שינויים

[[קובץ:Land use world.PNG|ממוזער|350 px|סוגים של שימושי קרקע ותכסית קרקע בשטח היבשתי של כדור הארץ כיום (במיליוני הקטר. רוב השטח שאינו מדבר או יער מנוצל כבר היום לצרכי חקלאות - כאדמות מרעה או אדמות מעובדות. המגמות החזויות לשנת 2050 הן שהשטח המיוער צפוי להצטמצם והשטח העירוני והמדברי צפוי לגדול]]

[[קובץ:Land use world.PNG|ממוזער|350 px|סוגים של שימושי קרקע ותכסית קרקע בשטח היבשתי של כדור הארץ כיום (במיליוני הקטר. רוב השטח שאינו מדבר או יער מנוצל כבר היום לצרכי חקלאות - כאדמות מרעה או אדמות מעובדות. המגמות החזויות לשנת 2050 הן שהשטח המיוער צפוי להצטמצם והשטח העירוני והמדברי צפוי לגדול.]]

'''שימושי קרקע''' הוא השימוש שמבצעים [[בני אדם]] ב[[קרקע]]. שימושי קרקע כוללים את הניהול ואת השינויים של [[הסביבה הטבעית]] לכדי סביבה מנוהלת - סביבה בנויה (ערים, כפרים, תשתיות) או סביבה חקלאית  (שטחי מרעה, שטחים מעובדים ויערות מנוהלים).  

'''שימושי קרקע''' (באנגלית: '''Land use''') הוא השימוש שמבצעים [[בני אדם]] ב[[קרקע]]. שימושי קרקע כוללים את הניהול ואת השינויים של [[הסביבה הטבעית]] לכדי סביבה מנוהלת - סביבה בנויה (ערים, כפרים, תשתיות) או סביבה חקלאית  (שטחי מרעה, שטחים מעובדים ויערות מנוהלים).  

לפי [[דו"ח שינוי אקלים ויבשה 2019|דו"ח שינוי אקלים ויבשה]]" של [[IPCC]] משנת 2019, השטח בו רוב בני האדם חיים ופועלים - ערים ותשתיות-  תופס רק 1% מהשטח היבשתי, אבל בני האדם משפיעים באופן ישיר על שטח גדול בהרבה - מעל 70% מהשטח היבשתי העולמי שאינו מכוסה קרח - כאשר הערכות סבירות הן בין 69% ל-76% מהשטח. {{הערה|[https://www.ipcc.ch/report/srccl/ דו"ח שינויי אקלים ואדמה], תקציר למקבלי החלטות, [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]], 2019 , עמ' 4}} בנוסף לכך בני האדם משפיעים על כלל השטח היבשתי של כדור הארץ - דרך תהליכים כמו [[התחממות עולמית]].  

לפי [[דו"ח שינוי אקלים ויבשה 2019|דו"ח שינוי אקלים ויבשה]]" של [[IPCC]] משנת 2019, השטח בו רוב בני האדם חיים ופועלים - ערים ותשתיות-  תופס רק 1% מהשטח היבשתי, אבל בני האדם משפיעים באופן ישיר על שטח גדול בהרבה - מעל 70% מהשטח היבשתי העולמי שאינו מכוסה קרח - כאשר הערכות סבירות הן בין 69% ל-76% מהשטח. {{הערה|[https://www.ipcc.ch/report/srccl/ דו"ח שינויי אקלים ואדמה], תקציר למקבלי החלטות, [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]], 2019, עמ' 4}} בנוסף לכך בני האדם משפיעים על כלל השטח היבשתי של כדור הארץ - דרך תהליכים כמו [[התחממות עולמית]].  

ב[[תכנון עירוני]], המונח שימושי קרקע מתאר שימושי קרקע באופן מפורט יותר, בדגש על שימושי קרקע לערים כגון: קרקע לתעשייה, למגורים, שטח ציבורי פתוח (שצ"פ), שטחי חקלאות וכו'.  

ב[[תכנון עירוני]], המונח שימושי קרקע מתאר שימושי קרקע באופן מפורט יותר, בדגש על שימושי קרקע לערים כגון: קרקע לתעשייה, למגורים, שטח ציבורי פתוח (שצ"פ), שטחי חקלאות וכו'.  

==שימושי קרקע בכדור הארץ==

==שימושי קרקע בכדור הארץ==

לפי דוח של IPCC משנת 2019, השטח היבשתי של כדור הארץ שאינו מכוסה קרח מתחלק כך:{{הערה|[https://www.ipcc.ch/report/srccl/ דו"ח שינויי אקלים ואדמה], תקציר למקבלי החלטות, [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]], 2019 , עמ' 6}}

לפי דוח של IPCC משנת 2019, השטח היבשתי של כדור הארץ שאינו מכוסה קרח מתחלק כך:{{הערה|[https://www.ipcc.ch/report/srccl/ דו"ח שינויי אקלים ואדמה], תקציר למקבלי החלטות, [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]], 2019 , עמ' 6}}

* 72% בניהול אנושי-  1% לבתים ותשתיות, 12% לחקלאות (2% חקלאות בהשקיה, 10% חקלאות ללא השקייה), 37% אדמות מרעה  (2% מרעה אינטסיבי, 16% אדמות סוואנה ושיחים, 19% מרעה אקסטנבי), 22% שטחי יערות (2% מטעי יערות, 20% יערות מנוהלים למוצרי עץ ושימושים אחרים),  

* 72% בניהול אנושי-  1% לבתים ותשתיות, 12% לחקלאות (2% חקלאות בהשקיה, 10% חקלאות ללא השקייה), 37% אדמות מרעה  (2% מרעה אינטנסיבי, 16% אדמות סוואנה ושיחים, 19% מרעה אקסטנסיבי), 22% שטחי יערות (2% מטעי יערות, 20% יערות מנוהלים למוצרי עץ ושימושים אחרים),  

* 28% משטחי הקרקע אינם מנוהלים - 9% יערות ראשוניים ולא פגועים עם התערבות אנושית מינימלית, 7% מערכות אקולוגיות שהן לא יערות עם התערבות אנושית מינימלית , 12% שטחי אדמה אחרים (חשופים, סלעים).  

* 28% משטחי הקרקע אינם מנוהלים - 9% יערות ראשוניים ולא פגועים עם התערבות אנושית מינימלית, 7% מערכות אקולוגיות שהן לא יערות עם התערבות אנושית מינימלית , 12% שטחי אדמה אחרים (חשופים, סלעים).  

   

   

==שינויים בשימושי קרקע==

==שינויים בשימושי קרקע==

[[קובץ:Europe land use map.png|ממוזער|400px|מפת שימושי קרקע באירופה. מקרא: צהוב - אדמות מעובדות, בירוק בהיר - אדמות מרעה וערבות עשב, ירוק כהה - יערות, חום בהיר - טונדרה וביצות. איזורים ללא צבע - שימושים אחרים לרבות ערים ואיזורים מיושבים]]

[[קובץ:Europe land use map.png|ממוזער|400px|מפת שימושי קרקע באירופה. מקרא: צהוב - אדמות מעובדות, בירוק בהיר - אדמות מרעה וערבות עשב, ירוק כהה - יערות, חום בהיר - טונדרה וביצות. איזורים ללא צבע - שימושים אחרים לרבות ערים ואיזורים מיושבים.]]

באופן טבעי יש [[תהליך ארוך טווח]] של שינוי אופי הקרקעות בגלל תהליכים טבעיים שונים - רעידות אדמה, הרי געש ושאר תהליכים גאו-פיזיים גורמים להופעת איים חדשים (כמו הוואי) ולכיסוי או גילוי של חלקים אחרים בים. [[שינויי אקלים]] יכולים לגרום להצפה או גילוי של שטחי יבשה על ידי מי ים, אגמים או קרחונים. תהליכי האקלים קובעים גם את [[בתי מחיה]] נוחים לצמחים ול[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] שונות על ידי השפעה על טמפרטורות, רוחות, משקעים, זרמים של חומרי הזנה ועוד. שינויי קרקע איטיים יכולים להתרחש גם בעקבות שינויים ביולוגים שונים כגון כניסת [[מין פולש]] תהליכי [[סוקצסיה]] והתפשטות או התכווצות של יערות וסוגי צמחייה אחרים. היות וליערות יש גם השפעה על האקלים (על ידי הסעת גשמים לתוך היבשת לדוגמה ועל ידי ייצוב קרקעות והחדרת מים לקרקע) יתכנו מצבים של מאזן עדין באקלים שנקבע על ידי תנאים גאו-פיזיים ועל ידי גורמים אקולוגיים כאחד.  

באופן טבעי יש [[תהליך ארוך טווח]] של שינוי אופי הקרקעות בגלל תהליכים טבעיים שונים - רעידות אדמה, הרי געש ושאר תהליכים גאו-פיזיים גורמים להופעת איים חדשים (כמו הוואי) ולכיסוי או גילוי של חלקים אחרים בים. [[שינויי אקלים]] יכולים לגרום להצפה או גילוי של שטחי יבשה על ידי מי ים, אגמים או קרחונים. תהליכי האקלים קובעים גם את [[בתי מחיה]] נוחים לצמחים ול[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] שונות על ידי השפעה על טמפרטורות, רוחות, משקעים, זרמים של חומרי הזנה ועוד. שינויי קרקע איטיים יכולים להתרחש גם בעקבות שינויים ביולוגים שונים כגון כניסת [[מין פולש]] תהליכי [[סוקצסיה]] והתפשטות או התכווצות של יערות וסוגי צמחייה אחרים. היות וליערות יש גם השפעה על האקלים (על ידי הסעת גשמים לתוך היבשת לדוגמה ועל ידי ייצוב קרקעות והחדרת מים לקרקע) יתכנו מצבים של מאזן עדין באקלים שנקבע על ידי תנאים גאו-פיזיים ועל ידי גורמים אקולוגיים כאחד.  

מאז [[המהפכה החקלאית]] וביתר שאת מאז [[המהפכה המדעית]] ו[[המהפכה התעשייתית]] יש שינוי גדל והולך בשינוי הקרקע השונים. המגמות הן - הגדלת שטחי החקלאות והמרעה, הקטנת שטחי היערות על ידי שריפה ו/או כריתה שלהם, פגיעה בשטחי מערכות אקולוגיות אחרות כגון ביצות, חופי-ים, ערבות, הגדלת השטחים הצחיחים והמדבריים עקב תהליכי [[מדבור]] והגדלת האיזורים שיש בהם תשתיות אנושיות ומקומות יישוב אנושיים.   

מאז [[המהפכה החקלאית]] וביתר שאת מאז [[המהפכה המדעית]] ו[[המהפכה התעשייתית]] יש שינוי גדל והולך בשינוי הקרקע השונים. המגמות הן - הגדלת שטחי החקלאות והמרעה, הקטנת שטחי היערות על ידי שריפה ו/או כריתה שלהם, פגיעה בשטחי מערכות אקולוגיות אחרות כגון ביצות, חופי-ים, ערבות, הגדלת השטחים הצחיחים והמדבריים עקב תהליכי [[מדבור]] והגדלת האיזורים שיש בהם תשתיות אנושיות ומקומות יישוב אנושיים.   

=== שינויים בשימושי קרקע ו"כדור הארץ הירוק יותר" ===

=== שינויים בשימושי קרקע ו"כדור הארץ הירוק יותר" ===

בעשורים האחרונים תצלומי לווין הראו שבסך הכל כמות השטחים הירוקים בכדור הארץ גדלה. איך זה מתיישב עם ההרס שנגרם על ידי האדם לטבע? האם זה אמין.  

בעשורים האחרונים תצלומי לוויין הראו שבסך הכל כמות השטחים הירוקים בכדור הארץ גדלה. איך זה מתיישב עם ההרס שנגרם על ידי האדם לטבע? האם זה אמין.  

התשובה היא כנראה שאפשר להאמין לחדשות האלה, אבל, לפעמים אלה חדשות טובות ולפעמים לא. בסך הכל זה לא משנה את העובדה שבעשורים האחרונים מצב הטבע נהיה רע יותר (ראו [[הכחדה המונית בימנו]]), אבל זה מראה גם על שיפורים מסוימים שלפעמים מצליחים להפחית את ההרס במידה משמעותית. ב-2019 פורסם דו"ח גדול בו השוו בין כמות הירק בחלק היבשתי של כדור הארץ בשנים 1982, 2000 ו-2016, המראה את המגמה{{הערה|Chi Chen, Taejin Park, Xuhui Wang, Shilong Piao, Baodong Xu, Rajiv K. Chaturvedi, Richard Fuchs, Victor Brovkin, Philippe Ciais, Rasmus Fensholt, Hans Tømmervik, Govindasamy Bala, Zaichun Zhu, Ramakrishna R. Nemani & Ranga B. Myneni [https://www.nature.com/articles/s41893-019-0220-7 [https://www.nature.com/articles/s41893-019-0220-7 China and India lead in greening of the world through land-use management] 11 לפברואר 2019, Nature Sustainability}}{{הערה|Trevor Nace  [https://www.forbes.com/sites/trevornace/2019/02/28/nasa-says-earth-is-greener-today-than-20-years-ago-thanks-to-china-india/ NASA Says Earth Is Greener Today Than 20 Years Ago Thanks To China, India] 28 לפברואר 2019}}. את המגמות ניתן לראות היטב במפות בעמוד 3 במידע הנוסף{{הערה|Chi Chen , Taejin Park, Xuhui Wang, Shilong Piao, Baodong Xu, Rajiv K. Chaturvedi,Richard Fuchs  , Victor Brovkin  , Philippe Ciais, Rasmus Fensholt , Hans Tømmervik Govindasamy Bala10, Zaichun Zhu  11, Ramakrishna R. Nemani12 and Ranga B. Myneni [https://static-content.springer.com/esm/art%3A10.1038%2Fs41893-019-0220-7/MediaObjects/41893_2019_220_MOESM1_ESM.pdf China and India lead in greening of the world through land-use management] 11 לפברואר 2019, Nature Sustainability}} תמצית הדו"ח:

התשובה היא כנראה שאפשר להאמין לחדשות האלה, אבל, לפעמים אלה חדשות טובות ולפעמים לא. בסך הכל זה לא משנה את העובדה שבעשורים האחרונים מצב הטבע נהיה רע יותר (ראו [[הכחדה המונית בימנו]]), אבל זה מראה גם על שיפורים מסוימים שלפעמים מצליחים להפחית את ההרס במידה משמעותית. ב-2019 פורסם דו"ח גדול בו השוו בין כמות הירק בחלק היבשתי של כדור הארץ בשנים 1982, 2000 ו-2016, המראה את המגמה{{הערה|Chi Chen, Taejin Park, Xuhui Wang, Shilong Piao, Baodong Xu, Rajiv K. Chaturvedi, Richard Fuchs, Victor Brovkin, Philippe Ciais, Rasmus Fensholt, Hans Tømmervik, Govindasamy Bala, Zaichun Zhu, Ramakrishna R. Nemani & Ranga B. Myneni [https://www.nature.com/articles/s41893-019-0220-7 [https://www.nature.com/articles/s41893-019-0220-7 China and India lead in greening of the world through land-use management] 11 לפברואר 2019, Nature Sustainability}}{{הערה|Trevor Nace  [https://www.forbes.com/sites/trevornace/2019/02/28/nasa-says-earth-is-greener-today-than-20-years-ago-thanks-to-china-india/ NASA Says Earth Is Greener Today Than 20 Years Ago Thanks To China, India] 28 לפברואר 2019}}. את המגמות ניתן לראות היטב במפות בעמוד 3 במידע הנוסף{{הערה|Chi Chen , Taejin Park, Xuhui Wang, Shilong Piao, Baodong Xu, Rajiv K. Chaturvedi,Richard Fuchs  , Victor Brovkin  , Philippe Ciais, Rasmus Fensholt , Hans Tømmervik Govindasamy Bala10, Zaichun Zhu  11, Ramakrishna R. Nemani12 and Ranga B. Myneni [https://static-content.springer.com/esm/art%3A10.1038%2Fs41893-019-0220-7/MediaObjects/41893_2019_220_MOESM1_ESM.pdf China and India lead in greening of the world through land-use management] 11 לפברואר 2019, Nature Sustainability}} תמצית הדו"ח:

לפי "פאנל המשאבים הבינלאומי, ב-50 השנים האחרונות, [[בירוא יערות|נהרסו יערות]] בשטח יער של 650 מיליון הקטר(6.5 מיליון קילומטרים רבועים), [http://www.unep.org/resourcepanel/Portals/24102/Decoupling/Land%20Report%20I/PPT%20IRP%20website%20(final).pdf] כמות זו מייצגת כ-16% מסך שטחי היערות שעוד נותרו (3.9 מיליארד הקטר, 39 מיליון קילומטרים רבועים). לפי נתון זה שטחי היער הממוצעים שנהרסים עומדים על 13 מיליון הקטר (שהם 130 אלף קילומטרים רבועים) בשנה.  

לפי "פאנל המשאבים הבינלאומי, ב-50 השנים האחרונות, [[בירוא יערות|נהרסו יערות]] בשטח יער של 650 מיליון הקטר(6.5 מיליון קילומטרים רבועים), [http://www.unep.org/resourcepanel/Portals/24102/Decoupling/Land%20Report%20I/PPT%20IRP%20website%20(final).pdf] כמות זו מייצגת כ-16% מסך שטחי היערות שעוד נותרו (3.9 מיליארד הקטר, 39 מיליון קילומטרים רבועים). לפי נתון זה שטחי היער הממוצעים שנהרסים עומדים על 13 מיליון הקטר (שהם 130 אלף קילומטרים רבועים) בשנה.  

לפי מחקר משנת 2013, בתקופה 2012-2000 אבדו בכל שנה 190 אלף קמ"ר של יערות ונוספו 66 אלף ק"מר של יערות, כך שבממוצע אבדו 125 אלף קמ"ר של יערות בשנה, כאשר האובדן הגדול ביותר הוא של יערות טרופיים כמו [[יערות גשם]] בסך הכל אבדו 1.5 מיליון קילומטרים רבועים של יער.<ref name="Hansen"> Hansen et al.[http://www.sciencemag.org/content/342/6160/850#aff-1 High-Resolution Global Maps of 21st-Century Forest Cover Change] Science, 15 November 2013, 342 (6160): 850-853</ref>  אם מניחים כי קצב אובדן היערות ישמר כפי שהוא כיום (ללא השפעה של [[גידול אוכלוסין]], [[שינוי טכנולוגי]] או [[צמיחה כלכלית]]), פירוש הדבר אובדן כל היערות הקיימים בכדור הארץ בתוך כ-312 שנה.  

לפי מחקר משנת 2013, בתקופה 2012-2000 אבדו בכל שנה 190 אלף קמ"ר של יערות ונוספו 66 אלף קמ"ר של יערות, כך שבממוצע אבדו 125 אלף קמ"ר של יערות בשנה, כאשר האובדן הגדול ביותר הוא של יערות טרופיים כמו [[יערות גשם]] בסך הכל אבדו 1.5 מיליון קילומטרים רבועים של יער.<ref name="Hansen"> Hansen et al.[http://www.sciencemag.org/content/342/6160/850#aff-1 High-Resolution Global Maps of 21st-Century Forest Cover Change] Science, 15 November 2013, 342 (6160): 850-853</ref>  אם מניחים כי קצב אובדן היערות ישמר כפי שהוא כיום (ללא השפעה של [[גידול אוכלוסין]], [[שינוי טכנולוגי]] או [[צמיחה כלכלית]]), פירוש הדבר אובדן כל היערות הקיימים בכדור הארץ בתוך כ-312 שנה.  

מאמינים כי [[יערות מאכל]], מערכת חקלאות המשלבת יער עם הפקת מזון, היא שימוש הקרקע העתיק ביותר בעולם. <ref>Robert Hart (1996). Forest Gardening. p. 124. "Forest gardening, in the sense of finding uses for and attempting to control the growth of wild plants, is undoubtedly the oldest form of land use in the world."</ref>

מאמינים כי [[יערות מאכל]], מערכת חקלאות המשלבת יער עם הפקת מזון, היא שימוש הקרקע העתיק ביותר בעולם. <ref>Robert Hart (1996). Forest Gardening. p. 124. "Forest gardening, in the sense of finding uses for and attempting to control the growth of wild plants, is undoubtedly the oldest form of land use in the world."</ref>

===אובדן קרקע ומדבור ===

===אובדן קרקע ומדבור ===

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[אובדן קרקע]], [[מדבור]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[אובדן קרקע]], [[מדבור]]}}

[[קובץ:Desertification map.png|מפת הרגישות למדבור בעולם. באפור - איזורים שהם כבר מדבר, בכחול איזורים קרים, באדום ובכתום איזורים רגישים למדבור, ובירוק איזורים לחים שאינם רגישים למדבור. המדבור מתרחש באזורים האדומים והכתומים. המדבור לא מתרחש עקב נדידת חולות מדבר אל הקרקעות הסמוכות, אלא עקב הרס הקרקע. |ממוזער|400px]]

[[קובץ:Desertification map.png|מפת הרגישות למדבור בעולם. באפור - איזורים שהם כבר מדבר, בכחול איזורים קרים, באדום ובכתום איזורים רגישים למדבור, ובירוק איזורים לחים שאינם רגישים למדבור. המדבור מתרחש באזורים האדומים והכתומים. המדבור לא מתרחש עקב נדידת חולות מדבר אל הקרקעות הסמוכות, אלא עקב הרס הקרקע.|ממוזער|400px]]

שימוש יתר באדמות ספר-מדבר לשם חקלאות וחוואות, על ידי [[רעיית ייתר]], דלדול חומרי הזנה לצמחים, [[המלחת קרקע|השקייה במים עם מלחים]] ועוד תהליכים גוררים [[מדבור]] שמכלה שטחי חקלאות ושטחים של מערכות אקולוגיות.  

שימוש יתר באדמות ספר-מדבר לשם חקלאות וחוואות, על ידי [[רעיית ייתר]], דלדול חומרי הזנה לצמחים, [[המלחת קרקע|השקייה במים עם מלחים]] ועוד תהליכים גוררים [[מדבור]] שמכלה שטחי חקלאות ושטחים של מערכות אקולוגיות.