שינויים

דבר שני הוא שברור שמה שגורם לי הנאה, על פי דבר זה הוא החווית שלי. האינטראקציה שלנו, בני האדם עם עצמים מוחשיים אמורה להיות לפי דבר זה אך ורק דרך החווית שלנו. לדוגמה אפשר לראות את "גן העדן הבורגני" - אי טרופי, בו יש חול נעים, עצי דקל (ובחורות שופעות) - באופן פרדוקסלי אותו הדבר בדיוק אותו הקפיטליזם דורס כאשר הוא מדבר על "פיתוח" של "אזורים נחשלים".  

דבר שני הוא שברור שמה שגורם לי הנאה, על פי דבר זה הוא החווית שלי. האינטראקציה שלנו, בני האדם עם עצמים מוחשיים אמורה להיות לפי דבר זה אך ורק דרך החווית שלנו. לדוגמה אפשר לראות את "גן העדן הבורגני" - אי טרופי, בו יש חול נעים, עצי דקל (ובחורות שופעות) - באופן פרדוקסלי אותו הדבר בדיוק אותו הקפיטליזם דורס כאשר הוא מדבר על "פיתוח" של "אזורים נחשלים".  

הבעיה היא שחוץ מזרם הדברים המוחשיים, שכשלעצמם יכולים להבטיח לנו נוחיות (לדוגמא אוכל יכול להבטיח שלא ארגיש רעב וכו'). ההרגשה הטובה שלנו נובעת גם מהמצב ההכרתי שבו אנו שרויים.  

הבעיה היא שחוץ מזרם הדברים המוחשיים, שכשלעצמם יכולים להבטיח לנו נוחיות (לדוגמה אוכל יכול להבטיח שלא ארגיש רעב וכו'). ההרגשה הטובה שלנו נובעת גם מהמצב ההכרתי שבו אנו שרויים.  

נניח לדוגמה שאתם שרויים באותו אי טרופי. לפתע קיבלתם טלפון לפיו רעידת אדמה התרחשה במקום המגורים של קרובי משפחה, או שאחד מיקיריכם חלה. אם אתם "האדם הכלכלי" אין חשש - אתם יכולים להנות מהפרות הטרופיים, מהשמש הנהדרת, משפת הים הנעימה. כל שאר האנשים יחושו תחושות אחרות למדי. סביר שהנאתם מכל הדברים הטובים סביבם תיפגם במקצת.  

נניח לדוגמה שאתם שרויים באותו אי טרופי. לפתע קיבלתם טלפון לפיו רעידת אדמה התרחשה במקום המגורים של קרובי משפחה, או שאחד מיקיריכם חלה. אם אתם "האדם הכלכלי" אין חשש - אתם יכולים להנות מהפרות הטרופיים, מהשמש הנהדרת, משפת הים הנעימה. כל שאר האנשים יחושו תחושות אחרות למדי. סביר שהנאתם מכל הדברים הטובים סביבם תיפגם במקצת.  

מגננה קפיטליסטית יכולה להיות, שגם מוצרים יכולים להשפיע עלינו שלא דרך חוויות. לדוגמה, אכילת בננה מזכירה לי את סבתי, או שהיא גורמת לי לעילוי רוחני עקב האמונה ב"דת הבננה" (שעיקרה "אכילת בננה כל יום מבטיחה את מקומך בגן העדן"). אלא שמגננה היא בומרנג. אין ספק שאנשים אכן קושרים למוצרים לא רק חווית, אלא גם רגשות וזיכרונות שאינם קשורים באופן אובייקטיבי לחפץ, אבל אז השאלה מה מקור אותו הקשר? ואם כן, האם ניתן לייצר רווחה גדולה יותר על ידי כך שחלק יקשרו קשר רוחני לבננות ואחרים יפתחו מצב תודעתי טוב תודות לתפוחים? האם יש מנגנון שבו השפעה שאינה חווייתית, תקשור עצמה דווקא (לדוגמה) לטבעת זהב, ולא (לדוגמה) לענף או אבן? ומדוע שבננה אחת תגרום לי פחות הנאה רוחנית מאשר שתי בננות?  

מגננה קפיטליסטית יכולה להיות, שגם מוצרים יכולים להשפיע עלינו שלא דרך חוויות. לדוגמה, אכילת בננה מזכירה לי את סבתי, או שהיא גורמת לי לעילוי רוחני עקב האמונה ב"דת הבננה" (שעיקרה "אכילת בננה כל יום מבטיחה את מקומך בגן העדן"). אלא שמגננה היא בומרנג. אין ספק שאנשים אכן קושרים למוצרים לא רק חווית, אלא גם רגשות וזיכרונות שאינם קשורים באופן אובייקטיבי לחפץ, אבל אז השאלה מה מקור אותו הקשר? ואם כן, האם ניתן לייצר רווחה גדולה יותר על ידי כך שחלק יקשרו קשר רוחני לבננות ואחרים יפתחו מצב תודעתי טוב תודות לתפוחים? האם יש מנגנון שבו השפעה שאינה חווייתית, תקשור עצמה דווקא (לדוגמה) לטבעת זהב, ולא (לדוגמה) לענף או אבן? ומדוע שבננה אחת תגרום לי פחות הנאה רוחנית מאשר שתי בננות?  

יותר מכך, אנו יודעים שמצב תודעתי קשור לא רק למוצרים, אלא גם לאינטראקציות עם מידע, תרבות, אנשים וחווית חברתיות - לדוגמא הקשבה לסיפור, שיחה עם חברים, האזנה לשיר, התרגעות, התבוננות במחשבות שלנו או בציפור או בטיפת מים. וכל הדברים האלו לא רק שהם עשויים להיות חינם או כמעט חינם, אלא שהאיכות שלהם תלויה גם היא ביכולת שלנו עצמנו לבצע אותם, וביכולת של הסביבה החברתית והסביבתית שסביבנו לאפשר לנו להנות מאותם דברים. ומובן גם שלכלכלה (וגם לתרבות ולפוליטיקה) יש יד ורגל בהשפעה על שני הדברים הללו.

יותר מכך, אנו יודעים שמצב תודעתי קשור לא רק למוצרים, אלא גם לאינטראקציות עם מידע, תרבות, אנשים וחווית חברתיות - לדוגמה הקשבה לסיפור, שיחה עם חברים, האזנה לשיר, התרגעות, התבוננות במחשבות שלנו או בציפור או בטיפת מים. וכל הדברים האלו לא רק שהם עשויים להיות חינם או כמעט חינם, אלא שהאיכות שלהם תלויה גם היא ביכולת שלנו עצמנו לבצע אותם, וביכולת של הסביבה החברתית והסביבתית שסביבנו לאפשר לנו להנות מאותם דברים. ומובן גם שלכלכלה (וגם לתרבות ולפוליטיקה) יש יד ורגל בהשפעה על שני הדברים הללו.

==תורת הערך המשולבת- מבוא==

==תורת הערך המשולבת- מבוא==

===השפעות ישירות ועקיפות===

===השפעות ישירות ועקיפות===

ביולוגיה כפופה לא רק לאילוצי הכימיה (לדוגמא מבנה ותפקוד הדי.אנ.איי. מבוסס על התכונות הכימיות של המולקולות המרכיבות אותו), אלא גם לאילוצים פיזיים. לדוגמא, אחת הסיבות מדוע לא מוצאים חרקים בגודל אדם היא ששלד החיצוני שיש להם יהיה פשוט כבד מידי בגדלים כאלה. שלד פנימי הוא פתרון הרבה יותר יעיל ליצורים מעל גודל מסויים. בצורה דומה, אילוצים תרמודינמיים  לא מאפשרים ליצורים בעלי דם חם להיות קטנים מידי. איבוד החום נגזר מהיחס בין שטח הפנים לנפח, ויחס זה גדל ככל שיורדים בנפחו של היצור החי.   

ביולוגיה כפופה לא רק לאילוצי הכימיה (לדוגמה מבנה ותפקוד הדי.אנ.איי. מבוסס על התכונות הכימיות של המולקולות המרכיבות אותו), אלא גם לאילוצים פיזיים. לדוגמא, אחת הסיבות מדוע לא מוצאים חרקים בגודל אדם היא ששלד החיצוני שיש להם יהיה פשוט כבד מידי בגדלים כאלה. שלד פנימי הוא פתרון הרבה יותר יעיל ליצורים מעל גודל מסויים. בצורה דומה, אילוצים תרמודינמיים  לא מאפשרים ליצורים בעלי דם חם להיות קטנים מידי. איבוד החום נגזר מהיחס בין שטח הפנים לנפח, ויחס זה גדל ככל שיורדים בנפחו של היצור החי.   

לפיזיקה יש אם כן השפעות ישירות – מהפיזיקה על הביולוגיה. אבל יש לה גם השפעות עקיפות – אילוצים פיזיקליים מעצבים את הכימיה וזאת בתורה מציבה אילוצים על הביולוגיה. לדבר הזה תהיה משמעות חזקה בהמשך. נראה שלביולוגיה יש השפעה ישירה חזקה על הכלכלה, אבל חלק חשוב מההשפעות של אילוצים ביולוגיים או פיזיקליים על הכלכלה יהיה לא באופן ישיר אלא באופן עקיף – לדוגמא השפעות של הביולוגיה על הפסיכולוגיה תגרור אילוץ פסיכולוגי שיניב התנהגות כלכלית.  

לפיזיקה יש אם כן השפעות ישירות – מהפיזיקה על הביולוגיה. אבל יש לה גם השפעות עקיפות – אילוצים פיזיקליים מעצבים את הכימיה וזאת בתורה מציבה אילוצים על הביולוגיה. לדבר הזה תהיה משמעות חזקה בהמשך. נראה שלביולוגיה יש השפעה ישירה חזקה על הכלכלה, אבל חלק חשוב מההשפעות של אילוצים ביולוגיים או פיזיקליים על הכלכלה יהיה לא באופן ישיר אלא באופן עקיף – לדוגמה השפעות של הביולוגיה על הפסיכולוגיה תגרור אילוץ פסיכולוגי שיניב התנהגות כלכלית.  

הנקודה החשובה היא שייתכנו השפעות שונות (ישירות ועקיפות) שיפעילו תהליכים מנוגדים, ולכן גם אם נראה את קיומה של השפעה ישירה כלשהי, לדוגמא מתחום הביולוגיה,  עדיין אין זה אומר שבכך מסתכם העניין, ייתכן בהחלט שבהמשך נראה שאילוצים ביולוגיים עקיפים (דרך עיצוב החברה או הפסיכולוגיה האישית), מכוונים התנהגות מנוגדת להשפעה הישירה ומחלישים אותה, או מבטלים אותה כליל.  

הנקודה החשובה היא שייתכנו השפעות שונות (ישירות ועקיפות) שיפעילו תהליכים מנוגדים, ולכן גם אם נראה את קיומה של השפעה ישירה כלשהי, לדוגמה מתחום הביולוגיה,  עדיין אין זה אומר שבכך מסתכם העניין, ייתכן בהחלט שבהמשך נראה שאילוצים ביולוגיים עקיפים (דרך עיצוב החברה או הפסיכולוגיה האישית), מכוונים התנהגות מנוגדת להשפעה הישירה ומחלישים אותה, או מבטלים אותה כליל.  

== בסיס ביולוגי ==

== בסיס ביולוגי ==

# כל יצור חי ימות בסופו של דבר, ומשום כך עליו להתרבות. ביצורים בעלי רבייה מינית (כמו האדם ורוב בעלי החיים המורכבים), יש צורך למצוא בן\בת זוג.  

# כל יצור חי ימות בסופו של דבר, ומשום כך עליו להתרבות. ביצורים בעלי רבייה מינית (כמו האדם ורוב בעלי החיים המורכבים), יש צורך למצוא בן\בת זוג.  

אפיון מספר אחד נגרם עקב חוקי הפיזיקה. חוק תרמודינמיקה מספר 2 אומר שללא השקעת אנרגיה אי הסדר (או האנטרופיה) ילך ויגבר. תא חי בתוך תמיסה מייצג סדר, לדוגמא על ידי ריכוז חומרים שונה בתוך התא ביחס לתנאים מחוץ לתא. לכן הנטייה ה"טבעית" של תא תהיה להתפרק ולמות. כדי להימנע מזה עליו לקחת אנרגיה מהסביבה, ולהשתמש באנרגיה הזאת כדי לבנות הגנות מפני הסביבה. כאשר תא מפסיק לעשות זאת, הוא מת ולרוב מתפרק.

אפיון מספר אחד נגרם עקב חוקי הפיזיקה. חוק תרמודינמיקה מספר 2 אומר שללא השקעת אנרגיה אי הסדר (או האנטרופיה) ילך ויגבר. תא חי בתוך תמיסה מייצג סדר, לדוגמה על ידי ריכוז חומרים שונה בתוך התא ביחס לתנאים מחוץ לתא. לכן הנטייה ה"טבעית" של תא תהיה להתפרק ולמות. כדי להימנע מזה עליו לקחת אנרגיה מהסביבה, ולהשתמש באנרגיה הזאת כדי לבנות הגנות מפני הסביבה. כאשר תא מפסיק לעשות זאת, הוא מת ולרוב מתפרק.

גם אפיון 2 נגרם עקב חוק תרמודינמיקה מספר 2. אי הסדר וההפרעות בתוך התא החי הולכים וגדלים עם הזמן. זאת למרות אינספור מנגנונים שתפקידם היחיד הוא להשתמש באנרגיה כדי לשמור על איזון וסדר בתא, היות ובסופו של דבר גם מנגנונים אלו צריכים מנגנון שיבקר את תפקודם התקין, וכך הלאה, הרי שההפרעה הזמנית בהגדלת האנטרופיה היא זמנית – ועל כל יצור חי למות.  

גם אפיון 2 נגרם עקב חוק תרמודינמיקה מספר 2. אי הסדר וההפרעות בתוך התא החי הולכים וגדלים עם הזמן. זאת למרות אינספור מנגנונים שתפקידם היחיד הוא להשתמש באנרגיה כדי לשמור על איזון וסדר בתא, היות ובסופו של דבר גם מנגנונים אלו צריכים מנגנון שיבקר את תפקודם התקין, וכך הלאה, הרי שההפרעה הזמנית בהגדלת האנטרופיה היא זמנית – ועל כל יצור חי למות.  

כל זה נכון, כמובן, לא רק לגבי תא בודד, כמו תא שהוא חיידק, אלא גם לגבי יצורים מורכבים (המורכבים מתאים רבים ומרקמות שונות) כמו שפיריות או בני אדם. אצל יצורים אלו נפוצה הרביה המינית.

כל זה נכון, כמובן, לא רק לגבי תא בודד, כמו תא שהוא חיידק, אלא גם לגבי יצורים מורכבים (המורכבים מתאים רבים ומרקמות שונות) כמו שפיריות או בני אדם. אצל יצורים אלו נפוצה הרביה המינית.

הרביה המינית היא כביכול יעילה הרבה פחות מהרביה האל מינית. במקום להוליד צאצאים, יש צורך למצוא בן זוג, ולהתרבות איתו. אם לדוגמא הייתה רבייה אל מינית בבני אדם, הגברים היו לכאורה מיותרים, מבחינה ביולוגית לפחות. כך אפשר היה להעמיד את אותו מספר צאצאים, עם חצי מהאוכלוסייה! חסכון ניכר במשאבים.  

הרביה המינית היא כביכול יעילה הרבה פחות מהרביה האל מינית. במקום להוליד צאצאים, יש צורך למצוא בן זוג, ולהתרבות איתו. אם לדוגמה הייתה רבייה אל מינית בבני אדם, הגברים היו לכאורה מיותרים, מבחינה ביולוגית לפחות. כך אפשר היה להעמיד את אותו מספר צאצאים, עם חצי מהאוכלוסייה! חסכון ניכר במשאבים.  

אבל מרגע שיצורים אחרים החלו לבצע רבייה מינית, היכולת שלהם להשתנות ולהגיב ללחצים סביבתיים משתנים, גבוהה בהרבה מזו של היצורים בעלי הרביה העל- מינית (בהנחה שאין העברת גנים אופקית כמו שיש בחיידקים ובווירוסים).  דבר זה, מהווה ככל הנראה יתרון מספיק כדי להצדיק את "אי היעילות" הכרוכה ברבייה מינית.  

אבל מרגע שיצורים אחרים החלו לבצע רבייה מינית, היכולת שלהם להשתנות ולהגיב ללחצים סביבתיים משתנים, גבוהה בהרבה מזו של היצורים בעלי הרביה העל- מינית (בהנחה שאין העברת גנים אופקית כמו שיש בחיידקים ובווירוסים).  דבר זה, מהווה ככל הנראה יתרון מספיק כדי להצדיק את "אי היעילות" הכרוכה ברבייה מינית.  

הנקודה של תחום סיכון יכולה להראות טריוויאלית. אין לי ספק שחלק מהקוראים מפהקים במרץ. וגם כלכלנים רבים יגידו שבוודאי שמכירים בכך. העובדה היא שיש לכך השלכות נוספות, ושהכלכלה הנאו-קלאסית, בגדול אינה מכירה בהגיון של תחום הסיכון, ושל אפשריות תמותה.

הנקודה של תחום סיכון יכולה להראות טריוויאלית. אין לי ספק שחלק מהקוראים מפהקים במרץ. וגם כלכלנים רבים יגידו שבוודאי שמכירים בכך. העובדה היא שיש לכך השלכות נוספות, ושהכלכלה הנאו-קלאסית, בגדול אינה מכירה בהגיון של תחום הסיכון, ושל אפשריות תמותה.

דוגמא ראשונה היא [[תיבת אדג'וורת']] בה לומדים תלמידי הכלכלה כיצד השוק ממקסם תועלות. הוסיפו לתיבה זו קו מקוקו שמייצג סף כזה, שימו את החלוקה הראשונית בתוך תחום כזה, ותראו שאי אפשר יותר לדבר על פארטו אופטימלי או על השקה – הצד השני יכול להציע כל עסקה והצד ה"רעב" תמיד יסכים לה.

דוגמה ראשונה היא [[תיבת אדג'וורת']] בה לומדים תלמידי הכלכלה כיצד השוק ממקסם תועלות. הוסיפו לתיבה זו קו מקוקו שמייצג סף כזה, שימו את החלוקה הראשונית בתוך תחום כזה, ותראו שאי אפשר יותר לדבר על פארטו אופטימלי או על השקה – הצד השני יכול להציע כל עסקה והצד ה"רעב" תמיד יסכים לה.

יכולה להישאל השאלה מדוע שהצד העשיר לא יציע פרוטות תמורת מה שהצד העני מציע (בדרך כלל עבודה תמורת שכר) – והתשובה היא שיש חסמים תחתונים גם להצעה של הצד העשיר שמונעות ממנו להוריד את השכר יותר מדי. לדוגמא, תמותה גבוהה מידי של עובדים עומדת בניגוד לאינטרס הישיר של המעביד היות והוא יצטרך להכשיר בכל פעם עובדים חדשים. לכן האינטרס של רוב המעבידים הינו לא לשלם שכר נמוך ככל האפשר אלא לשלם שכר נמוך שיאפשר לעובדים להתקיים. בנוסף ישנה תחרות מצד מעסיקים אחרים, תקנות, נורמות ומוסר שיכולים לגרום לשכר להיות מעל לסף הקיום.  

יכולה להישאל השאלה מדוע שהצד העשיר לא יציע פרוטות תמורת מה שהצד העני מציע (בדרך כלל עבודה תמורת שכר) – והתשובה היא שיש חסמים תחתונים גם להצעה של הצד העשיר שמונעות ממנו להוריד את השכר יותר מדי. לדוגמא, תמותה גבוהה מידי של עובדים עומדת בניגוד לאינטרס הישיר של המעביד היות והוא יצטרך להכשיר בכל פעם עובדים חדשים. לכן האינטרס של רוב המעבידים הינו לא לשלם שכר נמוך ככל האפשר אלא לשלם שכר נמוך שיאפשר לעובדים להתקיים. בנוסף ישנה תחרות מצד מעסיקים אחרים, תקנות, נורמות ומוסר שיכולים לגרום לשכר להיות מעל לסף הקיום.  

===תחום הסיכון ומדידת עוני ואי שיוויון===

===תחום הסיכון ומדידת עוני ואי שיוויון===

דוגמא שניה היא מדידות של כלכלנים לגבי אי-שוויון בין מדינות, או מדידות של עוני. השוואות ומדידות של הכנסה, לאחר שמכניסים פנימה תחום סיכון, אומרות לנו מעט מאוד על אי שיוויון או עוני. מה המשמעות שהשכר (או אפילו ההכנסה) של העשירון העליון גבוה פי 10 מזה של העשירון התחתון? הדבר דומה לנסיון להבין כמה מים יש בברכה רק על ידי התבוננות בצינורות המים הנכנסים אליה, והתעלמות מהצינורות היוצאים. חשוב כמה מתוך ההכנסה הזאת העשירונים חייבים להוציא כדי להתקיים. רק לאחר מכן יש בידם "הכנסה פנויה באמת" שבה הם יכולים לקנות מוצרי מותרות. אם הסף דומה למדי בין העשירונים (הוא לא, כפי שיתברר בהמשך), אזי אם העשירון התחתון נאלץ להוציא 90 אחוזים מההכנסה שלו רק כדי לשרוד, והעשירון העליון מוציא 10 אחוז מהכנסותיו כדי לבצע פעולה דומה, אזי הפער ביניהם לגבי היכולת לבצע בחירות בשוק, ולבצע בחירות מהסוג שכלכלנים מדברים עליו הוא 1 ל-90 ולא 1 ל-10.  

דוגמה שניה היא מדידות של כלכלנים לגבי אי-שוויון בין מדינות, או מדידות של עוני. השוואות ומדידות של הכנסה, לאחר שמכניסים פנימה תחום סיכון, אומרות לנו מעט מאוד על אי שיוויון או עוני. מה המשמעות שהשכר (או אפילו ההכנסה) של העשירון העליון גבוה פי 10 מזה של העשירון התחתון? הדבר דומה לנסיון להבין כמה מים יש בברכה רק על ידי התבוננות בצינורות המים הנכנסים אליה, והתעלמות מהצינורות היוצאים. חשוב כמה מתוך ההכנסה הזאת העשירונים חייבים להוציא כדי להתקיים. רק לאחר מכן יש בידם "הכנסה פנויה באמת" שבה הם יכולים לקנות מוצרי מותרות. אם הסף דומה למדי בין העשירונים (הוא לא, כפי שיתברר בהמשך), אזי אם העשירון התחתון נאלץ להוציא 90 אחוזים מההכנסה שלו רק כדי לשרוד, והעשירון העליון מוציא 10 אחוז מהכנסותיו כדי לבצע פעולה דומה, אזי הפער ביניהם לגבי היכולת לבצע בחירות בשוק, ולבצע בחירות מהסוג שכלכלנים מדברים עליו הוא 1 ל-90 ולא 1 ל-10.  

2.3.4 אילוצי רביה מינית, ואי-יעילות בשוק משוכלל

2.3.4 אילוצי רביה מינית, ואי-יעילות בשוק משוכלל

[[קטגוריה: מערכות]]

[[קטגוריה: מערכות]]