שינויים

.Published in Journal of economic Behavior and Organization 27 (1995), 35-48

.Published in Journal of economic Behavior and Organization 27 (1995), 35-48

במאמר שמרבים לצטטו משנת 1974 על הכנסה ועל רווחה סובייקטיבית, איסטרלין מסיק 3 מסקנות עיקריות מסקירה של עובדות אמפיריות: ראשית, בתוך מדינה, אנשים עשירים הינם מאושרים יותר ביחס לאנשים עניים בכל נקודת זמן; שנית, עליה בהכנסה הממוצעת לאורך זמן לא מובילה לעליה באושר הממוצע; ולבסוף, אנשים במדינות עשירות אינם מאושרים יותר, בממוצע, מאשר אלו במדינות העניות. התקציר הנוכחי חוזר לנושא של אושר והכנסה, ומוצא שמידע ואנליזה שנוספו בעשרים השנים שעברו מאז חיזקו את שתי המסקנות הראשונות אבל הופכות את המסקנה השלישית לבעייתית.

במאמר שמרבים לצטטו משנת 1974 על הכנסה ועל רווחה סובייקטיבית, איסטרלין מסיק 3 מסקנות עיקריות מסקירה של עובדות אמפיריות:  

* ראשית, בתוך מדינה, אנשים עשירים הינם מאושרים יותר ביחס לאנשים עניים בכל נקודת זמן;  

* שנית, עליה בהכנסה הממוצעת לאורך זמן לא מובילה לעליה באושר הממוצע;  

* ולבסוף, אנשים במדינות עשירות אינם מאושרים יותר, בממוצע, מאשר אלו במדינות העניות.  

 

התקציר הנוכחי חוזר לנושא של אושר והכנסה, ומוצא שמידע ואנליזה שנוספו בעשרים השנים שעברו מאז חיזקו את שתי המסקנות הראשונות אבל הופכות את המסקנה השלישית לבעייתית.

==המודל התאורטי==

==המודל התאורטי==

==ראיות אמפיריות==

==ראיות אמפיריות==

מחקרים רבים מארה"ב, אירופה, ויפן, מאשרים שעליה בהכנסה לנפש לא מניסה עליה באושר. בארה"ב, הכנסות ראליות עלו בצורה ניכרת בין שנות ה-40 ושנות ה-70 של המאה ה-20; מחקרים חדשים ומפורטים של תקופה זו אישרו את הממצאים של איסטרלין מ-1974 שהאושר הגיע לשיא בשנות ה-50 המאוחרות ומאז ירד. משנת 1972 ועד 1991, תקופה שבה הכנסה לנפש לאחר מס עלתה בשליש, מידע שנאסף מסקרים שנתיים של ה- National Opinion Research Center  מראה גם הוא שאין עליה במגמת האושר.

מחקרים רבים מארה"ב, אירופה, ויפן, מאשרים שעליה בהכנסה לנפש לא מניבה עליה באושר. בארה"ב, הכנסות ראליות עלו בצורה ניכרת בין שנות ה-40 ושנות ה-70 של המאה ה-20; מחקרים חדשים ומפורטים של תקופה זו אישרו את הממצאים של איסטרלין מ-1974 שהאושר הגיע לשיא בשנות ה-50 המאוחרות ומאז ירד. משנת 1972 ועד 1991, תקופה שבה הכנסה לנפש לאחר מס עלתה בשליש, מידע שנאסף מסקרים שנתיים של ה- National Opinion Research Center  מראה גם הוא שאין עליה במגמת האושר.

סקרים של שביעות רצון מהחיים ב9 מדינות אירופאיות מ-1973 ועד 1989 מראים מגמת עליה זעירה בשתי מדינות, מגמת ירידה זעירה בשתיים אחרות, והעדר מגמה ב-5 המדינות האחרות; במהלך השנים האלו התוצר המקומי הגולמי (התמ"ג GDP) הראלי לנפש עלה בין 25 ל50 אחוזים ב9 הארצות. מחקר שנערך ביפן לא מצא עליה ברווחה הסובייקטיבית בין שנת 1964 לשנת 1981, למרות שתמ"ג ראלי לנפש יותר גדל ביותר מפי שתיים.

סקרים של שביעות רצון מהחיים ב-9 מדינות אירופאיות מ-1973 ועד 1989 מראים מגמת עליה זעירה בשתי מדינות, מגמת ירידה זעירה בשתיים אחרות, והעדר מגמה ב-5 המדינות האחרות; במהלך השנים האלו ה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר המקומי הגולמי]] (התמ"ג GDP) הראלי לנפש עלה בין 25 ל-50%  ב-9 המדינות. מחקר שנערך ביפן לא מצא עליה ברווחה הסובייקטיבית בין שנת 1964 לשנת 1981, למרות שהתמ"ג הראלי לנפש יותר גדל ביותר מפי שתיים.

ראיות מסקרים אחרים מראות שהציפיות והסטנדרטים של רמה נתונה של תענוג עולים באותו קצב כמו ההכנסה. דרישות השכר שנדרשות כדי להיות "מואשר לגמרי" עולות מעלה במשך הזמן, כמו גם הסטנדרטים הנמוכים בהרבה הנדרשים ל "מינימום נוחות". מחקר היסטורי אחד מצא שסטנדרטים למינימום נוחות, לאורך תקופה ארוכה בזמן, היו בערך אחוז קבוע של התוצר הלאומי הגולמי לנפש.

ראיות מסקרים אחרים מראות שהציפיות והסטנדרטים של רמה נתונה של תענוג עולים באותו קצב כמו ההכנסה. דרישות השכר שנדרשות כדי להיות "מואשר לגמרי" עולות מעלה במשך הזמן, כמו גם הסטנדרטים הנמוכים בהרבה הנדרשים ל "מינימום נוחות". מחקר היסטורי אחד מצא שסטנדרטים למינימום נוחות, לאורך תקופה ארוכה בזמן, היו בערך אחוז קבוע של התוצר הלאומי הגולמי לנפש.

הראיות לקשר חיובי בין הכנסה לבין אושר בכל נקודה בזמן גם הן נרחבות. חלק מהניתוחים הצביעו על כך שהקשר הסטטיסטי הוא חלש אם לוקחים בחשבון גורמים נוספים כמו רמת החינוך; ועם זאת, הגורמים הנוספים האלו יכולים להיות מנגנונים דרכם ההכנסה מייצרת את ההשפעה שלה.

הראיות לקשר חיובי בין רמת הכנסה יחסית בתוך אותה חברה לבין אושר בכל נקודה בזמן גם הן נרחבות. חלק מהניתוחים הצביעו על כך שהקשר הסטטיסטי הוא חלש אם לוקחים בחשבון גורמים נוספים כמו רמת החינוך; ועם זאת, הגורמים הנוספים האלו יכולים להיות מנגנונים דרכם ההכנסה מייצרת את ההשפעה שלה.

עבור השוואות בינלאומיות של אושר, החיזוי התאורטי אינו ברור, כמו גם הראיות. הצליחו להוכיח שיש הבדלים תרבותיים מתמשכים בין מדינות בנטיה לענות לשאלות בצורה שלילית או חיובית. בצורה דומה, יש הבדלים בנטיה לענות בצורה מתונה או קיצונית. ניסיון אחד בהשוואות בינלאומיות מצא שהברזילאים היו בין השבעי-רצון ביותר אבל גם בין המודאגים והבלתי מרוצים בטווח המדידות; ההסבר הסביר הוא שברזילאים הם כמעט הכי בלתי- מתונים בתגובותיהם. קשיים כאלו מפחיתים את החשיבות של מחקרים המבוצעים במדינה אחת לשם ביצוע ניתוח של הקשר בין רווחה סובייקטיבית לבין פיתוח כלכלי.

עבור השוואות בינלאומיות של אושר, החיזוי התאורטי אינו ברור, כמו גם הראיות. הצליחו להוכיח שיש הבדלים תרבותיים מתמשכים בין מדינות בנטיה לענות לשאלות בצורה שלילית או חיובית. בצורה דומה, יש הבדלים בנטיה לענות בצורה מתונה או קיצונית. ניסיון אחד בהשוואות בינלאומיות מצא שהברזילאים היו בין השבעי-רצון ביותר אבל גם בין המודאגים והבלתי מרוצים בטווח המדידות; ההסבר הסביר הוא שברזילאים הם כמעט הכי בלתי- מתונים בתגובותיהם. קשיים כאלו מפחיתים את החשיבות של מחקרים המבוצעים במדינה אחת לשם ביצוע ניתוח של הקשר בין רווחה סובייקטיבית לבין פיתוח כלכלי.

==מסקנה==

==מסקנה==

אנשים עשירים יותר מאושרים יותר, בממוצע, מאנשים עניים באותה מדינה באותו זמן. עם זאת, הגדלת ההכנסה של כולה לא מגדילה את האושר של כולם. למרות הרלבנטיות הברורה של ממצאים אלו לתאוריה הכלכלית, כלכלנים, למעט יוצאי דופן מעטים, התעלמו מנושא זה. סקירה של למעלה מ-200 מחקרים על המדידה והגורמים הקובעים את הרווחה החומרית מצאה רק שניים בירחונים הכלכליים. הסרוב של כלכלנים לחשוב על מחקר חדש על רווחה סובייקטיבית, משקף, בחלקו, את המחוייבות המתמשכת ל[[תועלתנות]] (utilitarianism) ואת המחוייבות, שמרבים להזכירה, ל[[ניתוח פוזיטיבי|אנליזה פוזיטיבית]] על פני [[ניתוח נומרטיבי|נורמטיבית]]. לאחרונה היו מספר סימנים מעודדים של עניין גדל בכלכלה נורמטיבית. "כלכלן שעוסק בצורה אקטיבית ועם ביקורת-עצמית בצדדים המוסריים של הנושא שלו, לא יכול להמנע מלהיות יותר מעניין, יותר מאיר עיניים ובסופו של דבר יותר מועיל מאשר אחד המנסה להמנע מכך".

"כלכלן שעוסק בצורה אקטיבית ועם ביקורת-עצמית בצדדים המוסריים של הנושא שלו, לא יכול להמנע מלהיות יותר מעניין, יותר מאיר עיניים ובסופו של דבר יותר מועיל מאשר אחד המנסה להמנע מכך".

מקור: [[החברה הצרכנית]]

מקור: [[החברה הצרכנית (ספר)|החברה הצרכנית]]

The Consumer Society

The Consumer Society

edited by Neva Goodwin, Frank Ackerman and David Kiron, 1997 Island Press, page 25-27.

edited by Neva Goodwin, Frank Ackerman and David Kiron, 1997 Island Press, page 25-27.