ספריהם של מקמילן בראון וחוושי נתנו תנופה לסיפורים על יבשת מו שלכאורה שקעה באוקינוס השקט. תומכי הגרסה הסתכלו על אי הפסחא כעל אחת מאבני הבסיס לתאוריה. אחת הסיבות ליצירת התאוריה היה דמיון גדול בין המבנים בתרבויות כמו מצרים, שומר, התרבויות האינדיאניות, האינדוס ועוד ברחבי העולם והופעתם בזמן דומה - בערך לפני 5,000 שנה. לדוגמה בכולם היו פירמידות. מה שהעלה את החשד שהן הגיעו מאותו מקור וזה שרובם היו בשפך נהרות גדולים יצר גרסה לפיה האנשים יכלו להגיע באוניות מאיזה שהוא מקום באוקיינוס. גרסה זו לא הוכחה ועומדת בסתירה להבנה המדעית הנוכחית, במיוחד מבחינה גאולוגית. אבל היא גרמה לחקר מעמיק יותר לגבי הקשרים בין התרבויות השונות בעבר, היכולות של כלי שיט עתיקים לעבור מרחקים גדולים{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Mu_(lost_continent) Mu (lost continent)]}}. | ספריהם של מקמילן בראון וחוושי נתנו תנופה לסיפורים על יבשת מו שלכאורה שקעה באוקינוס השקט. תומכי הגרסה הסתכלו על אי הפסחא כעל אחת מאבני הבסיס לתאוריה. אחת הסיבות ליצירת התאוריה היה דמיון גדול בין המבנים בתרבויות כמו מצרים, שומר, התרבויות האינדיאניות, האינדוס ועוד ברחבי העולם והופעתם בזמן דומה - בערך לפני 5,000 שנה. לדוגמה בכולם היו פירמידות. מה שהעלה את החשד שהן הגיעו מאותו מקור וזה שרובם היו בשפך נהרות גדולים יצר גרסה לפיה האנשים יכלו להגיע באוניות מאיזה שהוא מקום באוקיינוס. גרסה זו לא הוכחה ועומדת בסתירה להבנה המדעית הנוכחית, במיוחד מבחינה גאולוגית. אבל היא גרמה לחקר מעמיק יותר לגבי הקשרים בין התרבויות השונות בעבר, היכולות של כלי שיט עתיקים לעבור מרחקים גדולים{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Mu_(lost_continent) Mu (lost continent)]}}. |