שינויים

[[קובץ:תעשיות אלקטרוכימיות.PNG|ממוזער|350px|מיקום מפעל תעשיות אלקטרוכימיות באיזור התעשייה הדרומי של עכו, ליד הים ומול קיבוץ עין המפרץ וכפר מסריק.]]

[[קובץ:תעשיות אלקטרוכימיות.PNG|ממוזער|350px|מיקום מפעל תעשיות אלקטרוכימיות באיזור התעשייה הדרומי של עכו, ליד הים ומול קיבוץ עין המפרץ וכפר מסריק]]

'''תעשיות אלקטרוכימיות''' (לשעבר '''פרוטרום''') היה מפעל לייצור [[PVC]], [[כלור]], [[סודה קאוסטית]], ו[[חומרי הדברה]] נוספים שפעל באזור התעשייה הדרומי של עכו בין השנים 1956 ל-2004. במהלך שנות פעילותו גרם המפעל לנזקים בריאותיים קשים לעובדיו, ול[[השפעה סביבתית|נזקים סביבתיים]] חמורים [[זיהום אוויר במפרץ חיפה|באזור מפרץ חיפה]], עקב פליטה של [[כספית]] וו[[גורם מסרטן|חומרים מסרטנים]] ורעילים עקב [[זיהום תעשייתי]]. חלק מנזקים אלה ממשיכים להתקיים גם היום ועלולים להשפיע על בריאות הציבור דרך [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]] ו[[זיהום מים בישראל|ומים]] ודרך [[זיהום מזון בישראל|זיהום במזון]].   

'''תעשיות אלקטרוכימיות''' (לשעבר '''פרוטרום''') היה מפעל לייצור [[PVC]], [[כלור]], [[סודה קאוסטית]], ו[[חומרי הדברה]] נוספים שפעל באזור התעשייה הדרומי של עכו בין השנים 1956 ל-2004. במהלך שנות פעילותו גרם המפעל לנזקים בריאותיים קשים לעובדיו, ול[[השפעה סביבתית|נזקים סביבתיים]] חמורים [[זיהום אוויר במפרץ חיפה|באזור מפרץ חיפה]], עקב פליטה של [[כספית]] וו[[גורם מסרטן|חומרים מסרטנים]] ורעילים עקב [[זיהום תעשייתי]]. חלק מנזקים אלה ממשיכים להתקיים גם היום ועלולים להשפיע על בריאות הציבור דרך [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]] ו[[זיהום מים בישראל|ומים]] ודרך [[זיהום מזון בישראל|זיהום במזון]].   

עד היום קיים [[זיהום קרקע]] ו[[זיהום מים]] באיזור ומדובר באחד המקרים הקשים ביותר של [[זיהום קרקע בישראל]] שגורם ל[[זיהום ים]] חמור. למרות שהמפעל סגור מאז שנת 2004 ולמרות שבוצע פינוי חלקי של הרעלים בו, עדיין ממשיכה דליפה של [[כספית]] למי התהום, ולסביבה הימית באיזור. הכספית עוברת [[הגברה ביולוגית]] וגורם [[זיהום מזון בישראל|זיהום בדגים שנידוגים באיזור]]. התרעה על כך ניתנה בשנת 2009 על ידי המכון לחקר ימים ואגמים, רק בשנת 2015, לאחר 6 שנים, הוציא [[המשרד להגנת הסביבה]] אזהרה מפני דיג באיזור המפעל. ככל הנראה אין תוכניות שיקום לזיהום הקרקע במקום והזיהום ממשיך לזרום לים.  

עד היום קיים [[זיהום קרקע]] ו[[זיהום מים]] באיזור ומדובר באחד המקרים הקשים ביותר של [[זיהום קרקע בישראל]] שגורם ל[[זיהום ים]] חמור. למרות שהמפעל סגור מאז שנת 2004 ולמרות שבוצע פינוי חלקי של הרעלים בו, עדיין ממשיכה דליפה של [[כספית]] למי התהום, ולסביבה הימית באיזור. הכספית עוברת [[הגברה ביולוגית]] וגורם [[זיהום מזון בישראל|זיהום בדגים שנידוגים באיזור]]. התרעה על כך ניתנה בשנת 2009 על ידי המכון לחקר ימים ואגמים, רק בשנת 2015, לאחר 6 שנים, הוציא [[המשרד להגנת הסביבה]] אזהרה מפני דיג באיזור המפעל. ככל הנראה אין תוכניות שיקום לזיהום הקרקע במקום והזיהום ממשיך לזרום לים.  

פרבר ו-ICC הם גם הבעלים והיו"ר של חברת '''[[פרוטרום]]''' שעוסקת בייצור חומרי טעם וריח ויש לה מפעל במגדל העמק ובמפרץ חיפה. החל משנת 1952 ועד 1996 היתה פרוטרום חברת בת של תעשיות אלקטרוכימיות. [http://www.themarker.com/ibo/analyst/doc/Frutarom_PoalimS18.5.04.doc]

מפעל פרוטרום- תעשיות אלקטרוכימיות נוסד ב-1952, על ידי קבוצת משקיעים אמריקאים, בתקופה שבה מדינת ישראל שיוועה למפעלים שיספקו מקומות עבודה.

 

המפעל ממוקם בצמוד ל[[חוף הים בישראל|חוף הים]], מערבית למסילת הרכבת, כביש 4 ואיזור התעשייה של עכו, דרומית מערבית לישוב עין המפרץ וצפונית מערבית לישוב כפר מסריק. {{הערה|ראו [https://apq9h.app.goo.gl/6dq5 מיקום המפעל] ו[https://apq9h.app.goo.gl/iwHP צילום אוויר] במפה הממשלתית הציבורית}}

מנכ"ל החברה היה אמיר אנדלוט וכסמנכ"ל כספים שימש עודד איסבורנו. בדירקטוריון החברה כיהנו בין היתר אשתו של פרבר, האמנית מיה פרבר; יונה יהב, ח"כ לשעבר וראש עיריית חיפה כיום (2016); הכלכלן אמנון נויבך; ורואה חשבון דב גדות, שכיהן כמבקר פנימי בחברה.[http://www.themarker.com/markets/1.590697]

המפעל החל בייצור [[סודה קאוסטית]] (חומר בסיסי מעכל), [[כלור]] ו[[חומרי הדברה]]. בשנות ה-60 רכש את המפעל ג'ון פרבר, איש עסקים יהודי-אמריקאי בעליה של חברת האחזקות ICC שמרכזה היה בניו יורק. בשלב זה העסיק המפעל מאות עובדים מאיזור עכו והסביבה. בשנות ה-70 החל המפעל לייצר גם [[PVC]].

הבעלות על הפירמה והמפעל '''תעשיות אלקטרוכימיות''' היתה של של חברת ICC, שבעל השליטה בה הוא ג'ון פרבר. פרבר ו-ICC הם גם הבעלים והיו"ר של חברת '''[[פרוטרום]]''' שעוסקת בייצור חומרי טעם וריח ויש לה מפעל במגדל העמק ובמפרץ חיפה. החל משנת 1952 ועד 1996 היתה פרוטרום חברת בת של תעשיות אלקטרוכימיות. [http://www.themarker.com/ibo/analyst/doc/Frutarom_PoalimS18.5.04.doc] מנכ"ל החברה היה אמיר אנדלוט וכסמנכ"ל כספים שימש עודד איסבורנו. בדירקטוריון החברה כיהנו בין היתר אשתו של פרבר, האמנית מיה פרבר; יונה יהב, ח"כ לשעבר וראש עיריית חיפה כיום (2016); הכלכלן אמנון נויבך; ורואה חשבון דב גדות, שכיהן כמבקר פנימי בחברה.[http://www.themarker.com/markets/1.590697]

מפעל פרוטרום- תעשיות אלקטרוכימיות נוסד ב-1952, על ידי קבוצת משקיעים אמריקאים, בתקופה שבה מדינת ישראל שיוועה למפעלים שיספקו מקומות עבודה. המפעל החל בייצור [[סודה קאוסטית]] (חומר בסיסי מעכל), [[כלור]] ו[[חומרי הדברה]]. בשנות ה-60 רכש את המפעל ג'ון פרבר, איש עסקים יהודי-אמריקאי בעליה של חברת האחזקות ICC שמרכזה היה בניו יורק. בשלב זה העסיק המפעל מאות עובדים מאיזור עכו והסביבה. בשנות ה-70 החל המפעל לייצר גם [[PVC]].

עד אמצע שנות -80 המפעל היה רווחי מאוד, ונחשב למקום עבודה טוב עבור העובדים. המפעל נחשב לסיפור הצלחה, והיה מקור גאווה לעובדים, לעיר עכו, לגורמים במערכת הפוליטית, ולכתבים כלכליים.  

עד אמצע שנות -80 המפעל היה רווחי מאוד, ונחשב למקום עבודה טוב עבור העובדים. המפעל נחשב לסיפור הצלחה, והיה מקור גאווה לעובדים, לעיר עכו, לגורמים במערכת הפוליטית, ולכתבים כלכליים.  

 

בשנת 1983 נקלע המפעל למשבר כלכלי, אבל באמצעות רווחים משנים קודמות, וכן סיוע של מיליוני דולרים מצד הממשלה אפשרו לו להיחלץ ממנו. בעלי המפעל אף מימשו תוכנית להשקעה במפעל בהיקף של עשרות מיליוני דולרים של הקמת פסי ייצור חדשים ושכלול תהליכי הייצור. דבר זה גרם לכך שהמפעל שוב הצליח. צביקה גרינגולד, מפקד "כוח צביקה" הנודע ממלחמת יום הכיפורים, שרת בעבר כסמנכ"ל הארגון של המפעל. בשנות ה-90 מנכ"ל המפעל היה אריה מרקמן.

בשנת 1983 נקלע המפעל למשבר כלכלי, אבל באמצעות רווחים משנים קודמות, וכן סיוע של מיליוני דולרים מצד הממשלה אפשרו לו להיחלץ ממנו. בעלי המפעל אף מימשו תוכנית להשקעה במפעל בהיקף של עשרות מיליוני דולרים של הקמת פסי ייצור חדשים ושכלול תהליכי הייצור. דבר זה גרם לכך שהמפעל שוב הצליח. צביקה גרינגולד, מפקד "כוח צביקה" הנודע ממלחמת יום הכיפורים, שרת בעבר כסמנכ"ל הארגון של המפעל. בשנות ה-90 מנכ"ל המפעל היה אריה מרקמן.

בשנות ה-90 המפעל סבל מתחרות קשה מצד יצרני PVC אחרים בעולם ומתנודות במחירי ה-PVC ודבר זה הוביל את המפעל למשבר כלכלי נוסף. בעקבות זאת פיטר המפעל מספר גדול של עובדים, בעיקר מהנדסים ועובדים וותיקים שהוחלפו בעובדים צעירים יותר, שלטענת העובדים הם זולים יותר ופחות מיומנים. הקשיים הכלכליים המשיכו בשנים 2001-2002 עקב ירידת מחירי ה-PVC ועליית מחירי חומרי הגלם.  

בשנות ה-90 המפעל סבל מתחרות קשה מצד יצרני PVC אחרים בעולם ומתנודות במחירי ה-PVC ודבר זה הוביל את המפעל למשבר כלכלי נוסף. בעקבות זאת פיטרה החברה מספר גדול של עובדים, בעיקר מהנדסים ועובדים וותיקים שהוחלפו בעובדים צעירים וזולים יותר. הקשיים הכלכליים המשיכו בשנים 2001-2002 עקב ירידת מחירי ה-PVC ועליית מחירי חומרי הגלם.  

החברה העסיקה כ-240 עובדים וכ-100 עובדי קבלן דרך קבע. יונה יהב היה דירקטור חיצוני בחברה עד לפרישתו מהתפקיד ביוני 2003, עקב היבחרתו לראשות עיריית חיפה.<ref>[http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=61187&CompCd=750 חדל לכהן כדח"צ - יונה יהב] תעשיות אלקטרוכימיות, הודעה לבורסה לניירות ערך 23.6.2003 </ref>

החברה העסיקה כ-240 עובדים וכ-100 עובדי קבלן דרך קבע. יונה יהב היה דירקטור חיצוני בחברה עד לפרישתו מהתפקיד ביוני 2003, עקב היבחרתו לראשות עיריית חיפה.<ref>[http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=61187&CompCd=750 חדל לכהן כדח"צ - יונה יהב] תעשיות אלקטרוכימיות, הודעה לבורסה לניירות ערך 23.6.2003 </ref>

==שריפה במפעל וסגירה זמנית==

===שריפה במפעל וסגירה זמנית===

באוקטובר 2003 פרצו במפעל 2 שתי שריפות גדולות, ובאחת מהן היה גם פיצוץ מסוכן של מתקן ייצור. השרפות גרמו לחשש כבד לחיי תושבים באזור עכו עקב כמויות החומרים המסוכנים במקום. בעקבות המקרה, הקים [[המשרד לאיכות הסביבה]] ועדת חקירה, וב-17 באוקטובר 2003 ניתן צו סגירה מנהלי ל-30 יום למפעל. מאז המפעל לא נפתח מחדש, קרס כלכלית ומונה לו כונס נכסים כמפרק.  

באוקטובר 2003 פרצו במפעל 2 שתי שריפות גדולות, ובאחת מהן היה גם פיצוץ מסוכן של מתקן ייצור. השרפות גרמו לחשש כבד לחיי תושבים באזור עכו, עקב כמויות החומרים המסוכנים במקום. בעקבות המקרה, הקים [[המשרד לאיכות הסביבה]] ועדת חקירה, וב-17 באוקטובר 2003 ניתן צו סגירה מנהלי ל-30 יום למפעל. מאז המפעל לא נפתח מחדש, קרס כלכלית ומונה לו כונס נכסים כמפרק.  

למרות אזהרות המשרד לאיכות הסביבה והיועץ המשפטי לממשלה לגבי הסכנות המידיות הכרוכות בהפעלת המתקנים, החליטה השופטת גילאור, בדיון בביהמ"ש המחוזי בחיפה ביוני 2004 על הפעלת המפעל מחדש. הדבר גרר תגובה ציבורית נזעמת, וכן בקשה של המשרד לאיכות הסביבה, של [[אזרחים למען הסביבה בגליל]] ושל הקיבוצים באזור, לעיון מחדש בהחלטת השופטת.  

למרות אזהרות המשרד לאיכות הסביבה והיועץ המשפטי לממשלה לגבי הסכנות המידיות הכרוכות בהפעלת המתקנים, החליטה השופטת גילאור, בדיון בביהמ"ש המחוזי בחיפה ביוני 2004 על הפעלת המפעל מחדש. הדבר גרר תגובה ציבורית נזעמת, וכן בקשה של המשרד לאיכות הסביבה, של [[אזרחים למען הסביבה בגליל]] ושל הקיבוצים באזור, לעיון מחדש בהחלטת השופטת.  

==חשיפה של מימדי הזיהום במפעל==

===חשיפה של מימדי הזיהום במפעל===

בחמישי ליולי 2004 חשף עיתון הארץ כי בידי המשרד לאיכות הסביבה נתונים לפיהם המפעל זיהם במשך שנים ארוכות את אזור עכו בחומרים מסרטנים וב[[כספית]], כחלק מתהליך הייצור, בכמות של מאות טונות בשנה, וכי לטענת בכיר במשרד דבר זה תרם לתחלואה בסרטן באיזור. לטענת העיתון הנתונים היו בידי המשרד לפחות מתחילת 2002 אך עד לפיצוץ ולשריפה באוקטובר 2003 (כלומר קרוב לשנתיים) לא נעשה דבר כדי לסגור את המפעל והנתונים הוסתרו מהתושבים. המשרד להגנת הסביבה פעל מול המפעל כדי שזה יתקין משרפה, המפעל לא עמד בלוחות הזמנים של המשרד אך לא נענש ובכיר במשרד הודה כי ייתכן ולוחות הזמנים שניתנו למפעל היו ארוכים מידי. <ref name="haaretz_2004">[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=447377 "תעשיות אלקטרוכימיות" בעכו פלט מאות טונות חומר מסרטן בשנה] אורי אס,  05.07.04 הארץ </ref>  

בחמישי ליולי 2004 חשף עיתון הארץ כי בידי המשרד לאיכות הסביבה נתונים לפיהם המפעל זיהם במשך שנים ארוכות את אזור עכו בחומרים מסרטנים וב[[כספית]], כחלק מתהליך הייצור, בכמות של מאות טונות בשנה, וכי לטענת בכיר במשרד דבר זה תרם לתחלואה בסרטן באיזור. לטענת העיתון הנתונים היו בידי המשרד לפחות מתחילת 2002 אך עד לפיצוץ ולשריפה באוקטובר 2003 (כלומר קרוב לשנתיים) לא נעשה דבר כדי לסגור את המפעל והנתונים הוסתרו מהתושבים. המשרד להגנת הסביבה פעל מול המפעל כדי שזה יתקין משרפה, המפעל לא עמד בלוחות הזמנים של המשרד אך לא נענש ובכיר במשרד הודה כי ייתכן ולוחות הזמנים שניתנו למפעל היו ארוכים מידי. <ref name="haaretz_2004">[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=447377 "תעשיות אלקטרוכימיות" בעכו פלט מאות טונות חומר מסרטן בשנה] אורי אס,  05.07.04 הארץ </ref>  

ראש עיריית עכו לשעבר, ד"ר שמריהו בירן הודה כי העיריה ידעה על שפיכת הכספית, אך לא על זיהום האוויר המסרטן. עד יולי 2004 לא ידע המשרד להגנת הסביבה את העירייה או את התושבים על פליטות זיהום האוויר המסרטן.<ref name="haaretz_2004"/>  

ראש עיריית עכו לשעבר, ד"ר שמריהו בירן הודה כי העיריה ידעה על שפיכת הכספית, אך לא על זיהום האוויר המסרטן. עד יולי 2004 לא ידע המשרד להגנת הסביבה את העירייה או את התושבים על פליטות זיהום האוויר המסרטן.<ref name="haaretz_2004"/>  

==סגירת המפעל==

===סגירת המפעל===

ב-21 ביולי 2004 התקיים דיון בביהמ"ש המחוזי. השופטת גילאור הבהירה בתחילת הדיון כי שינתה את החלטתה הקודמת והורתה לסגור את המפעל. [http://cfe.org.il:8080/CFESITE/HE/News/EIL] [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2951131,00.html] כן קבע בית המשפט כי המשרד לאיכות הסביבה והבנקים הנושים ישאו בחלקים שווים בהוצאות פינוי החומרים המסוכנים מהמפעל.  

ב-21 ביולי 2004 התקיים דיון בביהמ"ש המחוזי. השופטת גילאור הבהירה בתחילת הדיון כי שינתה את החלטתה הקודמת והורתה לסגור את המפעל. [http://cfe.org.il:8080/CFESITE/HE/News/EIL] [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2951131,00.html] כן קבע בית המשפט כי המשרד לאיכות הסביבה והבנקים הנושים ישאו בחלקים שווים בהוצאות פינוי החומרים המסוכנים מהמפעל.  

מאז המפעל נמצא תחת שמירה. המדינה ניקתה על חשבונה חלק מהזיהום. פעילי סביבה כמו ליאורה אהרון מ[[אזרחים למען הסביבה בגליל]] דורשים שג'ון פרבר ישלם מכיסו את הנזקים שנגרמו וכן יחוייב בהמשך הניקוי של השטח ובפיצוי העובדים. [http://www.nrg.co.il/online/35/ART1/502/818.html]

מאז המפעל נמצא תחת שמירה. המדינה ניקתה על חשבונה חלק מהזיהום. פעילי סביבה כמו ליאורה אהרון מ[[אזרחים למען הסביבה בגליל]] דורשים שג'ון פרבר ישלם מכיסו את הנזקים שנגרמו וכן יחוייב בהמשך הניקוי של השטח ובפיצוי העובדים. [http://www.nrg.co.il/online/35/ART1/502/818.html]

==תביעת הנושים על ניהול החברה במרמה==

===תביעת הנושים על ניהול החברה במרמה===

כאמור בשנת 2004 נכשל מהלך הקפאת החברה, [[בנק לאומי]], [[בנק הפועלים]] ו[[בנק דיסקונט]] הגישו בקשה לפירוקה. במסגרת תיק הפירוק, הוגשו נגד החברה תביעות חוב בגובה 665 מיליון שקל, ששוויין נכון לשנת 2010 מעל 937 מיליון שקל. במסגרת תיק הפירוק ולאור החשדות סביב התנהלות המנהלים שגרמה להתמוטטות, נקבע כי משרד רואה החשבון רוזנבלום-הולצמן ינהל חקירה בעניין.

כאמור בשנת 2004 נכשל מהלך הקפאת החברה, [[בנק לאומי]], [[בנק הפועלים]] ו[[בנק דיסקונט]] הגישו בקשה לפירוקה. במסגרת תיק הפירוק, הוגשו נגד החברה תביעות חוב בגובה 665 מיליון שקל, ששוויין נכון לשנת 2010 מעל 937 מיליון שקל. במסגרת תיק הפירוק ולאור החשדות סביב התנהלות המנהלים שגרמה להתמוטטות, נקבע כי משרד רואה החשבון רוזנבלום-הולצמן ינהל חקירה בעניין.

ביולי 2010 הגיש מפרק החברה תביעת ענק בגובה של יותר מ-900 מיליון שקל נגד בעלי השליטה והדירקטורים לשעבר. המפרק  הגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה דרישה לחייב באחריות אישית ללא הגבלה את בעלי השליטה בחברה ואת חברי הדירקטוריון לשעבר, שהובילו לטענתו לקריסת החברה. התביעה הוגשה נגד ICC, יו"ר הדירקטוריון ג'ון פרבר, מנכ"ל החברה אמיר אנדולט, סמנכ"ל הכספים עודד איסבורנו והדירקטורים שכיהנו בה כולל היתר אשתו של פרבר, האמנית מיה פרבר; יונה יהב, ח"כ לשעבר וראש עיריית חיפה כיום; הכלכלן אמנון נויבך; ורו"ח דב גדות, שכיהן כמבקר פנימי בחברה - כולם נתבעים כעת יחד עם חברת הביטוח מנורה, שביטחה אותם בפוליסת ביטוח דירקטורים ונושאי משרה. המפרק טען כי בעלי השליטה והדירקטורים אחראים למעשי מרמה שגרמו לנזקים כבדים לחברה, וכי נהגו ברשלנות והפרו את חובותיהם כלפי החברה - לטענת המפרקים, המנכ"ל אנדלוט פעל בחברה בהתאם להוראות קבוצת ICC ופרבר, שהכתיבו לו כיצד לנהל את החברה לטובת קבוצת ICC, בדרכי תרמית ומעל תוך יצירת חובות כבדים כלפי הנושים. <ref name="raz_2010">[http://www.themarker.com/markets/1.590697 תביעה בסך 900 מיליון שקל נגד מנהלי תעשיות אלקטרוכימיות: "אחראים למעשי מרמה שגרמו להפסדים כבדים"] הילה רז, דה מרקר, 12.09.2010</ref> עם זאת גובה התביעה ירד מאוחר יותר באופן דרמטי ל-150 מיליון ש"ח, עקב יציאה של התביעה מתיק פירוק להליכים רגילים. בשנת 2012 טענה ICC כי דווקא המנהלים המיוחדים שמונו לחברה על ידי כונסי הנכסים, הם אלו שאחראים לקריסתה עקב ביטול פוליסת ביטוח אובדן רווחים של החברה. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3575864,00.html]

ביולי 2010 הגיש מפרק החברה תביעת ענק בגובה של יותר מ-900 מיליון שקל נגד בעלי השליטה והדירקטורים לשעבר. המפרק  הגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה דרישה לחייב באחריות אישית ללא הגבלה את בעלי השליטה בחברה ואת חברי הדירקטוריון לשעבר, שהובילו לטענתו לקריסת החברה. התביעה הוגשה נגד ICC, יו"ר הדירקטוריון ג'ון פרבר, מנכ"ל החברה אמיר אנדולט, סמנכ"ל הכספים עודד איסבורנו והדירקטורים שכיהנו בה כולל היתר אשתו של פרבר, האמנית מיה פרבר; יונה יהב, ח"כ לשעבר וראש עיריית חיפה כיום; הכלכלן אמנון נויבך; ורו"ח דב גדות, שכיהן כמבקר פנימי בחברה - כולם נתבעים כעת יחד עם חברת הביטוח מנורה, שביטחה אותם בפוליסת ביטוח דירקטורים ונושאי משרה. המפרק טען כי בעלי השליטה והדירקטורים אחראים למעשי מרמה שגרמו לנזקים כבדים לחברה, וכי נהגו ברשלנות והפרו את חובותיהם כלפי החברה - לטענת המפרקים, המנכ"ל אנדלוט פעל בחברה בהתאם להוראות קבוצת ICC ופרבר, שהכתיבו לו כיצד לנהל את החברה לטובת קבוצת ICC, בדרכי תרמית ומעל תוך יצירת חובות כבדים כלפי הנושים. <ref name="raz_2010">[http://www.themarker.com/markets/1.590697 תביעה בסך 900 מיליון שקל נגד מנהלי תעשיות אלקטרוכימיות: "אחראים למעשי מרמה שגרמו להפסדים כבדים"] הילה רז, דה מרקר, 12.09.2010</ref> עם זאת גובה התביעה ירד מאוחר יותר באופן דרמטי ל-150 מיליון ש"ח, עקב יציאה של התביעה מתיק פירוק להליכים רגילים. בשנת 2012 טענה ICC כי דווקא המנהלים המיוחדים שמונו לחברה על ידי כונסי הנכסים, הם אלו שאחראים לקריסתה עקב ביטול פוליסת ביטוח אובדן רווחים של החברה. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3575864,00.html]

==נסיון להקים מתקן לקליטת גז טבעי והמצב כיום (2019)==

===נסיון להקים מתקן לקליטת גז טבעי והמצב כיום (2019)===

בשנת 2011 חשף העיתון דה-מרקר כי [[קבוצת דלק]] שבשליטת [[יצחק תשובה]] רכשה בחשאי את שטח המפעל דרך חברת "דלק ים מעגן" בכוונה לנקות את הקרקע בו ולהקים בו מתקן לקליטת [[גז טבעי בישראל|הגז הטבעי]] ממאגר "תמר". בשנת 2012 פסל משרד הפנים את התוכנית בעקבות חשש של משרד הביטחון מקרבת קרקע המפעל למפעל רפאל. משרד הביטחון טען כי  רדיוס מגבלות הבטיחות של מתקן הגז הטבעי המתוכנן הינו 600 מטר ורדיוס זה חודר בצורה משמעותית למתקן דוד שנמצא באיזור. <ref>[http://www.themarker.com/dynamo/1.1679105 משרד הביטחון הטביע לתשובה 114 מיליון שקל בעכו], אבי בראלי, דה מרקר, 04.04.2012 </ref> נכון לשנת 2019 קבוצת דלק טרם ניקתה את הקרקע. עמותת [[צלול]] דורשת מדלק ים מעגן ומהמדינה לנקות את הקרקע מיד וללא דיחוי, למנוע את המשך זרימת הזיהום לים ואת הפגיעה בדגה ובבריאות כלל הציבור. באם דרישה זו לא תענה, שוקלת העמותה פניה לבית המשפט. [ [https://blinker.co.il/%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%9c-%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%99/%d7%9e%d7%a4%d7%a8%d7%a5-%d7%a2%d7%9b%d7%95-%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%94%d7%9d-%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%a2-%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%a0%d7%a7%d7%94-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a7/192175/?fbclid=IwAR2tv2WqwbQhR7NZ8EhYL7l7gJwiB11Shj_C7o75GkBesFZKApnrehdTyoA]

בשנת 2011 חשף העיתון דה-מרקר כי [[קבוצת דלק]] שבשליטת [[יצחק תשובה]] רכשה בחשאי את שטח המפעל דרך חברת "דלק ים מעגן" בכוונה לנקות את הקרקע בו ולהקים בו מתקן לקליטת [[גז טבעי בישראל|הגז הטבעי]] ממאגר "תמר". בשנת 2012 פסל משרד הפנים את התוכנית בעקבות חשש של משרד הביטחון מקרבת קרקע המפעל למפעל רפאל. משרד הביטחון טען כי  רדיוס מגבלות הבטיחות של מתקן הגז הטבעי המתוכנן הינו 600 מטר ורדיוס זה חודר בצורה משמעותית למתקן דוד שנמצא באיזור. <ref>[http://www.themarker.com/dynamo/1.1679105 משרד הביטחון הטביע לתשובה 114 מיליון שקל בעכו], אבי בראלי, דה מרקר, 04.04.2012 </ref> נכון לשנת 2019 קבוצת דלק טרם ניקתה את הקרקע. עמותת [[צלול]] דורשת מדלק ים מעגן ומהמדינה לנקות את הקרקע מיד וללא דיחוי, למנוע את המשך זרימת הזיהום לים ואת הפגיעה בדגה ובבריאות כלל הציבור. באם דרישה זו לא תענה, שוקלת העמותה פניה לבית המשפט. [ [https://blinker.co.il/%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%9c-%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%99/%d7%9e%d7%a4%d7%a8%d7%a5-%d7%a2%d7%9b%d7%95-%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%94%d7%9d-%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%a2-%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%a0%d7%a7%d7%94-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a7/192175/?fbclid=IwAR2tv2WqwbQhR7NZ8EhYL7l7gJwiB11Shj_C7o75GkBesFZKApnrehdTyoA]