שורה 14: |
שורה 14: |
| | | |
| ==המודל התאורטי== | | ==המודל התאורטי== |
− | עבור רוב האנשים, השיקול של הרווחה הכלכלית שלהם תלוי בהכנסה וברמת החיים של אחרים. אם ההכנסה שלך לא השתנתה בעוד כל השאר קיבלו תוספת, קרוב לוודאי שתרגיש עני יותר. במונחים פורמליים, האושר משתנה ביחס ישר להכנסה העצמית וביחס הפוך להכנסה של אחרים, כפי שמוצע גם על ידי המודל של דוסנברי (Dueseberry) של העדפות בתלות הדדית (interdependent preferences, ראו סיכום בחלק 5). המודל הזה מנבא שהכנסה ואושר מתואמים בצורה חיובית בכל נקודה בזמן, כפי שאפשר להבחין בפועל. הוא מנבא שעליה בהכנסה של כולם לא צריכה לגרום לאף אחד להיות מאושר יותר, היות והעליה באושר מהתוספת האישית מתקזזת עם ההצלחה של כל השאר. גם זה מתאים לתצפיות. | + | עבור רוב האנשים, השיקול של הרווחה הכלכלית שלהם תלוי בהכנסה וברמת החיים של אחרים. אם ההכנסה שלך לא השתנתה בעוד כל השאר קיבלו תוספת, קרוב לוודאי שתרגיש עני יותר. במונחים פורמליים, האושר משתנה ביחס ישר להכנסה העצמית וביחס הפוך להכנסה של אחרים, כפי שמוצע גם על ידי המודל של דוסנברי (Dueseberry) של העדפות בתלות הדדית (interdependent preferences, ראו סיכום בחלק 5). המודל הזה מנבא שהכנסה ו/אושר מתואמים בצורה חיובית בכל נקודה בזמן, כפי שאפשר להבחין בפועל. הוא מנבא שעליה בהכנסה של כולם לא צריכה לגרום לאף אחד להיות מאושר יותר, היות והעליה באושר מהתוספת האישית מתקזזת עם ההצלחה של כל השאר. גם זה מתאים לתצפיות. |
| | | |
− | מודל ראליסטי יותר יקח בחשבון גם את היווצרותם של הרגלים (Habit Formation): התועלת שנובעת מההכנסה האישית הנוכחית תלויה בחלקה בהרגלים ובציפיות, המבוססות על ההכנסה בעבר. דבר זה אמור להקטין את המתאם בין הכנסה לבין אושר: לעשירים יש ציפיות גבוהות; לעניים יש ציפיות נמוכות, דבר המגדיל את הסיפוק שלהם מהכנסות קטנות. אם הרגלי וציפיות הוצאה היו כל מה שמשנה, אולי לא היה קשר בין הכנסה נוכחית ואושר. בצורה ראליסטית יותר, השילוב של העדפות התלויות זו בזו והיווצרות הרגלים, מנבא קשר כלשהו בין הכנסה לבין הכנסה, למרות שפחות מזה שישרור ללא פיתוח הרגלים. | + | מודל ראליסטי יותר יקח בחשבון גם את היווצרותם של הרגלים (Habit Formation): התועלת שנובעת מההכנסה האישית הנוכחית תלויה בחלקה בהרגלים ובציפיות, המבוססות על ההכנסה בעבר. דבר זה אמור להקטין את המתאם בין הכנסה לבין אושר: לעשירים יש ציפיות גבוהות; לעניים יש ציפיות נמוכות, דבר המגדיל את הסיפוק שלהם מהכנסות קטנות. אם הרגלי וציפיות הוצאה היו כל מה שמשנה, אולי לא היה קשר בין הכנסה נוכחית ו/אושר. בצורה ראליסטית יותר, השילוב של העדפות התלויות זו בזו והיווצרות הרגלים, מנבא קשר כלשהו בין הכנסה לבין הכנסה, למרות שפחות מזה שישרור ללא פיתוח הרגלים. |
| | | |
| ==ראיות אמפיריות== | | ==ראיות אמפיריות== |
שורה 28: |
שורה 28: |
| הראיות לקשר חיובי בין רמת הכנסה יחסית בתוך אותה חברה לבין אושר בכל נקודה בזמן גם הן נרחבות. חלק מהניתוחים הצביעו על כך שהקשר הסטטיסטי הוא חלש אם לוקחים בחשבון גורמים נוספים כמו רמת החינוך; ועם זאת, הגורמים הנוספים האלו יכולים להיות מנגנונים דרכם ההכנסה מייצרת את ההשפעה שלה. | | הראיות לקשר חיובי בין רמת הכנסה יחסית בתוך אותה חברה לבין אושר בכל נקודה בזמן גם הן נרחבות. חלק מהניתוחים הצביעו על כך שהקשר הסטטיסטי הוא חלש אם לוקחים בחשבון גורמים נוספים כמו רמת החינוך; ועם זאת, הגורמים הנוספים האלו יכולים להיות מנגנונים דרכם ההכנסה מייצרת את ההשפעה שלה. |
| | | |
− | עבור השוואות בינלאומיות של אושר, החיזוי התאורטי אינו ברור, כמו גם הראיות. הצליחו להוכיח שיש הבדלים תרבותיים מתמשכים בין מדינות בנטיה לענות לשאלות בצורה שלילית או חיובית. בצורה דומה, יש הבדלים בנטיה לענות בצורה מתונה או קיצונית. ניסיון אחד בהשוואות בינלאומיות מצא שהברזילאים היו בין השבעי-רצון ביותר אבל גם בין המודאגים והבלתי מרוצים בטווח המדידות; ההסבר הסביר הוא שברזילאים הם כמעט הכי בלתי- מתונים בתגובותיהם. קשיים כאלו מפחיתים את החשיבות של מחקרים המבוצעים במדינה אחת לשם ביצוע ניתוח של הקשר בין רווחה סובייקטיבית לבין פיתוח כלכלי. | + | עבור השוו/אות בינלאומיות של אושר, החיזוי התאורטי אינו ברור, כמו גם הראיות. הצליחו להוכיח שיש הבדלים תרבותיים מתמשכים בין מדינות בנטיה לענות לשאלות בצורה שלילית או חיובית. בצורה דומה, יש הבדלים בנטיה לענות בצורה מתונה או קיצונית. ניסיון אחד בהשוו/אות בינלאומיות מצא שהברזילאים היו בין השבעי-רצון ביותר אבל גם בין המודאגים והבלתי מרוצים בטווח המדידות; ההסבר הסביר הוא שברזילאים הם כמעט הכי בלתי- מתונים בתגובותיהם. קשיים כאלו מפחיתים את החשיבות של מחקרים המבוצעים במדינה אחת לשם ביצוע ניתוח של הקשר בין רווחה סובייקטיבית לבין פיתוח כלכלי. |
| | | |
| ==מסקנה== | | ==מסקנה== |
שורה 45: |
שורה 45: |
| | | |
| [[קטגוריה:תופעות]] | | [[קטגוריה:תופעות]] |
− | [[קטגוריה:תועלת ואושר]] | + | [[קטגוריה:תועלת ו/אושר]] |