שינויים

==הממצאים העיקריים של הדו"ח ==

==הממצאים העיקריים של הדו"ח ==

'''הבנת ההתחממות ב-1.5 מעלה: סיבות והשלכות:'''

 

===הבנת ההתחממות ב-1.5 מעלה: סיבות והשלכות===

* עקב פעילות אנושית הטמפרטורה עלתה במעלת צלזיוס אחת בערך מעל הרמה לפני המהפכה התעשייתית, ונכון ליום פרסום הדו"ח היא עולה ב-0.2 מעלה בעשור. אם ההתחממות תמשך באותו הקצב, הטמפרטורה תעבור את רף ה-1.5 מעלות בין השנים 2030 - 2052.

* עקב פעילות אנושית הטמפרטורה עלתה במעלת צלזיוס אחת בערך מעל הרמה לפני המהפכה התעשייתית, ונכון ליום פרסום הדו"ח היא עולה ב-0.2 מעלה בעשור. אם ההתחממות תמשך באותו הקצב, הטמפרטורה תעבור את רף ה-1.5 מעלות בין השנים 2030 - 2052.

* הפליטות שכבר נפלטו נכון ל-2018, גרמו להרבה בעיות ויגרמו לעוד הרבה, אבל הם לבדן לא מספיקות כדי שהטמפרטורה תעלה ב-1.5 מעלות.

* הפליטות שכבר נפלטו נכון ל-2018, גרמו להרבה בעיות ויגרמו לעוד הרבה, אבל הם לבדן לא מספיקות כדי שהטמפרטורה תעלה ב-1.5 מעלות.

* [[עליית מפלס פני הים]] תהיה נמוכה יותר ב-10 סנטימטר עד סוף המאה בעלייה של 1.5 מעלה בהשוואה לעלייה של 2 מעלות, מה שיחסוך השפעות כמו הצפות ו[[המלחת מי תהום]] מ-10 מיליון בני אדם.

* [[עליית מפלס פני הים]] תהיה נמוכה יותר ב-10 סנטימטר עד סוף המאה בעלייה של 1.5 מעלה בהשוואה לעלייה של 2 מעלות, מה שיחסוך השפעות כמו הצפות ו[[המלחת מי תהום]] מ-10 מיליון בני אדם.

* ההבדל בהשפעות הוא גם לבני אדם וגם לבעלי חיים וצמחים. עלייה של 1.5 מעלות משמעותה פחות [[החמצת אוקיינוסים]], פחות [[השפעת שינויי האקלים על האוקיינוסים|הפחתת חמצן באוקיינוסים]], פחות [[הכחדת מינים]], יותר [[מגוון ביולוגי]], יותר [[שרותי המערכת האקולוגית]] לאנושות. באותו זמן היא גם תגרום לפחות [[השפעות בריאותיות של התחממות עולמית]], פחות סיכונים לביטחון, [[השפעות כלכליות של התחממות עולמית|לצמיחה הכלכלית]], לאספקת [[מים]].

* ההבדל בהשפעות הוא גם לבני אדם וגם לבעלי חיים וצמחים. עלייה של 1.5 מעלות משמעותה פחות [[החמצת אוקיינוסים]], פחות [[השפעת שינויי האקלים על האוקיינוסים|הפחתת חמצן באוקיינוסים]], פחות [[הכחדת מינים]], יותר [[מגוון ביולוגי]], יותר [[שרותי המערכת האקולוגית]] לאנושות. באותו זמן היא גם תגרום לפחות [[השפעות בריאותיות של התחממות עולמית]], פחות סיכונים לביטחון, [[השפעות כלכליות של התחממות עולמית|לצמיחה הכלכלית]], לאספקת [[מים]].

* 47% מהכחדות המינים המקומיות במאה ה-20 נגרמו עקב שינויי אקלים. במקרה של התחממות נוספת ההשלכות יהיו כאלה:{{הערה|פרק 3, עמוד 71.}}

* 47% [[הכחדה המונית בימינו|מהכחדות המינים המקומיות במאה ה-20]] נגרמו עקב שינויי אקלים. במקרה של התחממות נוספת ההשלכות יהיו כאלה:{{הערה|פרק 3, עמוד 71.}}

{| class="wikitable"

{| class="wikitable"

|-

|-

* הדו"ח מתייחס ספציפית ל-3 אזורים, אשר, לדעתו, בעלי רגישות גבוהה לשינויי אקלים: [http://%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A4%D7%9C%D7%A1_%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%9D#.D7.A2.D7.9C.D7.99.D7.99.D7.AA_.D7.9E.D7.A4.D7.9C.D7.A1_.D7.94.D7.99.D7.9D_.D7.91.D7.90.D7.99.D7.99.D7.9D_.D7.A7.D7.98.D7.A0.D7.99.D7.9D_.D7.91.D7.90.D7.95.D7.A7.D7.99.D7.99.D7.A0.D7.95.D7.A1.D7.99.D7.9D איים קטנים באוקיינוסים], [https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%AA_%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8#.D7.91.D7.A6.D7.95.D7.A8.D7.AA_.D7.95.D7.9E.D7.93.D7.91.D7.95.D7.A8_.D7.91.D7.90.D7.A4.D7.A8.D7.99.D7.A7.D7.94 אפריקה מדרום למדבר סהרה] ו[[השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון|אזור הים התיכון]]. יש התייחסות ספציפית לאזור הים התיכון בעמודים 41-42 בפרק 3.

בעמודים האלה נאמר ש: החברה האנושית באזור תלויה במספר גורמים חברתיים וסביבתיים. האזור מהווה אזור רגיש כי שינויי האקלים גורמים בו להפחתה בכמות המשקעים ועלייה חזקה בטמפרטורת. יש ירידה בכמות המשקעים באזור המזרחי של אגן הים התיכון (כלומר במזרח התיכון) מאז שנות ה-60 של המאה ה-20. בין השנים 2007 ו-2010 האזור חווה את הבצורת הקשה ביותר ב-900 השנים האחרונות מה שגרם להגירה של מאות אלפי אנשים במיוחד בסוריה. יש השפעות גם על מצב המים באיראן. בעבר הרבה תהפוכות באזור היו קשורות לבצורת לדוגמה התמוטטות של כמה אימפריות לפני 3,200 שנה. העלייה בטמפרטורות תורמת הרבה מאוד לבצורת בגלל אידוי מוגבר והעלייה בכמות האוכלוסייה תורמת גם. כך לדוגמה, הבצורת של שנת 1960 הייתה דומה לבצורת של 2008 מבחינת משקעים. אבל ב-2008 הטמפרטורה הממוצעת היתה גבוהה ב-1 מעלה וכמות האוכלוסייה בסוריה עלתה מ-8 מיליון ל-22 מיליון. עלייה של 1.5 תגביר את הבצורת ועלייה של 2 עוד יותר. ההשפעות יהיו חזקות יותר ביבשת מאשר באיים. ייתכן והשפעת העלייה בטמפרטורה תהיה חזקה יותר מהשפעת הפחתת המשקעים: לדוגמה בכרתים עלייה של 2 מעלות תפחית את כמות המים הזמינים ב-18% מהם רק 6% בגלל הפחתה בכמות המשקעים והיתר בגלל עלייה בטמפרטורה. גם העלייה בכמות האוכלוסייה צפויה להגביר את המחסור במים.

הדו"ח מתייחס ספציפית ל-3 אזורים, אשר, לדעתו, בעלי רגישות גבוהה לשינויי אקלים: [http://%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A4%D7%9C%D7%A1_%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%9D#.D7.A2.D7.9C.D7.99.D7.99.D7.AA_.D7.9E.D7.A4.D7.9C.D7.A1_.D7.94.D7.99.D7.9D_.D7.91.D7.90.D7.99.D7.99.D7.9D_.D7.A7.D7.98.D7.A0.D7.99.D7.9D_.D7.91.D7.90.D7.95.D7.A7.D7.99.D7.99.D7.A0.D7.95.D7.A1.D7.99.D7.9D איים קטנים באוקיינוסים], [https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%AA_%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8#.D7.91.D7.A6.D7.95.D7.A8.D7.AA_.D7.95.D7.9E.D7.93.D7.91.D7.95.D7.A8_.D7.91.D7.90.D7.A4.D7.A8.D7.99.D7.A7.D7.94 אפריקה מדרום למדבר סהרה] ו[[השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון|אזור הים התיכון]].  

 

קיימת התייחסות ספציפית לאזור הים התיכון בעמודים 41-42 בפרק 3 של הדו"ח.  

בעמודים האלה נאמר ש: החברה האנושית באזור תלויה במספר גורמים חברתיים וסביבתיים. האזור מהווה אזור רגיש כי שינויי האקלים גורמים בו ל[[בצורת במזרח התיכון|הפחתה בכמות המשקעים]] ועלייה חזקה בטמפרטורות. יש ירידה בכמות המשקעים באזור המזרחי של אגן הים התיכון (כלומר במזרח התיכון) מאז שנות ה-60 של המאה ה-20. בין השנים 2007 ו-2010 האזור חווה את הבצורת הקשה ביותר ב-900 השנים האחרונות מה שגרם להגירה של מאות אלפי אנשים במיוחד בסוריה. יש השפעות גם על מצב המים באיראן.  

 

בעבר הרבה תהפוכות באזור היו קשורות לבצורת לדוגמה התמוטטות של כמה אימפריות לפני 3,200 שנה. העלייה בטמפרטורות תורמת הרבה מאד ל[[בצורת]] בגלל אידוי מוגבר והעלייה בכמות האוכלוסייה תורמת גם. כך לדוגמה, הבצורת של שנת 1960 הייתה דומה לבצורת של 2008 מבחינת משקעים. אבל ב-2008 הטמפרטורה הממוצעת היתה גבוהה ב-1 מעלה ו[[גידול אוכלוסין|כמות האוכלוסייה]] בסוריה עלתה מ-8 מיליון ל-22 מיליון. עלייה של 1.5 תגביר את הבצורת ועלייה של 2 עוד יותר. ההשפעות יהיו חזקות יותר ביבשת מאשר באיים. ייתכן והשפעת העלייה בטמפרטורה תהיה חזקה יותר מהשפעת הפחתת המשקעים: לדוגמה בכרתים עלייה של 2 מעלות תפחית את כמות המים הזמינים ב-18% מהם רק 6% בגלל הפחתה בכמות המשקעים והיתר בגלל עלייה בטמפרטורה. גם העלייה בכמות האוכלוסייה צפויה להגביר את המחסור במים.

 

בעמודים 43 - 44 באותו הפרק נאמר שההבדלים בכמות המים הזורמים בין העלייה ב-1.5 לעלייה ב-2 מעלות יהיו הכי גדולים באזור הים התיכון: 9% ו-1 7%.

בעמודים 43 - 44 באותו הפרק נאמר שההבדלים בכמות המים הזורמים בין העלייה ב-1.5 לעלייה ב-2 מעלות יהיו הכי גדולים באזור הים התיכון: 9% ו-1 7%.

בעמוד 36 באותו הפרק נאמר, שבין הדוח שיצא ב-2014 לדוח הנוכחי ב-2018, מדעני האקלים שינו את דעתם לגבי בצורות הנגרמות משינויי אקלים רק לגבי נקודה אחת: אזור הים התיכון. ב-2014 הם אמרו שנצפתה בכמה אזורים הפחתה במשקעים, אבל בסך הכל, יש רמת ביטחון נמוכה בכך ששינויי האקלים גורמים לבצורות, ואילו כעת ב-2018, לדעת מדעני האקלים יש רמת בטחון בינונית לכך ששינויי האקלים הגבירו את הבצורת באזור הים התיכון ויגבירו אותה עוד עם ימשכו.

בעמוד 36 באותו הפרק נאמר, שבין הדוח שיצא ב-2014 לדוח הנוכחי ב-2018, מדעני האקלים שינו את דעתם לגבי בצורות הנגרמות משינויי אקלים רק לגבי נקודה אחת: אזור הים התיכון. ב-2014 הם אמרו שנצפתה בכמה אזורים הפחתה במשקעים, אבל בסך הכל, יש רמת ביטחון נמוכה בכך ששינויי האקלים גורמים לבצורות, ואילו כעת ב-2018, לדעת מדעני האקלים יש רמת בטחון בינונית לכך ששינויי האקלים הגבירו את הבצורת באזור הים התיכון ויגבירו אותה עוד עם ימשכו.

לפי עמוד 108 באותו הפרק, המחסור במים באזור ביחס למצב בשנים 1986 - 2005, יגבר ב-9% בעלייה של 1.5 מעלה וב-17% בעלייה של 2 מעלות.

לפי עמוד 108 באותו הפרק, המחסור במים באזור ביחס למצב בשנים 1986 - 2005, יגבר ב-9% בעלייה של 1.5 מעלה וב-17% בעלייה של 2 מעלות.

* בעלייה של 1.5 מעלה, תידרש פחות [[פתרונות למשבר האקלים|אדפטציה]] לשינויי אקלים. אם זאת יש חברות אנושיות ומערכות אקולוגיות שיתקשו להסתגל גם לעלייה של 1.5 מעלות.

* בעלייה של 1.5 מעלה, תידרש פחות [[פתרונות למשבר האקלים|אדפטציה]] לשינויי אקלים. אם זאת יש חברות אנושיות ומערכות אקולוגיות שיתקשו להסתגל גם לעלייה של 1.5 מעלות.

* הגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלה, תפחית השפעות של שינויי אקלים כמו הגברת [[עוני]], פגיעה [[פיתוח בר-קיימא|בפיתוח בר-קיימא]].

* הגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלה, תפחית השפעות של שינויי אקלים כמו הגברת [[עוני]], פגיעה [[פיתוח בר-קיימא|בפיתוח בר-קיימא]].

* [[פיתוח בר קיימא]] ושיתוף פעולה בין לאומי הכרחיים כדי להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלה וכדי לאפשר אדפטציה לשינויי אקלים אפילו ברמה הזאת.

* [[פיתוח בר קיימא]] ושיתוף פעולה בין לאומי הכרחיים כדי להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלה וכדי לאפשר [[אדפטציה לשינויי אקלים]] אפילו ברמה הזאת.

'''מה צריך לעשות כדי שהטמפרטורה לא תעלה מעל 1.5 מעלות:'''

 

===מה צריך לעשות כדי שהטמפרטורה לא תעלה מעל 1.5 מעלות===

* כדי שהטמפרטורה לא תעלה ביותר מ-1.5 מעלות האנושות תצטרך להפחית את הפליטות [[פחמן-דו-חמצני|הפחמן-דו-חמצני]] שלה ב-45% עד שנת 2030, ובקרוב ל-100% עד שנת 2050, ביחס לרמת הפליטות שהיתה בשנת 2010.

* כדי שהטמפרטורה לא תעלה ביותר מ-1.5 מעלות האנושות תצטרך להפחית את הפליטות [[פחמן-דו-חמצני|הפחמן-דו-חמצני]] שלה ב-45% עד שנת 2030, ובקרוב ל-100% עד שנת 2050, ביחס לרמת הפליטות שהיתה בשנת 2010.

* כדי שהטמפרטורה לא תעלה ביותר מ-2 מעלות היא תצטרך להפחית את פליטות [[פחמן-דו-חמצני|הפחמן-דו-חמצני]] ב-20% עד שנת 2030 וב-100% עד שנת 2075 ביחס לרמה שהיתה ב-2010.

* כדי שהטמפרטורה לא תעלה ביותר מ-2 מעלות היא תצטרך להפחית את פליטות [[פחמן-דו-חמצני|הפחמן-דו-חמצני]] ב-20% עד שנת 2030 וב-100% עד שנת 2075 ביחס לרמה שהיתה ב-2010.