שינויים

על פי דו"חות של המכון לחקר ימים ואגמים בנושא איכות מי החופים בישראל, המקור לכספית במים ובחול במפרץ חיפה ובאיזור עכו הוא ב[[זיהום תעשייתי]] הן מ[[נחל הקישון]] והן מהשפכים של מפעל תעשיות אלקטרוכימיות שהזרים כספית לים עד שנת 2004, והוא המקור העיקרי לזיהום שקיים עד היום. למרות הפסקת הזרמת השפכים, הכספית מצויה במשקעי הבוץ והחול בקרקעית הים ובחומר מרחף.  

על פי דו"חות של המכון לחקר ימים ואגמים בנושא איכות מי החופים בישראל, המקור לכספית במים ובחול במפרץ חיפה ובאיזור עכו הוא ב[[זיהום תעשייתי]] הן מ[[נחל הקישון]] והן מהשפכים של מפעל תעשיות אלקטרוכימיות שהזרים כספית לים עד שנת 2004, והוא המקור העיקרי לזיהום שקיים עד היום. למרות הפסקת הזרמת השפכים, הכספית מצויה במשקעי הבוץ והחול בקרקעית הים ובחומר מרחף.  

הכספית אינה נשארת במים ובבוץ בקרקע הים, אלא [[הגברה ביולוגית|מצטברת במעלה שרשרת המזון]] ברכיכות, בדגים ובבני אדם שניזונים מהדגים. לפי המכון לחקר ימים ואגמים, מסוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות ה[[כספית]] אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל משנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר.גם בצדפות באיזור עכו יש ריכוז עולה של כספית מאז שנת 2002 באיזור<ref name="ocean2012"/>

הכספית אינה נשארת במים ובבוץ בקרקע הים, אלא [[הגברה ביולוגית|מצטברת במעלה שרשרת המזון]] ברכיכות, בדגים ובבני אדם שניזונים מהדגים. לפי המכון לחקר ימים ואגמים, מסוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות ה[[כספית]] אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל משנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר.גם בצדפות באיזור עכו יש ריכוז עולה של כספית מאז שנת 2002 באיזור.<ref name="ocean2012"/>

בשנת 2009 נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי (הדומה לתקנים מקובלים במדינות אחרות) לריכוז כספית, בכ-10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה.<ref name="hyal2009">ברק חרות ואחרים,  [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופין בישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010</ref> בשנת 2012 נתון זה עלה ל-19% מהדגים.<ref name="ocean2012">[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf ניטור איכות מימי חופין ניטור מגוון ביולוגי, דו"ח מדעי לשנת 2012] פרופ' ברק חירות, המכון לחקר ימין ואגמים, 2012</ref>. דבר זה מצביע על כך שבדגי המפרץ יש מנגנון של [[הגברה ביולוגית]]  

בשנת 2009 נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי (הדומה לתקנים מקובלים במדינות אחרות) לריכוז כספית, בכ-10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה.<ref name="hyal2009">ברק חרות ואחרים,  [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופין בישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010</ref> בשנת 2012 נתון זה עלה ל-19% מהדגים.<ref name="ocean2012">[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf ניטור איכות מימי חופין ניטור מגוון ביולוגי, דו"ח מדעי לשנת 2012] פרופ' ברק חירות, המכון לחקר ימין ואגמים, 2012</ref>. דבר זה מצביע על כך שבדגי המפרץ יש מנגנון של [[הגברה ביולוגית]].

כבר בשנת 2009 המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינויים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית.<ref name="ocean2012"/>

כבר בשנת 2009 המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינויים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית.<ref name="ocean2012"/>