שינויים

[[תמונה:Riischildren.jpg|left|thumb|400px|ילדים עניים חסרי בית ישנים ברחובות ניו יורק בשנת 1890. הטכנולוגיה לבדה וכמות ממוצעת של מוצרים לנפש אינם בהכרח תרופה לעוני אם לא מתייחסים להיבטים אחרים כמו גידול האוכלוסייה, אי שוויון בהכנסה וברכוש ועוד. לאחר המהפכה התעשייתית מצבם של העניים בערים הורע וכמותם גדלה בגלל שילוב של [[פיצוץ אוכלוסין]], עיור מואץ ואי שוויון]]

[[תמונה:Riischildren.jpg|left|thumb|400px|ילדים עניים חסרי בית ישנים ברחובות ניו יורק בשנת 1890. הטכנולוגיה לבדה וכמות ממוצעת של מוצרים לנפש אינם בהכרח תרופה לעוני אם לא מתייחסים להיבטים אחרים כמו גידול האוכלוסייה, אי שוויון בהכנסה וברכוש ועוד. לאחר המהפכה התעשייתית מצבם של העניים בערים הורע וכמותם גדלה בגלל שילוב של [[פיצוץ אוכלוסין]], עיור מואץ ואי שוויון.]]

'''מחסור ועודף''' הם שתי תופעות שיכולות להיות  קשורות אחת בשנייה. מחסור הוא מושג המתאר מצב כאשר ל[[מערכת מורכבת]] יש מעט מידי ממשאב כלשהו, לדוגמה  מעט מידי מזון (אנרגיה), מים, תרופות, דירות. בקרב בני אדם בני אדם, מחסור קשור לעיתים קרובות ל[[עוני]] - לדוגמה מחסור במזון הוא [[רעב]]. עודף הוא מושג המתאר מצב כאשר יש יותר מידי ממשהו, במיוחד בכמות מוגזמת כמו לדוגמה עודף מזון המביא ל[[השמנה]], עודף [[סוכר]] המביא ל[[סוכרת]], [[מחלות לב]] ו[[סוכר ובריאות|בעיות נוספות]], באופן כללי יותר - עודף של תרכובת מסויימת מוגדר כ[[זיהום]]. שתי התופעות עלולות לגרום לנזק ל[[מערכת מורכבת|מערכת]] - לדוגמה במערכת ביולוגית - לחוסר איזון, לנזק בריאותי וגם למוות. מחסור ועודף יכולים להתרחש במערכות מורכבות שונות - כמו מערכות פיזיקליות, מערכות אקולוגיות, יצורים חיים וכדומה ([[מערכות מפזרות]]).  

'''מחסור ועודף''' הם שתי תופעות שיכולות להיות  קשורות אחת בשנייה. מחסור הוא מושג המתאר מצב כאשר ל[[מערכת מורכבת]] יש מעט מידי ממשאב כלשהו, לדוגמה  מעט מידי מזון (אנרגיה), מים, תרופות, דירות. בקרב בני אדם בני אדם, מחסור קשור לעיתים קרובות ל[[עוני]] - לדוגמה מחסור במזון הוא [[רעב]]. עודף הוא מושג המתאר מצב כאשר יש יותר מידי ממשהו, במיוחד בכמות מוגזמת כמו לדוגמה עודף מזון המביא ל[[השמנה]], עודף [[סוכר]] המביא ל[[סוכרת]], [[מחלות לב]] ו[[סוכר ובריאות|בעיות נוספות]], באופן כללי יותר - עודף של תרכובת מסויימת מוגדר כ[[זיהום]]. שתי התופעות עלולות לגרום לנזק ל[[מערכת מורכבת|מערכת]] - לדוגמה במערכת ביולוגית - לחוסר איזון, לנזק בריאותי וגם למוות. מחסור ועודף יכולים להתרחש במערכות מורכבות שונות - כמו מערכות פיזיקליות, מערכות אקולוגיות, יצורים חיים וכדומה ([[מערכות מפזרות]]).  

=== מחסור ועודף בבגדים ===

=== מחסור ועודף בבגדים ===

יש הרבה אנשים שחסרים להם בגדים מה שיכול בהחלט להוות בעיה חמורה. לעומת זאת היום יש עודף בבגדים: לדוגמה בגרמניה 40% מהבגדים שנקנים כמעט או בכלל לא נלבשים - כי הולכים לקניות רק בשביל לברוח מהדיכאון כדי לעשות משהו עם חברים או חברות. ההשלכות הסביבתיות של תעשית הביגוד הם גדולות מאוד נכון לתחילת המאה ה-21{{הערה|Carolin Wahnbaeck [https://www.greenpeace.org/international/story/7056/a-record-breaking-dress-exchange-one-event-in-over-40-cities/ A record breaking dress exchange: One event in over 40 cities] 13 ליוני 2013, גרינפיס}}.

יש הרבה אנשים שחסרים להם בגדים מה שיכול בהחלט להוות בעיה חמורה. לעומת זאת היום יש עודף בבגדים: לדוגמה בגרמניה 40% מהבגדים שנקנים כמעט או בכלל לא נלבשים - כי הולכים לקניות רק בשביל לברוח מהדיכאון כדי לעשות משהו עם חברים או חברות. ההשלכות הסביבתיות של תעשיית הביגוד הם גדולות מאוד נכון לתחילת המאה ה-21{{הערה|Carolin Wahnbaeck [https://www.greenpeace.org/international/story/7056/a-record-breaking-dress-exchange-one-event-in-over-40-cities/ A record breaking dress exchange: One event in over 40 cities] 13 ליוני 2013, גרינפיס}}.

===מחסור ועודף במוצרים ובבתים===

===מחסור ועודף במוצרים ובבתים===

השפעה נוספת, במיוחד במדינות צפופות היא [[ייקור מחירי הדיור בישראל|ייקור מחירי הדיור]] בגלל הבניה של דירות בעלות שטח רב יותר. הוספת "קומת מחסנים" בבתים שונים מייקרת את הבניה עוד יותר (או באה על חשבון דיור). במשך השנים יש עליה בשטח הדירות שנבנות. דבר זה גורר ייקור של עלויות הבנייה. בשנים שבין 2000 ל-2010, גדל שטח הדירה הממוצעת בישראל מ-133 מ"ר ל-172 מ"ר, שהיא עליה של 30% משטח הדירה. הדבר כולל גם הגדלה של חדרים - בעיקר של חדרי אירוח והסלון, וכן הוספת חדרים. כך שבשנת 2010 הייתה השנה הראשונה שבה נמכרו יותר דירות חדשות של 5 חדרים מאשר דירות של 4 חדרים. {{הערה|עידו אפרתי, [http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/186/740.html בתוך עשור שטח הדירות בישראל זינק ב-30%], nrg  8/12/2010}} סיבות נוספות לדירות גדולות יותר כולל טלוויזיות גדולות יותר, שימוש בדירה כ[[סמל סטטוס]], חדר נפרד למחשב, חדר לכל ילד ועוד. כמו כן הציפיה להמשך ייקור הדירות נותנת תמריץ לקנות דירה גדולה מתוך אמונה כי הדבר מהווה השקעה כלכלית משתלמת.  ייקור הדירות (שלו יש סיבות נוספות) גורר העמקה של [[אי שוויון כלכלי בישראל]] ומקשה על שכבות עניות לקנות דירות. סיבה נוספת לייקור הדיור היא הענקת "דיור" למכוניות כלומר [[חניה]].  

השפעה נוספת, במיוחד במדינות צפופות היא [[ייקור מחירי הדיור בישראל|ייקור מחירי הדיור]] בגלל הבניה של דירות בעלות שטח רב יותר. הוספת "קומת מחסנים" בבתים שונים מייקרת את הבניה עוד יותר (או באה על חשבון דיור). במשך השנים יש עליה בשטח הדירות שנבנות. דבר זה גורר ייקור של עלויות הבנייה. בשנים שבין 2000 ל-2010, גדל שטח הדירה הממוצעת בישראל מ-133 מ"ר ל-172 מ"ר, שהיא עליה של 30% משטח הדירה. הדבר כולל גם הגדלה של חדרים - בעיקר של חדרי אירוח והסלון, וכן הוספת חדרים. כך שבשנת 2010 הייתה השנה הראשונה שבה נמכרו יותר דירות חדשות של 5 חדרים מאשר דירות של 4 חדרים. {{הערה|עידו אפרתי, [http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/186/740.html בתוך עשור שטח הדירות בישראל זינק ב-30%], nrg  8/12/2010}} סיבות נוספות לדירות גדולות יותר כולל טלוויזיות גדולות יותר, שימוש בדירה כ[[סמל סטטוס]], חדר נפרד למחשב, חדר לכל ילד ועוד. כמו כן הציפיה להמשך ייקור הדירות נותנת תמריץ לקנות דירה גדולה מתוך אמונה כי הדבר מהווה השקעה כלכלית משתלמת.  ייקור הדירות (שלו יש סיבות נוספות) גורר העמקה של [[אי שוויון כלכלי בישראל]] ומקשה על שכבות עניות לקנות דירות. סיבה נוספת לייקור הדיור היא הענקת "דיור" למכוניות כלומר [[חניה]].  

תופעה נוספת, בעיקר בארצות הברית היא רצון ליצור "גינה" ביתית או ברוב המקרים - מדשאה. לרוב מרחבים שהתחזוקה שלהם לוקחת זמן רב ומשאבים, דורשת גינון אינטסיבי אבל מעניקות מרחב לא איכותי (ללא שימוש רב) עבור הבית. דבר זה גוזל עוד שטח ומעצים היבטים של [[פרבור]] כמו הקושי לקדם [[הליכתיות]] עקב צפיפות עירונית נמוכה.  

תופעה נוספת, בעיקר בארצות הברית היא רצון ליצור "גינה" ביתית או ברוב המקרים - מדשאה. לרוב מרחבים שהתחזוקה שלהם לוקחת זמן רב ומשאבים, דורשת גינון אינטנסיבי אבל מעניקות מרחב לא איכותי (ללא שימוש רב) עבור הבית. דבר זה גוזל עוד שטח ומעצים היבטים של [[פרבור]] כמו הקושי לקדם [[הליכתיות]] עקב צפיפות עירונית נמוכה.  

מול מגמות אלה קמו כמה מגמות נגד כמו "תנועת הבתים הקטנים" בארצות הברית (לאחר המשבר בשנת 2008, בניסיון להימנע מתשלומי משכנתא גבוהים) ו[[מינימליזם]] שקורא לבתים עם פחות חפצים בעיקר כדי להמנע מעומס מוצרים.

מול מגמות אלה קמו כמה מגמות נגד כמו "תנועת הבתים הקטנים" בארצות הברית (לאחר המשבר בשנת 2008, בניסיון להימנע מתשלומי משכנתא גבוהים) ו[[מינימליזם]] שקורא לבתים עם פחות חפצים בעיקר כדי להמנע מעומס מוצרים.

=== מחסור ועודף בתרופות ===

=== מחסור ועודף בתרופות ===

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[רפואה מונעת]], [[קידום בריאות]], [[עמידות לאנטיביוטיקה]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[רפואה מונעת]], [[קידום בריאות]], [[עמידות לאנטיביוטיקה]]}}

ארגון הבריאות העולמי פרסם בתחילת שנת 2019 את האיומים מרכזיים לבריאות האנושות לשנה זו, לדעתו. ב-10 הגורמים המרכזיים נכללו מחסור בחיסונים ועודף אנטיביוטיקה כלומר גם המחסור וגם העודף בתרופות{{הערה|ארגון הבריאות העולמי[https://www.who.int/emergencies/ten-threats-to-global-health-in-2019 Ten threats to global health in 2019]שנת 2019}}. רבים התלוננו על כך שהרפואה המודרנית מנסה לרפא מחלות בעוד שצריך למנוע אותם, שהיא מפתחת תלות בתרופות וכל זה גורם לצריכה עודפת שלהם. היום תעשית התרופות פולטת יותר גזי חממה מתעשיית התחבורה (ייצור כלי רכב, לא פליטות מהתחבורה בכלל שכוללות גם את הפליטות כאשר הרכב נוסע). בכך היא תורמת רבות ל[[התחממות עולמית|שינויי אקלים]]. כמו כן היא מייצרת עוד מפגעים סביבתיים כמו [[זיהום מים]].{{הערה|Lotfi Belkhir [https://theconversation.com/big-pharma-emits-more-greenhouse-gases-than-the-automotive-industry-115285 Big Pharma emits more greenhouse gases than the automotive industry] 28 למאי 2019}}{{הערה|Lotfi Belkhir Ahmed Elmeligi [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0959652618336084?via%3Dihub Carbon footprint of the global pharmaceutical industry and relative impact of its major players] 20 למרץ 2019, Science Direct}}.

ארגון הבריאות העולמי פרסם בתחילת שנת 2019 את האיומים מרכזיים לבריאות האנושות לשנה זו, לדעתו. ב-10 הגורמים המרכזיים נכללו מחסור בחיסונים ועודף אנטיביוטיקה כלומר גם המחסור וגם העודף בתרופות{{הערה|ארגון הבריאות העולמי[https://www.who.int/emergencies/ten-threats-to-global-health-in-2019 Ten threats to global health in 2019]שנת 2019}}. רבים התלוננו על כך שהרפואה המודרנית מנסה לרפא מחלות בעוד שצריך למנוע אותם, שהיא מפתחת תלות בתרופות וכל זה גורם לצריכה עודפת שלהם. היום תעשיית התרופות פולטת יותר גזי חממה מתעשיית התחבורה (ייצור כלי רכב, לא פליטות מהתחבורה בכלל שכוללות גם את הפליטות כאשר הרכב נוסע). בכך היא תורמת רבות ל[[התחממות עולמית|שינויי אקלים]]. כמו כן היא מייצרת עוד מפגעים סביבתיים כמו [[זיהום מים]].{{הערה|Lotfi Belkhir [https://theconversation.com/big-pharma-emits-more-greenhouse-gases-than-the-automotive-industry-115285 Big Pharma emits more greenhouse gases than the automotive industry] 28 למאי 2019}}{{הערה|Lotfi Belkhir Ahmed Elmeligi [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0959652618336084?via%3Dihub Carbon footprint of the global pharmaceutical industry and relative impact of its major players] 20 למרץ 2019, Science Direct}}.

== מאבק במחסור ובעודף וניסיונות להגיע לשיווי משקל. ==

== מאבק במחסור ובעודף וניסיונות להגיע לשיווי משקל. ==

* כתות ותנועות דתיות שונות שונות כמו הפוריטנים, הקטארים, הולדנסים במערב אירופה, הדוכובורים, המולוקנים, ברוסיה.

* כתות ותנועות דתיות שונות שונות כמו הפוריטנים, הקטארים, הולדנסים במערב אירופה, הדוכובורים, המולוקנים, ברוסיה.

* ברומא העתיקה ניתן להבחין ב-2 תקופות בהן החיים היו שונים מאוד: התקופה המוקדמת מ-753 ועד 340 לפני הספירה והתקופה המאוחרת מ-340 לפני הספירה ועד 476 לספירה. בתקופה הראשונה רומא לא היתה אימפריה אלה קהילה קטנה יחסית. התקופה התאפיינה בשוויון ודמוקרטיה ברמה גבוהה יחסית. בתקופה זו הפלבס השיג שוויון זכויות עם הפטריקיים, רומא ניהלה לרוב מלחמות מגן והכוהנים הפסציאלים מנעו מחלמות כיבוש. בתקופה זו לאחר מאבק ארוך בין הפטריקיים לפלבס נחקק חוק לציניוס - סקסטיוס בשנת 367 לפני הספירה אשר הגביל את מידת הצריכה: כמות הרכוש המקסימלית למשק בית נקבעה ל-500 יוגרים קרקע ו-500 ראשי בקר. בתקופה זו גם סנאטורים השתתפו בעבודות אדמה שונות ברומא לא היו כמויות משמעותיות של עניים ועבדים.

* ברומא העתיקה ניתן להבחין ב-2 תקופות בהן החיים היו שונים מאוד: התקופה המוקדמת מ-753 ועד 340 לפני הספירה והתקופה המאוחרת מ-340 לפני הספירה ועד 476 לספירה. בתקופה הראשונה רומא לא היתה אימפריה אלה קהילה קטנה יחסית. התקופה התאפיינה בשוויון ודמוקרטיה ברמה גבוהה יחסית. בתקופה זו הפלבס השיג שוויון זכויות עם הפטריקיים, רומא ניהלה לרוב מלחמות מגן והכוהנים הפסציאלים מנעו מחלמות כיבוש. בתקופה זו לאחר מאבק ארוך בין הפטריקיים לפלבס נחקק חוק לציניוס - סקסטיוס בשנת 367 לפני הספירה אשר הגביל את מידת הצריכה: כמות הרכוש המקסימלית למשק בית נקבעה ל-500 יוגרים קרקע ו-500 ראשי בקר. בתקופה זו גם סנאטורים השתתפו בעבודות אדמה שונות ברומא לא היו כמויות משמעותיות של עניים ועבדים.

בתקופה השנייה רומא עברה לכיבושים גדולים ונהפכה לאימפריה מה ששינה את החיים בתוכה. יש לציין, שאלה שתמכו באורח החיים הישן לא התנגדו ואפילו תמכו בכיבושים כמו קאטו הזקן אשר נודע באימרתו "את כרטגו יש להחריב" וגרקכוס שהשתתף בכיבוש קרטגו. למרות שהשאיפה לצבירת רכוש מקסימלי אשר היוותה את הבסיס לכיבושים היוותה גם את הבסיס לשינוי הסדר ברומא. בתקופה זו נוצר עודף משמעותי עקב הכיבוש אשר גרם למחסור לאפחות מדמעותי. קודם אצל העבדים ואחר כך אצל האזרחים ברומא. בעלי העבדים העשירים יכלו למכור את תוצרי המשק שלהם במחיר זול יותר המשק שלהם לא סבל בגלל העדר בעליו עקב המלחמות וממיסים. בסופו של דבר הם גרשואת העניים מחלקותיהם וצרפו אותה לאחוזות שלהם. זה גרם למתיחות גדולה ברומא בין עניים לעשירים למחלות עקב הצפיפות ברובעים העניים. כאשר גרקכוס ניסה ב-133 לפני הספירה לשקם את חוק ליציניוס - סקסטיוס הואבסופו של דבר נהרג והחוק בוטל בשנת 111 לפני הספירה. הצורך להקים צבה מקצועי כדי לכבוש יחד עם המתיחות גרמה למלחמות אזרחים מה הוביל להשמדת הדמוקרטיה ברומא ולכינון משטר דקטטורי. בצרוף מקרים מעניין, כינון המשטר נעשה בדיוק בזמן הכיבושים הגדולים של יוליוס כיסר.  

בתקופה השנייה רומא עברה לכיבושים גדולים ונהפכה לאימפריה מה ששינה את החיים בתוכה. יש לציין, שאלה שתמכו באורח החיים הישן לא התנגדו ואפילו תמכו בכיבושים כמו קאטו הזקן אשר נודע באימרתו "את כרטגו יש להחריב" וגרקכוס שהשתתף בכיבוש קרטגו. למרות שהשאיפה לצבירת רכוש מקסימלי אשר היוותה את הבסיס לכיבושים היוותה גם את הבסיס לשינוי הסדר ברומא. בתקופה זו נוצר עודף משמעותי עקב הכיבוש אשר גרם למחסור לא פחות משמעותי. קודם אצל העבדים ואחר כך אצל האזרחים ברומא. בעלי העבדים העשירים יכלו למכור את תוצרי המשק שלהם במחיר זול יותר המשק שלהם לא סבל בגלל העדר בעליו עקב המלחמות וממיסים. בסופו של דבר הם גרשואת העניים מחלקותיהם וצרפו אותה לאחוזות שלהם. זה גרם למתיחות גדולה ברומא בין עניים לעשירים למחלות עקב הצפיפות ברובעים העניים. כאשר גרקכוס ניסה ב-133 לפני הספירה לשקם את חוק ליציניוס - סקסטיוס הואבסופו של דבר נהרג והחוק בוטל בשנת 111 לפני הספירה. הצורך להקים צבה מקצועי כדי לכבוש יחד עם המתיחות גרמה למלחמות אזרחים מה הוביל להשמדת הדמוקרטיה ברומא ולכינון משטר דיקטטורי. בצרוף מקרים מעניין, כינון המשטר נעשה בדיוק בזמן הכיבושים הגדולים של יוליוס קיסר.  

קשה לומר שהחיים ברומא היו מאושרים מאוד בתקופת האימפריה, והכיסרים. קאטו הבכור אמר פעם: "לעיר בה דג עולה יותר מאשר שור לחריש שום דבר כבר לא יעזור". טקיטס שכתב בסביבות שנת 100 לספירה את ההיסטוריה של רומא במאה הראשונה לספירה אמר שהוא מקנה בטיטוס ליביוס אשר כתב את ההיסטוריה של רומא בתקופה המוקדמת והגדיר את המצב בתקופתו "כאשר אנחנו כבר לא יכולים לשאת לא את החטאים שלנו וא את האמנצעים נגדם". פליניוס כתב על האחוזות הגדולות שהם הרסו את איטליה(Latifundia Perdiderem Italian) ויהרסו גם את המחוזות האחרים. ספרטקוס הכריח 300 שבויים רומאים להלחם אחד בשני כדי לנקום על מעשים דומים של הרומים כנגד הגלדאטורים, אבל בתקופת הכיסר נירונס 400 סנטורים ו-600 ממעמד הפרשים השני אחרי הסנאטורים נאלצו להלחם כגלדיאטורים כלומר משטר הכיסרים עבר בהרבה את רצון הנקם של ספרטקוס והעבדים. יש לא מעט סיפורים על החיים הלא כל כך מאושרים של העשירים ברומא בתקופת הכיסרים, טיבריוס, נירונס, קליגולה, דומיציאנס ועוד. קשה לתאר את חיי הכיסרים עצמם כמאושרים מאוד משוםשבדרך כלל הרגו אותם מתמודדים אחרים לתפקיד.

קשה לומר שהחיים ברומא היו מאושרים מאוד בתקופת האימפריה, והקיסרים. קאטו הבכור אמר פעם: "לעיר בה דג עולה יותר מאשר שור לחריש שום דבר כבר לא יעזור". טקיטס שכתב בסביבות שנת 100 לספירה את ההיסטוריה של רומא במאה הראשונה לספירה אמר שהוא מקנה בטיטוס ליביוס אשר כתב את ההיסטוריה של רומא בתקופה המוקדמת והגדיר את המצב בתקופתו "כאשר אנחנו כבר לא יכולים לשאת לא את החטאים שלנו וא את האמנצעים נגדם". פליניוס כתב על האחוזות הגדולות שהם הרסו את איטליה(Latifundia Perdiderem Italian) ויהרסו גם את המחוזות האחרים. ספרטקוס הכריח 300 שבויים רומאים להלחם אחד בשני כדי לנקום על מעשים דומים של הרומים כנגד הגלדאטורים, אבל בתקופת הקיסר נירונס 400 סנטורים ו-600 ממעמד הפרשים השני אחרי הסנאטורים נאלצו להלחם כגלדיאטורים כלומר משטר הקיסרים עבר בהרבה את רצון הנקם של ספרטקוס והעבדים. יש לא מעט סיפורים על החיים הלא כל כך מאושרים של העשירים ברומא בתקופת הקיסרים, טיבריוס, נירונס, קליגולה, דומיציאנס ועוד. קשה לתאר את חיי הקיסרים עצמם כמאושרים מאוד משוםשבדרך כלל הרגו אותם מתמודדים אחרים לתפקיד.

לבסוף אם בדרך כלל אומרים שאת רומא נצחו "הברברים", מי שיקרא את ההיסטוריה של רומא היטב, סביר להניח יגיע למסקנה שהיא נצחה את עצמה. מלחמות האזרחים הרצינות התחילו בסביבות שנת 87 לפני הספירה. אחר כך היתה מלחמה גדולה בשנות 66 - 70 לספירה, ואז הפסקה למשך כ-1 50 שנה, אבל לאחר מכן במידה בה גברו החמדנות בחברה הרומאית הם נעשו לתכופות יותר ויותר. החל משנות ה-90 של המאה השנייה לספירה התכיפות התגברה ולאחר שנת 235 רומא בעצם התפרקה לכמה חתיכות, כאשר עם ה"ברברים" היו רוצים להחריב את רומא הם היו יכולים לעשות זאת כבר אז. בשנים 284 - 337 דיאוקלטנס וקונסטנטינס הצליחו לעצור זמנית את ההתפרקות אבל לאחר שנה זו שלטון מרכזי אחד ברומא נהיה כבר למקרה נדיר, וכבר בתחילת המאה החמישית לספירה תואר כיסר רומא הפך רק לתואר על נייר. הכוח הצבאי היחיד שנותר ל"כיסרים האלה היו השכירים הברבריים. כך זה נמשך עשרות שנים עד שבשנת 476 לאחד השכירים זה נמאס והוא במקום להכריז על עצמו כיסר הכריז על עצמו כקונונג (תואר גרמני עם משמעות דומה) איטליה.

לבסוף אם בדרך כלל אומרים שאת רומא נצחו "הברברים", מי שיקרא את ההיסטוריה של רומא היטב, סביר להניח יגיע למסקנה שהיא נצחה את עצמה. מלחמות האזרחים הרצינות התחילו בסביבות שנת 87 לפני הספירה. אחר כך היתה מלחמה גדולה בשנות 66 - 70 לספירה, ואז הפסקה למשך כ-1 50 שנה, אבל לאחר מכן במידה בה גברו החמדנות בחברה הרומאית הם נעשו לתכופות יותר ויותר. החל משנות ה-90 של המאה השנייה לספירה התכיפות התגברה ולאחר שנת 235 רומא בעצם התפרקה לכמה חתיכות, כאשר עם ה"ברברים" היו רוצים להחריב את רומא הם היו יכולים לעשות זאת כבר אז. בשנים 284 - 337 דיאוקלטנס וקונסטנטינס הצליחו לעצור זמנית את ההתפרקות אבל לאחר שנה זו שלטון מרכזי אחד ברומא נהיה כבר למקרה נדיר, וכבר בתחילת המאה החמישית לספירה תואר קיסר רומא הפך רק לתואר על נייר. הכוח הצבאי היחיד שנותר ל"קיסרים האלה היו השכירים הברבריים. כך זה נמשך עשרות שנים עד שבשנת 476 לאחד השכירים זה נמאס והוא במקום להכריז על עצמו קיסר הכריז על עצמו כקונונג (תואר גרמני עם משמעות דומה) איטליה.

פלוטרכוס מספר בביוגרפיה של נומה פומפיליוס שהיה השליט השני של רומא, כלומר שלט ממש בראשית דרכה (717 - 672 לפני הספירה) שנומא אשר היה שליט רודף שלום צדק ושיוויון ונהנה מתמיכה גורפת בחברה הרומאית ביקש לקבור לידו ארון נוסף בו ימצאו הספרים עם הנחיות שונות שלו. 400 שנה לאחר מכן כאשר רומא כבר התחילה בכיבושים, המים שטפו את הקרקע מעל הארון ופקיד רומאי הוציא את הספרים. לאחר שהוא קרא אותם הוא אמר לסנאט שהוא מחשיב למסוכן ומזיק לתת לרומאים לקרוא אותם והספרים נשרפו. קשהלומר מה אמיתי וה אגדי בסיפור זה, אבל כנראה שהכוונה היא שהחברה ברומא היתה שונה מאוד בשני תקופות אלה.

פלוטרכוס מספר בביוגרפיה של נומה פומפיליוס שהיה השליט השני של רומא, כלומר שלט ממש בראשית דרכה (717 - 672 לפני הספירה) שנומא אשר היה שליט רודף שלום צדק ושיוויון ונהנה מתמיכה גורפת בחברה הרומאית ביקש לקבור לידו ארון נוסף בו ימצאו הספרים עם הנחיות שונות שלו. 400 שנה לאחר מכן כאשר רומא כבר התחילה בכיבושים, המים שטפו את הקרקע מעל הארון ופקיד רומאי הוציא את הספרים. לאחר שהוא קרא אותם הוא אמר לסנאט שהוא מחשיב למסוכן ומזיק לתת לרומאים לקרוא אותם והספרים נשרפו. קשהלומר מה אמיתי וה אגדי בסיפור זה, אבל כנראה שהכוונה היא שהחברה ברומא היתה שונה מאוד בשני תקופות אלה.