47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 2:
שורה 2: + − + − אחד ההישגים לכאורה של האירוע היה ההסכמה על כנס בנושא שינוי האקלים, שהוביל ל[[פרוטוקול קיוטו]]. הסכמה נוספת הייתה לא לבצע שום פעילות אל אדמתם אנשים [[ילידים]] שתוכל לגרום לנזק סביבתי או שתהיה לא הולמת מבחינה תרבותית. באותו היום הוחלט על כנס בנושא מגוונים ביולוגיים, שהביא להתחלת חשיבה על הרס למטרות צמיחה כלכלית.+ − כ-12 ערים צוינו לשבח על תוכניותיהן החדשניות לשיפור איכות הסביבה. ביניהן היו סדברי (כיום [[גרייטר סדברי]]) מ[[קנדה]] - על נחישות הארגון להפחית נזקים סביבתיים הנגרמים מתעשיית ה[[כרייה]] באזור, [[אוסטין]] מ[[ארצות הברית]] - על אסטרטגיית [[בנייה ירוקה|הבנייה הירוקה]] שלהם, וקיטקיושו מ[[יפן]] - על שיתוף פעולה בחינוך והכשרה לתוכנית לוויסות הזיהום. שורה 18:
שורה 18: + + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
כ-172 נציגי [[ממשלה|ממשלות]] השתתפו וכ-108 שלחו את ראשי הממשלה או ראשי המדינה שלהם. כ-2,400 נציגים של [[ארגון חוץ-ממשלתי|ארגונים חוץ ממשלתיים]] לקחו חלק באירוע.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = Martella, Roger, and Kim Smaczniak|שם = "Introduction to Rio + 20: A Reflection on Progress Since the First Earth Summit and the
כ-172 נציגי [[ממשלה|ממשלות]] השתתפו וכ-108 שלחו את ראשי הממשלה או ראשי המדינה שלהם. כ-2,400 נציגים של [[ארגון חוץ-ממשלתי|ארגונים חוץ ממשלתיים]] לקחו חלק באירוע.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = Martella, Roger, and Kim Smaczniak|שם = "Introduction to Rio + 20: A Reflection on Progress Since the First Earth Summit and the
Opportunities that Lie Ahead."|כתב עת = Sustainable Development Law & Policy 12, no. 3 (2012): 4-7, 50.}}}} הוועידה התקיימה במרכז ריוסנטרו בעיר.
Opportunities that Lie Ahead."|כתב עת = Sustainable Development Law & Policy 12, no. 3 (2012): 4-7, 50.}}}} הוועידה התקיימה במרכז ריוסנטרו בעיר.
== נושאים עיקריים ==
== נושאים עיקריים ==
* בחינה מפורטת של שיטות ייצור - בעיקר של מרכיבים רעילים, כגון [[עופרת]] ו[[בנזין]], או פסולת רעילה כגון כימיקלים רדיואקטיביים
* בחינה מפורטת של שיטות ייצור - בעיקר של מרכיבים רעילים, כגון [[עופרת]] ו[[בנזין]], או פסולת רעילה כגון כימיקלים רדיואקטיביים
* מקורות חלופיים היכולים לשמש כתחליף ל[[דלק מאובנים]], ולכן קשורים ל[[שינוי האקלים]]
* מקורות חלופיים היכולים לשמש כתחליף ל[[דלק מאובנים]], ולכן קשורים ל[[שינוי האקלים]]
* הסתמכות על מערכות [[תחבורה ציבורית]] להפחתת [[זיהום אוויר מתחבורה|פליטת כלי רכב]] ו[[פקק תנועה|פקקי תנועה]] ב[[עיר|ערים]], והבעיות הבריאותיות הנגרמות כתוצאה מ[[זיהום אוויר]].
* הסתמכות על מערכות [[תחבורה ציבורית]] להפחתת [[זיהום אוויר מתחבורה|פליטת כלי רכב]] ו[[פקק תנועה|פקקי תנועה]] ב[[עיר|ערים]], והבעיות הבריאותיות הנגרמות כתוצאה מ[[זיהום אוויר]].
* [[המחסור הגובר במים]]
* [[משבר המים העולמי|המחסור הגובר במים]]
כ-12 ערים צוינו לשבח על תוכניותיהן החדשניות לשיפור איכות הסביבה. ביניהן היו סדברי (כיום [[גרייטר סדברי]]) מ[[קנדה]] - על נחישות הארגון להפחית נזקים סביבתיים הנגרמים מתעשיית ה[[כרייה]] באזור, [[אוסטין]] מ[[ארצות הברית]] - על אסטרטגיית [[בנייה ירוקה|הבנייה הירוקה]] שלהם, וקיטקיושו מ[[יפן]] - על שיתוף פעולה בחינוך והכשרה לתוכנית לוויסות הזיהום.
== החלטות ==
== החלטות ==
* [[אג'נדה 21]]
* [[אג'נדה 21]]
[[GCI]] {{כ}}(Green Cross International) הוקם בעקבות הכנס לביסוס מטרותיו.
[[GCI]] {{כ}}(Green Cross International) הוקם בעקבות הכנס לביסוס מטרותיו.
==משמעות הוועידה ==
רבים מן ההסכמים וההחלטות שנקבעו בוועידת ריו, בנושאים חשובים כגון הלחימה ב[[עוני]] ושיפור ה[[איכות הסביבה]] לא מומשו.
רבים מן ההסכמים וההחלטות שנקבעו בוועידת ריו, בנושאים חשובים כגון הלחימה ב[[עוני]] ושיפור ה[[איכות הסביבה]] לא מומשו.
הוועדה הגיעה לכאורה להסכמות והסכמים נרחבים, אבל הדבר מהווה דוגמה לקושי של הסכמים בינלאומיים לקדם מהלכים אמיתיים בלי תמיכה עממית וכאשר הדבר נוגד אינטרסים של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] ואינטרסים פוליטיים של מנהיגים עקב [[קשרי הון שלטון]].
אחד ההישגים לכאורה של האירוע היה ההסכמה על כנס בנושא [[שינוי האקלים]], שהוביל ל[[פרוטוקול קיוטו]]. מדינות שונות התנגדו לפרוטוקול ובמיוחד תאגידי נפט מארצות הברית כך שהסכם זה לא מומש מעולם. הסכמה נוספת הייתה לא לבצע שום פעילות אל אדמתם אנשים [[ילידים]] שתוכל לגרום לנזק סביבתי או שתהיה לא הולמת מבחינה תרבותית. גם הסכמה זו נותרה ללא אכיפה משמעותית ו[[ברוא יערות]] בקצב משמעותי, בעיקר ביערות טרופיים כמו האמזונס תוך דחיקה של ילידים. הדבר בוצע על רקע [[חקלאות כרות והבער]], וכן חשיפת שטחים עבור [[כרייה]] ו[[חברות נפט|שאיבת נפט]]. באותו היום הוחלט על כנס בנושא [[מגוון ביולוגי]], שהביא להגברת מודעות לנושא של הרס למטרות [[צמיחה כלכלית]]. גם אמנה זו לא סייעה במיוחד ו[[הכחדת מינים בימנו]] נמשכה בקצב משמעותי.
חשיבות אחת של הוועידה היתה יצירת [[ידע משותף]] בקרב גורמים רבים. חשיבות הידע המשותף היא שכולם מסכימים על נושא מסויים, יודעים שכל השאר גם מודעים להסכמה ומכאן והלאה ניתן להגיע להסכמה על צעדים משותפים. אלא שדבר זה היה בגדר אשליה. הידע המשותף היה בעיקר בין גורמים מצומצמים למדי בחברה - מנהיגי מדינות, גורמי מקצוע בממשלות, מדענים, עיתונאים וכן ארגוני חברה וסביבה. לעומת זאת ציבורים רחבים במדינות, במיוחד במדינות עניות או בקרב [[שמרנות|שמרנים]] לא שוכנעו ולא היו מודעים לנושאים או שלא רצו לדעת עליהם. בחלק מהמדינות הסכמות הועידה תרמו רבות לנושא של [[חינוך סביבתי]] כך שאנשים נחשפו לתכנים בעקבות הכרות עם [[אג'נדה 21]]. דבר זה שיפר מודעות אבל עדיין עקרונות אלה לא תפסו בקרב הציבור הרחב, במיוחד נוכח דחיקה של רעיונות אלה על ידי [[ממים]] ו[[מיתוסים]] אחרים כמו [[קפיטליזם]], [[שמרנות]], [[תרבות הצריכה]] ועוד.
בקרב פעילים סביבתיים וכן מדענים, הבשילה בהמשך המודעות לכך ששינוי לא יכול להתרחש רק בעקבות חתימת הסכמים בינלאומיים בלי שהדבר מלווה בלחץ ציבורי מאסיבי ומשמעותי מלמטה, ובלי שינויים במוקדי כוח. דבר זה מהווה רקע למחאות, קמפיינים והסכמים רבים במהלך המאה ה-21, כמו [[זה משנה הכל]], [[המרד בהכחדה]], [[C-40]], [[תלמידים למען האקלים]] ועוד ששמים דגש לא רק על הסכמים גדולים אלא גם על צעדי יישום בשטח, יעדים קרובים, שינוי עממי או עירוני, רתימת שותפים ממגזרים שונים (כמו עסקים, ממששלה, ארגונים, עיריות, קהילות) ועוד.
==ראו גם==
* [[ההיסטוריה של חקר שינוי האקלים]]
* [[הסכם פאריז]]
* [[יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות]]