שינויים

המדיניות הקיימת כלפי סמים, במדינות מערביות רבות היא של איסור פלילי. מי שקונה, צורך או מוכר סמים נכנס לכלא. דבר זה התחזק ביתר שאת בשנות ה-80 כאשר רונלד רייגן הכריז מדיניות של "מלחמה בסמים" - war on drugs. הדבר גרם לכליאה של מאות אלפי בני אדם בארצות הברית לבדה. עם זאת מספר משתמשי הסמים לא ירד. עיקר הדגש היה על סוכנים סמויים, תפיסת מבריחים ובלדרי סמים, הרס שדות גידול סמים ועוד. למרות זאת תעשיית הסמים לא פחתה, היא הלכה והשתכללה וכיום היא עסק משגשג המגלגל מיליארדים. בנוסף לקורבנות הרבים של הסמים והפשיעה במדינות מערביות ובראשן ארצות הברית, התפתחה במרכז אמריקה תעשייה ענפה של ארגוני סמים שפועלים כדי לגדל, לארגן להבריח ולספק סמים למדינות העשירות כמו גם להסדיר את העניין מול הרשויות המקומיות על ידי שילוב של שוחד, איסוף מודיעין על הרשויות ועל עיתונאים, רציחות ואיומים, שכירי חרב ועוד.  

המדיניות הקיימת כלפי סמים, במדינות מערביות רבות היא של איסור פלילי. מי שקונה, צורך או מוכר סמים נכנס לכלא. דבר זה התחזק ביתר שאת בשנות ה-80 כאשר רונלד רייגן הכריז מדיניות של "מלחמה בסמים" - war on drugs. הדבר גרם לכליאה של מאות אלפי בני אדם בארצות הברית לבדה. עם זאת מספר משתמשי הסמים לא ירד. עיקר הדגש היה על סוכנים סמויים, תפיסת מבריחים ובלדרי סמים, הרס שדות גידול סמים ועוד. למרות זאת תעשיית הסמים לא פחתה, היא הלכה והשתכללה וכיום היא עסק משגשג המגלגל מיליארדים. בנוסף לקורבנות הרבים של הסמים והפשיעה במדינות מערביות ובראשן ארצות הברית, התפתחה במרכז אמריקה תעשייה ענפה של ארגוני סמים שפועלים כדי לגדל, לארגן להבריח ולספק סמים למדינות העשירות כמו גם להסדיר את העניין מול הרשויות המקומיות על ידי שילוב של שוחד, איסוף מודיעין על הרשויות ועל עיתונאים, רציחות ואיומים, שכירי חרב ועוד.  

כמעט כולם מסכימים שה"מלחמה בסמים" היא אסטרטגיה שלא עובדת. כל חיסול של רשת סמים אחת, במבצע של הצבא או המשטרה,  הוא רק פינוי זמני של הרחובות לקראת כניסתה או התרחבותה של רשת אחרת של מוכרי סמים. מדובר בתעשייה רווחית מאד, שכן הסמים הם זולים למדי לייצור, הביקוש גדול והצרכנים - המכורים - מוכנים לשלם סכומים גבוהים יחסית למנות סם. בהנתן ביקוש כזה - פגיעה ברשת ההספקה לא עושה דבר מלבד להחליף את המוכרים במוכרים אחרים.  

כמעט כולם מסכימים שה"מלחמה בסמים" היא אסטרטגיה שלא עובדת. {{הערה|J.P. Caulkins, et al., “How Goes the ‘War on Drugs’?”, RAND- Drug Policy Research

Center, (2005),pp. 30-31}} כל חיסול של רשת סמים אחת, במבצע של הצבא או המשטרה,  הוא רק פינוי זמני של הרחובות לקראת כניסתה או התרחבותה של רשת אחרת של מוכרי סמים. מדובר בתעשייה רווחית מאד, שכן הסמים הם זולים למדי לייצור, הביקוש גדול והצרכנים - המכורים - מוכנים לשלם סכומים גבוהים יחסית למנות סם. בהנתן ביקוש כזה - פגיעה ברשת ההספקה לא עושה דבר מלבד להחליף את המוכרים במוכרים אחרים. התפיסה של "המלחמה בסמים" היא שצריך להקטין את זמינות הסם בצורה משמעותית, אבל במקביל גישה זו היא גישה מוסרנית ומתנשאת שלא מנסה להקטין גורמים של מצוקה חברתית, נפשית או כלכלית או של גורמים חברתיים אחרים שמעודדים את הביקוש לסמים. גישה שרואה בצרכנים עבריינים לא-מוסריים שיש להעניש במקום קורבנות שזקוקים לסיוע או להתסכל במבט חברתי כיצד להפחית את המשיכה לסמים בלי תיוג מוסרני.  

האו"ם מפרסם דוח בשם "דוח הסמים העולמי, World Drug Report.  על פי הערכות הדו"ח משנת 2008, כ- 5% מאוכלוסיית העולם, בגילאים 64-15 , השתמשו בסמים מסוכנים לפחות פעם אחת במהלך השנה - כאשר הערכה מספרית היא של 172-250 מיליון משתמשים. לפי הערכות כ - 38-18 מיליון בני אדם בעולם נחשבים  למשתמשים כבדים, או למכורים לסמים. {{הערה|המאבק בסמים - מלחמה סובלנית, נצ"מ גדי אשד, מפקח אפרת בניטה אבן-טוב }}

האו"ם מפרסם דוח בשם "דוח הסמים העולמי, World Drug Report.  על פי הערכות הדו"ח משנת 2008, כ- 5% מאוכלוסיית העולם, בגילאים 64-15 , השתמשו בסמים מסוכנים לפחות פעם אחת במהלך השנה - כאשר הערכה מספרית היא של 172-250 מיליון משתמשים. לפי הערכות כ - 38-18 מיליון בני אדם בעולם נחשבים  למשתמשים כבדים, או למכורים לסמים. {{הערה|המאבק בסמים - מלחמה סובלנית, נצ"מ גדי אשד, מפקח אפרת בניטה אבן-טוב }}

בשנים האחרונות החלו גם להשמע קולות לפיהם המטרה המרכזית של "המלחמה בסמים" לא היתה באמת מניעת השימוש בסמים אלא מטרה פוליטית צינית של דיכוי השחורים ומיעוטים לא לבנים אחרים בארצות הברית, ומסר מבדיל שאפשר לפוליטקיאים לקיים מדיונות מפלה בצורה משתמעת, שקסמה לשכבות עניות לבנות בארצות הברית - כך עיקר האכיפה היתה נגד סמים בשימוש של שחורים (כמו קראק) והיתה פחות אכיפה של סמים שהיו בשימוש בקרב לבנים (קוק). טיעון זה כמו גם מניעים אחרים של [[כלכלה פוליטית]] כמו תעשיית הכליאה בארצות הברית מופיעים בהרחבה בסרט התעודי "[[התיקון ה-13 (סרט)|התיקון ה-13]]".

בשנים האחרונות החלו גם להשמע קולות לפיהם המטרה המרכזית של "המלחמה בסמים" לא היתה באמת מניעת השימוש בסמים אלא מטרה פוליטית צינית של דיכוי השחורים ומיעוטים לא לבנים אחרים בארצות הברית, ומסר מבדיל שאפשר לפוליטקיאים לקיים מדיונות מפלה בצורה משתמעת, שקסמה לשכבות עניות לבנות בארצות הברית - כך עיקר האכיפה היתה נגד סמים בשימוש של שחורים (כמו קראק) והיתה פחות אכיפה של סמים שהיו בשימוש בקרב לבנים (קוק). טיעון זה כמו גם מניעים אחרים של [[כלכלה פוליטית]] כמו תעשיית הכליאה בארצות הברית מופיעים בהרחבה בסרט התעודי "[[התיקון ה-13 (סרט)|התיקון ה-13]]".