שינויים

בעשורים האחרונים תצלומי לוויין הראו שבסך הכל כמות השטחים הירוקים בכדור הארץ גדלה. איך זה מתיישב עם ההרס שנגרם על ידי האדם לטבע? האם זה אמין.  

בעשורים האחרונים תצלומי לוויין הראו שבסך הכל כמות השטחים הירוקים בכדור הארץ גדלה. איך זה מתיישב עם ההרס שנגרם על ידי האדם לטבע? האם זה אמין.  

התשובה היא כנראה שאפשר להאמין לחדשות האלה, אבל, לפעמים אלה חדשות טובות ולפעמים לא. בסך הכל זה לא משנה את העובדה שבעשורים האחרונים מצב הטבע נהיה רע יותר (ראו [[הכחדה המונית בימנו]]), אבל זה מראה גם על שיפורים מסוימים שלפעמים מצליחים להפחית את ההרס במידה משמעותית. ב-2019 פורסם דו"ח גדול בו השוו בין כמות הירק בחלק היבשתי של כדור הארץ בשנים 1982, 2000 ו-2016, המראה את המגמה{{הערה|Chi Chen, Taejin Park, Xuhui Wang, Shilong Piao, Baodong Xu, Rajiv K. Chaturvedi, Richard Fuchs, Victor Brovkin, Philippe Ciais, Rasmus Fensholt, Hans Tømmervik, Govindasamy Bala, Zaichun Zhu, Ramakrishna R. Nemani & Ranga B. Myneni [https://www.nature.com/articles/s41893-019-0220-7 [https://www.nature.com/articles/s41893-019-0220-7 China and India lead in greening of the world through land-use management] 11 לפברואר 2019, Nature Sustainability}}{{הערה|Trevor Nace  [https://www.forbes.com/sites/trevornace/2019/02/28/nasa-says-earth-is-greener-today-than-20-years-ago-thanks-to-china-india/ NASA Says Earth Is Greener Today Than 20 Years Ago Thanks To China, India] 28 לפברואר 2019}}. את המגמות ניתן לראות היטב במפות בעמוד 3 במידע הנוסף{{הערה|Chi Chen , Taejin Park, Xuhui Wang, Shilong Piao, Baodong Xu, Rajiv K. Chaturvedi,Richard Fuchs  , Victor Brovkin  , Philippe Ciais, Rasmus Fensholt , Hans Tømmervik Govindasamy Bala10, Zaichun Zhu  11, Ramakrishna R. Nemani12 and Ranga B. Myneni [https://static-content.springer.com/esm/art%3A10.1038%2Fs41893-019-0220-7/MediaObjects/41893_2019_220_MOESM1_ESM.pdf China and India lead in greening of the world through land-use management] 11 לפברואר 2019, Nature Sustainability}} תמצית הדו"ח:

התשובה היא כנראה שאפשר להאמין לחדשות האלה, אבל, לפעמים אלה חדשות טובות ולפעמים לא. בסך הכל זה לא משנה את העובדה שבעשורים האחרונים מצב הטבע נהיה רע יותר (ראו [[הכחדה המונית בימנו]]), אבל זה מראה גם על שיפורים מסוימים שלפעמים מצליחים להפחית את ההרס במידה משמעותית. ב-2019 פורסם דו"ח גדול בו השוו בין כמות הירק בחלק היבשתי של כדור הארץ בשנים 1982, 2000 ו-2016, המראה את המגמה{{הערה|Chi Chen, Taejin Park, Xuhui Wang, Shilong Piao, Baodong Xu, Rajiv K. Chaturvedi, Richard Fuchs, Victor Brovkin, Philippe Ciais, Rasmus Fensholt, Hans Tømmervik, Govindasamy Bala, Zaichun Zhu, Ramakrishna R. Nemani & Ranga B. Myneni [https://www.nature.com/articles/s41893-019-0220-7 [https://www.nature.com/articles/s41893-019-0220-7 China and India lead in greening of the world through land-use management] 11 בפברואר 2019, Nature Sustainability}}{{הערה|Trevor Nace  [https://www.forbes.com/sites/trevornace/2019/02/28/nasa-says-earth-is-greener-today-than-20-years-ago-thanks-to-china-india/ NASA Says Earth Is Greener Today Than 20 Years Ago Thanks To China, India] 28 בפברואר 2019}}. את המגמות ניתן לראות היטב במפות בעמוד 3 במידע הנוסף{{הערה|Chi Chen , Taejin Park, Xuhui Wang, Shilong Piao, Baodong Xu, Rajiv K. Chaturvedi,Richard Fuchs  , Victor Brovkin  , Philippe Ciais, Rasmus Fensholt , Hans Tømmervik Govindasamy Bala10, Zaichun Zhu  11, Ramakrishna R. Nemani12 and Ranga B. Myneni [https://static-content.springer.com/esm/art%3A10.1038%2Fs41893-019-0220-7/MediaObjects/41893_2019_220_MOESM1_ESM.pdf China and India lead in greening of the world through land-use management] 11 בפברואר 2019, Nature Sustainability}} תמצית הדו"ח:

'''החדשות הטובות:'''

'''החדשות הטובות:'''

'''החדשות הרעות:'''

'''החדשות הרעות:'''

משנת 1982 ועד שנת 2016, 40.91% מהשטח נהיה ירוק יותר ו-1 0.59% פחות ירוק, לעומת זאת משנת 2000 ועד שנת 2016, 22.42% מהשטח נהיה ירוק יותר ו-1 3.54% פחות ירוק, כלומר סך המגמה היא לשטחים ירוקים יותר אבל המגמה הזאת הרבה יותר חלשה מאז 2000. חלק מהמגמה מוסברת לדעת החוקרים על ידי העלייה בריכוז [[פחמן דו חמצני|הפחמן הדו חמצני]] באוויר, מה שיכול להביא לתוצאות שליליות: עצים הגדלים באטמוספירה עם יותר פחמן דו חמצי אומנם צומחים מהר יותר אבל גם מתים מהר יותר ולכן קולטים פחות פחמן דו חמצני{{הערה|Adam Vaughan [https://www.newscientist.com/article/2202993-climate-change-may-make-trees-live-fast-and-die-young/ Climate change may make trees live fast and die young] 15 למאי 2019, New Scientist}}. עוד חלק בגלל אקלים חם יותר ולח יותר עקב שינויי אקלים. אם זאת כאשר יש שינוי מהיר בסוג המערכת האקולוגית כלומר כאשר יערות תופשים את מקומם של מערכות אקולוגיות אחרות זה גם פוגע במגוון המינים גורם לעלמות של מיני בעלי חיים וצמחים שהיו שם קודם. יערות הם המערכת האקולוגית שמביאה הכי הרבה תועלת - [[שרותי המערכת האקולוגית]] מהמערכות האקולוגיות היבשתיות, אבל אם כל היבשה תהיה מכוסה ביערות בלבד לא סביר שזה יגרם לביוספרה להיות בריאה. נוסף על כך  ההפחתה ב"התיירקות" בעשור האחרון אומרת, כנראה שהאקלים היום הוא פחות נוח לעצים מאשר קודם.  

משנת 1982 ועד שנת 2016, 40.91% מהשטח נהיה ירוק יותר ו-1 0.59% פחות ירוק, לעומת זאת משנת 2000 ועד שנת 2016, 22.42% מהשטח נהיה ירוק יותר ו-1 3.54% פחות ירוק, כלומר סך המגמה היא לשטחים ירוקים יותר אבל המגמה הזאת הרבה יותר חלשה מאז 2000. חלק מהמגמה מוסברת לדעת החוקרים על ידי העלייה בריכוז [[פחמן דו חמצני|הפחמן הדו חמצני]] באוויר, מה שיכול להביא לתוצאות שליליות: עצים הגדלים באטמוספירה עם יותר פחמן דו חמצי אומנם צומחים מהר יותר אבל גם מתים מהר יותר ולכן קולטים פחות פחמן דו חמצני{{הערה|Adam Vaughan [https://www.newscientist.com/article/2202993-climate-change-may-make-trees-live-fast-and-die-young/ Climate change may make trees live fast and die young] 15 במאי 2019, New Scientist}}. עוד חלק בגלל אקלים חם יותר ולח יותר עקב שינויי אקלים. אם זאת כאשר יש שינוי מהיר בסוג המערכת האקולוגית כלומר כאשר יערות תופשים את מקומם של מערכות אקולוגיות אחרות זה גם פוגע במגוון המינים גורם לעלמות של מיני בעלי חיים וצמחים שהיו שם קודם. יערות הם המערכת האקולוגית שמביאה הכי הרבה תועלת - [[שרותי המערכת האקולוגית]] מהמערכות האקולוגיות היבשתיות, אבל אם כל היבשה תהיה מכוסה ביערות בלבד לא סביר שזה יגרם לביוספרה להיות בריאה. נוסף על כך  ההפחתה ב"התיירקות" בעשור האחרון אומרת, כנראה שהאקלים היום הוא פחות נוח לעצים מאשר קודם.  

לטענת החוקרים הגורם המשמעותי ביותר היא התערבות אנושית. ישנן 2 דרכים בהם בני האדם גורמים להגברת כמות הירק: דרך אחת היא הרחבת השטחים החקלאים עקב גידול אוכלוסייה, שימוש ב[[דשן כימי]] והשקייה במימדים גדולים - כאשר במקום שטח עם שיחים ועשב דלילים שותלים שדה כמות העלים למטר רבוע עולה - אם זאת, זה לא בהכרח דבר טוב כי הצמחייה הטבעית נהרסת, [[מגוון מינים|מגוון המינים]] פוחת, יש יותר השפעות מדשן כימי ומערכות השקייה גדולות שלפעמים [[התייבשות נהרות ואגמים|מייבשות נהרות ואגמים]].

לטענת החוקרים הגורם המשמעותי ביותר היא התערבות אנושית. ישנן 2 דרכים בהם בני האדם גורמים להגברת כמות הירק: דרך אחת היא הרחבת השטחים החקלאים עקב גידול אוכלוסייה, שימוש ב[[דשן כימי]] והשקייה במימדים גדולים - כאשר במקום שטח עם שיחים ועשב דלילים שותלים שדה כמות העלים למטר רבוע עולה - אם זאת, זה לא בהכרח דבר טוב כי הצמחייה הטבעית נהרסת, [[מגוון מינים|מגוון המינים]] פוחת, יש יותר השפעות מדשן כימי ומערכות השקייה גדולות שלפעמים [[התייבשות נהרות ואגמים|מייבשות נהרות ואגמים]].