שינויים

חלק ממקרי הנכות נגרמים עקב פגיעות טראומה. פגיעות אלה נפוצות במיוחד בקרב ילדים. [[רפואה מונעת לילדים]] וצעדי זהירות שונים יכולים להקטין פגיעות אלה. בין היתר עיצוב סביבה ביתית בטוחה יותר, מניעת תאונות דרכים בקרב ילדים, מניעת מקרי טביעה, ועוד.

חלק ממקרי הנכות נגרמים עקב פגיעות טראומה. פגיעות אלה נפוצות במיוחד בקרב ילדים. [[רפואה מונעת לילדים]] וצעדי זהירות שונים יכולים להקטין פגיעות אלה. בין היתר עיצוב סביבה ביתית בטוחה יותר, מניעת תאונות דרכים בקרב ילדים, מניעת מקרי טביעה, ועוד.

==מניעת נכות==

==מניעת לקויות==

 

 

 

 

===מניעת דיכאון===

===מניעת דיכאון===

{{הפניה לערך מורחב|דיכאון}}

{{הפניה לערך מורחב|דיכאון}}

כאמור לפי ארגון הבריאות העולמי, [[דיכאון]] הוא כיום הסיבה המרכזית לנכות ברחבי העולם. בנוסף לכך למרות טיפול תרופתי נרחב, הדיכאון הוא בעיה מתפשטת.  

לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], [[דיכאון]] הוא כיום הסיבה המרכזית לנכות ברחבי העולם. בנוסף לכך למרות טיפול תרופתי נרחב, הדיכאון הוא בעיה מתפשטת.  

העיתונאי האמריקאי רוברט וויטאקר, הוציא לאור בשנת 2010 את הספר [[אנטומיה של מגיפה]]. וויטאקר טוען כי הגישה הפרמוקולוגית לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות, קרי מתן כדורים אנטי־פסיכוטיים לסובלים מהפרעות נפשיות שונות, נכשלה. וויטאקר טוען כי אף ש[[תרופות פסיכיאטריות]] עשויות להיות יעילות בטווח הקצר, ואף שחלק מהמטופלים עשויים להפיק מהן תועלת לתקופות ארוכות יותר, בטווח ארוך יותר ובאופן כללי התרופות האלה מחמירות את ההפרעות הנפשיות העיקריות, ומגדילות את הסיכוי שהמטופל ייהפך לחולה כרוני ואף יסבול מתסמינים חדשים וחמורים יותר. {{הערה|שם=vitaker1|נדן פלדמן, [https://www.themarker.com/markerweek/1.5724270 "טירוף מוחלט": נכנסתם לדיכאון? חכו רגע לפני שאתם מסתערים על הציפרלקס], דה מרקר, 13.01.2018}}  

העיתונאי האמריקאי רוברט וויטאקר, הוציא לאור בשנת 2010 את הספר [[אנטומיה של מגיפה]]. וויטאקר טוען כי הגישה הפרמוקולוגית לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות, קרי מתן כדורים אנטי־פסיכוטיים לסובלים מהפרעות נפשיות שונות, נכשלה. וויטאקר טוען כי אף ש[[תרופות פסיכיאטריות]] עשויות להיות יעילות בטווח הקצר, ואף שחלק מהמטופלים עשויים להפיק מהן תועלת לתקופות ארוכות יותר, בטווח ארוך יותר ובאופן כללי התרופות האלה מחמירות את ההפרעות הנפשיות העיקריות, ומגדילות את הסיכוי שהמטופל ייהפך לחולה כרוני ואף יסבול מתסמינים חדשים וחמורים יותר. {{הערה|שם=vitaker1|נדן פלדמן, [https://www.themarker.com/markerweek/1.5724270 "טירוף מוחלט": נכנסתם לדיכאון? חכו רגע לפני שאתם מסתערים על הציפרלקס], דה מרקר, 13.01.2018}}  

===הפחתת מתח נפשי עודף===

===הפחתת מתח נפשי עודף===

{{הפניה לערך מורחב|מתח נפשי}}

{{הפניה לערך מורחב|מתח נפשי}}

עודף של [[מתח נפשי]] הוא גורם חשוב בהתפתחות של דיכאון ומחלות נפש אחרות. בנוסף לכך מתח נפשי הוא גורם לתחלואה במחלות שונות. בנוסף לנזק הנגרם ממתח נפשי באופן ישיר, הוא גורם לנזק עצום על ידי ניסיונות התמודדות לא בריאים של אנשים עם מתח נפשי - אכילת יתר, צריכה עודפת של [[סוכר]], שתיית [[אלכוהול]], [[עישון]] וסוגים שונים של [[התמכרות|התמכרויות]] נגרמים עקב ניסיון להתמודד עם עודף לחץ.  

עודף של [[מתח נפשי]] הוא גורם חשוב בהתפתחות של דיכאון ומחלות נפש אחרות. בנוסף לכך מתח נפשי הוא גורם לתחלואה במחלות שונות. בנוסף לנזק הנגרם ממתח נפשי באופן ישיר, הוא גורם לנזק עצום על ידי ניסיונות התמודדות לא בריאים של אנשים עם מתח נפשי - [[אכילת יתר]], צריכה עודפת של [[סוכר]], שתיית [[אלכוהול]], [[עישון]] וסוגים שונים של [[התמכרות|התמכרויות]] נגרמים עקב ניסיון להתמודד עם עודף לחץ.  

לפי סקר של ארגון ADDA שנערך באינטרנט, כ-14% מתוך המשיבים (תושבי ארצות הברית) השתמשו בפעילות גופנית כדי להתמודד עם מתח. 18% דיווחו שהם מדברים עם חברים או קרובי משפחה. 17% השתמשו בשינה. 14% הורידו את המתח באמצעות [[צפייה בטלוויזיה]], 14% נוהגים לאכול כדי לפרוק מתח ו-13% מקשיבים למוזיקה. מבין כל הדרכים האלה מומחי בריאות ממליצים על פעילות גופנית (פעילות אירובית ואימוני גוף-נפש) כדרך המומלצת ביותר.<ref name="adda1"/>  

לפי סקר של ארגון ADDA שנערך באינטרנט, כ-14% מתוך המשיבים (תושבי ארצות הברית) השתמשו בפעילות גופנית כדי להתמודד עם מתח. 18% דיווחו שהם מדברים עם חברים או קרובי משפחה. 17% השתמשו בשינה. 14% הורידו את המתח באמצעות [[צפייה בטלוויזיה]], 14% נוהגים לאכול כדי לפרוק מתח ו-13% מקשיבים למוזיקה. מבין כל הדרכים האלה מומחי בריאות ממליצים על פעילות גופנית (פעילות אירובית ואימוני גוף-נפש) כדרך המומלצת ביותר.<ref name="adda1"/>