שינויים

הכחשת זיהום (הצגת מקור)

גרסה מ־17:35, 19 בנובמבר 2019

נוספו 19 בתים , 17:35, 19 בנובמבר 2019

מ

אין תקציר עריכה

שורה 18: שורה 18:

* '''פרשת לאב קנאל''' - בשנות ה-70 התפוצצה בארצות הברית פרשת "לאב קאנל" שבה נחשפו מאות בני אדם במדינת ניו-יורק לפסולת תעשייתית שנקברה באדמה, דבר שגרם לפינוי כ-800 בני אדם מבתיהם ולסקנדל לאומי. [http://en.wikipedia.org/wiki/Love_Canal] יש הטוענים כיום כי הפרשה נופחה וכי החשש הבריאותי בפרשה היה מוגזם.

* '''[[הונאות אסבסט]]''' - בשנות ה-70 של המאה ה-20 החלו להיחשף מספר מקרים בהם תאגידים שיצרו או השתמשו במוצרי [[אסבסט]] הסתירו במשך כמה עשרות שנים מידע מעובדים או לקוחות על נזקים בריאותיים שעלולים להיגרם עקב משאיפת אבק אסבסט ממוצרים אלה. הדבר גרם אלפי מקרים של מחלות חמורות ומוות. תביעות פיצויים נגד התאגידים הביאו אותם להליכי פשיטת רגל שבמסגרתם שילמו פיצויים לאלפי נפגעים. לאחר מכן חלק מהתאגידים חזרו לפעול.

−

* '''[[אסון בופאל]]''' - בדצמבר 1984, התרחשה דליפה נרחבת של גזים רעילים במפעל יוניון קרבייד לייצור [[חומרי הדברה]] בעיר בופאל, ב[[הודו]]. זה שנחשב לאסון התעשייתי החמור ביותר בהיסטוריה וכן למקרה הבולט ביותר של [[זיהום תעשייתי]] נקודתי.<ref name="convictions">[http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/south_asia/8725140.stm Bhopal trial: Eight convicted over India gas disaster] 7 June 2010, BBC News</ref> מעל 500,000 איש נחשפו לכ-40 טונות מהגז הרעיל שהתפשט בשכונות ששכנו בקרבת המפעל. <ref name="Varma 2005">Roli Varma, The Bhopal Disaster of 1984, Bulletin of Science, Technology and Society, 2005</ref> מספר הנפגעים המדוייק מהדליפה ומהמנוסה ההמונית שנגרמה בעקבותיה, מגיע עד לכ- 550,000 אלף איש, ומספר המתים מוערך בין 3,700 ל-16,000 בני אדם. חקירות שונות שבוצעו במקום מצביעות על שרשרת מחדלים ועל הזנחה שהובילו לכך שאמצעי בטיחות שונים לא הותקנו או לא תפקדו. יוניון קרבייד, שכיום שייכת לחברת דאו כימיקל, מכחישה את האשמות האלה באתר האינטרנט שלה, וטענה כי האסון נגרם בשל חבלה של פועל אלמוני.

+

* '''[[אסון בופאל]]''' - בדצמבר 1984, התרחשה דליפה נרחבת של גזים רעילים במפעל יוניון קרבייד לייצור [[חומרי הדברה]] בעיר בופאל, ב[[הודו]]. זה שנחשב לאסון התעשייתי החמור ביותר בהיסטוריה וכן למקרה הבולט ביותר של [[זיהום תעשייתי]] נקודתי.<ref name="convictions">[http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/south_asia/8725140.stm Bhopal trial: Eight convicted over India gas disaster] 7 June 2010, BBC News</ref> מעל 500,000 איש נחשפו לכ-40 טונות מהגז הרעיל שהתפשט בשכונות ששכנו בקרבת המפעל. <ref name="Varma 2005">Roli Varma, The Bhopal Disaster of 1984, Bulletin of Science, Technology and Society, 2005</ref> מספר הנפגעים המדוייק מהדליפה ומהמנוסה ההמונית שנגרמה בעקבותיה, מגיע עד לכ- 550,000 אלף איש, ומספר המתים מוערך בין 3,700 ל-16,000 בני אדם. חקירות שונות שבוצעו במקום מצביעות על שרשרת מחדלים ועל הזנחה שהובילו לכך שאמצעי בטיחות שונים לא הותקנו או לא תפקדו. יוניון קרבייד, שכיום שייכת לחברת דאו כימיקל, מכחישה את האשמות האלה באתר האינטרנט שלה, וטענה כי האסון נגרם בשל חבלה של פועל אלמוני.

−

* '''[[אסון צ'רנוביל]]''' - התאונה הגרעינית החמורה ביותר מאז החל העולם להשתמש באנרגיה גרעינית. באפריל 1986 התרחשה התכה של כור גרעיני במקום. דבר שהביא לפריצת מעטפת ההגנה שלו, והפצת חומרים רדיואקטיביים למרחק של אלפי קילומטרים. על-פי הערכות של הארגונים הבינלאומיים, עד כה גרם האסון למותם של כ-80 בני אדם, ישנן הערכות שבסופו של דבר התמותה כתוצאה מסרטן שמקורו בנזקי קרינה תסתכם בכ-4,000 נפש. כתוצאה מהאסון פונו מעל 116 אלף בני אדם באופן מיידי בטווח של כ-30 ק"מ, ועוד כ-200,000 איש שפונו מבתיהם בשנים שלאחר מכן באיזור אוקראינה ובלארוס, סה"כ מעל 340 אלף בני אדם פונו ויושבו מחדש על ידי השלטון הסובייטי.[http://www.who.int/ionizing_radiation/chernobyl/backgrounder/en/] כ-600 אלף אנשים הועסקו (בעיקר בכפייה או במסגרת השירות הצבאי) בניקוי ופינוי האזורים הנגועים בקרינה. הענן הרדיואקטיבי שנוצר כתוצאה מהפיצוץ האדיר הורכב בעיקר מגרעינים מעורערים של אטומי יוד וצזיום והתפשט כמעט בכל שטחה של אירופה. ממשלת ברית המועצות ניסתה תחילה להסתיר את האירוע החמור, והאירוע הובחן לראשונה במערב רק בעקבות מדידות קרינה חריגות בשוודיה. להמחשת המדיניות, זו הידיעה שפורסמה בעיתון "איזווסטיה" 3 ימים אחרי שאירע האסון: "תאונה אירעה בתחנת הכוח צ'רנוביל ואחד הכורים הגרעיניים ניזוק. צעדים ננקטים על מנת למזער את השלכות התאונה. אלו שנפגעו ממנה מקבלים עזרה. וועדה ממשלתית הוקמה". ימים ספורים אחר כך, כשכבר התגלו ממדי האסון, השלטון האוקראיני בראשות ולדימיר שצ'רביצקי עוד חייב את התושבים באזורים הנגועים להשתתף במצעד חג הפועלים המסורתי שחל ב-1 במאי. כחלק מהטיפול באזור, כוסה אתר התאונה בעופרת למניעת דליפה רדיואקטיבית, ולאחר מכן במבנה בטון עצום שזכה לכינוי "סרקופג" (ארון קבורה). המוני העובדים שגויסו לבניית הסרקופג בשבועות שלאחר האסון (וכונו "הליקווידטורים"), היו הקבוצה שנפגעה באופן החמור ביותר מהתאונה, ורבים מהם לא שרדו את השפעות הקרינה.

+

* '''[[אסון צ'רנוביל]]''' - התאונה הגרעינית החמורה ביותר מאז החל העולם להשתמש באנרגיה גרעינית. באפריל 1986 התרחשה התכה של כור גרעיני במקום. דבר שהביא לפריצת מעטפת ההגנה שלו, והפצת חומרים רדיואקטיביים למרחק של אלפי קילומטרים. על-פי הערכות של הארגונים הבינלאומיים, עד כה גרם האסון למותם של כ-80 בני אדם, ישנן הערכות שבסופו של דבר התמותה כתוצאה מסרטן שמקורו בנזקי קרינה תסתכם בכ-4,000 נפש. כתוצאה מהאסון פונו מעל 116 אלף בני אדם באופן מיידי בטווח של כ-30 ק"מ, ועוד כ-200,000 איש שפונו מבתיהם בשנים שלאחר מכן באיזור אוקראינה ובלארוס, סה"כ מעל 340 אלף בני אדם פונו ויושבו מחדש על ידי השלטון הסובייטי.[http://www.who.int/ionizing_radiation/chernobyl/backgrounder/en/] כ-600 אלף אנשים הועסקו (בעיקר בכפייה או במסגרת השירות הצבאי) בניקוי ופינוי האזורים הנגועים בקרינה. הענן הרדיואקטיבי שנוצר כתוצאה מהפיצוץ האדיר הורכב בעיקר מגרעינים מעורערים של אטומי יוד וצזיום והתפשט כמעט בכל שטחה של אירופה. ממשלת ברית המועצות ניסתה תחילה להסתיר את האירוע החמור, והאירוע הובחן לראשונה במערב רק בעקבות מדידות קרינה חריגות בשוודיה. להמחשת המדיניות, זו הידיעה שפורסמה בעיתון "איזווסטיה" 3 ימים אחרי שאירע האסון: "תאונה אירעה בתחנת הכוח צ'רנוביל ואחד הכורים הגרעיניים ניזוק. צעדים ננקטים על מנת למזער את השלכות התאונה. אלו שנפגעו ממנה מקבלים עזרה. וועדה ממשלתית הוקמה". ימים ספורים אחר כך, כשכבר התגלו ממדי האסון, השלטון האוקראיני בראשות ולדימיר שצ'רביצקי עוד חייב את התושבים באזורים הנגועים להשתתף במצעד חג הפועלים המסורתי שחל ב-1 במאי. כחלק מהטיפול באזור, כוסה אתר התאונה בעופרת למניעת דליפה רדיואקטיבית, ולאחר מכן במבנה בטון עצום שזכה לכינוי "סרקופג" (ארון קבורה). המוני העובדים שגויסו לבניית הסרקופג בשבועות שלאחר האסון (וכונו "הליקווידטורים"), היו הקבוצה שנפגעה באופן החמור ביותר מהתאונה, ורבים מהם לא שרדו את השפעות הקרינה.

* '''זיהום PCB של מונסנטו''' - במשך 40 שנה היה [[תאגיד]] [[מונסנטו]] [[מונופול]] על ייצור תרכובות [[PCB]] בארצות הברית. מדובר על קבוצה של חומרים שהיא יציבה, מסיסה בשומן, רעילה ומסרטנת. ההשפעות של החומרים עלולים להשפיע זמן רב לאחר החשיפה לזיהום. מונסנטו נאבקה כדי להגן על המשך השימוש וההפצה בחומר הרבה לאחר שהחומר הוכר ברחבי העולם כ[[זיהום|מזהם]] עולמי וכ[[חומר המצטבר במעלה שרשרת המזון]]. מזכר פנימי ציין כי "אנחנו לא יכולים להפסיד דולר אחד".<ref name="Grunwald1_2002">[http://www.commondreams.org/headlines02/0101-02.htm Monsanto Hid Decades Of Pollution] Michael Grunwald, Washington Post , 1/1/2002, page A01</ref> מונסנטו הפסיקה לייצר את תרכובת ה-PCB בשנת 1977, והחומרים הוצאו אל מחוץ לחוק בארצות הברית בשנת 1979. בשנת 2002, פרסם העיתון הוושינגטון פוסט כתבה על [[זיהום מים]] חמור שנגרם לנחלים ולמזבלות של העיירה אניסטון (Anniston), אלבמה, בעקבות ייצור והפטרות מתרכובות PCB. תביעה שהוגשה נגד החברה הובילה לחשיפת מסמכים פנימיים של מונסנטו שהראו שהמפעל המקומי שפך ביודעין פסולת עם [[כספית]] ו-PCB לתוך נחלים מקומיים במשך 40 שנה.<ref name="Grunwald1_2002"/> מסמכים פנימיים של התאגיד שנתגלו בזמן המשפט גילו כי מנהלי מונסנטו ידעו על כך במשך שנים רבות וניסו להסתיר את האמת על ידי מסמכים עם כותרות כמו "חסוי: קרא והשמד". בשנת 1966 גילו מנהלים במונסנטו כי דגים שהוכנסו לנחלים ליד העיירה מתו בתוך 10 שניות, תוך הקזת דם וקילוף של הקשקשים, הם לא אמרו דבר לאיש. בשנת 1969 הם גילו כי דג בנחל אחר הכיל כמות PCB בריכוז גבוה פי 7,500 מהריכוז המותר. הם החליטו כי "יש עניין מועט בכניסה למאמצים יקרים בהקטנת הפליטות". בשנת 1975, מחקר פנימי של החברה גילה כי חומרי PCB גורמים לגידולים סרטניים בעכברים. הם הורו על שינוי המסקנות מ"מסרטן בצורה קלה" ל"לא נראה שהוא קרציוגני".<ref name="Grunwald1_2002"/>

−

* '''[[האסון הגרעיני בפוקושימה]]''' - בשנת 2011 גל צונאמי סמוך ליפן, פגע בכור גרעיני וגרם לדליפה של חומר רדיואקטיבי. הצונאמי והדליפה גררו פינוי של עשרות אלפי בני אדם מרדיוס של 10 ק"מ סביב הכור.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4040962,00.html] מספר העקורים מביתם הוערך במעל 340 אלף.[https://en.wikipedia.org/wiki/2011_T%C5%8Dhoku_earthquake_and_tsunami] ככל שחולף הזמן מתחילת המשבר, התברר שממשלת יפן וחברת TEPCO מסרו מידע לא מדויק שיצר מצג שווא המקטין את מימדי האסון ועוצמת הזיהום הרדיואקטיבי. ראש ממשלת יפן מסר ב-20 במאי בפרלמנט, "מה שאמרתי לציבור, באופן מהותי אינו נכון" בהתייחסו להערכת המצב שהבהירה שהכורים יציבים והמצב תחת שליטה לאחר ה-11 במרץ. בנוסף הוא מסר "הממשלה נכשלה בתגובתה להערכה המוטעית של TEPCO ועל כך אני מצטער עמוקות". גושי הונסו, יועץ ראש ממשלת יפן מסר ש- TEPCO מסתירה מידע באשר להיקף הקרינה. הונסו הורה למפעילי המתקן לשחרר כל מידע בנושא. לחברת TEPCO לקח חודשיים להודות ששלושה כורים הותכו, ומיכל הכלה אחד דולף. [http://www.bloomberg.com/news/2011-05-27/tepco-faces-massive-problem-containing-radioactive-water-at-fukushima.html] מומחים שונים לקרינה האשימו את ממשלות יפן ואת ממשלת ארצות הברית בהפחתה של מימדי הזיהום והתחלואה.

+

* '''[[האסון הגרעיני בפוקושימה]]''' - בשנת 2011 גל צונאמי סמוך ליפן, פגע בכור גרעיני וגרם לדליפה של חומר רדיואקטיבי. הצונאמי והדליפה גררו פינוי של עשרות אלפי בני אדם מרדיוס של 10 ק"מ סביב הכור.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4040962,00.html] מספר העקורים מביתם הוערך במעל 340 אלף.[https://en.wikipedia.org/wiki/2011_T%C5%8Dhoku_earthquake_and_tsunami] ככל שחולף הזמן מתחילת המשבר, התברר שממשלת יפן וחברת TEPCO מסרו מידע לא מדויק שיצר מצג שווא המקטין את מימדי האסון ועוצמת הזיהום הרדיואקטיבי. ראש ממשלת יפן מסר ב-20 במאי בפרלמנט, "מה שאמרתי לציבור, באופן מהותי אינו נכון" בהתייחסו להערכת המצב שהבהירה שהכורים יציבים והמצב תחת שליטה לאחר ה-11 במרץ. בנוסף הוא מסר "הממשלה נכשלה בתגובתה להערכה המוטעית של TEPCO ועל כך אני מצטער עמוקות". גושי הונסו, יועץ ראש ממשלת יפן מסר ש- TEPCO מסתירה מידע באשר להיקף הקרינה. הונסו הורה למפעילי המתקן לשחרר כל מידע בנושא. לחברת TEPCO לקח חודשיים להודות ששלושה כורים הותכו, ומיכל הכלה אחד דולף. [http://www.bloomberg.com/news/2011-05-27/tepco-faces-massive-problem-containing-radioactive-water-at-fukushima.html] מומחים שונים לקרינה האשימו את ממשלות יפן ואת ממשלת ארצות הברית בהפחתה של מימדי הזיהום והתחלואה.

* '''[[פרשת זיהום האוויר של פולקסווגן]]''' או "'''פרשת דיזלגייט'''" - פרשת זיוף תוצאות בדיקות [[זיהום האוויר מתחבורה]] והפרת תקן זיהום אוויר ב[[תעשיית הרכב]] שנחשפה בתחילה במכוניות של קבוצת פולקסווגן והתגלתה לראשונה בחודש ספטמבר 2015. הזיוף יוחס בתחילה לחצי מיליון מכוניות עם מנוע דיזל של פולקסווגן ואאודי שנמכרו בין 2009 ו-2015. אחר כך הודתה החברה שהוא קיים ב-11 מיליון מכוניות מתוצרת הקבוצה, כולל מותגי סקודה וסיאט. בהמשך התגלה כי התרמית רחבה אף יותר וכוללת גם את מכוניות הבנזין והגז הטבעי המיוצרות בתאגיד. החברה תכנתה באופן מכוון את המנועים כך שיפלטו פחות מזהמי [[תחמוצות חנקן]] בזמן מבדקי מעבדה, ואילו בזמן נסיעה בכביש הפילטות גדלו פי 40. הפרשה התגלתה תודות למבדקים של חוסר תאימות בפליטות מזהמים שקיימה סוכנות לשמירה על האוויר של מדינת קליפורניה בסיוע מדענים שמדדו את הזיהום בתנאי שטח. עם התקדמות הפרשה, התברר כי יצרניות רכב נוספות כדוגמת החברות BMW,{{הערה|שם=BMW|[http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3669844,00.html פרשת פולקסווגן מכה גלים: גם ב.מ.וו חורגת ברמת הפליטות של גזים מזהמים], [[כלכליסט]], 24 בספטמבר 2015}} אאודי,{{הערה|שם=אאודי|Hendrik Varnhold, [http://www.wsj.com/articles/audi-confirms-2-1-million-cars-involved-in-emissions-scandal-1443436979 Audi Confirms 2.1 Million Cars Involved in Volkswagen Emissions Scandal], [[The Wall Street Journal]], September 28th, 2015}} מיצובישי{{הערה|שם=מיצובישי1|[http://www.themarker.com/wallstreet/1.2926873 מיצובישי מודה: מזייפים את נתוני הדלק מאז 1991; המניה צוללת], דה מרקר, 26 באפריל 2016}}{{הערה|שם=מיצובישי2|sean farrel, [http://www.theguardian.com/business/2016/apr/20/mitsubishi-motors-mishandled-fuel-economy-tests Mitsubishi Motors admits manipulating fuel economy tests], [[The Guardian]], April 20th, 2016}} וסוזוקי{{הערה|{{ynet|ניר בן זקן|סוזוקי מודה - בדקנו צריכת דלק לא לפי התקן|4804583|18 במאי 2016}}}} זייפו נתוני זיהום וצריכת דלק ברכבים אותם ייצרו. חברת פולסווגן נתבעה בבתי משפט אזרחיים ופליליים והודתה בעבירות פליליות שביצעה. מנכ"ל החברה התפטר ונמצא אשם בהונאה ו[[קשירת קשר]].

==שיטות פעולה להכחשת זיהום==

===הסתרה פיזית של הזיהום===

−

[[קובץ:המטרת זיהום במועצה תעשייתית תפן.PNG|400px|ממוזער|לאחר טיהור שפכים תעשייה במתקן מקומי, מומטרים מי הקולחין של אזור התעשייה תפן בממטרות, דבר שעלול ליצור זיהום קרקע וזיהום של מי התהום. צילום - המשרד להגנת הסביבה, בפרסום משנת 2009 על [[זיהום קרקע בישראל]]]]

+

[[קובץ:המטרת זיהום במועצה תעשייתית תפן.PNG|400px|ממוזער|לאחר טיהור שפכים תעשייה במתקן מקומי, מומטרים מי הקולחין של אזור התעשייה תפן בממטרות, דבר שעלול ליצור זיהום קרקע וזיהום של מי התהום. צילום - המשרד להגנת הסביבה, בפרסום משנת 2009 על [[זיהום קרקע בישראל]].]]

−

ניסיונות להסתיר את מימדי הזיהום על ידי הסתרת הפליטה שלו - לדוגמה פליטת זיהום אוויר בלילה, המטרת מים מזוהמים בממטרות ועוד. דרך נוספת היא הסתרת התכולה הכימית של הזיהום והצגת חומר מזהם בחומר תמים יותר. לדוגמה אנשי [[הקואליציה לבריאות הציבור]] טענו בשנת 2006 כי רוב הזיהום [[בתי הזיקוק|מבתי הזיקוק בחיפה]] משחורר בשעות הלילה, כאשר איש לא רואה אותו. <ref name="RivlinMizrachi">[http://video.google.com/videoplay?docid=-3247131713189053039&q=%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94+%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D+%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8&pr=goog-sl העיר באפור], כתבת תחקיר של חיים ריבלין ויוסי מזרחי, ערוץ 2 7.7.06 </ref> [[המועצה התעשייתית תפן|המועצה המקומית תעשייתית תפן]] נוהגת מזה שנים לבצע המטרה של מים מזוהמים בממטרות. לאחר טיהור חלקי של זיהום תעשייתי שמכיל [[מתכות כבדות]] ושמנים, מי-קולחין באזור מומטרים בשטח פתוח בספיקה של 1500 מ"ק ליום. ארגון [[אזרחים למען הסביבה בגליל]] מחו על דבר זה כבר בשנת 2003 אבל הרשויות לא התייחסו לנושא.<ref> [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=280636 מפעלים של ורטהיימר הזרימו מזהמים שמסכנים מי תהום] אורי אס, הארץ 4.4.2003</ref> בשנת 2009 התייחס [[המשרד להגנת הסביבה]] לנושא בדו"ח סקירת זיהומי קרקע שלו, וטען כי ההמטרה מבוצעת בניגוד לדרישות המשרד להגנת הסביבה. בדיקות קרקע באזור מצאו זיהום במספר מתכות ומזהמים נוספים. קיים חשד לזיהום מקורות מים.<ref name="sviva_2009">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0501-P0600/P0513.aspx זיהום קרקעות בישראל: רשימת האתרים החשודים בזיהומי הקרקעות החמורים ביותר ממקורות תעשייתיים] אגף שפכי תעשייה, דלקים וזיהום קרקעות, 01/03/2009</ref> אחת הדרכים להסתרה פיזית של הזיהום היא '''מהילת זיהום''' - ערבוב של חומר מזוהם בחומר אחר במטרה להוריד את הריכוז שלו כך שיעמוד בתקנים או שלא יבלוט בשטח.

+

ניסיונות להסתיר את מימדי הזיהום על ידי הסתרת הפליטה שלו - לדוגמה פליטת זיהום אוויר בלילה, המטרת מים מזוהמים בממטרות ועוד. דרך נוספת היא הסתרת התכולה הכימית של הזיהום והצגת חומר מזהם בחומר תמים יותר. לדוגמה אנשי [[הקואליציה לבריאות הציבור]] טענו בשנת 2006 כי רוב הזיהום [[בתי הזיקוק|מבתי הזיקוק בחיפה]] משחורר בשעות הלילה, כאשר איש לא רואה אותו. <ref name="RivlinMizrachi">[http://video.google.com/videoplay?docid=-3247131713189053039&q=%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94+%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D+%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8&pr=goog-sl העיר באפור], כתבת תחקיר של חיים ריבלין ויוסי מזרחי, ערוץ 2 7.7.2006 </ref> [[המועצה התעשייתית תפן|המועצה המקומית תעשייתית תפן]] נוהגת מזה שנים לבצע המטרה של מים מזוהמים בממטרות. לאחר טיהור חלקי של זיהום תעשייתי שמכיל [[מתכות כבדות]] ושמנים, מי-קולחין באזור מומטרים בשטח פתוח בספיקה של 1500 מ"ק ליום. ארגון [[אזרחים למען הסביבה בגליל]] מחו על דבר זה כבר בשנת 2003 אבל הרשויות לא התייחסו לנושא.<ref> [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=280636 מפעלים של ורטהיימר הזרימו מזהמים שמסכנים מי תהום] אורי אס, הארץ 4.4.2003</ref> בשנת 2009 התייחס [[המשרד להגנת הסביבה]] לנושא בדו"ח סקירת זיהומי קרקע שלו, וטען כי ההמטרה מבוצעת בניגוד לדרישות המשרד להגנת הסביבה. בדיקות קרקע באזור מצאו זיהום במספר מתכות ומזהמים נוספים. קיים חשד לזיהום מקורות מים.<ref name="sviva_2009">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0501-P0600/P0513.aspx זיהום קרקעות בישראל: רשימת האתרים החשודים בזיהומי הקרקעות החמורים ביותר ממקורות תעשייתיים] אגף שפכי תעשייה, דלקים וזיהום קרקעות, 01/03/2009</ref> אחת הדרכים להסתרה פיזית של הזיהום היא '''מהילת זיהום''' - ערבוב של חומר מזוהם בחומר אחר במטרה להוריד את הריכוז שלו כך שיעמוד בתקנים או שלא יבלוט בשטח.

===הסתרת נתונים על זיהום===

−

תכופות הסתרת זיהום מעורבת בעצימת עיניים מצד הרגולטור- אם על ידי איסוף חסר של נתונים (דיגום חסר של חומרים, התחייבות לבצע דיגומים ואי עמידה ביעדים אלה ועוד) ואם על ידי הסתרת הנתונים שיש בידי הרגולטור מהציבור. דוגמה לנושא זה הוא החשיפה המאוחרת של ממדי [[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר]] ב[[גורם מסרטן|חומרים מסרטנים]] ממפעל [[תעשיות אלקטרוכימיות]] ליד עכו. בחמישי ליולי 2004 חשף עיתון הארץ כי בידי המשרד לאיכות הסביבה נתונים לפיהם המפעל זיהם במשך שנים ארוכות את אזור עכו בחומרים מסרטנים וב[[כספית]], כחלק מתהליך הייצור, בכמות של מאות טונות בשנה, וכי לטענת בכיר במשרד דבר זה תרם לתחלואה בסרטן באזור. לטענת העיתון הנתונים היו בידי המשרד לפחות מתחילת 2002 אך עד לפיצוץ ולשריפה באוקטובר 2003 (כלומר קרוב לשנתיים) לא נעשה דבר כדי לסגור את המפעל והנתונים הוסתרו מהתושבים. המשרד להגנת הסביבה פעל מול המפעל כדי שזה יתקין משרפה, המפעל לא עמד בלוחות הזמנים של המשרד אך לא נענש ובכיר במשרד הודה כי ייתכן ולוחות הזמנים שניתנו למפעל היו ארוכים מידי. הנתונים שוחררו על רקע משפט שהתנהל בשאלה האם לאפשר לפתוח מחדש את המפעל. <ref name="haaretz_2004">[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=447377 "תעשיות אלקטרוכימיות" בעכו פלט מאות טונות חומר מסרטן בשנה] אורי אס, 05.07.2004 הארץ </ref> ראש עיריית עכו לשעבר, ד"ר שמריהו בירן הודה כי העירייה ידעה על שפיכת הכספית, אך לא על זיהום האוויר המסרטן. עד יולי 2004 לא ידע המשרד להגנת הסביבה את העירייה או את התושבים על פליטות זיהום האוויר המסרטן.<ref name="haaretz_2004"/>

+

תכופות הסתרת זיהום מעורבת בעצימת עיניים מצד הרגולטור- אם על ידי איסוף חסר של נתונים (דיגום חסר של חומרים, התחייבות לבצע דיגומים ואי עמידה ביעדים אלה ועוד) ואם על ידי הסתרת הנתונים שיש בידי הרגולטור מהציבור. דוגמה לנושא זה הוא החשיפה המאוחרת של ממדי [[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר]] ב[[גורם מסרטן|חומרים מסרטנים]] ממפעל [[תעשיות אלקטרוכימיות]] ליד עכו. בחמישי ליולי 2004 חשף עיתון הארץ כי בידי המשרד לאיכות הסביבה נתונים לפיהם המפעל זיהם במשך שנים ארוכות את אזור עכו בחומרים מסרטנים וב[[כספית]], כחלק מתהליך הייצור, בכמות של מאות טונות בשנה, וכי לטענת בכיר במשרד דבר זה תרם לתחלואה בסרטן באזור. לטענת העיתון הנתונים היו בידי המשרד לפחות מתחילת 2002 אך עד לפיצוץ ולשריפה באוקטובר 2003 (כלומר קרוב לשנתיים) לא נעשה דבר כדי לסגור את המפעל והנתונים הוסתרו מהתושבים. המשרד להגנת הסביבה פעל מול המפעל כדי שזה יתקין משרפה, המפעל לא עמד בלוחות הזמנים של המשרד אך לא נענש ובכיר במשרד הודה כי ייתכן ולוחות הזמנים שניתנו למפעל היו ארוכים מידי. הנתונים שוחררו על רקע משפט שהתנהל בשאלה האם לאפשר לפתוח מחדש את המפעל. <ref name="haaretz_2004">[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=447377 "תעשיות אלקטרוכימיות" בעכו פלט מאות טונות חומר מסרטן בשנה] אורי אס, 05.07.2004 הארץ </ref> ראש עיריית עכו לשעבר, ד"ר שמריהו בירן הודה כי העירייה ידעה על שפיכת הכספית, אך לא על זיהום האוויר המסרטן. עד יולי 2004 לא ידע המשרד להגנת הסביבה את העירייה או את התושבים על פליטות זיהום האוויר המסרטן.<ref name="haaretz_2004"/>

היבטים נוספים הנוגעים להסתרת נתונים הזיהום קשורים למחסור בחוקים נגד חומרים מזהמים, תקנות עמומות, מחסור בתקני אכיפה, ואי אכיפה של חוקים לניטור או אכיפה של חוקי זיהום על ידי הרשויות.

שורה 43: שורה 43:

קשר נוסף בין האגודה לבין מפעלים מזהמים היה הקשר של האגודה למפעל [[חוד מתכות]] בעכו. לפי מחקר שערך פרופ' אליעזר גנור ב-1988, פלט המפעל אלפי טונות של מתכות מדי שנה, ביניהן כאלה המוכרות כמסרטנות, כמו [[קדמיום]], [[כרום 6 ערכי]], [[עופרת]], [[ניקל]] ו[[ארסן]]. {{הערה|שם=globs2006|1=איתי רום, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000089911 נלחמים, לפעמים], גלובס, 10.5.2006}} כמו כן המפעל יצר [[זיהום קרקע]] נרחב במקום. המפעל היה בבעלות של [[כור]], אחת החברות הגדולות במשק במשך שנים רבות. מי ששלט בכור על כור בשנים 1988-1997, היה איש העסקים [[בני גאון]]. לאחר פרישתו של גאון מכור הוא התמנה לנשיא [[האגודה למלחמה בסרטן]]. במשך שנים רבות הכחישה האגודה את הקשר בין זיהום אוויר לבין תחלואה בסרטן, למרות ביקורת ברורה של אנשי מקצוע. תחקיר גלובס משנת 2006 העלה את האפשרות כי חלק מהסיבה להמנעות מהכרה בזיהום אוויר כמסרטן והעדר פעילות הסברה או לובי נגדו מצד האגודה קשורה בחלקה לתורמים של האגודה למלחמה בסרטן, ביניהם גאון והקשרים שלו ל"כור". {{הערה|שם=globs2006}}

−

בשנת 2012, הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), גוף של ארגון הבריאות העולמי, סיווגה גזים הנפלטים ממנועי [[דיזל]] כ[[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|חומר מסרטן וודאי בקרב בני אדם]] (קבוצה אחת). הדבר בוצע בהתבסס על ראיות לקשר בין חשיפה לזיהום לבין [[סרטן ריאה]]. <ref>[http://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/2012/mono105-info.php IARC Monographs on the Evaluation of Carcinogenic Risks to Humans VOLUME 105: DIESEL AND GASOLINE ENGINE EXHAUSTS AND SOME NITROARENES] Lyon, France: 5-12 June 2012. 2012 / IARC Monographs - Volume 105</ref> באוקטובר 2013 הודיעה ה-IARC כי [[זיהום אוויר|זיהום אוויר מחוץ לבית]] הוא מסרטן וודאי בקרב בני אדם בגלל הקשר בינו לבין סרטן ריאות. בנוסף בוצעה הערכה נפרדת ל[[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים]] וגם הם הוכרזו מסרטן וודאי בקרב בני אדם.{{הערה|שם =iarc_pr221|[https://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/pdf/pr221_E.pdf IARC: Outdoor air pollution a leading environmental cause of cancer deaths], IARC PRESS RELEASE N° 221, 17 October 2013}}

+

בשנת 2012, הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), גוף של ארגון הבריאות העולמי, סיווגה גזים הנפלטים ממנועי [[דיזל]] כ[[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|חומר מסרטן וודאי בקרב בני אדם]] (קבוצה אחת). הדבר בוצע בהתבסס על ראיות לקשר בין חשיפה לזיהום לבין [[סרטן ריאה]]. <ref>[http://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/2012/mono105-info.php IARC Monographs on the Evaluation of Carcinogenic Risks to Humans VOLUME 105: DIESEL AND GASOLINE ENGINE EXHAUSTS AND SOME NITROARENES] Lyon, France: 5-12 June 2012. 2012 / IARC Monographs - Volume 105</ref> באוקטובר 2013 הודיעה ה-IARC כי [[זיהום אוויר|זיהום אוויר מחוץ לבית]] הוא מסרטן וודאי בקרב בני אדם בגלל הקשר בינו לבין סרטן ריאות. בנוסף בוצעה הערכה נפרדת ל[[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים]] וגם הם הוכרזו מסרטן וודאי בקרב בני אדם.{{הערה|שם =iarc_pr221|[https://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/pdf/pr221_E.pdf IARC: Outdoor air pollution a leading environmental cause of cancer deaths], IARC PRESS RELEASE N° 221, 17 October 2013}}

בספטמבר 2014, כמעט שנה לאחר הכרזת ה-IARC, הכריז משרד הבריאות בישראל כי זיהום אוויר הוא חומר מסרטן וודאי בבני אדם. במסגרת ההודעה הזאת נכללה גם מירי זיו.{{הערה|ירון קלנר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4575565,00.html עכשיו זה רשמי: מש' הבריאות קבע - זיהום אוויר מסרטן], ynet, 28.09.14}} עם זאת זיו לא הגדירה פעולות כלשהן שהאגודה הולכת לנקוט כדי להתריע על זיהום אוויר בפני הציבור או כדי לשנות מדיניות ממשלתית בנושא.

בשנת 2014 הודיע ארגון הבריאות העולמי כי זיהום אוויר הוא [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|גורם תחלואה ותמותה מהותי]] שהורג אחד מכל 8 אנשים ברחבי העולם, או כ-7 מיליון אנשים בשנה, הן מזיהום ביתי (בעיקר במדינות עניות) והן מזיהום סביבתי (במדינות עשירות ועניות כאחד) 6% מכלל ההרוגים המיוחסים לחשיפה לזיהום אוויר מתים עקב סרטן, כמות גדולה בהרבה מתה מסיבות של מחלות לב ושבץ.<ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref>

−

;קשרים בין חוקרי בריאות לבין מפעלים מזהמים:

שורה 56: שורה 55:

המומחים שנמצאים במוסדות האגודה ומייעצים לה, עובדים בשכר עבור מפעלי תעשייה, חלקם מפעלים שזיהמו את [[נחל הקישון]]:

−

* פרופסור אברהם קוטן חבר המועצה המייעצת של האגודה נשכר על ידי מפעל גדות.

+

* פרופסור אברהם קוטן חבר המועצה המייעצת של האגודה נשכר על ידי מפעל גדות.

* ד"ר אבי וינר, חבר הוועדה למסרטנים סביבתיים של האגודה נשכר על ידי [[חיפה כימיקלים]] ועל ידי [[אי.די.בי|קבוצת אי.די.בי.]]

* פרופסור יוסי ריבק, חבר הוועדה למסרטנים סביבתיים של האגודה, נשכר על ידי מפעל דשנים וחומרים כימיים, ומספק חוות דעת למועצה של [[רמת חובב]].

שורה 66: שורה 65:

;הפעלת לחצים על חוקרי בריאות:

−

במרץ 2015 החלה לעבוד וועדה אפידמיולוגית ברשות 20 חוקרים מאוניברסיטת חיפה לבדוק את [[זיהום אוויר בחיפה|נתוני התחלואה במפרץ חיפה והקשר שלהם לזיהום אוויר]]. המימון לפעילות הוועדה מגיע מחברות מזהמות כמו [[חברת חשמל]] ובתי הזיקוק. בוועדת ההיגוי של הוועדה חברים נציגי תעשייה וכן נציגי עירייה שלהם אינטרס להציג מציאות שלפיה אין בעיית זיהום ותחלואה בעיר. בנובמבר 2015 טענה כתבה של ערוץ 2 כי לאחר הצגת ממצאים ראשוניים של המחקר לבכירי העירייה, אלו טענו כי הנתונים "מאכזבים ויפגעו בתדמית העיר". בנוסף, בפגישה נאסר על החוקרים להיפגש עם אנשי משרד הבריאות כדי להציג בפניהם את הנתונים הראשוניים. לטענת ערוץ 2, מהנדס עיריית חיפה פנה אל החוקרים והודיע להם שראש העיר החליט להפסיק את הפרויקט, בטענה שאסור לחוקרים להדליף מידע לתקשורת. השר להגנת הסביבה, [[אבי גבאי]], טען כי שום מחקר לא ייעצר. לא ברור האם לעיריית חיפה יש את הכוח לעצור את המחקר. [http://www.mako.co.il/news-israel/health-q4_2015/Article-66c7462787de051004.htm] אחד המשתתפים במחקר טען "עיריית חיפה לא רצתה בפרויקט מראשית הדרך. במשך חודשים ארוכים סירב יונה יהב לחתום על חוזה המחקר. מממני המחקר - המפעלים, באמצעות איגוד ערים חיפה לאיכות הסביבה, משלמים כל שלושה חודשים למרות שהתחייבו לשלם פעם בשנה. למה כל שלושה חודשים? כדי שיוכלו לאיים עלינו בהפסקת המימון, כמו הפעם". העירייה הכחישה את הדברים אבל חדשות ערוץ 2 הציגו קלטת שבה תוקף עוזרו של יונה יהב, נמרוד שיין, את המחקר "יש שם כל כך הרבה טעויות שזה, מה לעשות, זה מעצבן, זה לא רציני...נו, היינו יכולים להביא לפה את אחת המזכירות שתעשה את זה". [http://mobile.mako.co.il/news-israel/health-q4_2015/Article-974c38d2192f051004.htm]

+

במרץ 2015 החלה לעבוד וועדה אפידמיולוגית ברשות 20 חוקרים מאוניברסיטת חיפה לבדוק את [[זיהום אוויר בחיפה|נתוני התחלואה במפרץ חיפה והקשר שלהם לזיהום אוויר]]. המימון לפעילות הוועדה מגיע מחברות מזהמות כמו [[חברת חשמל]] ובתי הזיקוק. בוועדת ההיגוי של הוועדה חברים נציגי תעשייה וכן נציגי עירייה שלהם אינטרס להציג מציאות שלפיה אין בעיית זיהום ותחלואה בעיר. בנובמבר 2015 טענה כתבה של ערוץ 2 כי לאחר הצגת ממצאים ראשוניים של המחקר לבכירי העירייה, אלו טענו כי הנתונים "מאכזבים ויפגעו בתדמית העיר". בנוסף, בפגישה נאסר על החוקרים להיפגש עם אנשי משרד הבריאות כדי להציג בפניהם את הנתונים הראשוניים. לטענת ערוץ 2, מהנדס עיריית חיפה פנה אל החוקרים והודיע להם שראש העיר החליט להפסיק את הפרויקט, בטענה שאסור לחוקרים להדליף מידע לתקשורת. השר להגנת הסביבה, [[אבי גבאי]], טען כי שום מחקר לא ייעצר. לא ברור האם לעיריית חיפה יש את הכוח לעצור את המחקר. [http://www.mako.co.il/news-israel/health-q4_2015/Article-66c7462787de051004.htm] אחד המשתתפים במחקר טען "עיריית חיפה לא רצתה בפרויקט מראשית הדרך. במשך חודשים ארוכים סירב יונה יהב לחתום על חוזה המחקר. מממני המחקר - המפעלים, באמצעות איגוד ערים חיפה לאיכות הסביבה, משלמים כל שלושה חודשים למרות שהתחייבו לשלם פעם בשנה. למה כל שלושה חודשים? כדי שיוכלו לאיים עלינו בהפסקת המימון, כמו הפעם". העירייה הכחישה את הדברים אבל חדשות ערוץ 2 הציגו קלטת שבה תוקף עוזרו של יונה יהב, נמרוד שיין, את המחקר "יש שם כל כך הרבה טעויות שזה, מה לעשות, זה מעצבן, זה לא רציני...נו, היינו יכולים להביא לפה את אחת המזכירות שתעשה את זה". [http://mobile.mako.co.il/news-israel/health-q4_2015/Article-974c38d2192f051004.htm]

בעקבות הדלפות ערוץ 2 בינואר 2016 על ממצאים על תחלואה גבוהה בסרטן ב-3 מוקדים ועל לידה של תינוקות במשקל נמוך, טען כתב החדשות של הערוץ, חיים רבלין, כי לולי ההדלפה יש סיכוי סביר שממצאים אלה היו "נקברים" ולא מובאים לידיעת הציבור. לדבריו קבורה של מחקרים דומים בוצעה בעבר על ידי חברת החשמל במחקר שלה בפרדס חנה שנוהל על ידי פרופסור מיכה-ברחנה.<ref name="7eye_2016">[http://www.the7eye.org.il/191856 "בסופו של דבר צריך לפנות ישירות אל הגורמים המזהמים"] ראיון עם חיים רבלין, כתב חדשות ערוץ 2, בעיתון "העין השביעית". 07.02.2016 </ref>

שורה 85: שורה 84:

דוגמאות לספינים נפוצים:

−

* זלזול ו/או הכפשת המתנגדים לזיהום והצגתם ~~כתימהונים~~, שרלטנים, קומוניסטים, מתנגדי ה[[קידמה]], או שמונעים מאג'נדה פוליטית זרה. ובאופן כללי התייחסות לגופו של אדם ולא לגופם של דברים. דבר זה דומה לצעד של [[חברות הטבק]] בעבר שהציגו התנגדות ל[[עישון כפוי]] שעלו מצד מדענים, רופאים ונציגי הממשלה כטענות שעלו מצד "אנטי מעשנים".

+

* זלזול ו/או הכפשת המתנגדים לזיהום והצגתם כתמהונים, שרלטנים, קומוניסטים, מתנגדי ה[[קידמה]], או שמונעים מאג'נדה פוליטית זרה. ובאופן כללי התייחסות לגופו של אדם ולא לגופם של דברים. דבר זה דומה לצעד של [[חברות הטבק]] בעבר שהציגו התנגדות ל[[עישון כפוי]] שעלו מצד מדענים, רופאים ונציגי הממשלה כטענות שעלו מצד "אנטי מעשנים".

* טענות כי הזיהום כבר ירד, והיום הוא כבר לא קיים בכלל או קיים בכמות מעטה, בלי להתייחס לשאלה האם הזיהום עומד בתקנים.

−

* טענה כי ניטור הזיהום ו/או תקנים שלו מבטחים את בריאות התושבים. דבר זה לא בהכרח נכון- ראשית הניטור עצמו לא תמיד תקין ואמין, לא בהכרח מכסה את כל סוגי הזיהום. שנית לא בהכרח שהמפעלים באמת עומדים בתקנים גם אם אלה קיימים.

+

* טענה כי ניטור הזיהום ו/או תקנים שלו מבטחים את בריאות התושבים. דבר זה לא בהכרח נכון- ראשית הניטור עצמו לא תמיד תקין ואמין, לא בהכרח מכסה את כל סוגי הזיהום. שנית לא בהכרח שהמפעלים באמת עומדים בתקנים גם אם אלה קיימים.

* טענות כי הדובר הוא מראשי המתנגדים לזיהום. טענות אלה מושמעות גם אם הדובר אינו עושה שום פעולה ממשית להקטנת הזיהום או למחאה מולו.

* טענה כי הושקע כסף רב במניעת הזיהום. בלי להתייחס לשאלה מה התוצאה של ההשקעות.

שורה 114: שורה 113:

;הזיהום יורד:

טענה לפיה בעבר היה זיהום אבל כיום הוא ירד. טענה כזו יכולה להיות טענה לגיטימית בחלק מהמקרים, ובחלק מהמקרים היא הטעיה.

−

* יש מזהמים שנשארים בשטח גם שנים לאחר הפליטה שלהם - לדוגמה [[מזהמים אורגניים עמידים]] או [[מתכות כבדות]] שיכולות לעבור ממקום למקום ולשנות צורה - לדוגמה זיהום אוויר של [[חומר חלקיקי]] עם מתכות כבדות כמו [[עופרת]] שעלול אחר כך להפוך ל[[זיהום קרקע]] שבתורו עלול לגרום ל[[זיהום מים]] זיהום אויר מקומי או לתרום ל[[זיהום במזון]] על ידי [[הצטברות ביולוגית]].

+

* יש מזהמים שנשארים בשטח גם שנים לאחר הפליטה שלהם - לדוגמה [[מזהמים אורגניים עמידים]] או [[מתכות כבדות]] שיכולות לעבור ממקום למקום ולשנות צורה - לדוגמה זיהום אוויר של [[חומר חלקיקי]] עם מתכות כבדות כמו [[עופרת]] שעלול אחר כך להפוך ל[[זיהום קרקע]] שבתורו עלול לגרום ל[[זיהום מים]] זיהום אויר מקומי או לתרום ל[[זיהום במזון]] על ידי [[הצטברות ביולוגית]].

* עצם זה שהזיהום ירד לא אומר שהריכוז שלו לא גורם נזקים לבריאות ו/או למערכות אקולוגיות. השאלה היא האם הזיהום נמצא מעל התקן (וכן מה טיבו של התקן - ראו בהמשך).

* קיימים מקרים בהם יש ירידה בחלק מסוגי הזיהום אבל אין שינוי או אף עליה בפליטת מזהמים אחרים. דוגמה אחת לכך היא זיהום אוויר בחיפה שבו יש ירידה בתחמוצות חנקו ותחמוצות גופרית אבל במזהמים אחרים אין בהכרח נטייה כזו<ref>[http://online.fliphtml5.com/znzf/twgb/#p=1 דו"ח שקט תעשייתי 2015 ]אזרחים למען הסביבה </ref> דוגמה אחרת היא מגמות של [[זיהום אוויר בישראל]] בישראל - לפי דו"ח של משרד הגנת הסביבה משנת 2015 בשנים 2001-2013 הייתה ירידה משמעותית בריכוזים של חלק ממזהמי-האוויר ([[תחמוצות חנקן]], וב[[תחמוצות גופרית|גפרית דו-חמצנית]]) ובחלק מהם אין שינוי במגמה ([[חומר חלקיקי|זיהום חלקיקים נשימים]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]]) <ref name="sviva_2015">ד"ר לבנה קורדובה-ביז'ונר,[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0701-P0800/P0777.aspx דו"ח מגמות ניטור איכות אוויר 2001-2013] המשרד להגנת הסביבה, 17/02/2015 </ref>

−

דוגמה לטענה כי הזיהום מגיע ממקור אחר וכי הזיהום יורד ולכן אין בכלל בעיה קיימת בחיפה. בשנת 2012 ראש עיריית חיפה, יונה יהב התנגד להכריז על [[זיהום אוויר במפרץ חיפה|חיפה כעל איזור מוכה זיהום]]. בראיון מצולם איתו טען יהב כי הנתונים עליהם התבסס משרד הבריאות על עודף תחלואה מזיהום הם ישנים, מקורם משנות ה-80 וה-90, מאז חלו הרבה שינויים ברמת זיהום האוויר וכי "הדברנו את הזיהום", על ידי השקעות של מפעלים וכי רמת הניטור בעיר של זיהום אויר גבוהה מאוד. לטענתו מירב זיהום האוויר כיום מקורו ב[[זיהום אוויר מתחבורה]] וכי אם בכלל יש בעיקר בעיה של [[זיהום אוויר בישראל]] מדובר ב[[זיהום אוויר בגוש דן]]. כמו כן הוא טען כי ביום כיפור המפעלים ממשיכים לפעול אבל המכוניות לא, וביום זה אין בעיית זיהום אוויר. הוא טען שהעירייה פועלת להעביר תושבים למכוניות היברידיות וחשמליות וכי כשיושלם דבר זה תפטר גם הבעיה הזאת, לדבריו האוויר בחיפה נקי. <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=YpBAkvL4fN4 ראיון עם יונה יהב ראש עיריית חיפה בנושא חיפה לא מוכת זיהום] חדר החדשות חיפה והשרון, 23 באוגוסט 2012. </ref> בניגוד לדבריו של יהב הודיעה ממשלת ישראל כי בעיית הזיהום בחיפה לא נגמרה. בספטמבר 2015 אישרה ממשלת ישראל את החלטה 529, "תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה". הסיבות לקיום התוכנית הן "בשל ריבוי יחסי של מקורות פליטה נייחים מהתעשייה באזור מפרץ חיפה, בשל נתונים על כמות גבוהה במיוחד של פליטות [[מזהמים אורגניים נדיפים]] ועומס מצטבר של פליטות מזהמים נוספים לאוויר באזור זה, בשל כמויות גדולות של חומרים מסוכנים המאוחסנים ומשמשים באותו אזור ולאור עיקרון הזהירות המונעת בהתחשב בנתוני תחלואה עודפת, באותו אזור."<ref name="gov529"/><ref name="gov529">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DecisionStockpileGovernment/Pages/2015/Decision529.aspx תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה] החלטת ממשלה מספר 259, באתר משרד הגנת הסביבה, 06/09/2015</ref> הודעת הממשלה שמתמקדת במזהמים אורגניים נדיפים לא מתאימה לטענה של יהב על זיהום מתחבורה, שכן בתל אביב ובירושלים יש כמות נמוכה יותר של זיהום זה, ומקורו העיקרי בחיפה לפי הממשלה הוא בתעשייה.

+

דוגמה לטענה כי הזיהום מגיע ממקור אחר וכי הזיהום יורד ולכן אין בכלל בעיה קיימת בחיפה. בשנת 2012 ראש עיריית חיפה, יונה יהב התנגד להכריז על [[זיהום אוויר במפרץ חיפה|חיפה כעל איזור מוכה זיהום]]. בראיון מצולם איתו טען יהב כי הנתונים עליהם התבסס משרד הבריאות על עודף תחלואה מזיהום הם ישנים, מקורם משנות ה-80 וה-90, מאז חלו הרבה שינויים ברמת זיהום האוויר וכי "הדברנו את הזיהום", על ידי השקעות של מפעלים וכי רמת הניטור בעיר של זיהום אויר גבוהה מאוד. לטענתו מירב זיהום האוויר כיום מקורו ב[[זיהום אוויר מתחבורה]] וכי אם בכלל יש בעיקר בעיה של [[זיהום אוויר בישראל]] מדובר ב[[זיהום אוויר בגוש דן]]. כמו כן הוא טען כי ביום כיפור המפעלים ממשיכים לפעול אבל המכוניות לא, וביום זה אין בעיית זיהום אוויר. הוא טען שהעירייה פועלת להעביר תושבים למכוניות היברידיות וחשמליות וכי כשיושלם דבר זה תפטר גם הבעיה הזאת, לדבריו האוויר בחיפה נקי. <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=YpBAkvL4fN4 ראיון עם יונה יהב ראש עיריית חיפה בנושא חיפה לא מוכת זיהום] חדר החדשות חיפה והשרון, 23 באוגוסט 2012. </ref> בניגוד לדבריו של יהב הודיעה ממשלת ישראל כי בעיית הזיהום בחיפה לא נגמרה. בספטמבר 2015 אישרה ממשלת ישראל את החלטה 529, "תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה". הסיבות לקיום התוכנית הן "בשל ריבוי יחסי של מקורות פליטה נייחים מהתעשייה באזור מפרץ חיפה, בשל נתונים על כמות גבוהה במיוחד של פליטות [[מזהמים אורגניים נדיפים]] ועומס מצטבר של פליטות מזהמים נוספים לאוויר באזור זה, בשל כמויות גדולות של חומרים מסוכנים המאוחסנים ומשמשים באותו אזור ולאור עיקרון הזהירות המונעת בהתחשב בנתוני תחלואה עודפת, באותו אזור."<ref name="gov529"/><ref name="gov529">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DecisionStockpileGovernment/Pages/2015/Decision529.aspx תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה] החלטת ממשלה מספר 259, באתר משרד הגנת הסביבה, 06/09/2015</ref> הודעת הממשלה שמתמקדת במזהמים אורגניים נדיפים לא מתאימה לטענה של יהב על זיהום מתחבורה, שכן בתל אביב ובירושלים יש כמות נמוכה יותר של זיהום זה, ומקורו העיקרי בחיפה לפי הממשלה הוא בתעשייה.

===הסתרת נזקי הזיהום לבריאות ולסביבה===

[[תמונה:Health effects of pollution.png |left|thumb|400px|השפעות בריאותיות של סוגי מזהמים שונים. הרשימה כוללת נזקים מ[[זיהום אוויר]] {{הערה|World Resources Institute: August 2008 Monthly Update: Air Pollution's Causes, Consequences and Solutions}}, [[זיהום מים]] {{הערה|waterhealthconnection.org > Overview of Waterborne Disease Trends By Patricia L. Meinhardt, MD, MPH, MA}} ו[[זיהום קרקע]]{{הערה|Pennsylvania State University > Potential Health Effects of Pesticides. by Eric S. Lorenz. 2007}}]]

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]], [[זיהום מים]]}}

−

;לא הוכח כי זיהום גורם נזק בריאותי:

+

;לא הוכח כי זיהום גורם נזק בריאותי:

טענות לפיהן זיהום לא משפיע על הבריאות או שהנזק שלו שולי. חלק מהטענות דומות לאלו של [[הכחשת נזקי העישון|הכחשת נזקים של עישון]] לדוגמה - "אני ומשפחתי חיים כבר שנים באיזור, וכולנו בריאים."

−

בשנת 2012 הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), גוף של ארגון הבריאות העולמי, סיווגה '''תוצרי פליטה הנפלטים מ[[מנועי דיזל]]''' כ[[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|מסרטן וודאי בקרב בני אדם]] (קבוצה אחת) בהתבסס על ראיות לקשר בין חשיפה לזיהום לבין [[סרטן ריאה]] <ref>[http://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/2012/mono105-info.php IARC Monographs on the Evaluation of Carcinogenic Risks to Humans VOLUME 105: DIESEL AND GASOLINE ENGINE EXHAUSTS AND SOME NITROARENES] Lyon, France: 5-12 June 2012. 2012 / IARC Monographs - Volume 105</ref> בשנת 2013 הודיעה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן כי '''[[זיהום אוויר|זיהום אוויר מחוץ לבית]]''' הוא מסרטן וודאי בקרב בני אדם בגלל הקשר בינו לבין [[סרטן ריאה]] ('''[[זיהום אוויר ביתי]]''' עקב שריפת עצים וביומסה סווג עוד קודם כגורם מסרטן וודאי). בנוסף, בוצעה הערכה נפרדת ל'''[[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים]]''' וגם הם הוכרזו מסרטן וודאי בקרב בני אדם. לפי הערכת הארגון זיהום אוויר תורם למותם של כ-223 אלף אנשים בשנה עקב סרטן ריאות (נכון לנתוני 2010).{{הערה|שם =iarc_pr221}} בשנת 2014 הודיע [[ארגון הבריאות העולמי]] כי זיהום אוויר הוא [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|גורם תחלואה ותמותה מהותי]] שהורג אחד מכל 8 אנשים ברחבי העולם, או כ-7 מיליון אנשים בשנה, הן מזיהום ביתי (בעיקר במדינות עניות) והן מזיהום סביבתי (במדינות עשירות ועניות כאחד) 6% מכלל ההרוגים המיוחסים לחשיפה לזיהום אוויר מתים עקב [[סרטן]], כמות גדולה בהרבה של אנשים מתים עקב מחלות לב ושבץ.<ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref>

+

בשנת 2012 הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), גוף של ארגון הבריאות העולמי, סיווגה '''תוצרי פליטה הנפלטים מ[[מנועי דיזל]]''' כ[[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|מסרטן וודאי בקרב בני אדם]] (קבוצה אחת) בהתבסס על ראיות לקשר בין חשיפה לזיהום לבין [[סרטן ריאה]] <ref>[http://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/2012/mono105-info.php IARC Monographs on the Evaluation of Carcinogenic Risks to Humans VOLUME 105: DIESEL AND GASOLINE ENGINE EXHAUSTS AND SOME NITROARENES] Lyon, France: 5-12 June 2012. 2012 / IARC Monographs - Volume 105</ref> בשנת 2013 הודיעה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן כי '''[[זיהום אוויר|זיהום אוויר מחוץ לבית]]''' הוא מסרטן וודאי בקרב בני אדם בגלל הקשר בינו לבין [[סרטן ריאה]] ('''[[זיהום אוויר ביתי]]''' עקב שריפת עצים וביומסה סווג עוד קודם כגורם מסרטן וודאי). בנוסף, בוצעה הערכה נפרדת ל'''[[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים]]''' וגם הם הוכרזו מסרטן וודאי בקרב בני אדם. לפי הערכת הארגון זיהום אוויר תורם למותם של כ-223 אלף אנשים בשנה עקב סרטן ריאות (נכון לנתוני 2010).{{הערה|שם =iarc_pr221}} בשנת 2014 הודיע [[ארגון הבריאות העולמי]] כי זיהום אוויר הוא [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|גורם תחלואה ותמותה מהותי]] שהורג אחד מכל 8 אנשים ברחבי העולם, או כ-7 מיליון אנשים בשנה, הן מזיהום ביתי (בעיקר במדינות עניות) והן מזיהום סביבתי (במדינות עשירות ועניות כאחד) 6% מכלל ההרוגים המיוחסים לחשיפה לזיהום אוויר מתים עקב [[סרטן]], כמות גדולה בהרבה של אנשים מתים עקב מחלות לב ושבץ.<ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref>

−

;אנחנו עומדים בתקנים:

+

;אנחנו עומדים בתקנים:

−

יש תקנים והמלצות שונות של גורמים שונים על הזיהום. מזהמים שונים גורמים לנזקים לבריאות בדרכים שונות - חלקם משפיעים על הלב והריאות, חלקם משפיעים על איברים לנטרול רעלים בגוף כמו הכבד והכליות, חלקם הם [[גורם מסרטן]] שגורמים ל[[סרטן]], חלקם גורמים לאלרגיות ולבעיות במערכת החיסונית וחלקם הם [[טרטוגן|טרטוגנים]] או [[משבש אנדוקריני|משבשים אנדוקריניים]] שיכולים לגרום בעיות גם בכמות זעירה. חלק מהבעיות הבריאותיות כמו סרטן, שיבושים של מערכת הרבייה, מערכת העצבים או מערכת החיסון (מחלות אוטו-אימוניות) יכולות להתפרץ עשרות שנים לאחר החשיפה לזיהום. חלק מהתקנים ~~הוא מיושן ולא מתאים~~ או ~~גבוה~~ מהמלצות ארגון הבריאות העולמי. לחלק מהחומרים אין בכלל תקנים, או שהניטור של הפליטה של החומרים האלה לא קיים, חסר או לוקה בחסר. חלק גדול מהבעיה של תקנים הוא שהם מיועדים לחשיפה לחומר בודד (לדוגמה תחמוצות חנקן) ומתעלמות [[זיהום סינרגטי|מהשפעה סינרגטית של זיהום]] - כאשר סוג זיהום אחד מחליש את הגוף ואז הגוף הוא נחשף לסוג זיהום נוסף. היבט נוסף הוא תגליות חדשות על זיהום שלפעמים מגלות קשרים חדשים בין סוגי זיהום לתחלואה, לדוגמה [[השפעות בריאותיות של חומרי הדברה|השפעת חומרי הדברה]] על [[פרקינסון]] או השפעת [[זיהום אויר]] על [[אוטיזם]].

+

יש תקנים והמלצות שונות של גורמים שונים על הזיהום. מזהמים שונים גורמים לנזקים לבריאות בדרכים שונות - חלקם משפיעים על הלב והריאות, חלקם משפיעים על איברים לנטרול רעלים בגוף כמו הכבד והכליות, חלקם הם [[גורם מסרטן]] שגורמים ל[[סרטן]], חלקם גורמים לאלרגיות ולבעיות במערכת החיסונית וחלקם הם [[טרטוגן|טרטוגנים]] או [[משבש אנדוקריני|משבשים אנדוקריניים]] שיכולים לגרום בעיות גם בכמות זעירה. חלק מהבעיות הבריאותיות כמו סרטן, שיבושים של מערכת הרבייה, מערכת העצבים או מערכת החיסון (מחלות אוטו-אימוניות) יכולות להתפרץ עשרות שנים לאחר החשיפה לזיהום. חלק מהתקנים הם מיושנים או לא מתאימי או בעלי ערכים מותרים הגבוהים מהמלצות ארגון הבריאות העולמי. לחלק מהחומרים אין בכלל תקנים, או שהניטור של הפליטה של החומרים האלה לא קיים, חסר או לוקה בחסר. חלק גדול מהבעיה של תקנים הוא שהם מיועדים לחשיפה לחומר בודד (לדוגמה תחמוצות חנקן) ומתעלמות [[זיהום סינרגטי|מהשפעה סינרגטית של זיהום]] - כאשר סוג זיהום אחד מחליש את הגוף ואז הגוף הוא נחשף לסוג זיהום נוסף. היבט נוסף הוא תגליות חדשות על זיהום שלפעמים מגלות קשרים חדשים בין סוגי זיהום לתחלואה, לדוגמה [[השפעות בריאותיות של חומרי הדברה|השפעת חומרי הדברה]] על [[פרקינסון]] או השפעת [[זיהום אויר]] על [[אוטיזם]].

−

;הנתונים על תחלואה באזור הם ישנים:

+

;הנתונים על תחלואה באזור הם ישנים:

−

טענה זו הושמעה לדוגמה על ידי יונה יהב, בהקשר של זיהום בחיפה. היות ועיבוד נתונים לוקח זמן, ובמקרים רבים יש ירידה או שינוי בזיהום קל להגיד שכבר אין בעיה יותר, או שצריך עוד מחקר עדכני יותר. כאשר יצא מחקר כזה הוא יתייחס לשנים מהעבר ושוב ניתן יהיה להגיד שצריך עוד מחקרים מעודכנים יותר.

+

טענה זו הושמעה לדוגמה על ידי יונה יהב, בהקשר של זיהום בחיפה. היות ועיבוד נתונים לוקח זמן, ובמקרים רבים יש ירידה או שינוי בזיהום קל להגיד שכבר אין בעיה יותר, או שצריך עוד מחקר עדכני יותר. כאשר יצא מחקר כזה הוא יתייחס לשנים מהעבר ושוב ניתן יהיה להגיד שצריך עוד מחקרים מעודכנים יותר.

'''לא הוכח כי הזיהום אצלנו גורם נזק, צריך עוד מחקר''':

שורה 146: שורה 145:

הדבר נובע קודם כל ממנגנון פסיכולוגי של [[הדחקה]] ו[[חשיבת יחד]] ומסתייע על ידי ידיעות סותרות ומבלבלות בתקשורת של תעשיות, ופוליטיקאים. לכך יש להוסיף מומחים שונים שמנסים להרגיע את הציבור הן מסיבות מקצועיות (רצון למנוע פניקה) והן בגלל קשרים לא בריאים בין מומחים לבין תעשיות מזהמות. באופן כללי מי שנמצא בהדחקת זיהום ינסה להיתלות בתירוצים שונים להקטנת הבעיה (לא יכול להיות שהמצב כל כך גרוע, אין לי ברירה אלא להתפרנס, לא יכול להיות שעובדים על כל העובדים) וכו'. היבט נוסף שתורם לדבר הוא הטיה קבוצתית - אם האחרים אינם מתלוננים על הזיהום - כנראה שאין לו חשיבות.

−

הדחקת זיהום נוגעת לא רק למי שנפגע מהזיהום אלא לכל מי שיש לו יכולת השפעה על הנושא - פקידים, פוליטיקאים, מומחים, עובדים, שופטים, עיתונאים, משקיעים וצרכנים, הדחקה כזו יכולה להתקיים גם בקרב מי שאחרים לקיום הזיהום - כמו בעלי מפעלים או מנהלים בכירים במפעלים- שאינם רוצים להודות בעיני עצמם על קיום הבעיה. חלק מהבעיה היא שלכל גורם במערכת יש רק נקודת מבט חלקית ולא [[הוליזם|הוליסטית]] - הוא רואה רק חלק קטן מהנושא ולא בהכרח רוצה לראות את כל התמונה. לדוגמה אנשים במפעל רואים את ממדי הזיהום אבל לא בהכרח חשופים למידע ולחוויות אישיות של מי שנפגע על ידו. רופאים חשופים למידע כזה אבל לא בהכרח מודעים להיקפי הזיהום ולא בהכרח מודעים להשפעות סביבתיות של הזיהום על בריאות החולים (שכן רופאים אלה אינם אפידמיולוגים).

+

הדחקת זיהום נוגעת לא רק למי שנפגע מהזיהום אלא לכל מי שיש לו יכולת השפעה על הנושא - פקידים, פוליטיקאים, מומחים, עובדים, שופטים, עיתונאים, משקיעים וצרכנים, הדחקה כזו יכולה להתקיים גם בקרב מי שאחרים לקיום הזיהום - כמו בעלי מפעלים או מנהלים בכירים במפעלים- שאינם רוצים להודות בעיני עצמם על קיום הבעיה. חלק מהבעיה היא שלכל גורם במערכת יש רק נקודת מבט חלקית ולא [[הוליזם|הוליסטית]] - הוא רואה רק חלק קטן מהנושא ולא בהכרח רוצה לראות את כל התמונה. לדוגמה אנשים במפעל רואים את ממדי הזיהום אבל לא בהכרח חשופים למידע ולחוויות אישיות של מי שנפגע על ידו. רופאים חשופים למידע כזה אבל לא בהכרח מודעים להיקפי הזיהום ולא בהכרח מודעים להשפעות סביבתיות של הזיהום על בריאות החולים (שכן רופאים אלה אינם אפידמיולוגים).

בספר '''[[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת - איך אנחנו מעגלים פינות ומרמים את כולם (במיוחד את עצמנו)]]''' עוסק [[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]] בשאלה מדוע וכיצד אנשים מבצעים שונות של רמייה, פגיעה באחרים או עבירות על החוק. אריאלי נעזר בניסויים שונים כדי לבחון התנהגות של סוכנים כלכליים. הוא דוחה את התאוריה הרציונלית של פשע, ומתאר את תאוריית "עיגול פינות" - לגבי רוב האנשים, כאשר הם פוגעים באחרים (או בעצמם בעתיד), עליהם להסביר לעצמם (ואולי גם לחברים קרובים) כי מה שהם עושים הוא לגיטימי, בגלל הצדקות שונות ומשונות (לדוגמה "כולם עושים זאת" או "אנחנו במגמת שיפור" וכו') - עליהם קודם כל לשקר לעצמם בצורה מספיק משכנעת, כדי לשמור על דימוי עצמי של אדם ישר ומוסרי. היבט זה רלוונטי בעיקר לגורמים שמשתפים פעולה על הזיהום - פקידים, מומחים ועובדים שיודעים מידע על הנושא אבל מסתירים אותו מהציבור או לא פועלים לפיו כמתחייב מתפקידם.

שורה 158: שורה 157:

באופן דומה גם משקיעים שקונים מניות של חברות מזהמות עשויים להשתמש בטענה דומה - ההשפעה שלנו היא שולית או מישהו אחר עשוי לקנות את המניה, עדיף שאנחנו נתמקד באפיקים אחרים של מניעת זיהום או של פעילות לטובת הכלל. משקיעים גדולים עשויים להיעזר בפעילות פילנתרופית או בתרומות לארגוני בריאות לא רק כדי להשפיע עליהם אלא כדי להרגיש טוב יותר (אני מושקע במניות של מפעל מזהם אבל מצד שני אני תורם להקמת מחלקה לטיפול בילדים חולי סרטן).

−

אחת הדרכים החשובות שתעשיות וחברות נוקטות בהן בהקשר של הדחקת זיהום, היא סיוע להרחיק בין פעילות הזיהום לבין חווית הצרכן (או בין אחריות המשקיעים לבין הזיהום). ככל שהזיהום רחוק יותר מבחינה פיזית, נעשה במדינה אחרת או שהוא פחות ברור לצרכן, כך קל יותר לצרכן להדחיק את התרומה שלו להמשך קיום הזיהום. מחקרים ב[[כלכלה התנהגותית]] מראים שמידע ברור על השפעות פעולות הצרכנים יכולים לסייע להקטין בעיית הרחקה זו. גישה אחרת היא [[כלכלה דמוקרטית]] שהיא שיתוף של גורמים שמושפעים מהמפעל בניהול המפעל (לדוגמה עובדים ושכנים של המפעל). גישה מקובלת יותר, שקיימת לדוגמה [[המודל הנורדי|במודל הנורדי]] היא שיתוף עובדים בהנהלת המפעל. היות ועובדים עלולים להיפגע בעצמם מזיהום יש להם אינטרס גדול יותר להקטין אותו, לדאוג לשקיפות, לניטור וכו'.

+

אחת הדרכים החשובות שתעשיות וחברות נוקטות בהן בהקשר של הדחקת זיהום, היא סיוע להרחיק בין פעילות הזיהום לבין חווית הצרכן (או בין אחריות המשקיעים לבין הזיהום). ככל שהזיהום רחוק יותר מבחינה פיזית, נעשה במדינה אחרת או שהוא פחות ברור לצרכן, כך קל יותר לצרכן להדחיק את התרומה שלו להמשך קיום הזיהום. מחקרים ב[[כלכלה התנהגותית]] מראים שמידע ברור על השפעות פעולות הצרכנים יכולים לסייע להקטין בעיית הרחקה זו. גישה אחרת היא [[כלכלה דמוקרטית]] שהיא שיתוף של גורמים שמושפעים מהמפעל בניהול המפעל (לדוגמה עובדים ושכנים של המפעל). גישה מקובלת יותר, שקיימת לדוגמה [[המודל הנורדי|במודל הנורדי]] היא שיתוף עובדים בהנהלת המפעל. היות ועובדים עלולים להיפגע בעצמם מזיהום יש להם אינטרס גדול יותר להקטין אותו, לדאוג לשקיפות, לניטור וכו'.

;הדחקת זיהום בקרב פקידות ומקבלי החלטות משתפי פעולה:

מלבד רגולטורים שיש להם אינטרס פוליטי ברור (לדוגמה [[קשרי הון-שלטון]]), הדחקת זיהום עלולה להימצא בקרב ציבור שלם של רגולטורים, פקידים או אנשי ציבור (לדוגמה רופאים) שאין להם אינטרס מסוים לפה או לפה, או שיש להם אינטרס בינוני של "לרצות את הבוס". הדחקה כזו עשויה להתחזק עקב "אפקט הטרמפיסט" (אני קטן מדי מכדי לשנות, "זה ממילא לא יועיל", יש כאן כוחות חזקים ממני וכו'), או עקב חוסר רצון לדעת את ההשלכות ("הכל בעצם בסדר, סתם מנפחים את הבעיה", אני לא רוצה לדעת מה ההשלכות של הזיהום, או "אין ברירה אלה להמשיך את המצב") או עקב הרגשה ש"כך דרכו של עולם" - [[נורמה חברתית]].

−

דוגמה להדחקת זיהום בקרב מקבלי החלטות הוא נטייה של רגולטורים ומקבלי החלטות להתעלם או להקטין את בעיית הזיהום, בגלל הטיית [[חשיבת יחד]] - אם שאר הפקידים שותקים ולא עושים דבר, כנראה שגם אני צריך לשתוק או לא לעורר מהומות. לדוגמה ד"ר משה שוורץ-שירב, חוקר במכון הגאולוגי במשרד התשתיות, פרסם ב-2009 מחקר על [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע באזור הגליל המערבי וחיפה]] שהראה מקרים רבים של זיהום ב[[מתכות כבדות]] [[גורם מסרטן|מסרטנות]] ורעילות מאוד כמו [[אורניום]], [[ארסן]], [[קדמיום]], [[עופרת]], [[כרום]] ועוד.<ref>[http://www.gsi.gov.il/_uploads/ftp/GsiReport/2009/Shirav-Shwartz-Moshe-GSI-31-2009.pdf גאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל] משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref> אולם איש לא התייחס למחקר זה. בעקבות שערורייה תקשורתית עקב הדלפות מידע שלכאורה מצביע על היקפי ראש קטנים ומשקל קטן של ילודים באיזורים מסויימים בחיפה נחשף המחקר לתקשורת. לטענת שוורץ, "אין צורך במחקרים כדי להבין מה שידעו במשך שנים... המגמה הזאת היא דבר שידוע כבר שנים, אבל זה לא הזיז לאיש...הייתה אמונה של 'כן, אנחנו יודעים שזה מזוהם', לא התרגשו יותר מדי".<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4761073,00.html מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"] על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 03.02.16</ref>

+

דוגמה להדחקת זיהום בקרב מקבלי החלטות הוא נטייה של רגולטורים ומקבלי החלטות להתעלם או להקטין את בעיית הזיהום, בגלל הטיית [[חשיבת יחד]] - אם שאר הפקידים שותקים ולא עושים דבר, כנראה שגם אני צריך לשתוק או לא לעורר מהומות. לדוגמה ד"ר משה שוורץ-שירב, חוקר במכון הגאולוגי במשרד התשתיות, פרסם ב-2009 מחקר על [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע באזור הגליל המערבי וחיפה]] שהראה מקרים רבים של זיהום ב[[מתכות כבדות]] [[גורם מסרטן|מסרטנות]] ורעילות מאוד כמו [[אורניום]], [[ארסן]], [[קדמיום]], [[עופרת]], [[כרום]] ועוד.<ref>[http://www.gsi.gov.il/_uploads/ftp/GsiReport/2009/Shirav-Shwartz-Moshe-GSI-31-2009.pdf גאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל] משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref> אולם איש לא התייחס למחקר זה. בעקבות שערורייה תקשורתית עקב הדלפות מידע שלכאורה מצביע על היקפי ראש קטנים ומשקל קטן של ילודים באיזורים מסויימים בחיפה נחשף המחקר לתקשורת. לטענת שוורץ, "אין צורך במחקרים כדי להבין מה שידעו במשך שנים... המגמה הזאת היא דבר שידוע כבר שנים, אבל זה לא הזיז לאיש...הייתה אמונה של 'כן, אנחנו יודעים שזה מזוהם', לא התרגשו יותר מדי".<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4761073,00.html מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"] על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 03.02.2016</ref>

==קשיים הנוגעים להוכחת קשרים בין זיהום לבין בעיות בריאות==

שורה 180: שורה 179:

לדוגמה ד"ר מיכה ברחנה, האחראי לשעבר על אגף רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות, טען בשנת 2015 כי כ-5%-8% ממספר מקרי הסרטן החדשים המאובחנים מדי שנה באזור חיפה הם בשל זיהום אוויר ולא 16% כפי הוצג במכתב שנשלח על ידי ראש מנהל בריאות הציבור, פרופ' איתמר גרוטו, לוועדות התכנון של מחוז חיפה. ברחנה היה שותף לעריכת הסקר הגדול שנערך בקרב כ-175 אלף בתי אב באזור חיפה והתייחס לשנים 1998-2007. על פי המכתב של גרוטו לרשויות "מתוך 4,860 מקרי סרטן ניתן להעריך כי כ-780 הנם מקרים של תחלואה עודפת בנפת חיפה כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר באזור". לדברי ברחנה, הסקר העלה שאכן ישנו עודף תחלואה של 16% ביחס לממוצע הארצי אבל רק שליש מעודף התחלואה מקורו בזיהום אוויר ובוודאי לא כל 780 המקרים. יתר המקרים של עודף תחלואה בסרטן מיוחסים למשתנים אחרים כמו חשיפה תעסוקתית, דוגמת מי שעובדים באופן ישיר עם כימיקלים וחומרים מסרטנים אחרים, לנטיות גנטיות של קבוצות אוכלוסיה שונות ולאורח חיים מסוים.<ref name="haaretz_04_15">[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2615167 המשרד להגנת הסביבה: להכריז על מפרץ חיפה אזור מוכה זיהום אוויר] צפריר רינת, נעה שפיגל, עידו אפרתי, 16.04.2015</ref> הנקודה של ברחנא נכונה מבחינה אפידמיולוגית אבל לוקה בחסר בנקודת של מדיניות שכן גם העובדים זכאים לסביבת עבודה מוגנת מזיהומים. נקודה נוספת היא שלפי ארגון הבריאות העולמי [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]] הן רחבות הרבה יותר - רק 6% מכלל התמותה עקב [[זיהום אוויר|זיהום אוויר סביבתי]] (שאינו ביתי) נגרם עקב מחלות סרטן (הארגון מתייחס רק לסרטן ריאות). 80% מהתמותה המיוחסת לזיהום אוויר נגרמת עקב [[שבץ]] ומחלות לב.

−

הכינוי "הפרד ומשול" ניתן משום שבסופו של דבר לציבור לא ברור מה עליו לדרוש כדי לקבל [[רפואה מונעת]] אפקטיבית - כמה מתוך התחלואה נגרם מ[[זיהום אוויר]], כמה עקב [[השמנה]], [[סוכרת]] או [[תזונה]] וכמה מתוך זה מגיע מ[[אורח חיים יושבני]] או [[עישון]] או [[זיהום במזון]]. גם כאן עלולות להיווצר השפעות צולבות - לדוגמה [[זיהום אוויר]] לא רק מזיק בפני עצמו הוא גם מרתיע אנשים מלבצע [[פעילות גופנית]] ולהתרחק מ[[אורח חיים פעיל]], מחסור בפעילות גופנית עלול לגרור השמנה (הן בגלל צריכה נמוכה יותר של קלוריות, הן בגלל הצטברות של [[מתח נפשי]] ופיצוי באכילת יתר, והן בגלל התאמת ציפיות עצמיות נמוכות והדחקה של השפעות בריאותיות של השמנה), השמנה עלולה לתרום למחסור בפעילות גופנית (לדוגמה מזיעים יותר, דימוי גוף עצמי נמוך) ושניהם יחד עלולים להרתיע מפני [[תחבורה פעילה]], ולעודד שימוש במכוניות שמגדיל את [[פקקי תנועה|פקקים]] ואת הזיהום. שימוש כזה במכוניות מעודד [[תכנון מוטה רכב פרטי]] שקשור ל[[פרבור]] ושניהם קשורים לפיתוח של [[מזון מהיר ותעשייתי]] שתורם להשמנה, מצבי רוח ובעיות בריאות נוספות.

+

הכינוי "הפרד ומשול" ניתן משום שבסופו של דבר לציבור לא ברור מה עליו לדרוש כדי לקבל [[רפואה מונעת]] אפקטיבית - כמה מתוך התחלואה נגרם מ[[זיהום אוויר]], כמה עקב [[השמנה]], [[סוכרת]] או [[תזונה]] וכמה מתוך זה מגיע מ[[אורח חיים יושבני]] או [[עישון]] או [[זיהום במזון]]. גם כאן עלולות להיווצר השפעות צולבות - לדוגמה [[זיהום אוויר]] לא רק מזיק בפני עצמו הוא גם מרתיע אנשים מלבצע [[פעילות גופנית]] ולהתרחק מ[[אורח חיים פעיל]], מחסור בפעילות גופנית עלול לגרור השמנה (הן בגלל צריכה נמוכה יותר של קלוריות, הן בגלל הצטברות של [[מתח נפשי]] ופיצוי באכילת יתר, והן בגלל התאמת ציפיות עצמיות נמוכות והדחקה של השפעות בריאותיות של השמנה), השמנה עלולה לתרום למחסור בפעילות גופנית (לדוגמה מזיעים יותר, דימוי גוף עצמי נמוך) ושניהם יחד עלולים להרתיע מפני [[תחבורה פעילה]], ולעודד שימוש במכוניות שמגדיל את [[פקקי תנועה|פקקים]] ואת הזיהום. שימוש כזה במכוניות מעודד [[תכנון מוטה רכב פרטי]] שקשור ל[[פרבור]] ושניהם קשורים לפיתוח של [[מזון מהיר ותעשייתי]] שתורם להשמנה, מצבי רוח ובעיות בריאות נוספות.

==הכחשת זיהום והתאוריה הכלכלית==

שורה 187: שורה 186:

הכללת הכחשת זיהום בניתוח הכלכלי מדגישה שזיהום הוא לא רק כשל שוק מסוג השפעה חיצונית, אלא מעורבים בו גם כשלי שוק אחרים. בין היתר - [[מידע א-סימטרי]], [[עלויות עסקה]], [[מוצר ציבורי]] ו[[רציונליות חסומה]] ([[כלכלה התנהגותית]]).

−

בתאוריה הכלכלית אוויר נקי הוא סוג של [[מוצר ציבורי]] - מוצר או שירות שהוא בעל תכונות של [[מוצר בלבדי|חוסר-בלבדיות בצריכה]] (שקשה למנוע מאנשים ליהנות מהמוצר אפילו אם הם לא שילמו עליו) וגם בלתי יריבי (מוצר שהשימוש בו על-ידי אדם אחד, לא מקטין את זמינות המוצר לאנשים אחרים). הצירוף של שתי התכונות האלה יחד מגדיר מוצר כ"מוצר ציבורי" (ללא קשר לשאלה מי באמת מספק את המוצר הזה). אם יש אוויר נקי כולם נהנים מכך, גם אם לא שילמו על כך דבר. קשה למנוע מישהו גישה לאוויר נקי. משום כך אוויר נקי הוא מוצר ציבורי, מכאן שזיהום אוויר לדוגמה הוא לא רק השפעה חיצונית אלא גם פגיעה ב[[מוצר ציבורי]] (בניגוד לכך אם מישהו מעשן לידי, או אני שכן של עסק מרעיש מדובר בהשפעה חיצונית שהיא לא מוצר ציבורי שכן הנפגע העיקרי הוא אדם אחד ולא ציבור שלם). בספר [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעולה קבוצתית ]], מצביע הכלכלן [[מנסור אולסון]], על בעיה במוצרים ציבוריים והיא שלקבוצה קטנה ומצומצמת שמרוויחה מפגיעה במוצר הציבורי קל להתארגן מול קבוצה רחבה שנפגעת מפגיעה במוצר זה - היות ולאנשים בקבוצה הרחבה יש אינטרס שמישהו אחר ימנע את הבעיה עבורם. ככל שהקבוצה הנפגעת גדולה יותר, כך קל יותר לפוגעים להמשיך במצב זה ולנפגעים לעצור אותם. הכחשת זיהום מקשה על הציבור לדעת שהוא נפגע. בכך היא פועלת בשני כיוונים - מצד אחד היא מקטינה את מספר מתנגדי הזיהום ובכך מקטינה בעיה של טרמפיסטים, שכן השפעתו של כל אדם במאבק היא גדולה יותר. מצד שני חלק ניכר מהכסף שמועבר מהנפגעים לפוגעים מועבר בלי שהנפגעים מודעים בכלל לעברה זו, כך שהיכולות הכספיות של שני הצדדים אינו זהה - צד אחד נהנה מהכנסות גבוהות על קיום הזיהום, אבל הצד השני לא רק נתקל בעלויות עסקה ובעיית טרמפיסט באיסוף כסף למאבק בזיהום, אלא עליו להתמודד עם כך שרוב הכסף שנאבד הוא כסף של אנשים שלא מודעים לכך.

+

בתאוריה הכלכלית אוויר נקי הוא סוג של [[מוצר ציבורי]] - מוצר או שירות שהוא בעל תכונות של [[מוצר בלבדי|חוסר-בלבדיות בצריכה]] (שקשה למנוע מאנשים ליהנות מהמוצר אפילו אם הם לא שילמו עליו) וגם בלתי יריבי (מוצר שהשימוש בו על-ידי אדם אחד, לא מקטין את זמינות המוצר לאנשים אחרים). הצירוף של שתי התכונות האלה יחד מגדיר מוצר כ"מוצר ציבורי" (ללא קשר לשאלה מי באמת מספק את המוצר הזה). אם יש אוויר נקי כולם נהנים מכך, גם אם לא שילמו על כך דבר. קשה למנוע מישהו גישה לאוויר נקי. משום כך אוויר נקי הוא מוצר ציבורי, מכאן שזיהום אוויר לדוגמה הוא לא רק השפעה חיצונית אלא גם פגיעה ב[[מוצר ציבורי]] (בניגוד לכך אם מישהו מעשן לידי, או אני שכן של עסק מרעיש מדובר בהשפעה חיצונית שהיא לא מוצר ציבורי שכן הנפגע העיקרי הוא אדם אחד ולא ציבור שלם). בספר [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעולה קבוצתית ]], מצביע הכלכלן [[מנסור אולסון]], על בעיה במוצרים ציבוריים והיא שלקבוצה קטנה ומצומצמת שמרוויחה מפגיעה במוצר הציבורי קל להתארגן מול קבוצה רחבה שנפגעת מפגיעה במוצר זה - היות ולאנשים בקבוצה הרחבה יש אינטרס שמישהו אחר ימנע את הבעיה עבורם. ככל שהקבוצה הנפגעת גדולה יותר, כך קל יותר לפוגעים להמשיך במצב זה ולנפגעים לעצור אותם. הכחשת זיהום מקשה על הציבור לדעת שהוא נפגע. בכך היא פועלת בשני כיוונים - מצד אחד היא מקטינה את מספר מתנגדי הזיהום ובכך מקטינה בעיה של טרמפיסטים, שכן השפעתו של כל אדם במאבק היא גדולה יותר. מצד שני חלק ניכר מהכסף שמועבר מהנפגעים לפוגעים מועבר בלי שהנפגעים מודעים בכלל לעברה זו, כך שהיכולות הכספיות של שני הצדדים אינו זהה - צד אחד נהנה מהכנסות גבוהות על קיום הזיהום, אבל הצד השני לא רק נתקל בעלויות עסקה ובעיית טרמפיסט באיסוף כסף למאבק בזיהום, אלא עליו להתמודד עם כך שרוב הכסף שנאבד הוא כסף של אנשים שלא מודעים לכך.

בתאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית לכל הסוכנים יש [[מידע מלא]] על מצב העניינים בשוק ובעולם - כך שנפגעים מהזיהום יודעים במדויק את כמויות הזיהום, השפעתו על הבריאות שלהם, הנזק הכלכלי שנגרם להם וזהות הפוגעים. בפועל, מידע כזה אינו זמין בקלות והוא דורש השקעה של כסף רב, מאמץ מחקרי, שיתוף פעולה מצד גורמים רבים, כולל המפעלים, וזמן. מכאן שלא רק שזיהום הוא פגיעה במוצר ציבור, גם המידע על הזיהום הוא [[מוצר ציבורי]] - שכן מידע כזה יכול להועיל לי גם אם לא שילמתי עליו (לדוגמה כדי להחליט איפה לגור) מידע הוא באופן כללי בלתי יריבי - אם אני השתמשתי בו הדבר לא מונע הנאה ממנו על ידי אדם אחר. גם לגבי המידע על הזיהום לא ברור מי יאסוף אותו - האינטרס לתשלום מידע על הזיהום מחולק על פני תושבים רבים, ולמדינה לא תמיד יש אינטרס לאסוף מידע מדויק או להציג את המידע לציבור.

עידן ד

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

30,779

עריכות

שינויים

הכחשת זיהום (הצגת מקור)

גרסה מ־17:35, 19 בנובמבר 2019

תפריט ניווט

חיפוש