שינויים

יש הטוענים כי [[חופש]] הוא התכונה החשובה ביותר, בכל מצב, וכי מקסימום חופש הוא תוצאה רצויה תמיד. דבר זה נוטה להזניח את הערך של בטחון ואת החשיבות של סביבה בטוחה כדי לאפשר חופש פעולה למשתמשים, צרכנים וכו'. הדבר גם מתעלם מכך שהיבטים של [[תהליך בלתי הפיך]] ובעיות של [[רציונליות חסומה]] ומחסור ב[[מידע מלא]] עלולים להגביל את המשתמשים ולהקטין את החופש. לדוגמה [[נכות]] היא דבר שעלול לנבוע משימוש לא נכון במוצרים שונים - לדוגמה בגלל [[תאונות דרכים]] או בגלל צריכת [[מזון לא בריא]] שעלול לגרום [[שבץ מוחי]]. נכות, מוות בטרם-עת, מחלות נפשיות הם מגבלה על החופש לא פחות מאשר [[רגולציה]] מטעם הממשלה או מצד [[מוסד חברתי]] אחר. דבר זה יחד עם מנגנונים אחרים כמו [[התמכרות]] או [[נעילה טכנולוגית]] מצביעים על כך שחופש בלתי מוגבל לכאורה עלול לפגוע בחופש - או של אותו אדם או של אנשים אחרים. דוגמאות נוספת של פגיעה בחופש על ידי חופש בלתי מוגבל הן מכירה של [[נשק קל]] (או פצצות אטום) ושימוש בנשק זה על ידי פושעים או גורמים קיצוניים בחברה כדי לפגוע באחרים.  

יש הטוענים כי [[חופש]] הוא התכונה החשובה ביותר, בכל מצב, וכי מקסימום חופש הוא תוצאה רצויה תמיד. דבר זה נוטה להזניח את הערך של בטחון ואת החשיבות של סביבה בטוחה כדי לאפשר חופש פעולה למשתמשים, צרכנים וכו'. הדבר גם מתעלם מכך שהיבטים של [[תהליך בלתי הפיך]] ובעיות של [[רציונליות חסומה]] ומחסור ב[[מידע מלא]] עלולים להגביל את המשתמשים ולהקטין את החופש. לדוגמה [[נכות]] היא דבר שעלול לנבוע משימוש לא נכון במוצרים שונים - לדוגמה בגלל [[תאונות דרכים]] או בגלל צריכת [[מזון לא בריא]] שעלול לגרום [[שבץ מוחי]]. נכות, מוות בטרם-עת, מחלות נפשיות הם מגבלה על החופש לא פחות מאשר [[רגולציה]] מטעם הממשלה או מצד [[מוסד חברתי]] אחר. דבר זה יחד עם מנגנונים אחרים כמו [[התמכרות]] או [[נעילה טכנולוגית]] מצביעים על כך שחופש בלתי מוגבל לכאורה עלול לפגוע בחופש - או של אותו אדם או של אנשים אחרים. דוגמאות נוספת של פגיעה בחופש על ידי חופש בלתי מוגבל הן מכירה של [[נשק קל]] (או פצצות אטום) ושימוש בנשק זה על ידי פושעים או גורמים קיצוניים בחברה כדי לפגוע באחרים.  

לפי ה[[ליברטרית]] שטוענת שכל התערבות בשוק היא דבר בעייתי, וכי יש צורך לתת לצרכנים להחליט בכוחות עצמם, או דרך מוסד כלשהו של השוק החופשי מה בטוח ומה לא. הבעיה בגישה זו היא שלעיתים קרובות צרכנים הם גרועים בהערכת סיכונים, במיוחד בתחומים שלגביהם אין להם ידע וכן בגלל שבני אדם באופן כללי הם גרועים בהערכות סטטיסטיות (ראו [[לחשוב מהר לחשוב לאט]]). סיבה נוספת היא שלעיתים קרובות ביצוע בדיקות על בטיחות מוצרים דורשת גם מכשור יקר ומומחיות שאין לצרכן הממוצע. טענות ליברטיות מול דבר זה היא אין צורך בהתערבות המדינה לשם כך - היצרנים ידאגו לבטיחות או שניתן לשמור על הבטיחות על ידי ארגונים וולונטריים או בתי משפט - היסטוריה של תחומי בטיחות לא מראה שאמצעים אלה עובדים. לדוגמה טענה לרגולציה עצמית לא עובדת במקרים רבים שכן הצרכנים לא בהכרח מודעים לסיכון מצד המוצר עד שמאוחר מידי. במיוחד תחום זה בעייתי כל כך שהפגיעה היא מופשטת, מפזורת על פני צרכנים רבים או רחוקה במרחב ובזמן (הערות של דיילי על זיהום) - לדוגמה אם השפעות של זיהום יבואו לידי ביטוי רק עוד עשרות שנים (במקרים כמו [[PCB]]) קשה לבצע בטיחות על ידי כלים כמו תביעה משפטית או רגולציה עצמית. הסיכון ברגולציה מצד ארגון וולנטרי היא שארגונים כאלה צריכים מקור הכנסה ותלויים באנשי מקצוע - ודברים אלה מהווים פתח השפעה מצד תאגידים שהם המפוקחים של ארגונים אלה. סיכונים אלה עלולים להתקיים גם בארגון ממשלתי - בגלל [[קשרי הון-שלטון]] ובגלל בעיות של [[רגולטור שבוי]] ו[[הפרטת המחקר]] כולל השפעת תאגידים על הכשרת מומחים באקדמיה או הזמנת מחקרים שיוצרת [[קשרי הון אקדמיה]]. בעקרון עיתונות חופשית אמורה לסייע לצרכנים אבל גם זו עלולה להיות שוב בעיה בגלל[[קשרי הון-עיתון]]. באופן כללי בעיית הבטיחות ושמירה עליה קשורה לבעיית [[משבר המוצרים הציבוריים]] - קושי להגן על מוצר ציבורי בתנאים של שוק ושל [[חברת שוק]].

לפי ה[[ליברטרית]] שטוענת שכל התערבות בשוק היא דבר בעייתי, וכי יש צורך לתת לצרכנים להחליט בכוחות עצמם, או דרך מוסד כלשהו של השוק החופשי מה בטוח ומה לא. הבעיה בגישה זו היא שלעיתים קרובות צרכנים הם גרועים בהערכת סיכונים, במיוחד בתחומים שלגביהם אין להם ידע וכן בגלל שבני אדם באופן כללי הם גרועים בהערכות סטטיסטיות (ראו [[לחשוב מהר לחשוב לאט]]). סיבה נוספת היא שלעיתים קרובות ביצוע בדיקות על בטיחות מוצרים דורשת גם מכשור יקר ומומחיות שאין לצרכן הממוצע. טענות ליברטיות מול דבר זה היא אין צורך בהתערבות המדינה לשם כך - היצרנים ידאגו לבטיחות או שניתן לשמור על הבטיחות על ידי ארגונים וולונטריים או בתי משפט - היסטוריה של תחומי בטיחות לא מראה שאמצעים אלה עובדים. לדוגמה טענה לרגולציה עצמית לא עובדת במקרים רבים שכן הצרכנים לא בהכרח מודעים לסיכון מצד המוצר עד שמאוחר מידי. במיוחד תחום זה בעייתי כל כך שהפגיעה היא מופשטת, מפזורת על פני צרכנים רבים או רחוקה במרחב ובזמן (הערות של דיילי על זיהום) - לדוגמה אם השפעות של זיהום יבואו לידי ביטוי רק עוד עשרות שנים (במקרים כמו [[PCB]]) קשה לבצע בטיחות על ידי כלים כמו תביעה משפטית או רגולציה עצמית. הסיכון ברגולציה מצד ארגון וולנטרי היא שארגונים כאלה צריכים מקור הכנסה ותלויים באנשי מקצוע - ודברים אלה מהווים פתח השפעה מצד תאגידים שהם המפוקחים של ארגונים אלה. סיכונים אלה עלולים להתקיים גם בארגון ממשלתי - בגלל [[קשרי הון-שלטון]] ובגלל בעיות של [[רגולטור שבוי]] ו[[הפרטת המחקר]] כולל השפעת תאגידים על הכשרת מומחים באקדמיה או הזמנת מחקרים שיוצרת [[קשרי הון-אקדמיה]]. בעקרון עיתונות חופשית אמורה לסייע לצרכנים אבל גם זו עלולה להיות שוב בעיה בגלל[[קשרי הון-עיתון]]. באופן כללי בעיית הבטיחות ושמירה עליה קשורה לבעיית [[משבר המוצרים הציבוריים]] - קושי להגן על מוצר ציבורי בתנאים של שוק ושל [[חברת שוק]].

בצד השני יש ניסיון לשמור על בטיחות או בטחון ללא שמירה על חופש ועל גמישות. דבר זה קיים בגישות של עריצים, קומוניזם או שמרנות דתית בהקשרים שונים. לדוגמה הקומוניזם מנסה לוודא שהשוק הוא מסודר וכי לכולם יש עבודה בטוחה. אולם הקביעה של המחירים יוצרת [[יעילות כלכלית|אי יעילות כלכלית]] ופוגעת בחופש של מעסיקים, צרכנים ושל עובדים. הפגיעה הזו בחופש בסופו של דבר פוגעת גם בביטחון - לדוגמה בגלל ריכוז כוח כלכלי בידי המדינה יש פגיעה בזכויות קניין ופגיעה בחופש הביטוי (שמפחד לצאת מול המדינה גם בגלל חשש לפרנסתו) ודברים אלה גורמים לפגיעה בביטחון היומיומי של האזרח מפני רדיפה מצד השלטונות או מצד פקידים שונים בדרגי ביניים שיכולים להסתכסך איתו. פגיעה אחרת בביטחון היא שבמצב זה אין עיתונות חופשית ואין ערך רב לחיי אדם - לכן אין צורך מיוחד להקפיד על בטיחות עובדים בעבודה, פרשיות של הרעלת אזרחים או עובדים ועוד יכולות לעבור ללא דיווח (לדוגמה פרשת הכור בצ'רנוביל או מקרים רבים של זיהום בברית המועצות). בסופו של דבר כל המבנה הכלכלי של המדינה לא מגיב היטב לשינויים - הן מבפנים והן מבחוץ ומאבד את יכולת ההסתגלות שלו -ודבר זה יוצר בעיית בטחון בטווח ארוך שגורמת לקריסה.

בצד השני יש ניסיון לשמור על בטיחות או בטחון ללא שמירה על חופש ועל גמישות. דבר זה קיים בגישות של עריצים, קומוניזם או שמרנות דתית בהקשרים שונים. לדוגמה הקומוניזם מנסה לוודא שהשוק הוא מסודר וכי לכולם יש עבודה בטוחה. אולם הקביעה של המחירים יוצרת [[יעילות כלכלית|אי יעילות כלכלית]] ופוגעת בחופש של מעסיקים, צרכנים ושל עובדים. הפגיעה הזו בחופש בסופו של דבר פוגעת גם בביטחון - לדוגמה בגלל ריכוז כוח כלכלי בידי המדינה יש פגיעה בזכויות קניין ופגיעה בחופש הביטוי (שמפחד לצאת מול המדינה גם בגלל חשש לפרנסתו) ודברים אלה גורמים לפגיעה בביטחון היומיומי של האזרח מפני רדיפה מצד השלטונות או מצד פקידים שונים בדרגי ביניים שיכולים להסתכסך איתו. פגיעה אחרת בביטחון היא שבמצב זה אין עיתונות חופשית ואין ערך רב לחיי אדם - לכן אין צורך מיוחד להקפיד על בטיחות עובדים בעבודה, פרשיות של הרעלת אזרחים או עובדים ועוד יכולות לעבור ללא דיווח (לדוגמה פרשת הכור בצ'רנוביל או מקרים רבים של זיהום בברית המועצות). בסופו של דבר כל המבנה הכלכלי של המדינה לא מגיב היטב לשינויים - הן מבפנים והן מבחוץ ומאבד את יכולת ההסתגלות שלו -ודבר זה יוצר בעיית בטחון בטווח ארוך שגורמת לקריסה.