שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 30 בתים ,  21:43, 31 באוגוסט 2019
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
[[קובץ:Moai Rano raraku.jpg|300px|thumb|פסלים מנותצים באיי הפסחא. לאחר קריסת החברה, כילו התושבים את זעמם ב[[מיתוס|סממן הדתי והתרבותי]] המרכזי של אבותיהם. עד היום איי הפסחא הם חסרי עצים כמעט לחלוטין ומהווים דוגמה מרכזית לחברה שהתמוטטה ול[[בירוא יערות]] קיצוני]]
 
[[קובץ:Moai Rano raraku.jpg|300px|thumb|פסלים מנותצים באיי הפסחא. לאחר קריסת החברה, כילו התושבים את זעמם ב[[מיתוס|סממן הדתי והתרבותי]] המרכזי של אבותיהם. עד היום איי הפסחא הם חסרי עצים כמעט לחלוטין ומהווים דוגמה מרכזית לחברה שהתמוטטה ול[[בירוא יערות]] קיצוני]]
'''אי הפסחא'''  (Easter Island בשפת הרפה נוי: רַפַּה נוּי; בספרדית: Isla de Pascua) הוא אי באוקיינוס השקט, כ-3,700 קילומטרים מערבית לחופי אמריקה הדרומית, המצוי מאז שנת 1888 בשליטת צ'ילה. האי נודע בפסלי האבן הענקיים שבו, המכונים מואי (Moai). נכון לשנת 2012 אוכלוסיית האי מונה כ-5,800 [[בני אדם]], כ-60% הם בני רפה-נוי ממוצא פולינזי.
+
'''אי הפסחא'''  ('''Easter Island''' בשפת הרפה נוי: רַפַּה נוּי; בספרדית: '''Isla de Pascua''') הוא אי באוקיינוס השקט, כ-3,700 קילומטרים מערבית לחופי אמריקה הדרומית, המצוי מאז שנת 1888 בשליטת צ'ילה. האי נודע בפסלי האבן הענקיים שבו, המכונים מואי (Moai). נכון לשנת 2012 אוכלוסיית האי מונה כ-5,800 [[בני אדם]], כ-60% הם בני רפה-נוי ממוצא פולינזי.
    
במשך שנים רבות, מאז שהתגלה על ידי האירופים, גירה האי את סקרנותם של חוקרים בשל מספר תופעות שהתקשו להסבירן. התעלומה הראשונה היא מקור תושביו הראשונים של האי, המרוחק אלפי קילומטרים ממקומות מיושבים אחרים. תעלומה נוספת היא אופן יצירתם של פסלי הענק, שמשקלם עשרות טונות ואף יותר, ולא פחות מסקרן הוא אופן הובלתם למרחקים של עד עשרה קילומטרים מאתר מרכזי שבו נחצבו, והצבתם על במות מוגבהות כשעל ראשם מונח גוש אבן גדול שאף הוא שוקל מספר טונות. הדבר מפתיע במיוחד, לאור העובדה שלתושבים לא היו כלי עבודה ממתכת והייתה בידיהם טכנולוגיה פרימיטיבית ביותר. חידה נוספת היא הסיבה ל[[אסון אקולוגי|אסון האקולוגי]] שפקד את האי, והסיבות לאסון החברתי-דמוגרפי שפקד את האוכלוסייה. בנוסף, טרם פוענח הכתב הייחודי שבו השתמשו התושבים.
 
במשך שנים רבות, מאז שהתגלה על ידי האירופים, גירה האי את סקרנותם של חוקרים בשל מספר תופעות שהתקשו להסבירן. התעלומה הראשונה היא מקור תושביו הראשונים של האי, המרוחק אלפי קילומטרים ממקומות מיושבים אחרים. תעלומה נוספת היא אופן יצירתם של פסלי הענק, שמשקלם עשרות טונות ואף יותר, ולא פחות מסקרן הוא אופן הובלתם למרחקים של עד עשרה קילומטרים מאתר מרכזי שבו נחצבו, והצבתם על במות מוגבהות כשעל ראשם מונח גוש אבן גדול שאף הוא שוקל מספר טונות. הדבר מפתיע במיוחד, לאור העובדה שלתושבים לא היו כלי עבודה ממתכת והייתה בידיהם טכנולוגיה פרימיטיבית ביותר. חידה נוספת היא הסיבה ל[[אסון אקולוגי|אסון האקולוגי]] שפקד את האי, והסיבות לאסון החברתי-דמוגרפי שפקד את האוכלוסייה. בנוסף, טרם פוענח הכתב הייחודי שבו השתמשו התושבים.
שורה 11: שורה 11:  
ייתכן שהאירופאי הראשון שראה את אי הפסחא היה דייויס בשנת 1687. אין ידיעות ברורות על כך, אך  אומרים שהוא ראה איזו שהיא "אדמה גבוהה". את האדמה הזו "אדמת דייויס" חיפשו רבים כולל רוהבן אשר בוודאות גילה את אי הפסחא בשנת 1722.
 
ייתכן שהאירופאי הראשון שראה את אי הפסחא היה דייויס בשנת 1687. אין ידיעות ברורות על כך, אך  אומרים שהוא ראה איזו שהיא "אדמה גבוהה". את האדמה הזו "אדמת דייויס" חיפשו רבים כולל רוהבן אשר בוודאות גילה את אי הפסחא בשנת 1722.
   −
ההולנדי יָקוֹבּ רוֹחֶבֵן (Jakob Roggeveen) גילה את אי הפסחא ב 1722. לפי הלוח הנוצרי היה חג הפסחא ולכן הוא נתן לו את השם הזה. התושבים לפי תאורו היו חלקית בעלי אור לבן חלקית בעלי אור אדום וחלק נראו כפולינזים. הרבה היו עם זקן מה שלא אופיני לפולינזים. חלק מהאנשים היו עם אוזניים שהוארכו בכוונה תחילה על ידי עגילים ענקיים. הם השתמשו רק בכלי אבן כלומר חיו עדיין בתקופת האבן. הם חיו בבתים פשוטים מאוד מקנים, והשתמשו בסירות קטנות מקש שבקושי נכנסו בהם 2 בני אדם. באופן כללי, למרות שהתושבים גידלו אז בטטות, בננות קנה סוכר ותרנגולות, הם נראו לאירופאים מהעמים הפרימיטיביים ביותר על פני האדמה. לכן הם היו המומים כאשר ראו על האי פסלים ענקיים בגובה של 10 מטרים. פסלים בגודל זה הם בחיים לא ראו באירופה. הם לא הבינו איך אנשים כאלה יכלו ליצור, להעביר, להעמיד פסלים כאלה ולכן החליטו שמדובר בפסלים מחימר שלתוכו תקעו אבנים קטנות מבחוץ. אבל הם לא בדקו את ההשערה הזו. היחס של רוחבן ואנשיו למקומיים היה דומה ליחס הרגיל של [[קולוניאליזם|הקולוניזטורים]] - עושק וגזל. חלק גדול מהנשים וכל הילדים התחבאו מהם. אנשיו הרגו 12 בני אדם במהלך שהות של יום אחד ומיהרו להרים עוגן.
+
ההולנדי יָקוֹבּ רוֹחֶבֵן (Jakob Roggeveen) גילה את אי הפסחא ב 1722. לפי הלוח הנוצרי היה חג הפסחא ולכן הוא נתן לו את השם הזה. התושבים לפי תאורו היו חלקית בעלי אור לבן חלקית בעלי אור אדום וחלק נראו כפולינזים. הרבה היו עם זקן מה שלא אופייני לפולינזים. חלק מהאנשים היו עם אוזניים שהוארכו בכוונה תחילה על ידי עגילים ענקיים. הם השתמשו רק בכלי אבן כלומר חיו עדיין בתקופת האבן. הם חיו בבתים פשוטים מאוד מקנים, והשתמשו בסירות קטנות מקש שבקושי נכנסו בהם 2 בני אדם. באופן כללי, למרות שהתושבים גידלו אז בטטות, בננות קנה סוכר ותרנגולות, הם נראו לאירופאים מהעמים הפרימיטיביים ביותר על פני האדמה. לכן הם היו המומים כאשר ראו על האי פסלים ענקיים בגובה של 10 מטרים. פסלים בגודל זה הם בחיים לא ראו באירופה. הם לא הבינו איך אנשים כאלה יכלו ליצור, להעביר, להעמיד פסלים כאלה ולכן החליטו שמדובר בפסלים מחימר שלתוכו תקעו אבנים קטנות מבחוץ. אבל הם לא בדקו את ההשערה הזו. היחס של רוחבן ואנשיו למקומיים היה דומה ליחס הרגיל של [[קולוניאליזם|הקולוניזטורים]] - עושק וגזל. חלק גדול מהנשים וכל הילדים התחבאו מהם. אנשיו הרגו 12 בני אדם במהלך שהות של יום אחד ומיהרו להרים עוגן.
    
אחרי כ-50 שנה, ב 1770, הגיעו לאי שתי אוניות ספרדיות. הספרדים נתנו לתושבים לצייר כמה ציורים מתחת לנייר שהם לא אמרו להם מה כתוב בו, ולאחר מכן הם הכריזו שהאדמה שייכת לספרד כי התושבים חתמו על הצהרה המאשרת זאת והפליגו משם. גם הם נדהמו כאשר ראו את הפסלים. אחד מהם לקח כלי ברזל והיכה בחוזקה באחד הפסלים. לפסל לא קרה כלום כך שנהיה ברור שהפסל באמת מאבן ולא מחימר. הספרדים התפלאו ואפילו חשבו שהפסלים כנראה לא נוצרו על האי. גם הספרדים שמו לב שבין תושבי האי יש לבני עור ובעלי שער אדמוני ולפעמים עם זקן. הילדים וכמעט כל הנשים התחבאו מהם. על האי לא היה יער ולכן הספרדים חשדו שהאוכלוסייה מסתתרת מהם במערות. חלק מהאנשים היו גבוהים יחסית לספרדים. הספרדים מדדו את הגובה של שני אנשים שנראו להם הגבוהים ביותר וזה יצא 1.99 ו 1.95 מטר.
 
אחרי כ-50 שנה, ב 1770, הגיעו לאי שתי אוניות ספרדיות. הספרדים נתנו לתושבים לצייר כמה ציורים מתחת לנייר שהם לא אמרו להם מה כתוב בו, ולאחר מכן הם הכריזו שהאדמה שייכת לספרד כי התושבים חתמו על הצהרה המאשרת זאת והפליגו משם. גם הם נדהמו כאשר ראו את הפסלים. אחד מהם לקח כלי ברזל והיכה בחוזקה באחד הפסלים. לפסל לא קרה כלום כך שנהיה ברור שהפסל באמת מאבן ולא מחימר. הספרדים התפלאו ואפילו חשבו שהפסלים כנראה לא נוצרו על האי. גם הספרדים שמו לב שבין תושבי האי יש לבני עור ובעלי שער אדמוני ולפעמים עם זקן. הילדים וכמעט כל הנשים התחבאו מהם. על האי לא היה יער ולכן הספרדים חשדו שהאוכלוסייה מסתתרת מהם במערות. חלק מהאנשים היו גבוהים יחסית לספרדים. הספרדים מדדו את הגובה של שני אנשים שנראו להם הגבוהים ביותר וזה יצא 1.99 ו 1.95 מטר.
   −
אחריהם לאי הגיע קפטן קוק - אחד מרבי החובלים המפורסמים ביותר. גם הוא לא ראה שם ילדים וכמעט לא היו גם נשים. כמות האוכלוסיה היתה קטנה - רק כמה מאות בני אדם. היתר לפי השארתו של קוק התחבאו במערות. הם גילו כניסות לכמה מערות אבל התושבים לא נתנו להם להיכנס. קוק רשם אחר כך שאין טעם להתוכח מי גילה את האי ראשון, כי בכל מקרה אין שם שום דבר ממה שהספינות זקוקות לו - אין יער כדי לספק עץ לתיקונים ואין עודפי מזון משמעותיים לאוכלוסייה כך שאי אפשר לקבל שם כלום.
+
אחריהם לאי הגיע קפטן קוק - אחד מרבי החובלים המפורסמים ביותר. גם הוא לא ראה שם ילדים וכמעט לא היו גם נשים. כמות האוכלוסייה הייתה קטנה - רק כמה מאות בני אדם. היתר לפי השארתו של קוק התחבאו במערות. הם גילו כניסות לכמה מערות אבל התושבים לא נתנו להם להיכנס. קוק רשם אחר כך שאין טעם להתווכח מי גילה את האי ראשון, כי בכל מקרה אין שם שום דבר ממה שהספינות זקוקות לו - אין יער כדי לספק עץ לתיקונים ואין עודפי מזון משמעותיים לאוכלוסייה כך שאי אפשר לקבל שם כלום.
    
גם קוק היה המום כאשר ראה את הפסלים ואת המבנים באי. הוא לא הבין איך אפשר היה להציב פסלים במשקל כזה על הבמות. כאשר הוא בדק את הבמות מקרוב הוא ראה שהן בנויות מבלוקים ענקיים מאבן משויפים היטב, עד כדי כך שלא היה צריך שום חומר מדביק כדי להצמיד אותם אחד לשני. במשלחת של קוק היה פולינזי אחד שהצליח להבין במידה מסוימת את השפה של התושבים והם הסבירו שהפסלים הם מצבות לזכר שליטים מימי עבר. קוק כתב שהוא לא ראה שום דבר העולה על המבנים האלה באנגליה מולדתו, אז המעצמה התעשייתית ביותר בעולם. קוק טען שאין שום קשר בין הפסלים לאוכלוסייה הנוכחית. חוץ מזה שהוא לא היה יכול לתאר איך אפשר לבנות דברים כאלה בלי טכנולוגיה משוכללת, חלק מהפסלים הופלו מהמצבות, כנראה בכוונה. גם חלק מהמבנים התחילו להתפרק ואף אחד לא ניסה לתקן אותם.
 
גם קוק היה המום כאשר ראה את הפסלים ואת המבנים באי. הוא לא הבין איך אפשר היה להציב פסלים במשקל כזה על הבמות. כאשר הוא בדק את הבמות מקרוב הוא ראה שהן בנויות מבלוקים ענקיים מאבן משויפים היטב, עד כדי כך שלא היה צריך שום חומר מדביק כדי להצמיד אותם אחד לשני. במשלחת של קוק היה פולינזי אחד שהצליח להבין במידה מסוימת את השפה של התושבים והם הסבירו שהפסלים הם מצבות לזכר שליטים מימי עבר. קוק כתב שהוא לא ראה שום דבר העולה על המבנים האלה באנגליה מולדתו, אז המעצמה התעשייתית ביותר בעולם. קוק טען שאין שום קשר בין הפסלים לאוכלוסייה הנוכחית. חוץ מזה שהוא לא היה יכול לתאר איך אפשר לבנות דברים כאלה בלי טכנולוגיה משוכללת, חלק מהפסלים הופלו מהמצבות, כנראה בכוונה. גם חלק מהמבנים התחילו להתפרק ואף אחד לא ניסה לתקן אותם.
שורה 21: שורה 21:  
אחרי קוק לאי הגיע לפרוז מצרפת. הפעם האוכלוסייה שוב היתה גדולה ועל האי היו נשים וילדים. לפרוז טען שההתנהגות הטובה של קוק ואנשיו גרמה לכך שהמקומיים הפסיקו לפחד מהאירופאים. גם לפרוז התפעל מהפסלים וגם הוא כמו קוק החליט שמדובר בפסלים שנוצרו לפני זמן רב.
 
אחרי קוק לאי הגיע לפרוז מצרפת. הפעם האוכלוסייה שוב היתה גדולה ועל האי היו נשים וילדים. לפרוז טען שההתנהגות הטובה של קוק ואנשיו גרמה לכך שהמקומיים הפסיקו לפחד מהאירופאים. גם לפרוז התפעל מהפסלים וגם הוא כמו קוק החליט שמדובר בפסלים שנוצרו לפני זמן רב.
   −
בהמשך מידי פעם במרווחי זמן גדולים האירופאים הגיעו לאי. בתחילת המאה ה- 19 אוניה אמריקאית תקפה את תושבי האי על מנת להשיג עבדים.  בשנת 1862 סוחרי עבדים מפרו תקפו אותו שוב והפעם בכוחות גדולים. חלק גדול מהאוכלוסיה נלקח בשבי חלק אחר נהרג. האירוע עורר הרבה רעש ואפילו ברמה הבינלאומית. כעבור זמן קצר יחסית העבדים הוחזרו לאי הפסחא אבל בזמן שעבר מתו 900 מתוך ה 1,000 שנלקחו בשבי. עוד כמה מתו בדרך ורק 15 הגיעו לאי. הם הביאו איתם את מחלת האבעבעות השחורות שהכחידה כמעט את כל האוכלוסיה. רק 111 איש נותרו בחיים.  
+
בהמשך מידי פעם במרווחי זמן גדולים האירופאים הגיעו לאי. בתחילת המאה ה-19 אוניה אמריקאית תקפה את תושבי האי על מנת להשיג עבדים.  בשנת 1862 סוחרי עבדים מפרו תקפו אותו שוב והפעם בכוחות גדולים. חלק גדול מהאוכלוסיה נלקח בשבי חלק אחר נהרג. האירוע עורר הרבה רעש ואפילו ברמה הבינלאומית. כעבור זמן קצר יחסית העבדים הוחזרו לאי הפסחא אבל בזמן שעבר מתו 900 מתוך ה 1,000 שנלקחו בשבי. עוד כמה מתו בדרך ורק 15 הגיעו לאי. הם הביאו איתם את מחלת האבעבועות השחורות שהכחידה כמעט את כל האוכלוסייה. רק 111 איש נותרו בחיים.  
    
בהמשך לאי הגיעו מסיונרים שהפכו את התושבים לנוצרים. ב 1864 אחד מהמיסיונרים, אג'ן אירו, גילה שלתושבים יש כתב יד משלהם שנקרא רונגו - רונגו. שום דבר כזה לא היה על אף אי אחר באוקיניה. מכיוון שהכתב לדעתו היה מקושר לעבודת אלילים הוא נתן הוראה להשמיד אותו. תושבי האי שרפו כמעט את כל הפריטים הקיימים למעט כמה שהחביאו במערות.  
 
בהמשך לאי הגיעו מסיונרים שהפכו את התושבים לנוצרים. ב 1864 אחד מהמיסיונרים, אג'ן אירו, גילה שלתושבים יש כתב יד משלהם שנקרא רונגו - רונגו. שום דבר כזה לא היה על אף אי אחר באוקיניה. מכיוון שהכתב לדעתו היה מקושר לעבודת אלילים הוא נתן הוראה להשמיד אותו. תושבי האי שרפו כמעט את כל הפריטים הקיימים למעט כמה שהחביאו במערות.  
שורה 35: שורה 35:     
=== התאוריה של חוושי ===
 
=== התאוריה של חוושי ===
ב 1932 - 1938 חוקר השפות ההונגרי חושי השווה את כתב היד של איי הפסחא לכתב היד של [[תרבות עמק האינדוס]] העתיקה מאיזור הודו {{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9E%D7%A7_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%A1 תרבות עמק האינדוס]}}. לפי המחקר שלו מתוך 519 הסימנים הקיימים בכתב היד של אי הפסחא 174 דומים מאד לסימנם של כתב היד של התרבות מהר באינד. זה היה מוזר מאוד כי יותר מ 20,000 קילומטרים מבדילים בינהם ויותר מ 2,000 שנה. חלק תמכו בהשערה כמו הינה, הלדרן ואימבלוני אבל רבים התנגדו כמו אלפרד מטרו.
+
בשנים 1932 - 1938 חוקר השפות ההונגרי חושי השווה את כתב היד של איי הפסחא לכתב היד של [[תרבות עמק האינדוס]] העתיקה מאיזור הודו {{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9E%D7%A7_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%A1 תרבות עמק האינדוס]}}. לפי המחקר שלו מתוך 519 הסימנים הקיימים בכתב היד של אי הפסחא 174 דומים מאד לסימנם של כתב היד של התרבות מהר באינד. זה היה מוזר מאוד כי יותר מ 20,000 קילומטרים מבדילים בינהם ויותר מ 2,000 שנה. חלק תמכו בהשערה כמו הינה, הלדרן ואימבלוני אבל רבים התנגדו כמו אלפרד מטרו.
    
ספריהם של מקמילן בראון וחוושי נתנו תנופה לסיפורים על יבשת מו שלכאורה שקעה באוקינוס השקט. תומכי הגרסה הסתכלו על אי הפסחא כעל אחת מאבני הבסיס לתאוריה. אחת הסיבות ליצירת התאוריה היה דמיון גדול בין המבנים בתרבויות כמו מצרים, שומר, התרבויות האינדיאניות, האינדוס ועוד ברחבי העולם והופעתם בזמן דומה - בערך לפני 5,000 שנה. לדוגמה בכולם היו פירמידות. מה שהעלה את החשד שהן הגיעו מאותו מקור וזה שרובם היו בשפך נהרות גדולים יצר גרסה לפיה האנשים יכלו להגיע באוניות מאיזה שהוא מקום באוקיינוס. גרסה זו לא הוכחה ועומדת בסתירה להבנה המדעית הנוכחית, במיוחד מבחינה גאולוגית. אבל היא גרמה לחקר מעמיק יותר לגבי הקשרים בין התרבויות השונות בעבר, היכולות של כלי שיט עתיקים לעבור מרחקים גדולים{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Mu_(lost_continent) Mu (lost continent)]}}.
 
ספריהם של מקמילן בראון וחוושי נתנו תנופה לסיפורים על יבשת מו שלכאורה שקעה באוקינוס השקט. תומכי הגרסה הסתכלו על אי הפסחא כעל אחת מאבני הבסיס לתאוריה. אחת הסיבות ליצירת התאוריה היה דמיון גדול בין המבנים בתרבויות כמו מצרים, שומר, התרבויות האינדיאניות, האינדוס ועוד ברחבי העולם והופעתם בזמן דומה - בערך לפני 5,000 שנה. לדוגמה בכולם היו פירמידות. מה שהעלה את החשד שהן הגיעו מאותו מקור וזה שרובם היו בשפך נהרות גדולים יצר גרסה לפיה האנשים יכלו להגיע באוניות מאיזה שהוא מקום באוקיינוס. גרסה זו לא הוכחה ועומדת בסתירה להבנה המדעית הנוכחית, במיוחד מבחינה גאולוגית. אבל היא גרמה לחקר מעמיק יותר לגבי הקשרים בין התרבויות השונות בעבר, היכולות של כלי שיט עתיקים לעבור מרחקים גדולים{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Mu_(lost_continent) Mu (lost continent)]}}.
שורה 45: שורה 45:  
ב 1955 - 1956 באי ביקרה המשלחת המפורסמת ביותר, המשלחת של טור הירדל. הירדל היה מפורסם כבר אז בגלל המסעות שלו וההשערות שלו. כמה שנים לפני שהגיע לאי הפסחא, ב-1952 הוא פרסם הנקרא "האינדיאנים האמריקאים באוקיאניה" בה טען שפולינזיה - האיים באמצע האוקיינוס השקט יושבו בעיקר ממזרח, מאמריקה ולא ממערב, מאסיה. אי הפסחא נמצא בקצה של פולינזיה שהכי קרוב לאמריקה ויש בו הרבה מאפיינים משותפים עם התרבויות העתיקות של אמריקה, לכן פה הוא היה יכול למצוא הרבה ממצאים שיתמכו בתאוריה שלו. אחת הטענות העיקריות שלו היתה שהזרם בחלק של האוקינוס השקט בו נמצאים אי הפסחא נע ממזרח למערב.  
 
ב 1955 - 1956 באי ביקרה המשלחת המפורסמת ביותר, המשלחת של טור הירדל. הירדל היה מפורסם כבר אז בגלל המסעות שלו וההשערות שלו. כמה שנים לפני שהגיע לאי הפסחא, ב-1952 הוא פרסם הנקרא "האינדיאנים האמריקאים באוקיאניה" בה טען שפולינזיה - האיים באמצע האוקיינוס השקט יושבו בעיקר ממזרח, מאמריקה ולא ממערב, מאסיה. אי הפסחא נמצא בקצה של פולינזיה שהכי קרוב לאמריקה ויש בו הרבה מאפיינים משותפים עם התרבויות העתיקות של אמריקה, לכן פה הוא היה יכול למצוא הרבה ממצאים שיתמכו בתאוריה שלו. אחת הטענות העיקריות שלו היתה שהזרם בחלק של האוקינוס השקט בו נמצאים אי הפסחא נע ממזרח למערב.  
   −
יש לציין שזה בדיוק הזרם שמשתבש בזמן האחרון יותר ויותר ככל ששינויי האקלים גורמים לנתגברות תופעת האל ניניו. כלומר עם נכונה ההשערה ששינוי האקלים באמת גורמים לכך, זה מחזק את ההשערה של הירדל כי זה אומר שבעבר תופעות כאלה היו יותר נדירות וחלשות ורוב הזמן הזרם נע בכיוון בו הוא צריך לנוע - מערבה. הזרם הזה נקרא היום "הזרם המשווני הדרומי"{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%98#%D7%9E%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D האוקיינוס השק - מאפייני המים]}}.
+
יש לציין שזה בדיוק הזרם שמשתבש בזמן האחרון יותר ויותר ככל ששינויי האקלים גורמים להתגברות תופעת האל ניניו. כלומר עם נכונה ההשערה ששינוי האקלים באמת גורמים לכך, זה מחזק את ההשערה של הירדל כי זה אומר שבעבר תופעות כאלה היו יותר נדירות וחלשות ורוב הזמן הזרם נע בכיוון בו הוא צריך לנוע - מערבה. הזרם הזה נקרא היום "הזרם המשווני הדרומי"{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%98#%D7%9E%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D האוקיינוס השק - מאפייני המים]}}.
    
כדי להוכיח זאת הוא בעצמו יצא לשיט על רפסודה באוקיינוס השקט באזור זה ובאמת הגיע מאזור אמריקה לאזור אינדונזיה בעקבות הזרם. כמו כן הוא מצא שרידים של תרבויות אינדיאניות באיי גלאפגוס.  
 
כדי להוכיח זאת הוא בעצמו יצא לשיט על רפסודה באוקיינוס השקט באזור זה ובאמת הגיע מאזור אמריקה לאזור אינדונזיה בעקבות הזרם. כמו כן הוא מצא שרידים של תרבויות אינדיאניות באיי גלאפגוס.  
שורה 53: שורה 53:  
בין היתר הוא ערך חפירות בתעלת איקו. זו תעלה הנמשכת לאורך כמה קילומטרים במקום בו חצי האי פואיקה מתחבר למסה העיקרים של אי הפסחא. המקומיים ספרו על המקום הזה בערך את הסיפור הבא:  
 
בין היתר הוא ערך חפירות בתעלת איקו. זו תעלה הנמשכת לאורך כמה קילומטרים במקום בו חצי האי פואיקה מתחבר למסה העיקרים של אי הפסחא. המקומיים ספרו על המקום הזה בערך את הסיפור הבא:  
   −
"שני עמים הגיעו לאי בזמן שונה. אחד מהם נהג להאריך את האוזניים שלא ולכן נקרא ארוכי אוזניים. השני לא, ולכן נקרא קצרי אוזניים. ארוכי האוזניים אהבו מאוד פסלים לזכר השליטים שלהם, במות מאבן וכך הלאה. הם הכריחו את קצרי האוזניים לבנות ולהעביר אותם. ההמצאה האחרונה של ארוכי האוזניים היה לארגן שדות חקלאיים על אדמות המישור באי ולהתחיל מחצי האי פואיקה. לכן הם הכריחו את קצרי האוזניים לפנות את האבנים מחצי האי ובגלל זה היום אין שם אבנים. אבל בנקודה הזו לקצרי האוזניים זה נמאס והם מרדו. כל ארוכי האוזנים ברחו לחצי האי פואיקה ובנו תעלה המפרידה בין חצי האי לשאר האי וזרקו לשם הרבה עץ כדי שברגע שיותקפו יוכלו להדליק את העץ וכך למנוע תקיפה. לטעלה הזאת קראו "איקו". אבל אחד מהם היה נשוי לאישה מקצרי האוזניים, שקראו לה מוקו פנגאי שהיתה בוגדת והיתה בצד של קצרי האוזניים. היא עזרה לקצרי האוזנים לעבור בסתר את התעלה כאשר חלק אחר בגלוי התקרב אליה. כאשר ארוכי האוזניים ראו את אלה שהתקרבו בגלוי הם הדליקו את העץ בתוך התעלה. אז אלה שהסתתרו התנפלו עליהם מאחורה. רוב ארוכי האוזניים נשרפו בתוך התעלה ורק 3 הצליחו לעבור אותה. מתוכם רק אחד השאירו בחיים וצאציאיו גרים על האי עד היום. מאז הסתיימה בניית הפסלים."
+
"שני עמים הגיעו לאי בזמן שונה. אחד מהם נהג להאריך את האוזניים שלא ולכן נקרא ארוכי אוזניים. השני לא, ולכן נקרא קצרי אוזניים. ארוכי האוזניים אהבו מאוד פסלים לזכר השליטים שלהם, במות מאבן וכך הלאה. הם הכריחו את קצרי האוזניים לבנות ולהעביר אותם. ההמצאה האחרונה של ארוכי האוזניים היה לארגן שדות חקלאיים על אדמות המישור באי ולהתחיל מחצי האי פואיקה. לכן הם הכריחו את קצרי האוזניים לפנות את האבנים מחצי האי ובגלל זה היום אין שם אבנים. אבל בנקודה הזו לקצרי האוזניים זה נמאס והם מרדו. כל ארוכי האוזניים ברחו לחצי האי פואיקה ובנו תעלה המפרידה בין חצי האי לשאר האי וזרקו לשם הרבה עץ כדי שברגע שיותקפו יוכלו להדליק את העץ וכך למנוע תקיפה. לטעלה הזאת קראו "איקו". אבל אחד מהם היה נשוי לאישה מקצרי האוזניים, שקראו לה מוקו פנגאי שהיתה בוגדת והיתה בצד של קצרי האוזניים. היא עזרה לקצרי האוזנים לעבור בסתר את התעלה כאשר חלק אחר בגלוי התקרב אליה. כאשר ארוכי האוזניים ראו את אלה שהתקרבו בגלוי הם הדליקו את העץ בתוך התעלה. אז אלה שהסתתרו התנפלו עליהם מאחורה. רוב ארוכי האוזניים נשרפו בתוך התעלה ורק 3 הצליחו לעבור אותה. מתוכם רק אחד השאירו בחיים וצאצאיו גרים על האי עד היום. מאז הסתיימה בניית הפסלים."
 
    
 
    
הסיפור הזה סופר לאירופאים עוד במאה ה 19. ראוטלדז' חשבה שזו תעלה טבעית שאולי שמשה למטרות צבאיות. מטרו שלל את כל הסיפור ואמר שתעלה טבעית נתנה למקומיים סיבה להמציא סיפור רומנטי. גאולוג אחד שהיה במשלחת של מטרו קבע שהתעלה נוצרה באופן טבעי כאשר זרם לבה מהר געש התנגש בזרם ישן יותר שהפך כבר לאבן. למרות זאת המקומיים המשיכו לטעון את שלהם.לאחר בקשות רבות הירדל הסכים לנסות לחפור שם לכל מקרה.
+
הסיפור הזה סופר לאירופאים עוד במאה ה 19. ראוטלדז' חשבה שזו תעלה טבעית שאולי שמשה למטרות צבאיות. מטרו שלל את כל הסיפור ואמר שתעלה טבעית נתנה למקומיים סיבה להמציא סיפור רומנטי. גאולוג אחד שהיה במשלחת של מטרו קבע שהתעלה נוצרה באופן טבעי כאשר זרם לבה מהר געש התנגש בזרם ישן יותר שהפך כבר לאבן. למרות זאת המקומיים המשיכו לטעון את שלהם. לאחר בקשות רבות הירדל הסכים לנסות לחפור שם לכל מקרה.
   −
כאשר אנשיו של הירדל התחילו לחפור הם גילו שהחלק העחליון של התעלה הוא באמת טבעי, נוצר מהסיבה שעליה דיבר הגאולוג במשלחת של מטרו. אבל בעומק רב יותר זו כבר היתה תעלה שנחפרה על ידי אנשים. בעומק מסוים לאורך כל התעלה יש שרידים של מדורה גדולה מאוד שהדליקו לפני 300 שנה (כלומר בסביבות אמצע המאה ה 17). כאשר הם המשיכו לחפור הם גילו שבעומק רב יותר יש שרידים של עבודת אנוש מתקופות קדומות הרבה. כאשר האנשים ניצלו אותו באמצע המאה ה-17 האי כבר היתה מכוסה עד חצי בחול. במקום אחד נמצאה מדורה שבערה בשנת 400 לספירה. אלה הם העדויות העתיקות ביותר של נוכחות אנושית בפולינזיה.
+
כאשר אנשיו של הירדל התחילו לחפור הם גילו שהחלק העחליון של התעלה הוא באמת טבעי, נוצר מהסיבה שעליה דיבר הגאולוג במשלחת של מטרו. אבל בעומק רב יותר זו כבר היתה תעלה שנחפרה על ידי אנשים. בעומק מסוים לאורך כל התעלה יש שרידים של מדורה גדולה מאוד שהדליקו לפני 300 שנה (כלומר בסביבות אמצע המאה ה-17). כאשר הם המשיכו לחפור הם גילו שבעומק רב יותר יש שרידים של עבודת אנוש מתקופות קדומות הרבה. כאשר האנשים ניצלו אותו באמצע המאה ה-17 האי כבר היתה מכוסה עד חצי בחול. במקום אחד נמצאה מדורה שבערה בשנת 400 לספירה. אלה הם העדויות העתיקות ביותר של נוכחות אנושית בפולינזיה.
    
כל זה, יחד עם העדויות של הקונקיסטאדורים הספרדים על האנשים לבנים בפרו שבנו מבנים כמו טיאהאואנאקו עוד לפני הופעת אימפרית האינקה, גרמו להירדל ליצור תאוריה לפיה, אנשים אירופאים הגיעו לאמריקה עוד לפני קולומבוס, יצרו שם ציויליציה גבוהה, משם שטו מערבה הגיעו לאיי פסחא יצרו גם שם ציויליזציה גבוהה ואז הוכחדו על ידי יוצאי מאלזיה שהפילו את הפסלים וגרמו לאי לשקוע בקניבליזם ומלחמות.
 
כל זה, יחד עם העדויות של הקונקיסטאדורים הספרדים על האנשים לבנים בפרו שבנו מבנים כמו טיאהאואנאקו עוד לפני הופעת אימפרית האינקה, גרמו להירדל ליצור תאוריה לפיה, אנשים אירופאים הגיעו לאמריקה עוד לפני קולומבוס, יצרו שם ציויליציה גבוהה, משם שטו מערבה הגיעו לאיי פסחא יצרו גם שם ציויליזציה גבוהה ואז הוכחדו על ידי יוצאי מאלזיה שהפילו את הפסלים וגרמו לאי לשקוע בקניבליזם ומלחמות.
שורה 71: שורה 71:  
'''ההדגמה של חציבת העברת והעמדת הפסלים'''
 
'''ההדגמה של חציבת העברת והעמדת הפסלים'''
   −
היירדל היה פופולרי בקרב תושבי האיים הפולינזיים כי עורר עיניין בהיסטוריה שלהם. אחרי ששט ברפסודה מאמריקה לאסיה אנשים באי הפסחא החליטו לעשות את אותו הדבר. פעמיים הם הצליחו למרות ששלטונות האי מצ'ילה אסרו על כך. לאחר מכן מושל האי היה צריך להכריח את הלבנים שחיו על האי לשמור על הסירות כדי שהם לא יעשו זאת שוב. לכן באמצעות ראש המקומיים באי הצליח  היירדל לשכנע את המקומיים להדגים איך בדיוק הם חצבו העבירו והעמידו את הפסלים. מסתבר שאפשר היה לחצוב את הפסלים בסלע אבל ל 6 אנשים זה היה לוקח שנה. אפשר היה להעביר אותם באמצעות מקלות מעץ וחבלים מקליפת עץ. אפשר היה להעמיד אותם בעמצעות מקלות מעץ ואבנים וכך אפשר היה לעשות גם עם הצילינדרים שסימלו את השער. אבל כל זה צרך הרבה עץ.
+
היירדל היה פופולרי בקרב תושבי האיים הפולינזיים כי עורר עיניין בהיסטוריה שלהם. אחרי ששט ברפסודה מאמריקה לאסיה אנשים באי הפסחא החליטו לעשות את אותו הדבר. פעמיים הם הצליחו למרות ששלטונות האי מצ'ילה אסרו על כך. לאחר מכן מושל האי היה צריך להכריח את הלבנים שחיו על האי לשמור על הסירות כדי שהם לא יעשו זאת שוב. לכן באמצעות ראש המקומיים באי הצליח  היירדל לשכנע את המקומיים להדגים איך בדיוק הם חצבו העבירו והעמידו את הפסלים. מסתבר שאפשר היה לחצוב את הפסלים בסלע אבל ל 6 אנשים זה היה לוקח שנה. אפשר היה להעביר אותם באמצעות מקלות מעץ וחבלים מקליפת עץ. אפשר היה להעמיד אותם באמצעות מקלות מעץ ואבנים וכך אפשר היה לעשות גם עם הצילינדרים שסימלו את השער. אבל כל זה צרך הרבה עץ.
    
יש לציין שלא רק באיי הפסחא אלה גם בעוד הרבה מקומות, דווקא המבנים שנעשים שבאמצעות טכנולוגיה פשוטה יותר מושכים יותר תשומת לב ונראים יותר יפים מאשר מבנים שנבנים באמצענות טכנולוגיה משוכללת יותר. כך לדוגמה המצב עם הפרתנון, הפירמידות במצרים, בשומר, ביוקטן אצל המאיה, ארמון ורסאי, הקרמלין ועוד. באותו אופן כאשר מדובר בבגדים ועוד חפצים מלאכת יד עולה יותר כסף מאשר מה שמיוצר על ידי מכונות. אם זאת כדי ליצור את כל הדברים האלה תמיד היה צורך בטכנולוגיה מסוימת. למעשה כל בני האדם משתמשים בטכנולוגיה מסוימת גם העמים הילידיים.  
 
יש לציין שלא רק באיי הפסחא אלה גם בעוד הרבה מקומות, דווקא המבנים שנעשים שבאמצעות טכנולוגיה פשוטה יותר מושכים יותר תשומת לב ונראים יותר יפים מאשר מבנים שנבנים באמצענות טכנולוגיה משוכללת יותר. כך לדוגמה המצב עם הפרתנון, הפירמידות במצרים, בשומר, ביוקטן אצל המאיה, ארמון ורסאי, הקרמלין ועוד. באותו אופן כאשר מדובר בבגדים ועוד חפצים מלאכת יד עולה יותר כסף מאשר מה שמיוצר על ידי מכונות. אם זאת כדי ליצור את כל הדברים האלה תמיד היה צורך בטכנולוגיה מסוימת. למעשה כל בני האדם משתמשים בטכנולוגיה מסוימת גם העמים הילידיים.  
   −
כלומר יוצא שיש 2 סוגי טכנולוגיה. סוג אחד שמאפשר לבנות את המבנים והחפצים שעושים כל כך הרבה רושם ונקראים מלאכת יד וסוג שני שכאשר משתמשים בו החפצים יוצאים פחות מרשימים. מעניין להשוות בין 2 הסוגים האלה מבחינת השפעות סביבתיות ובריאותיות ומבחינת מטרה -מה נוצר כדי לאפשר יצירת דברים מועילים ויפים ומה כדי להרוייח יותר כסף.
+
כלומר יוצא שיש 2 סוגי טכנולוגיה. סוג אחד שמאפשר לבנות את המבנים והחפצים שעושים כל כך הרבה רושם ונקראים מלאכת יד וסוג שני שכאשר משתמשים בו החפצים יוצאים פחות מרשימים. מעניין להשוות בין 2 הסוגים האלה מבחינת השפעות סביבתיות ובריאותיות ומבחינת מטרה -מה נוצר כדי לאפשר יצירת דברים מועילים ויפים ומה כדי להרויח יותר כסף.
    
=== המחקרים האקולוגיים - ג'ארד דיימונד ===
 
=== המחקרים האקולוגיים - ג'ארד דיימונד ===
בתחילת המאה ה 21 נתגלתה סוף סוף הסיבה להדרדרות במצב האוכלוסיה באי הפסחא, קניבליזם ומלחמות שהתחילו באי זמן קצר לפני הופעת האירופאים: אסון אקולוגי שנגרם קודם כל מהשמדת היער באי הפסחא בין היתר עקב כריית העצים לצורת יצירת הפסלים והבמות, פינוי שטח לחקלאות, שימוש בעצים להסקה. [[ג'ארד דיימונד]] יצר את התאוריה הזאת בסוף המאה ה 20 ותחילת המאה ה 21 ותאר אותה בהרחבה בספרו [[התמוטטות(ספר)|התמוטטות]]. האסון האקולוגי באיי הפסחא מראה את ההשלכות ההרסניות של [[ברוא יערות|ברוא היערות]] ונותן שיעור חשוב לאנושות. ראו על כך בהרחבה בסעיף הבא. בתחילת המאה ה 21 יש אשר הכחישו את התאוריה.
+
בתחילת המאה ה-21 נתגלתה סוף סוף הסיבה להדרדרות במצב האוכלוסייה באי הפסחא, קניבליזם ומלחמות שהתחילו באי זמן קצר לפני הופעת האירופאים: אסון אקולוגי שנגרם קודם כל מהשמדת היער באי הפסחא בין היתר עקב כריית העצים לצורת יצירת הפסלים והבמות, פינוי שטח לחקלאות, שימוש בעצים להסקה. [[ג'ארד דיימונד]] יצר את התאוריה הזאת בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 ותאר אותה בהרחבה בספרו [[התמוטטות(ספר)|התמוטטות]]. האסון האקולוגי באיי הפסחא מראה את ההשלכות ההרסניות של [[ברוא יערות|ברוא היערות]] ונותן שיעור חשוב לאנושות. ראו על כך בהרחבה בסעיף הבא. בתחילת המאה ה-21 יש אשר הכחישו את התאוריה.
    
'''מקורות:'''
 
'''מקורות:'''
*[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99_%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%90 הערך "אי הפסחא" בויקיפדיה העיברית]
+
*[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99_%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%90 הערך "אי הפסחא" בוויקיפדיה העברית]
*[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%93%D7%90%D7%9C הערך "טור היירדאל" בויקיפדיה העיברית]
+
*[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%93%D7%90%D7%9C הערך "טור היירדאל" בוויקיפדיה העברית]
 
* [https://archive.org/details/thorheyerdahlaku037009mbp/page/n15 הספר אקו אקו של טור היירדאל לקריאה חופשית באנגלית]
 
* [https://archive.org/details/thorheyerdahlaku037009mbp/page/n15 הספר אקו אקו של טור היירדאל לקריאה חופשית באנגלית]
 
*[[התמוטטות(ספר)|הספר "התמוטטות" של ג'ארד דיימונד]]
 
*[[התמוטטות(ספר)|הספר "התמוטטות" של ג'ארד דיימונד]]
שורה 127: שורה 127:  
* [[התמוטטות]]
 
* [[התמוטטות]]
 
* [[בירוא יערות]]
 
* [[בירוא יערות]]
      
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==

תפריט ניווט