47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "'''התנגדות לחיסונים''' היא תאוריית קונספירציה נפוצה לפיה חברות תרופות, חוקרים ורופאים..."
'''התנגדות לחיסונים''' היא [[תאוריית קונספירציה]] נפוצה לפיה [[חברות תרופות]], חוקרים ורופאים ואולי גם גורמים נוספים מקדמים חיסונים מיותרים שפוגעים בבריאות האוכלוסייה בגלל [[תאוות בצע]] ורווחים ממכירת התרופות.
בחיסונים יש היבט של [[מוצר ציבורי]] - כאשר אחרים מחסנים את עצמם גם מי שלא מתחסן מקבל הגנה. כמו כן נוצר כשל מידע נוסף - המחלה הופכת נדירה וכך נוצר הרושם שהבעיה לא קיימת. וכך הפחד ממחלה זו נעלם. המודעות לסכנות המחלה נעלמות יחד עם הפחד מהמחלה ואנשים פתוחים יותר לדעה לפיה אין בכלל צורך בחיסון.
תאוריית הקונספירציה הידועה ביותר בתחום זה היא זו שטוענת כי יש קשר בין "החיסון המשולש" ( נגד חצבת, חזרת ואדמת) לבין [[אוטיזם]]. תאוריה זו מבוססת בצורה ניכרת על המאמר של אנדרו וייקפילד שהתפרסם ב-1998 וכביכול מצא קשר בין חיסון זה לבין [[אוטיזם]] ומחלות מעיים. חוקרים אחרים לא הצליחו לשחזר את הממצאים של מאמר זה. כתב העת הרפואי לאנסט שבו פורסם המאמר, חזר בו לחלוטין מפרסום המאמר המקורי וציין כי חלקים ממנו היו שקריים לחלוטין; העורך הראשי של כתב העת אמר כי המאמר היה "מוטעה מעיקרו" וכי לאנסט "הוּלך שולל". שלושה חודשים לאחר מכן רשם הרופאים הבריטי פסל את רישיונו של וייקפילד ואסר עליו לעסוק ברפואה בבריטניה, בנימוק שהוא בדה את תוצאות המחקר. {{הערה|ד"ר ארז גרטי, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencehistory/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%9C%D7%A0%D7%99 19 שנים לפרסום המאמר המפוברק הקושר לכאורה בין חיסונים לאוטיזם], מכון דוידסון, 28 בפברואר, 2017}} {{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/Andrew_Wakefield אנדרו וייקפילד], ויקיפדיה באנגלית}}
ארגוני בריאות שונים נאבקים נגד דעות קדומות הנוגעות לחיסונים המופצות לעיתים קרובות על ידי תאוריות קונספירציה. {{הערה|אריקה רוזנשטוק, ד"ר מוטי חיימי, [https://www.clalit.co.il/he/medical/vaccine/Pages/vaccines_myths.aspx שוב הפחידו אותך מחיסונים?], אתר קופת חולים "כללית"}} כולל עמותת "מדעת" {{הערה|[http://midaat.org.il/vaccination/ חיסונים] באתר "מדעת"}}
למרות שברור שרוב ההתנגדות לחיסונים מבוססת על בורות ועל טענות לא נכונות, קשה לדחות תאוריה זו לגמרי. סיבה מרכזית לחשד זה היא השפעה של [[חברות התרופות]] על חוקרים, רופאים, וארגונים רפואיים, וחשיפת מקרים חשובים של [[הטיית מחקרים על ידי חברות]]. ביקןרת כזו אינה מוגבלת לתומכי תאוריות קונספירציה של התנגדות לחיסונים אלה היא רחבה ומבוססת הרבה יותר ומושמעות גם על ידי מדענים מהתחום, עיתונאים, רגולטורים וכלכלנים. דוגמה לכך מופיע בספר [[תורת ההונאה]] של זוכי פרס הנובל בכלכלה שילר ואקלרופ. אלו מצביעים על מספר מקרים בהם חברות התרופות השפיעו על ה[[רגולציה|פיקוח על המחקר]] מטעם ה-FDA כך ששווקו תרופות לא בטוחות. סיבה נוספת לקושי לדחות לגמרי התנגדות לחיסונים היא שמדובר בסוגים שונים של חיסונים, כך שאם הוכחה הבטיחות והנחיצות של חיסון מסויים, אין זה אומר בהכרח שהדבר נכון גם לסוג אחר של חיסון. בעיה זו היא [[כשלי שוק בתחום הבריאות|כשל שוק מובנה בתחום הבריאות]] שנובעת מקושי להבחין באיכות המוצר, [[מידע א-סימטרי]] ובעיות של [[מוצר ציבורי]] הנוגעות למחקרים מדעיים וכן לפיקוח על מחקרים אלה.
==נזקים בריאותיים וחברתיים של התנגדות לחיסונים==
===הפגעות ממחלות מדבקות===
בדומה לתאוריות קשר אחרות, למרות שהתאוריה עצמה יכולה להיות טיפשית, הקיום שלה מייצר נזקים אמיתיים. נזק ברור אחד הוא הדבקות של אנשים שלא חוסנו במחלות מדבקות. נזק זה מייצר נזק נוסף והוא המשך הקיום והתפוצה של גורמי מחלה, והדבקות של אנשים שכן חוסנו - שום חיסון אינו יעיל במאה אחוזים שכן יש הבדלים בין אנשים, הבדלים בין וירוסים וחיידקים, ואף דפקטים בתהליך הייצור של החיסונים. חלק מההגנה שמעניק החיסון הוא שבאוכלוסיה שבה אחוז גבוה מן האנשים מחוסנים קשה לגורם המחלה להתפשט, וכך גם אנשים שהחיסון לא באמת מגן עליהם, מוגנים בכל זאת בגלל שהם לא נתקלים בגורם המחלה.
הפרק החמישי של הספר [[להיות רופא בעידן הבערות מרצון]] של ד"ר בנימין מוזס, עוסק בנושא ההתנגדות לחיסונים. הוא מתאר כיצד החיסון נגד פוליו הדביר את המחלה. כמו כן מוזס טוען כי בעקבות הבחירות בניגריה ב-2003 ארגון הגג של המוסלמים אסר על חיסוני פוליו בנימוק שהחיסון מכיל חומרים נוגדי הפריה, נגיפי איידס ורעלנים אחרים, וכי מדובר ב[[מזימה לדלדול אוכלוסין|מזימה מערבית לדילול האוכלוסייה]] בארצות מתפתחות, בעיקר מוסלמיות. התוצאה הייתה התפרצות של מחלת הפוליו באפריקה, במזרח התיכון ובדרום מזרח אסיה.
גם באירופה או בישראל יש אנשים שנמנעים מחיסונים עקב חששות שונים. בשנת 2009 הובע חשש מפני התפרצות מחלת חצבת באירופה. {{הערה|רועי צזנה, [https://www.hayadan.org.il/vaccine-autism-and-charletanity-0802091 חיסונים, אוטיזם ושרלטנות מדעית] 8 בפברואר 2009 }} במרץ 2016 דווח על התפרצות מחדש של חצבת במדינות מערביות במיוחד באירופה, שם נרשמו כ-4,000 חולים. {{הערה|[https://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.2898713 ירידה בשיעור ההתחסנות מובילה להתפרצויות מחודשות של חצבת במערב], האוקונמיסט, תרגום בהארץ, 30.03.2016}} במאי 2017 התרחשה החרפה של המחלה ודווח על 6000 מקרים, דבר שגרם להמלצת חיסון של משרד הבריאות בישראל לגבי חלק מהמטיילים באירופה. {{הערה|[https://www.health.gov.il/Subjects/vaccines/Vaccines_abroad/Documents/Measles15052017.pdf התפרצויות חצבת באירופה ובשאר העולם, 15.5.17], משרד הבריאות}}. בישראל התרחשו מספר אירועי של התפרצות חצבת, בעיקר בקרב ילדים לא מחוסנים מהציבור החרדי. ההתפרצות הגדולה ביותר התרחשה בשנים 2007-8 וכן מספר התפרצויות ממוקדות בשנים 2011-12, בשנת 2018 קיים חשש מפני התפרצות מחודשת של המחלה. {{הערה|עידו האפרתי, [https://www.haaretz.co.il/news/health/1.6014320 במשרד הבריאות חוששים מפני התפרצות החצבת בישראל], הארץ, 22.04.2018}}[https://www.haaretz.co.il/news/health/1.6131086]
===נזקים של הצפת מידע וזיהם מידע===
נזק משמעתי לא פחות נוגע לכך שהדיון הרב בנזקי החיסונים כביכול, מטה את הדיון הציבורי וגורם להשפעות של [[עודף מידע]] ו[[זיהום מידע]] בנוגע לסיכונים בריאותיים, להתנהלות מול חברות התרופות ו[[קשרי הון שלטון עיתון]]. לדיון הציבורי יש מגבלות קיבולת - הנוגעים לזמן או מקום בכלי התקשורת, מגבלות כספיות על תחקירים, זמן של הציבור להעמיק בסוגיות חברתיות או בריאותיות וכו'. כאשר יש הצפת מידע בתחום החיסונים הדבר חוסם הבנה של [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותיים]] אחרים שהם מבוססים הרבה יותר ומגובים על ידי [[ארגון הבריאות העולמי]] וגופי בריאות נוספים.
הדגש הרב על השאלה - חיסונים כן או לא, יכול לגרום לכך שחלקים גדולים בציבור לא מודעים לבעיות אחרות של [[בריאות הציבור]] ואי התמודדות של הציבור עם [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותי]] מובהקים ונפוצים כמו [[שיווק טבק לבני נוער]], [[שיווק מזון לילדים]], [[טרטוגן|טרטוגנים]], [[חומרים מסרטנים]], [[זיהום אוויר]], [[תזונה בריאה|תזונה לא בריאה]] ו[[כלכלת השמנה]], [[אורח חיים יושבני]], [[גורמים חברתיים המשפיעים על בריאות]] ועוד היבטים של [[בריאות הציבור]] ו[[קידום בריאות]]. [[מעבר חציה בטוח]] או [[מניעת עישון בקרב בני נוער]] הם צעדים מוכחים שיכולים להגן על חיי אדם, אבל ללא מודעות ציבורית רחבה, הקידום של צעדים אלה נעשה בקצב איטי או לא מבוצע בכלל.
נזק נוסף של [[הצפת מידע]] ו[[זיהום מידע]] נוגעת להטבעה של ביקורת מבוססת יותר על [[חברות התרופות]] והסתרה שלו מפני הציבור הרחב. ידוע על מקרים מבוססים הרבה יותר של השפעות של חברות התרופות על מחקרים - לדוגמה [[התמכרות לאופיואידים]]. אבל כאשר מטיחים בחברות התרופות או בפיקוח עליהן ביקורת לא מבוססת , הדבר מסייע לאי התמודדות ציבורית עם הנושא של צורך ברגולציה טובה יותר על מחקרים, על הצורך ב[[נתונים חופשיים]] ופתרונות אחרים שמוצעים מול [[חברות התרופות]] על ידי רופאים , חוקרים וכלכלנים.
נזק מערכתי ועמוק יותר הוא התרחקות מ[[תרבות מבוססת מדע]] ומתן רוח גבית ל[[הכחשת מדע]]. קיימת בעיה יסודית של [[אמת כמוצר ציבורי]] גם בהקשר של מדע וגם בהקשר של תקשורת וגופים שאמורים לפקח על המחקר המדעי ועל חברות התרופות, אבל התנגדות לחיסונים לרוב לא מציע פתרונות מערכתיים לנושאים אלה. חלק ניכר מהביקורת מעודד בורות ביחס ל[[שיטה המדעית]] בהקשר הביולוגי וכן לבעיות אמיתיות הנוגעות ל[[כלכלה פוליטית]] כמו [[שחיתות]], [[לובי פוליטי]] של חברות התרופות ובכלל, [[קשרי הון שלטון עיתון]], [[רגולציה]], [[אמת כמוצר ציבורי]] ועוד.
==ראו גם==
* [[המהפכה המיקרוביולוגית]]
* [[חברות התרופות]]
* [[אמת כמוצר ציבורי]]
* [[כשלי שוק בתחום הבריאות]]
* [[הכחשת מדע]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תאוריות קוניספירציה]]
[[קטגוריה:חברות תרופות]]
[[קטגוריה:בריאות הציבור]]
[[קטגוריה:תקשורת]]
בחיסונים יש היבט של [[מוצר ציבורי]] - כאשר אחרים מחסנים את עצמם גם מי שלא מתחסן מקבל הגנה. כמו כן נוצר כשל מידע נוסף - המחלה הופכת נדירה וכך נוצר הרושם שהבעיה לא קיימת. וכך הפחד ממחלה זו נעלם. המודעות לסכנות המחלה נעלמות יחד עם הפחד מהמחלה ואנשים פתוחים יותר לדעה לפיה אין בכלל צורך בחיסון.
תאוריית הקונספירציה הידועה ביותר בתחום זה היא זו שטוענת כי יש קשר בין "החיסון המשולש" ( נגד חצבת, חזרת ואדמת) לבין [[אוטיזם]]. תאוריה זו מבוססת בצורה ניכרת על המאמר של אנדרו וייקפילד שהתפרסם ב-1998 וכביכול מצא קשר בין חיסון זה לבין [[אוטיזם]] ומחלות מעיים. חוקרים אחרים לא הצליחו לשחזר את הממצאים של מאמר זה. כתב העת הרפואי לאנסט שבו פורסם המאמר, חזר בו לחלוטין מפרסום המאמר המקורי וציין כי חלקים ממנו היו שקריים לחלוטין; העורך הראשי של כתב העת אמר כי המאמר היה "מוטעה מעיקרו" וכי לאנסט "הוּלך שולל". שלושה חודשים לאחר מכן רשם הרופאים הבריטי פסל את רישיונו של וייקפילד ואסר עליו לעסוק ברפואה בבריטניה, בנימוק שהוא בדה את תוצאות המחקר. {{הערה|ד"ר ארז גרטי, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencehistory/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%9C%D7%A0%D7%99 19 שנים לפרסום המאמר המפוברק הקושר לכאורה בין חיסונים לאוטיזם], מכון דוידסון, 28 בפברואר, 2017}} {{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/Andrew_Wakefield אנדרו וייקפילד], ויקיפדיה באנגלית}}
ארגוני בריאות שונים נאבקים נגד דעות קדומות הנוגעות לחיסונים המופצות לעיתים קרובות על ידי תאוריות קונספירציה. {{הערה|אריקה רוזנשטוק, ד"ר מוטי חיימי, [https://www.clalit.co.il/he/medical/vaccine/Pages/vaccines_myths.aspx שוב הפחידו אותך מחיסונים?], אתר קופת חולים "כללית"}} כולל עמותת "מדעת" {{הערה|[http://midaat.org.il/vaccination/ חיסונים] באתר "מדעת"}}
למרות שברור שרוב ההתנגדות לחיסונים מבוססת על בורות ועל טענות לא נכונות, קשה לדחות תאוריה זו לגמרי. סיבה מרכזית לחשד זה היא השפעה של [[חברות התרופות]] על חוקרים, רופאים, וארגונים רפואיים, וחשיפת מקרים חשובים של [[הטיית מחקרים על ידי חברות]]. ביקןרת כזו אינה מוגבלת לתומכי תאוריות קונספירציה של התנגדות לחיסונים אלה היא רחבה ומבוססת הרבה יותר ומושמעות גם על ידי מדענים מהתחום, עיתונאים, רגולטורים וכלכלנים. דוגמה לכך מופיע בספר [[תורת ההונאה]] של זוכי פרס הנובל בכלכלה שילר ואקלרופ. אלו מצביעים על מספר מקרים בהם חברות התרופות השפיעו על ה[[רגולציה|פיקוח על המחקר]] מטעם ה-FDA כך ששווקו תרופות לא בטוחות. סיבה נוספת לקושי לדחות לגמרי התנגדות לחיסונים היא שמדובר בסוגים שונים של חיסונים, כך שאם הוכחה הבטיחות והנחיצות של חיסון מסויים, אין זה אומר בהכרח שהדבר נכון גם לסוג אחר של חיסון. בעיה זו היא [[כשלי שוק בתחום הבריאות|כשל שוק מובנה בתחום הבריאות]] שנובעת מקושי להבחין באיכות המוצר, [[מידע א-סימטרי]] ובעיות של [[מוצר ציבורי]] הנוגעות למחקרים מדעיים וכן לפיקוח על מחקרים אלה.
==נזקים בריאותיים וחברתיים של התנגדות לחיסונים==
===הפגעות ממחלות מדבקות===
בדומה לתאוריות קשר אחרות, למרות שהתאוריה עצמה יכולה להיות טיפשית, הקיום שלה מייצר נזקים אמיתיים. נזק ברור אחד הוא הדבקות של אנשים שלא חוסנו במחלות מדבקות. נזק זה מייצר נזק נוסף והוא המשך הקיום והתפוצה של גורמי מחלה, והדבקות של אנשים שכן חוסנו - שום חיסון אינו יעיל במאה אחוזים שכן יש הבדלים בין אנשים, הבדלים בין וירוסים וחיידקים, ואף דפקטים בתהליך הייצור של החיסונים. חלק מההגנה שמעניק החיסון הוא שבאוכלוסיה שבה אחוז גבוה מן האנשים מחוסנים קשה לגורם המחלה להתפשט, וכך גם אנשים שהחיסון לא באמת מגן עליהם, מוגנים בכל זאת בגלל שהם לא נתקלים בגורם המחלה.
הפרק החמישי של הספר [[להיות רופא בעידן הבערות מרצון]] של ד"ר בנימין מוזס, עוסק בנושא ההתנגדות לחיסונים. הוא מתאר כיצד החיסון נגד פוליו הדביר את המחלה. כמו כן מוזס טוען כי בעקבות הבחירות בניגריה ב-2003 ארגון הגג של המוסלמים אסר על חיסוני פוליו בנימוק שהחיסון מכיל חומרים נוגדי הפריה, נגיפי איידס ורעלנים אחרים, וכי מדובר ב[[מזימה לדלדול אוכלוסין|מזימה מערבית לדילול האוכלוסייה]] בארצות מתפתחות, בעיקר מוסלמיות. התוצאה הייתה התפרצות של מחלת הפוליו באפריקה, במזרח התיכון ובדרום מזרח אסיה.
גם באירופה או בישראל יש אנשים שנמנעים מחיסונים עקב חששות שונים. בשנת 2009 הובע חשש מפני התפרצות מחלת חצבת באירופה. {{הערה|רועי צזנה, [https://www.hayadan.org.il/vaccine-autism-and-charletanity-0802091 חיסונים, אוטיזם ושרלטנות מדעית] 8 בפברואר 2009 }} במרץ 2016 דווח על התפרצות מחדש של חצבת במדינות מערביות במיוחד באירופה, שם נרשמו כ-4,000 חולים. {{הערה|[https://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.2898713 ירידה בשיעור ההתחסנות מובילה להתפרצויות מחודשות של חצבת במערב], האוקונמיסט, תרגום בהארץ, 30.03.2016}} במאי 2017 התרחשה החרפה של המחלה ודווח על 6000 מקרים, דבר שגרם להמלצת חיסון של משרד הבריאות בישראל לגבי חלק מהמטיילים באירופה. {{הערה|[https://www.health.gov.il/Subjects/vaccines/Vaccines_abroad/Documents/Measles15052017.pdf התפרצויות חצבת באירופה ובשאר העולם, 15.5.17], משרד הבריאות}}. בישראל התרחשו מספר אירועי של התפרצות חצבת, בעיקר בקרב ילדים לא מחוסנים מהציבור החרדי. ההתפרצות הגדולה ביותר התרחשה בשנים 2007-8 וכן מספר התפרצויות ממוקדות בשנים 2011-12, בשנת 2018 קיים חשש מפני התפרצות מחודשת של המחלה. {{הערה|עידו האפרתי, [https://www.haaretz.co.il/news/health/1.6014320 במשרד הבריאות חוששים מפני התפרצות החצבת בישראל], הארץ, 22.04.2018}}[https://www.haaretz.co.il/news/health/1.6131086]
===נזקים של הצפת מידע וזיהם מידע===
נזק משמעתי לא פחות נוגע לכך שהדיון הרב בנזקי החיסונים כביכול, מטה את הדיון הציבורי וגורם להשפעות של [[עודף מידע]] ו[[זיהום מידע]] בנוגע לסיכונים בריאותיים, להתנהלות מול חברות התרופות ו[[קשרי הון שלטון עיתון]]. לדיון הציבורי יש מגבלות קיבולת - הנוגעים לזמן או מקום בכלי התקשורת, מגבלות כספיות על תחקירים, זמן של הציבור להעמיק בסוגיות חברתיות או בריאותיות וכו'. כאשר יש הצפת מידע בתחום החיסונים הדבר חוסם הבנה של [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותיים]] אחרים שהם מבוססים הרבה יותר ומגובים על ידי [[ארגון הבריאות העולמי]] וגופי בריאות נוספים.
הדגש הרב על השאלה - חיסונים כן או לא, יכול לגרום לכך שחלקים גדולים בציבור לא מודעים לבעיות אחרות של [[בריאות הציבור]] ואי התמודדות של הציבור עם [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותי]] מובהקים ונפוצים כמו [[שיווק טבק לבני נוער]], [[שיווק מזון לילדים]], [[טרטוגן|טרטוגנים]], [[חומרים מסרטנים]], [[זיהום אוויר]], [[תזונה בריאה|תזונה לא בריאה]] ו[[כלכלת השמנה]], [[אורח חיים יושבני]], [[גורמים חברתיים המשפיעים על בריאות]] ועוד היבטים של [[בריאות הציבור]] ו[[קידום בריאות]]. [[מעבר חציה בטוח]] או [[מניעת עישון בקרב בני נוער]] הם צעדים מוכחים שיכולים להגן על חיי אדם, אבל ללא מודעות ציבורית רחבה, הקידום של צעדים אלה נעשה בקצב איטי או לא מבוצע בכלל.
נזק נוסף של [[הצפת מידע]] ו[[זיהום מידע]] נוגעת להטבעה של ביקורת מבוססת יותר על [[חברות התרופות]] והסתרה שלו מפני הציבור הרחב. ידוע על מקרים מבוססים הרבה יותר של השפעות של חברות התרופות על מחקרים - לדוגמה [[התמכרות לאופיואידים]]. אבל כאשר מטיחים בחברות התרופות או בפיקוח עליהן ביקורת לא מבוססת , הדבר מסייע לאי התמודדות ציבורית עם הנושא של צורך ברגולציה טובה יותר על מחקרים, על הצורך ב[[נתונים חופשיים]] ופתרונות אחרים שמוצעים מול [[חברות התרופות]] על ידי רופאים , חוקרים וכלכלנים.
נזק מערכתי ועמוק יותר הוא התרחקות מ[[תרבות מבוססת מדע]] ומתן רוח גבית ל[[הכחשת מדע]]. קיימת בעיה יסודית של [[אמת כמוצר ציבורי]] גם בהקשר של מדע וגם בהקשר של תקשורת וגופים שאמורים לפקח על המחקר המדעי ועל חברות התרופות, אבל התנגדות לחיסונים לרוב לא מציע פתרונות מערכתיים לנושאים אלה. חלק ניכר מהביקורת מעודד בורות ביחס ל[[שיטה המדעית]] בהקשר הביולוגי וכן לבעיות אמיתיות הנוגעות ל[[כלכלה פוליטית]] כמו [[שחיתות]], [[לובי פוליטי]] של חברות התרופות ובכלל, [[קשרי הון שלטון עיתון]], [[רגולציה]], [[אמת כמוצר ציבורי]] ועוד.
==ראו גם==
* [[המהפכה המיקרוביולוגית]]
* [[חברות התרופות]]
* [[אמת כמוצר ציבורי]]
* [[כשלי שוק בתחום הבריאות]]
* [[הכחשת מדע]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תאוריות קוניספירציה]]
[[קטגוריה:חברות תרופות]]
[[קטגוריה:בריאות הציבור]]
[[קטגוריה:תקשורת]]