47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 181:
שורה 181: − בישראל ישנה מגמה נפוצה של מיתון תנועה ברחובות שכונתיים רבים, על ידי שלל אמצעים, בעיקר על ידי כיכרות תנועה ובמפרים. עם זאת התפיסה הזאת היא נקודתית. לפעמים דבר זה נעשית בצורה לא מקצועית לדוגמה הכנסת במפרים לרחוב במרחקים גדול מידי ממעבר חצייה. + − + − מספר שכונות בתל אביב כמו בצפון הישן ובשכונת ביצרון ונחלת יצחק, התקינו שלטים עם מהירות מקסימלית של 30 קמ"ש, אבל לרוב לא מדובר בפתרון תכנוני כולל שנעזר באמצעים פיזיים ובתכנון של הרחוב עצמו אלא בהצהרה המורה לנהג מה עליו לעשות. + + + + + +
←מיתון תנועה בישראל
==מיתון תנועה בישראל==
==מיתון תנועה בישראל==
{{תחבורה בישראל}}
{{תחבורה בישראל}}
באופן כללי אין הרבה שימוש בכלים של מיתון תנועה בישראל. דבר זה בא לידי ביטוי במיעוט אזורי מיתון תנועה ומיעוט אמצעים אחרים כמו [[מעבר חצייה בטוח|מעברי חציה בטוחים יותר]] דבר זה תורם לכך ש[[בטיחות הולכי רגל בישראל]] היא גרועה למדי ביחס לרוב מדינות אירופה.
בשנת 2002 פרסם [[משרד התחבורה]] הנחיות ל[[איזורי מיתון תנועה]], אך בפועל הנושא לא קודם, מאז ואין כמעט איזורי מיתון תנועה בישראל כאיזור שלם שמאפשר תנועה בטוחה של הולכי רגל ורוכבי אופניים. דוגמה בולטת לאיזור מיתון תנועה יש במדרשת שדה בוקר בנגב. בתל אביב החלה העיריה לקדם איזורי מיתון תנועה בשנת 2011, על ידי השמת שלטים של 30 קמ"ש, ושילוט של יציאה ממגבלת 30 קמ"ש. דבר זה יושם ברוב שכונות המגורים של העיר - מעל 80 איזורי מיתון תנועה בשכונות כמו ביצרון, נחלת יצחק, שכונת התקווה, רמת אביב ג', צהלה. כמו כן הדבר יושם ברוב הרחובות של "הצפון הישן". באיזור המע"ר (מרכז העסקים הראשי) ודרום העיר יש פחות איזורי מיתון תנועה. בשנת 2017 החלה העיריה לסמן את הרחובות האלה עם שבלונה בולטת על הרצפה, מתוך הבנה כי נהגים רבים לא ראו את המגבלה, ומתוך רצון למשוך רוכבי אופניים לרכוב בכביש ברחובות אלה במקום לרכוב במדרכה. ברוב איזורי מיתון התנועה בתל אביב מדובר במיתון רק עם שילוט, אם כי בחלקם משולבים גם במפרים, שימוש בריצוף של צמתים וכו'.
בישראל ישנה מגמה של מיתון תנועה ברחובות שכונתיים רבים, על ידי שלל אמצעים, בעיקר על ידי מעגלי תנועה ופסי האטה (במפרים). עם זאת התפיסה הזאת היא נקודתית. לפעמים דבר זה נעשית בצורה לא מקצועית לדוגמה הכנסת במפרים לרחוב במרחקים גדול מידי ממעבר חצייה.
בשנת 2002 פרסם [[משרד התחבורה]] הנחיות ל[[איזורי מיתון תנועה]]. בפועל הנושא לא קודם, מאז ואין כמעט איזורי מיתון תנועה בישראל כאיזור שלם שמאפשר תנועה בטוחה של הולכי רגל ורוכבי אופניים. קיימם אזורי מיתון תנועה בישובים כפריים שונים כמו במדרשת שדה בוקר בנגב. בתל אביב החלה העיריה לקדם [[אזור מיתון תנועה|איזור מיתון תנועה]] בשנת 2011, על ידי שלטים של 30 קמ"ש, ושילוט של יציאה ממגבלת 30 קמ"ש. דבר זה יושם ברוב שכונות המגורים של העיר - מעל 80 איזורי מיתון תנועה בשכונות כמו ביצרון, נחלת יצחק, שכונת התקווה, רמת אביב ג', צהלה. כמו כן הדבר יושם ברוב הרחובות של "הצפון הישן". באיזור המע"ר (מרכז העסקים הראשי) ודרום העיר יש פחות איזורי מיתון תנועה. אזורי מיתון תנועה נוספים קיימים בהרצליה, ויש גם אזורים בודדים כאלה בירושלים (ליד המדרחוב, וליד שביל דרך הרכבת).
בשנת 2010 פרסמו ד"ר יודן רופא וחוקרים נוספים מחקר שבוחן מדוע לא קודמו איזורי מיתון תנועה בישראל. בין יתר המסקנות של המחקר הטענה היא שאין להציג רק את היתרונות מבחינת בטיחות בדרכים אלא גם את שיפור איכות החיים שמיתון התנועה מוביל אליו, בהקשרים כמו שקט, עליית ערך הנכסים ועוד.
בשנת 2010 פרסמו ד"ר יודן רופא וחוקרים נוספים מחקר שבוחן מדוע לא קודמו איזורי מיתון תנועה בישראל. בין יתר המסקנות של המחקר הטענה היא שאין להציג רק את היתרונות מבחינת בטיחות בדרכים אלא גם את שיפור איכות החיים שמיתון התנועה מוביל אליו, בהקשרים כמו שקט, עליית ערך הנכסים ועוד.
בשנת 2017 החלה עיריית תל אביב לסמן את הרחובות האלה עם שבלונה בולטת על הרצפה, מתוך הבנה כי נהגים רבים לא ראו את המגבלה, ומתוך רצון למשוך [[תחבורת אופניים בתל אביב-יפו|רוכבי אופניים]] לרכוב בכביש ברחובות אלה במקום לרכוב במדרכה. ברוב איזורי מיתון התנועה בתל אביב מדובר במיתון רק עם שילוט, אם כי בחלקם משולבים גם פסי האטה, שימוש בריצוף של צמתים וכו'.
נכון לשנת 2019 מספר ערים בישראל התקינו [[מעבר חציה בטוח|מעברי חצייה מוגבהים]] שגורמים להאטת התנועה ולשיפור בטיחות הולכי הרגל - בין היתר רעננה, כפר סבא, הוד השרון, הרצליה, נתניה, ראשון לציון, חורפש, ומעלות-תרשיחה. דבר זה מבוצע לרוב ללא מיתון תנועה רשמי ובכך פוגע באפקטיביות של צעדים אלה.
==ראו גם==
==ראו גם==