שינויים

* [[הצהרת ריו בנושא סביבה ופיתוח]]

* [[הצהרת ריו בנושא סביבה ופיתוח]]

* [[עקרונות יער]]

* [[עקרונות יער]]

בנוסף לכך, נחתמו שני הסכמים חדשים: [[האמנה למגוון ביולוגי]] (CBD)  ו[[אמנת מסגרת של האו"ם בנושא שינוי אקלים]] (UNFCCC) {{אנ|United Nations Framework Convention on Climate Change}}.

בנוסף לכך, נחתמו שני הסכמים חדשים: [[האמנה למגוון ביולוגי]] (CBD)  ו[[אמנת מסגרת של האו"ם בנושא שינוי אקלים]] (UNFCCC).

[[GCI]] {{כ}}(Green Cross International) הוקם בעקבות הכנס לביסוס מטרותיו.

[[GCI]] {{כ}}(Green Cross International) הוקם בעקבות הכנס לביסוס מטרותיו.

אחד ההישגים לכאורה של האירוע היה ההסכמה על כנס בנושא [[שינוי האקלים]], שהוביל ל[[פרוטוקול קיוטו]]. מדינות שונות התנגדו לפרוטוקול ובמיוחד תאגידי נפט מארצות הברית כך שהסכם זה לא מומש מעולם.  הסכמה נוספת הייתה לא לבצע שום פעילות אל אדמתם אנשים [[ילידים]] שתוכל לגרום לנזק סביבתי או שתהיה לא הולמת מבחינה תרבותית. גם הסכמה זו נותרה ללא אכיפה משמעותית ו[[ברוא יערות]] בקצב משמעותי, בעיקר ביערות טרופיים כמו האמזונס תוך דחיקה של ילידים. הדבר בוצע על רקע [[חקלאות כרות והבער]], וכן חשיפת שטחים עבור [[כרייה]] ו[[חברות נפט|שאיבת נפט]].  באותו היום הוחלט על כנס בנושא [[מגוון ביולוגי]], שהביא להגברת מודעות לנושא של הרס למטרות [[צמיחה כלכלית]]. גם אמנה זו לא סייעה במיוחד ו[[הכחדת מינים בימנו]] נמשכה בקצב משמעותי.  

אחד ההישגים לכאורה של האירוע היה ההסכמה על כנס בנושא [[שינוי האקלים]], שהוביל ל[[פרוטוקול קיוטו]]. מדינות שונות התנגדו לפרוטוקול ובמיוחד תאגידי נפט מארצות הברית כך שהסכם זה לא מומש מעולם.  הסכמה נוספת הייתה לא לבצע שום פעילות אל אדמתם אנשים [[ילידים]] שתוכל לגרום לנזק סביבתי או שתהיה לא הולמת מבחינה תרבותית. גם הסכמה זו נותרה ללא אכיפה משמעותית ו[[ברוא יערות]] בקצב משמעותי, בעיקר ביערות טרופיים כמו האמזונס תוך דחיקה של ילידים. הדבר בוצע על רקע [[חקלאות כרות והבער]], וכן חשיפת שטחים עבור [[כרייה]] ו[[חברות נפט|שאיבת נפט]].  באותו היום הוחלט על כנס בנושא [[מגוון ביולוגי]], שהביא להגברת מודעות לנושא של הרס למטרות [[צמיחה כלכלית]]. גם אמנה זו לא סייעה במיוחד ו[[הכחדת מינים בימנו]] נמשכה בקצב משמעותי.  

חשיבות אחת של הוועידה היתה יצירת [[ידע משותף]] בקרב גורמים רבים. חשיבות הידע המשותף היא שכולם מסכימים על נושא מסויים, יודעים שכל השאר גם מודעים להסכמה ומכאן והלאה ניתן להגיע להסכמה על צעדים משותפים. אלא שדבר זה היה בגדר אשליה. הידע המשותף היה בעיקר בין גורמים מצומצמים למדי בחברה - מנהיגי מדינות, גורמי מקצוע בממשלות, מדענים, עיתונאים וכן ארגוני חברה וסביבה. לעומת זאת ציבורים רחבים במדינות, במיוחד במדינות עניות או בקרב [[שמרנות|שמרנים]] לא שוכנעו ולא היו מודעים לנושאים או שלא רצו לדעת עליהם. בחלק מהמדינות הסכמות הועידה תרמו רבות לנושא של [[חינוך סביבתי]] כך שאנשים נחשפו לתכנים בעקבות הכרות עם [[אג'נדה 21]]. דבר זה שיפר מודעות אבל עדיין עקרונות אלה לא תפסו בקרב הציבור הרחב, במיוחד נוכח דחיקה של רעיונות אלה על ידי [[ממים]] ו[[מיתוסים]] אחרים כמו [[קפיטליזם]], [[שמרנות]], [[תרבות הצריכה]] ועוד.   

חשיבות אחת של הוועידה הייתה יצירת [[ידע משותף]] בקרב גורמים רבים. חשיבות הידע המשותף היא שכולם מסכימים על נושא מסויים, יודעים שכל השאר גם מודעים להסכמה ומכאן והלאה ניתן להגיע להסכמה על צעדים משותפים. אלא שדבר זה היה בגדר אשליה. הידע המשותף היה בעיקר בין גורמים מצומצמים למדי בחברה - מנהיגי מדינות, גורמי מקצוע בממשלות, מדענים, עיתונאים וכן ארגוני חברה וסביבה. לעומת זאת ציבורים רחבים במדינות, במיוחד במדינות עניות או בקרב [[שמרנות|שמרנים]] לא שוכנעו ולא היו מודעים לנושאים או שלא רצו לדעת עליהם. בחלק מהמדינות הסכמות הועידה תרמו רבות לנושא של [[חינוך סביבתי]] כך שאנשים נחשפו לתכנים בעקבות הכרות עם [[אג'נדה 21]]. דבר זה שיפר מודעות אבל עדיין עקרונות אלה לא תפסו בקרב הציבור הרחב, במיוחד נוכח דחיקה של רעיונות אלה על ידי [[ממים]] ו[[מיתוסים]] אחרים כמו [[קפיטליזם]], [[שמרנות]], [[תרבות הצריכה]] ועוד.   

בקרב פעילים סביבתיים וכן מדענים, הבשילה בהמשך המודעות לכך ששינוי לא יכול להתרחש רק בעקבות חתימת הסכמים בינלאומיים בלי שהדבר מלווה בלחץ ציבורי מאסיבי ומשמעותי מלמטה, ובלי שינויים במוקדי כוח. דבר זה מהווה רקע למחאות, קמפיינים והסכמים רבים במהלך המאה ה-21, כמו [[זה משנה הכל]], [[המרד בהכחדה]], [[C-40]], [[תלמידים למען האקלים]] ועוד ששמים דגש לא רק על הסכמים גדולים אלא גם על צעדי יישום בשטח, יעדים קרובים, שינוי עממי או עירוני, רתימת שותפים ממגזרים שונים (כמו עסקים, ממששלה, ארגונים, עיריות, קהילות) ועוד.  

בקרב פעילים סביבתיים וכן מדענים, הבשילה בהמשך המודעות לכך ששינוי לא יכול להתרחש רק בעקבות חתימת הסכמים בינלאומיים בלי שהדבר מלווה בלחץ ציבורי מאסיבי ומשמעותי מלמטה, ובלי שינויים במוקדי כוח. דבר זה מהווה רקע למחאות, קמפיינים והסכמים רבים במהלך המאה ה-21, כמו [[זה משנה הכל]], [[המרד בהכחדה]], [[C-40]], [[תלמידים למען האקלים]] ועוד ששמים דגש לא רק על הסכמים גדולים אלא גם על צעדי יישום בשטח, יעדים קרובים, שינוי עממי או עירוני, רתימת שותפים ממגזרים שונים (כמו עסקים, ממשלה, ארגונים, עיריות, קהילות) ועוד.  

==ראו גם==

==ראו גם==