה הוא בתעשייה.

+

דוגמה לטענה כי הזיהום מגיע ממקור אחר וכי הזיהום יורד ולכן אין בכלל בעיה קיימת בחיפה. בשנת 2012 ראש עיריית חיפה, יונה יהב התנגד להכריז על [[זיהום אוויר במפרץ חיפה|חיפה כעל אזור מוכה זיהום]]. בראיון מצולם איתו טען יהב כי הנתונים עליהם התבסס משרד הבריאות על עודף תחלואה מזיהום הם ישנים, מקורם משנות ה-80 וה-90, מאז חלו הרבה שינויים ברמת זיהום האוויר וכי "הדברנו את הזיהום", על ידי השקעות של מפעלים וכי רמת הניטור בעיר של זיהום אויר גבוהה מאוד. לטענתו מירב זיהום האוויר כיום מקורו ב[[זיהום אוויר מתחבורה]] וכי אם בכלל יש בעיקר בעיה של [[זיהום אוויר בישראל]] מדובר ב[[זיהום אוויר בגוש דן]]. כמו כן הוא טען כי ביום כיפור המפעלים ממשיכים לפעול אבל המכוניות לא, וביום זה אין בעיית זיהום אוויר. הוא טען שהעירייה פועלת להעביר תושבים למכוניות היברידיות וחשמליות וכי כשיושלם דבר זה תפטר גם הבעיה הזאת, לדבריו האוויר בחיפה נקי. <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=YpBAkvL4fN4 ראיון עם יונה יהב ראש עיריית חיפה בנושא חיפה לא מוכת זיהום] חדר החדשות חיפה והשרון, 23 באוגוסט 2012. </ref> בניגוד לדבריו של יהב הודיעה ממשלת ישראל כי בעיית הזיהום בחיפה לא נגמרה. בספטמבר 2015 אישרה ממשלת ישראל את החלטה 529, "תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה". הסיבות לקיום התוכנית הן "בשל ריבוי יחסי של מקורות פליטה נייחים מהתעשייה באזור מפרץ חיפה, בשל נתונים על כמות גבוהה במיוחד של פליטות [[מזהמים אורגניים נדיפים]] ועומס מצטבר של פליטות מזהמים נוספים לאוויר באזור זה, בשל כמויות גדולות של חומרים מסוכנים המאוחסנים ומשמשים באותו אזור ולאור עיקרון הזהירות המונעת בהתחשב בנתוני תחלואה עודפת, באותו אזור."<ref name="gov529"/><ref name="gov529">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DecisionStockpileGovernment/Pages/2015/Decision529.aspx תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה] החלטת ממשלה מספר 259, באתר משרד הגנת הסביבה, 06/09/2015</ref> הודעת הממשלה שמתמקדת במזהמים אורגניים נדיפים לא מתאימה לטענה של יהב על זיהום מתחבורה, שכן בתל אביב ובירושלים יש כמות נמוכה יותר של זיהום זה, ומקורו העיקרי בחיפה לפי הממשלה הוא בתעשייה.

===הסתרת נזקי הזיהום לבריאות ולסביבה===

שורה 123: שורה 123:

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]], [[זיהום מים]]}}

;לא הוכח כי זיהום גורם נזק בריאותי:

−

טענות לפיהן זיהום לא משפיע על הבריאות או שהנזק שלו שולי. חלק מהטענות דומות לאלו של [[הכחשת נזקי העישון|הכחשת נזקים של עישון]] לדוגמה - "אני ומשפחתי חיים כבר שנים ~~באיזור~~, וכולנו בריאים."

+

טענות לפיהן זיהום לא משפיע על הבריאות או שהנזק שלו שולי. חלק מהטענות דומות לאלו של [[הכחשת נזקי העישון|הכחשת נזקים של עישון]] לדוגמה - "אני ומשפחתי חיים כבר שנים באזור, וכולנו בריאים."

בשנת 2012 הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), גוף של ארגון הבריאות העולמי, סיווגה '''תוצרי פליטה הנפלטים מ[[מנועי דיזל]]''' כ[[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|מסרטן וודאי בקרב בני אדם]] (קבוצה אחת) בהתבסס על ראיות לקשר בין חשיפה לזיהום לבין [[סרטן ריאה]] <ref>[http://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/2012/mono105-info.php IARC Monographs on the Evaluation of Carcinogenic Risks to Humans VOLUME 105: DIESEL AND GASOLINE ENGINE EXHAUSTS AND SOME NITROARENES] Lyon, France: 5-12 June 2012. 2012 / IARC Monographs - Volume 105</ref> בשנת 2013 הודיעה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן כי '''[[זיהום אוויר|זיהום אוויר מחוץ לבית]]''' הוא מסרטן וודאי בקרב בני אדם בגלל הקשר בינו לבין [[סרטן ריאה]] ('''[[זיהום אוויר ביתי]]''' עקב שריפת עצים וביומסה סווג עוד קודם כגורם מסרטן וודאי). בנוסף, בוצעה הערכה נפרדת ל'''[[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים]]''' וגם הם הוכרזו מסרטן וודאי בקרב בני אדם. לפי הערכת הארגון זיהום אוויר תורם למותם של כ-223 אלף אנשים בשנה עקב סרטן ריאות (נכון לנתוני 2010).{{הערה|שם =iarc_pr221}} בשנת 2014 הודיע [[ארגון הבריאות העולמי]] כי זיהום אוויר הוא [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|גורם תחלואה ותמותה מהותי]] שהורג אחד מכל 8 אנשים ברחבי העולם, או כ-7 מיליון אנשים בשנה, הן מזיהום ביתי (בעיקר במדינות עניות) והן מזיהום סביבתי (במדינות עשירות ועניות כאחד) 6% מכלל ההרוגים המיוחסים לחשיפה לזיהום אוויר מתים עקב [[סרטן]], כמות גדולה בהרבה של אנשים מתים עקב מחלות לב ושבץ.<ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref>

שורה 162: שורה 162:

מלבד רגולטורים שיש להם אינטרס פוליטי ברור (לדוגמה [[קשרי הון-שלטון]]), הדחקת זיהום עלולה להימצא בקרב ציבור שלם של רגולטורים, פקידים או אנשי ציבור (לדוגמה רופאים) שאין להם אינטרס מסוים לפה או לפה, או שיש להם אינטרס בינוני של "לרצות את הבוס". הדחקה כזו עשויה להתחזק עקב "אפקט הטרמפיסט" (אני קטן מדי מכדי לשנות, "זה ממילא לא יועיל", יש כאן כוחות חזקים ממני וכו'), או עקב חוסר רצון לדעת את ההשלכות ("הכל בעצם בסדר, סתם מנפחים את הבעיה", אני לא רוצה לדעת מה ההשלכות של הזיהום, או "אין ברירה אלה להמשיך את המצב") או עקב הרגשה ש"כך דרכו של עולם" - [[נורמה חברתית]].

−

דוגמה להדחקת זיהום בקרב מקבלי החלטות הוא נטייה של רגולטורים ומקבלי החלטות להתעלם או להקטין את בעיית הזיהום, בגלל הטיית [[חשיבת יחד]] - אם שאר הפקידים שותקים ולא עושים דבר, כנראה שגם אני צריך לשתוק או לא לעורר מהומות. לדוגמה ד"ר משה שוורץ-שירב, חוקר במכון הגאולוגי במשרד התשתיות, פרסם ב-2009 מחקר על [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע באזור הגליל המערבי וחיפה]] שהראה מקרים רבים של זיהום ב[[מתכות כבדות]] [[גורם מסרטן|מסרטנות]] ורעילות מאוד כמו [[אורניום]], [[ארסן]], [[קדמיום]], [[עופרת]], [[כרום]] ועוד.<ref>[http://www.gsi.gov.il/_uploads/ftp/GsiReport/2009/Shirav-Shwartz-Moshe-GSI-31-2009.pdf גאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל] משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref> אולם איש לא התייחס למחקר זה. בעקבות שערורייה תקשורתית עקב הדלפות מידע שלכאורה מצביע על היקפי ראש קטנים ומשקל קטן של ילודים ~~באיזורים~~ מסויימים בחיפה נחשף המחקר לתקשורת. לטענת שוורץ, "אין צורך במחקרים כדי להבין מה שידעו במשך שנים... המגמה הזאת היא דבר שידוע כבר שנים, אבל זה לא הזיז לאיש...הייתה אמונה של 'כן, אנחנו יודעים שזה מזוהם', לא התרגשו יותר מדי".<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4761073,00.html מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"] על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 03.02.2016</ref>

+

דוגמה להדחקת זיהום בקרב מקבלי החלטות הוא נטייה של רגולטורים ומקבלי החלטות להתעלם או להקטין את בעיית הזיהום, בגלל הטיית [[חשיבת יחד]] - אם שאר הפקידים שותקים ולא עושים דבר, כנראה שגם אני צריך לשתוק או לא לעורר מהומות. לדוגמה ד"ר משה שוורץ-שירב, חוקר במכון הגאולוגי במשרד התשתיות, פרסם ב-2009 מחקר על [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע באזור הגליל המערבי וחיפה]] שהראה מקרים רבים של זיהום ב[[מתכות כבדות]] [[גורם מסרטן|מסרטנות]] ורעילות מאוד כמו [[אורניום]], [[ארסן]], [[קדמיום]], [[עופרת]], [[כרום]] ועוד.<ref>[http://www.gsi.gov.il/_uploads/ftp/GsiReport/2009/Shirav-Shwartz-Moshe-GSI-31-2009.pdf גאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל] משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref> אולם איש לא התייחס למחקר זה. בעקבות שערורייה תקשורתית עקב הדלפות מידע שלכאורה מצביע על היקפי ראש קטנים ומשקל קטן של ילודים באזורים מסויימים בחיפה נחשף המחקר לתקשורת. לטענת שוורץ, "אין צורך במחקרים כדי להבין מה שידעו במשך שנים... המגמה הזאת היא דבר שידוע כבר שנים, אבל זה לא הזיז לאיש...הייתה אמונה של 'כן, אנחנו יודעים שזה מזוהם', לא התרגשו יותר מדי".<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4761073,00.html מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"] על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 03.02.2016</ref>

==קשיים הנוגעים להוכחת קשרים בין זיהום לבין בעיות בריאות==

שורה 190: שורה 190:

בתאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית לכל הסוכנים יש [[מידע מלא]] על מצב העניינים בשוק ובעולם - כך שנפגעים מהזיהום יודעים במדויק את כמויות הזיהום, השפעתו על הבריאות שלהם, הנזק הכלכלי שנגרם להם וזהות הפוגעים. בפועל, מידע כזה אינו זמין בקלות והוא דורש השקעה של כסף רב, מאמץ מחקרי, שיתוף פעולה מצד גורמים רבים, כולל המפעלים, וזמן. מכאן שלא רק שזיהום הוא פגיעה במוצר ציבור, גם המידע על הזיהום הוא [[מוצר ציבורי]] - שכן מידע כזה יכול להועיל לי גם אם לא שילמתי עליו (לדוגמה כדי להחליט איפה לגור) מידע הוא באופן כללי בלתי יריבי - אם אני השתמשתי בו הדבר לא מונע הנאה ממנו על ידי אדם אחר. גם לגבי המידע על הזיהום לא ברור מי יאסוף אותו - האינטרס לתשלום מידע על הזיהום מחולק על פני תושבים רבים, ולמדינה לא תמיד יש אינטרס לאסוף מידע מדויק או להציג את המידע לציבור.

−

בזיהום קיימים מספר היבטים של מידע א-סימטרי שכן היצרנים יודעים הרבה יותר על כמות הזיהום ועל השפעות בריאותיות שיכולות להיות לו, לעומת שכני המפעל. שכני המפעל ו/או עובדים (יחד עם הרופאים שלהם) יודעים יותר טוב מה מצבם הבריאותי. חברות ביטוח יכולות להיות בעמדה להבין את השפעת מקום המגורים על בריאות תושבי ~~האיזור~~. אם רוצים להפעיל את חוק קואס יש צורך שכל צורות המידע האלה יהיו זמינות לכל באופן שווה, וכי לא יהיו עלויות עסקה למיקוח. הכחשת זיהום מעלה את עלויות העסקה (שכן היא מוסיפה רעש למידע) והיא אחד הגורמים מדוע הפעלת חוק קואס אינה ישימה לגבי רוב סוגי הזיהום (היבט אחר הוא שזיהום עלול לגרום בעיות ארוכות טווח גם לדורות הבאים שאינם יכולים להתמקח על הזכויות שלהם).

+

בזיהום קיימים מספר היבטים של מידע א-סימטרי שכן היצרנים יודעים הרבה יותר על כמות הזיהום ועל השפעות בריאותיות שיכולות להיות לו, לעומת שכני המפעל. שכני המפעל ו/או עובדים (יחד עם הרופאים שלהם) יודעים יותר טוב מה מצבם הבריאותי. חברות ביטוח יכולות להיות בעמדה להבין את השפעת מקום המגורים על בריאות תושבי האזור. אם רוצים להפעיל את חוק קואס יש צורך שכל צורות המידע האלה יהיו זמינות לכל באופן שווה, וכי לא יהיו עלויות עסקה למיקוח. הכחשת זיהום מעלה את עלויות העסקה (שכן היא מוסיפה רעש למידע) והיא אחד הגורמים מדוע הפעלת חוק קואס אינה ישימה לגבי רוב סוגי הזיהום (היבט אחר הוא שזיהום עלול לגרום בעיות ארוכות טווח גם לדורות הבאים שאינם יכולים להתמקח על הזכויות שלהם).

הכחשת זיהום מצד מקבלי החלטות (עקב חשיבת יחד) והדחקת זיהום (מצד עובדים ותושבים שחשופים לזיהום) הם היבטים של כשל שוק מסוג רציונליות חסומה. בין היתר התשובה לשאלות כמו כמה אתה מוכן לשלם כדי שלא יהיה זיהום באזור שלך תלוי בצורת הצגת השאלה והיבטים נוספים הנחקרים ב[[כלכלה התנהגותית]].

מגזין יהלום

עורכי ממשק, מפעילי מערכת

2,857

עריכות

שינויים

הכחשת זיהום (הצגת מקור)

גרסה מ־12:22, 22 בספטמבר 2020

תפריט ניווט

חיפוש