שינויים

עבור רוב האנשים, השיקול של הרווחה הכלכלית שלהם תלוי בהכנסה וברמת החיים של אחרים. אם ההכנסה שלך לא השתנתה בעוד כל השאר קיבלו תוספת, קרוב לוודאי שתרגיש עני יותר. במונחים פורמליים, האושר משתנה ביחס ישר להכנסה העצמית וביחס הפוך להכנסה של אחרים, כפי שמוצע גם על ידי המודל של דוסנברי (Dueseberry) של העדפות בתלות הדדית (interdependent preferences, ראו סיכום בחלק 5). המודל הזה מנבא שהכנסה ו/אושר מתואמים בצורה חיובית בכל נקודה בזמן, כפי שאפשר להבחין בפועל. הוא מנבא שעליה בהכנסה של כולם לא צריכה לגרום לאף אחד להיות מאושר יותר, היות והעליה באושר מהתוספת האישית מתקזזת עם ההצלחה של כל השאר. גם זה מתאים לתצפיות.

עבור רוב האנשים, השיקול של הרווחה הכלכלית שלהם תלוי בהכנסה וברמת החיים של אחרים. אם ההכנסה שלך לא השתנתה בעוד כל השאר קיבלו תוספת, קרוב לוודאי שתרגיש עני יותר. במונחים פורמליים, האושר משתנה ביחס ישר להכנסה העצמית וביחס הפוך להכנסה של אחרים, כפי שמוצע גם על ידי המודל של דוסנברי (Dueseberry) של העדפות בתלות הדדית (interdependent preferences, ראו סיכום בחלק 5). המודל הזה מנבא שהכנסה ו/אושר מתואמים בצורה חיובית בכל נקודה בזמן, כפי שאפשר להבחין בפועל. הוא מנבא שעליה בהכנסה של כולם לא צריכה לגרום לאף אחד להיות מאושר יותר, היות והעליה באושר מהתוספת האישית מתקזזת עם ההצלחה של כל השאר. גם זה מתאים לתצפיות.

מודל ראליסטי יותר יקח בחשבון גם את היווצרותם של הרגלים (Habit Formation):  התועלת שנובעת מההכנסה האישית הנוכחית תלויה בחלקה בהרגלים ובציפיות, המבוססות על ההכנסה בעבר. דבר זה אמור להקטין את המתאם בין הכנסה לבין אושר: לעשירים יש ציפיות גבוהות; לעניים יש ציפיות נמוכות, דבר המגדיל את הסיפוק שלהם מהכנסות קטנות. אם הרגלי וציפיות הוצאה היו כל מה שמשנה, אולי לא היה קשר בין הכנסה נוכחית ו/אושר. בצורה ראליסטית יותר, השילוב של העדפות התלויות זו בזו והיווצרות הרגלים, מנבא קשר כלשהו בין הכנסה לבין הכנסה, למרות שפחות מזה שישרור ללא פיתוח הרגלים.

מודל ריאליסטי יותר יקח בחשבון גם את היווצרותם של הרגלים (Habit Formation):  התועלת שנובעת מההכנסה האישית הנוכחית תלויה בחלקה בהרגלים ובציפיות, המבוססות על ההכנסה בעבר. דבר זה אמור להקטין את המתאם בין הכנסה לבין אושר: לעשירים יש ציפיות גבוהות; לעניים יש ציפיות נמוכות, דבר המגדיל את הסיפוק שלהם מהכנסות קטנות. אם הרגלי וציפיות הוצאה היו כל מה שמשנה, אולי לא היה קשר בין הכנסה נוכחית ו/אושר. בצורה ריאליסטית יותר, השילוב של העדפות התלויות זו בזו והיווצרות הרגלים, מנבא קשר כלשהו בין הכנסה לבין הכנסה, למרות שפחות מזה שישרור ללא פיתוח הרגלים.

==ראיות אמפיריות==

==ראיות אמפיריות==

מחקרים רבים מארה"ב, אירופה, ויפן, מאשרים שעליה בהכנסה לנפש לא מניבה עליה באושר. בארה"ב, הכנסות ראליות עלו בצורה ניכרת בין שנות ה-40 ושנות ה-70 של המאה ה-20; מחקרים חדשים ומפורטים של תקופה זו אישרו את הממצאים של איסטרלין מ-1974 שהאושר הגיע לשיא בשנות ה-50 המאוחרות ומאז ירד. משנת 1972 ועד 1991, תקופה שבה הכנסה לנפש לאחר מס עלתה בשליש, מידע שנאסף מסקרים שנתיים של ה- National Opinion Research Center  מראה גם הוא שאין עליה במגמת האושר.

מחקרים רבים מארה"ב, אירופה, ויפן, מאשרים שעליה בהכנסה לנפש לא מניבה עליה באושר. בארה"ב, הכנסות ריאליות עלו בצורה ניכרת בין שנות ה-40 ושנות ה-70 של המאה ה-20; מחקרים חדשים ומפורטים של תקופה זו אישרו את הממצאים של איסטרלין מ-1974 שהאושר הגיע לשיא בשנות ה-50 המאוחרות ומאז ירד. משנת 1972 ועד 1991, תקופה שבה הכנסה לנפש לאחר מס עלתה בשליש, מידע שנאסף מסקרים שנתיים של ה- National Opinion Research Center  מראה גם הוא שאין עליה במגמת האושר.

סקרים של שביעות רצון מהחיים ב-9 מדינות אירופאיות מ-1973 ועד 1989 מראים מגמת עליה זעירה בשתי מדינות, מגמת ירידה זעירה בשתיים אחרות, והעדר מגמה ב-5 המדינות האחרות; במהלך השנים האלו ה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר המקומי הגולמי]] (התמ"ג GDP) הראלי לנפש עלה בין 25 ל-50%  ב-9 המדינות. מחקר שנערך ביפן לא מצא עליה ברווחה הסובייקטיבית בין שנת 1964 לשנת 1981, למרות שהתמ"ג הראלי לנפש יותר גדל ביותר מפי שתיים.

סקרים של שביעות רצון מהחיים ב-9 מדינות אירופאיות מ-1973 ועד 1989 מראים מגמת עליה זעירה בשתי מדינות, מגמת ירידה זעירה בשתיים אחרות, והעדר מגמה ב-5 המדינות האחרות; במהלך השנים האלו ה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר המקומי הגולמי]] (התמ"ג GDP) הריאלי לנפש עלה בין 25 ל-50%  ב-9 המדינות. מחקר שנערך ביפן לא מצא עליה ברווחה הסובייקטיבית בין שנת 1964 לשנת 1981, למרות שהתמ"ג הריאלי לנפש יותר גדל ביותר מפי שתיים.

ראיות מסקרים אחרים מראות שהציפיות והסטנדרטים של רמה נתונה של תענוג עולים באותו קצב כמו ההכנסה. דרישות השכר שנדרשות כדי להיות "מואשר לגמרי" עולות מעלה במשך הזמן, כמו גם הסטנדרטים הנמוכים בהרבה הנדרשים ל "מינימום נוחות". מחקר היסטורי אחד מצא שסטנדרטים למינימום נוחות, לאורך תקופה ארוכה בזמן, היו בערך אחוז קבוע של התוצר הלאומי הגולמי לנפש.

ראיות מסקרים אחרים מראות שהציפיות והסטנדרטים של רמה נתונה של תענוג עולים באותו קצב כמו ההכנסה. דרישות השכר שנדרשות כדי להיות "מואשר לגמרי" עולות מעלה במשך הזמן, כמו גם הסטנדרטים הנמוכים בהרבה הנדרשים ל "מינימום נוחות". מחקר היסטורי אחד מצא שסטנדרטים למינימום נוחות, לאורך תקופה ארוכה בזמן, היו בערך אחוז קבוע של התוצר הלאומי הגולמי לנפש.