שינויים

[[קובץ:Family watching television 1958.jpg|ממוזער|300px|בני משפחה מארצות הברית צופים בטלוויזיה בסלון ביתם, 1958.הגורמים המרכזיים לתת פעילות גופנית כיום הם מיכון העבודה, שימוש מוגבר ב[[רכב פרטי]], וישיבה ממושכת מול צגי מחשבים וטלוויזיות.]]  

[[קובץ:Family watching television 1958.jpg|ממוזער|300px|בני משפחה מארצות הברית צופים בטלוויזיה בסלון ביתם, 1958.הגורמים המרכזיים לתת פעילות גופנית כיום הם מיכון העבודה, שימוש מוגבר ב[[רכב פרטי]], וישיבה ממושכת מול צגי מחשבים וטלוויזיות.]]  

'''אורח חיים יושבני''' (באנגלית: '''Sedentary lifestyle''') הוא אורח חיים הכרוך בצמצום [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] בכל תחומי החיים, המאפיין את [[מודרניזם|החברה המודרנית]]. אורח חיים כזה נובע בעיקר עקב הקטנת הפעילות הגופנית בעבודה עקב [[מיכון העבודה]], הסתמכות גוברת על [[רכב פרטי]] ו[[תחבורה ממונעת]] כאמצעי [[תחבורה]] עיקרי, והקטנת הפעילות בשעות הפנאי והמרתה ב[[ישיבה מול המחשב]] וב[[צפייה בטלוויזיה]], חלק מדפוסים אלה קשורים ל[[תרבות הצריכה]] כגון [[פרבור]], תרבות צרכנות ואף לדפוסי אכילה ושינה.  

'''אורח חיים יושבני''' (באנגלית: '''Sedentary lifestyle''') הוא אורח חיים הכרוך בצמצום [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] בכל תחומי החיים, המאפיין את [[מודרניזם|החברה המודרנית]]. אורח חיים כזה נובע בעיקר עקב הקטנת הפעילות הגופנית בעבודה עקב [[מיכון העבודה]], הסתמכות גוברת על [[רכב פרטי]] ו[[תחבורה ממונעת]] כאמצעי [[תחבורה]] עיקרי, והקטנת הפעילות בשעות הפנאי והמרתה ב[[ישיבה מול המחשב]], [[טלפון סלולארי]] או [[צפייה בטלוויזיה]], חלק מדפוסים אלה קשורים ל[[תרבות הצריכה]] כגון [[פרבור]], תרבות צרכנות ואף לדפוסי אכילה ושינה.  

אורח חיים יושבני גורר נזקים קשים לבריאות. אחת הבעיות היא שהוא מהווה את אחד הגורמים העיקריים להשמנה{{הערה|Aaron Kandola[https://www.medicalnewstoday.com/articles/322910.php What are the consequences of a sedentary lifestyle?]29 לאוגוסט 2018, Medical News Today}}הנזק שנמדד לא קשור רק להשמנה, שנמדדת כגורם סיכון אחר. לפי ארגון הבריאות העולמי [[מחסור בפעילות גופנית]] הוא אחד מ[[גורם סיכון בריאותי|גורמי הסיכון הבריאותי]] המסוכנים בעולם וגורם לכ-6% מסך מקרי המוות בעולם.{{הערה|שם=who2009}} שמייצגים [[רפואה מונעת|מוות מוקדם]] של 3.2 מיליון בני אדם בשנה. {{הערה|[http://www.who.int/topics/physical_activity/en פעילות גופנית] באתר ארגון הבריאות העולמי}} הנזק במדינות עשירות (כמו ישראל) הוא גבוה יותר - 7.7% מכלל מקרי המוות- במדינות עשירות זהו גורם המוות הרביעי בחשיבותו, מיד לאחר [[השמנה]] ובשיעור דומה לה. {{הערה|1=[https://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/GlobalHealthRisks_report_full.pdf?ua=1&ua=1 [http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009, טבלה 1, עמ' 11]}} התאמת נתון זה לישראל פירושו מוות של כ-3,400 ישראלים בשנה מאורח חיים יושבני. {{הערה|7.8 אחוז מתוך מספר מקרי המוות בישראל בשנת 2015, שעמד על 44,262 אנשים בשנה, נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי [https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Leading_Causes_2015.pdf סיבות מוות מובילות 2000-2015], משרד הבריאות, 2017, עמ' 54-55}}

אורח חיים יושבני גורר נזקים קשים לבריאות. אחת הבעיות היא שהוא מהווה את אחד הגורמים העיקריים להשמנה{{הערה|Aaron Kandola[https://www.medicalnewstoday.com/articles/322910.php What are the consequences of a sedentary lifestyle?]29 לאוגוסט 2018, Medical News Today}}הנזק שנמדד לא קשור רק להשמנה, שנמדדת כגורם סיכון אחר. לפי ארגון הבריאות העולמי [[מחסור בפעילות גופנית]] הוא אחד מ[[גורם סיכון בריאותי|גורמי הסיכון הבריאותי]] המסוכנים בעולם וגורם לכ-6% מסך מקרי המוות בעולם.{{הערה|שם=who2009}} שמייצגים [[רפואה מונעת|מוות מוקדם]] של 3.2 מיליון בני אדם בשנה. {{הערה|[http://www.who.int/topics/physical_activity/en פעילות גופנית] באתר ארגון הבריאות העולמי}} הנזק במדינות עשירות (כמו ישראל) הוא גבוה יותר - 7.7% מכלל מקרי המוות- במדינות עשירות זהו גורם המוות הרביעי בחשיבותו, מיד לאחר [[השמנה]] ובשיעור דומה לה. {{הערה|1=[https://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/GlobalHealthRisks_report_full.pdf?ua=1&ua=1 [http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009, טבלה 1, עמ' 11]}} התאמת נתון זה לישראל פירושו מוות של כ-3,400 ישראלים בשנה מאורח חיים יושבני. {{הערה|7.8 אחוז מתוך מספר מקרי המוות בישראל בשנת 2015, שעמד על 44,262 אנשים בשנה, נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי [https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Leading_Causes_2015.pdf סיבות מוות מובילות 2000-2015], משרד הבריאות, 2017, עמ' 54-55}}

כדי להקטין את הסכנות של אורח חיים יושבני מנסות רשויות להגדיל [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]]. הגישה הוותיקה יותר מנסה לעודד זאת על ידי אירועי ספורט שונים, העלאת מודעות לנזקי הבריאות של חוסר בפעילות גופנית, ויצירת תשתיות לפעילות בזמן הפנאי כגון שבילי הליכה בפארקים, ומתקני כושר בגינות. גישה אחרת היא [[אורח חיים פעיל]] שבו מנסים להגדיל את הפעילות הגופנית כחלק מחיי היומיום - כאשר הדבר כולל את הגברת [[תחבורה פעילה|התחבורה הפעילה]] על ידי שינוי ה[[אקולוגיה עירונית|האקולוגיה העירונית]] ו[[תכנון עירוני|התכנון העירוני]] - הקמת [[שבילי אופניים]], [[רחוב ידידותי להולכי רגל]], [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] ועוד תשתיות ותוכניות התערבות להגדלת [[הולכי רגל|ההליכה ברגל]] והשימוש ב[[תחבורת אופניים]].  

כדי להקטין את הסכנות של אורח חיים יושבני מנסות רשויות להגדיל [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]]. הגישה הוותיקה יותר מנסה לעודד זאת על ידי אירועי ספורט שונים, העלאת מודעות לנזקי הבריאות של חוסר בפעילות גופנית, ויצירת תשתיות לפעילות בזמן הפנאי כגון שבילי הליכה בפארקים, ומתקני כושר בגינות. גישה אחרת היא [[אורח חיים פעיל]] שבו מנסים להגדיל את הפעילות הגופנית כחלק מחיי היומיום - כאשר הדבר כולל את הגברת [[תחבורה פעילה|התחבורה הפעילה]] על ידי שינוי ה[[אקולוגיה עירונית|האקולוגיה העירונית]] ו[[תכנון עירוני|התכנון העירוני]] - הקמת [[שבילי אופניים]], [[רחוב ידידותי להולכי רגל]], [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] ועוד תשתיות ותוכניות התערבות להגדלת [[הולכי רגל|ההליכה ברגל]] והשימוש ב[[תחבורת אופניים]].  

==גורמים המשפיעים על אורח חיים יושבני==

==גורמים המשפיעים על אורח חיים יושבני==