4,291
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 8:
שורה 8: + − + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
←גילוי אי הפסחא על ידי האירופאים וחקר ההיסטוריה שלו - חידת אי הפסחא
על השאלה הראשונה ניסו לענות בכל מיני דרכים, שיערו שאיי הפסחא הו חלק מייבשת מו (התאומה של אטלנטיס מהאוקיינוס השקט) ששקעה בים ואפילו שאת המבנים בנו חייזרים. את התשובה נתן תור היירדל אשר הוכיח שאת העבודה ביצעו התושבים המקומיים בכלים פשוטים שחלקם עוד זוכרים כיצד להשתמש בהם(ראו סיפרו אקו - אקו{{הערה|1=תור היירדל[https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=65396 אקו-אקו: סודו של אי-הפסחא]}}). יש לציין שקיימים עוד מקרים בהם מבנים הנוצרים בכלים פשוטים יחסית מושכים תשומת לב יותר ממבנים שנבנו בטכנולוגיה משוכללת מאוד - לדוגמה הפירמידות, ארמון ורסאי. את התשובה לשאלה השנייה נתן ג'ארד דיימונד אשר הוכיח שבנית והעברת הפסלים וכריתת העצים לשם כך היא שהביאה לאסון האקולוגי סביבתי אשר בעיקבותיו הגיעו תושבי האי למצב הירוד בו הם היו כאשר הגיעו האירופאים.
על השאלה הראשונה ניסו לענות בכל מיני דרכים, שיערו שאיי הפסחא הו חלק מייבשת מו (התאומה של אטלנטיס מהאוקיינוס השקט) ששקעה בים ואפילו שאת המבנים בנו חייזרים. את התשובה נתן תור היירדל אשר הוכיח שאת העבודה ביצעו התושבים המקומיים בכלים פשוטים שחלקם עוד זוכרים כיצד להשתמש בהם(ראו סיפרו אקו - אקו{{הערה|1=תור היירדל[https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=65396 אקו-אקו: סודו של אי-הפסחא]}}). יש לציין שקיימים עוד מקרים בהם מבנים הנוצרים בכלים פשוטים יחסית מושכים תשומת לב יותר ממבנים שנבנו בטכנולוגיה משוכללת מאוד - לדוגמה הפירמידות, ארמון ורסאי. את התשובה לשאלה השנייה נתן ג'ארד דיימונד אשר הוכיח שבנית והעברת הפסלים וכריתת העצים לשם כך היא שהביאה לאסון האקולוגי סביבתי אשר בעיקבותיו הגיעו תושבי האי למצב הירוד בו הם היו כאשר הגיעו האירופאים.
== גילוי אי הפסחא על ידי האירופאים וחקר ההיסטוריה שלו - חידת אי הפסחא ==
== גילוי אי הפסחא על ידי האירופאים וחקר ההיסטוריה שלו - חידת אי הפסחא ==
=== גילוי האי על ידי האירופאים והיחסים עם תושביו ===
האירופאי הראשון שייתכן וראה את אי הפסחא היה דייויס בשנת 1687. אין ידיעות ברורות על כך אומרים שהוא ראה איזו שהיא "אדמה גבוהה". את האדמה הזו "אדמת דייויס" חיפשו רבים כולל רוהבן אשר בוודאות גילה את אי הפסחא בשנת 1722.
האירופאי הראשון שייתכן וראה את אי הפסחא היה דייויס בשנת 1687. אין ידיעות ברורות על כך אומרים שהוא ראה איזו שהיא "אדמה גבוהה". את האדמה הזו "אדמת דייויס" חיפשו רבים כולל רוהבן אשר בוודאות גילה את אי הפסחא בשנת 1722.
רוהבן גילה את אי הפסחא ב 1722 כאשר לפי הספירה הנוצרית היה חג הפסחא ולכן הוא נתן לו את השם הזה. התושבים לפי תאורו היו חלקית בעלי אור לבן חלקית בעלי אור אדום וחלק נראו כפולינזים. הרבה היו עם זקן מה שלא אופיני לפולינזים. חלק מהאנשים היו עם אוזניים שהוארכו בכוונה תחילה על ידי עגילים ענקיים. הם השתמשו רק בכלי אבן כלומר חיו עדיין בתקופת האבן. הם חיו בבתים פשוטים מאוד מקנה סוף והשתמשו בסירות קטנות מקש שבקושי נכנסו בהם 2 בני אדם. בקיצור למרות שהתושבים גידלו אז בטאטות, בננות קנה סוכר ותרנגולות, הם נראו להם מהעמים הפרימיטיביים ביותר על פני האדמה. לכן הם היו המומים כאשר ראו על האי פסלים ענקיים בגובה של 10 מטרים. פסלים בגודל זה הם בחיים לא ראו באירופה. הם לא הבינו איך אנשים כאלה יכלו ליצור, להעביר, להעמיד פסלים כאלה ולכן החליטו שמדובר בפסלים מחימר שלתוכו תקעו אבנים קטנות מבחוץ. אבל הם לא בדקו את ההשערה הזו. היחס של רוהבן ואנשיו למקומיים היה דומה ליחס הרגיל של הקולוניזטורים - עושק וגזל. חלק גדול מהנשים וכל הילדים התחבאו מהם. אנשיו הרגו 12 בני אדם במהלך שהות של יום אחד ומיהרו להרים עוגן.
רוהבן גילה את אי הפסחא ב 1722 כאשר לפי הספירה הנוצרית היה חג הפסחא ולכן הוא נתן לו את השם הזה. התושבים לפי תאורו היו חלקית בעלי אור לבן חלקית בעלי אור אדום וחלק נראו כפולינזים. הרבה היו עם זקן מה שלא אופיני לפולינזים. חלק מהאנשים היו עם אוזניים שהוארכו בכוונה תחילה על ידי עגילים ענקיים. הם השתמשו רק בכלי אבן כלומר חיו עדיין בתקופת האבן. הם חיו בבתים פשוטים מאוד מקנה סוף והשתמשו בסירות קטנות מקש שבקושי נכנסו בהם 2 בני אדם. בקיצור למרות שהתושבים גידלו אז בטאטות, בננות קנה סוכר ותרנגולות, הם נראו להם מהעמים הפרימיטיביים ביותר על פני האדמה. לכן הם היו המומים כאשר ראו על האי פסלים ענקיים בגובה של 10 מטרים. פסלים בגודל זה הם בחיים לא ראו באירופה. הם לא הבינו איך אנשים כאלה יכלו ליצור, להעביר, להעמיד פסלים כאלה ולכן החליטו שמדובר בפסלים מחימר שלתוכו תקעו אבנים קטנות מבחוץ. אבל הם לא בדקו את ההשערה הזו. היחס של רוהבן ואנשיו למקומיים היה דומה ליחס הרגיל של הקולוניזטורים - עושק וגזל. חלק גדול מהנשים וכל הילדים התחבאו מהם. אנשיו הרגו 12 בני אדם במהלך שהות של יום אחד ומיהרו להרים עוגן.
אחרי כ 50 שנה לאי הגיעו 2 אוניות ספרדיות. הספרדים נתנו לתושבים לצייר כמה ציורים מתחת לנייר שהם לא אמרו להםמה כתוב בו ולאחר מכן הם הכריזו שהאדמה שייכת לספרד כי התושבים חתמו על הצהרה המאשרת זאת והפליגו משם. גם הם נדהמו כאשר ראו את הפסלים. אחד מהם לקח כלי ברזל והיכה בחוזקה באחד הפסלים. לפסל לא קרה כלום כך שנהיה ברור שהפסל באמת מאבן ולא מחימר. הספרדים התפלאו עוד יותר ואפילו חשבו שהפסלים כנראה לא נוצרו על האי. גם הספרדים שמו לב שבין תושבי האי יש לבני עור ובעלי שער אדמוני ולפעמים עם זקן.
אחרי כ 50 שנה, ב 1770, לאי הגיעו 2 אוניות ספרדיות. הספרדים נתנו לתושבים לצייר כמה ציורים מתחת לנייר שהם לא אמרו להם מה כתוב בו ולאחר מכן הם הכריזו שהאדמה שייכת לספרד כי התושבים חתמו על הצהרה המאשרת זאת והפליגו משם. גם הם נדהמו כאשר ראו את הפסלים. אחד מהם לקח כלי ברזל והיכה בחוזקה באחד הפסלים. לפסל לא קרה כלום כך שנהיה ברור שהפסל באמת מאבן ולא מחימר. הספרדים התפלאו עוד יותר ואפילו חשבו שהפסלים כנראה לא נוצרו על האי. גם הספרדים שמו לב שבין תושבי האי יש לבני עור ובעלי שער אדמוני ולפעמים עם זקן. הילדים וכמעט כל הנשים התחבאו מהם. על האי לא היה יער ולכן הספרדים חשדו שהאוכלוסייה מסתתרת מהם במערות. חלק מהאנשים היו גבוהים יחסית לספרדים. הספרדים מדדו את הגובה של 2 שנראו להם הגבוהים ביותר וזה יצא 1.99 ו 1.95 מטר.
אחריהם לאי הגיע קפטן קוק - אחד מרבי החובלים המפורסמים ביותר. גם הוא לא ראה שם ילדים וכמעט לא היו גם נשים. כמות האוכלוסיה היתה קטנה - רק כמה מאות בני אדם. היתר לפי השארתו של קוק התחבאו במערות. הם גילו כניסות לכמה מערות אבל התושבים לא נתנו להם להיכנס. קוק רשם אחר כך שאין טעם להתוכח מי גילה את האי ראשוןכי בכל מקרה אין שם שום דבר ממה שהספינות זקוקות לו - אין יער כדי לספק עץ לתיקונים ואין עודפי מזון משמעותיים לאוכלוסייה כך שאי אפשר לקבל שם כלום.
גם קוק היה המום כאשר ראה את הפסלים ואת המבנים באי. הוא לא הבין איך אפשר היה להציב פסלים במשקל כזה על החומות. כאשר הוא בדק את החומות מקרוב הוא ראה שהן בנויות מבלוקים ענקיים מאבן משויפים היטב, עד כדי כך שלא היה צריך שום חומר מדביק כדי להצמיד אותם אחד לשני. במשלחת של קוק היה פולינזי אחד שהצליח להבין במידה מסוימת את השפה של התושבים והם הסבירו שהפסלים הם מצבות לזכר שליטים מימי עבר. קוק כתב שהוא לא ראה שום דבר העולה על המבנים האלה באנגליה מולדתו, אז המעצמה התעשייתית ביותר בעולם.
קוק טען שאין שום קשר בין הפסלים לאוכלוסייה הנוכחית. חוץ מי זה שהוא לא היה יכול לתאר איך אפשר לבנות דברים כאלה בלי טכנולוגיה משוכללת, חלק מהפסלים הופלו מהמצבות, כנראה בכוונה. גם חלק מהמבנים התחילו להתפרק ואף אחד לא ניסה לתקן אותם.
אחרי קוק לאי הגיע לפרוז מצרפת. הפעם האוכלוסייה שוב היתה גדולה ועל האי היו נשים וילדים. לפרוז טען שההתנהגות הטובה של קוק ואנשיו גרמה לכך שהמקומיים הפסיקו לפחד מהאירופאים. גם לפרוז התפעל מהפסלים וגם הוא כמו קוק החליט שמדובר בפסלים שנוצרו לפני זמן רב.
בהמשך מידי פעם במרווחי זמן גדולים האירופאים הגיעו לאי. בתחילת המאה ה 19 אוניה אמריקאית תקפה את תושבי האי על מנת להשיג עבדים. בשנת 1862 סוחרי עבדים מפרו תקפו אותו שוב והפעם בכוחות גדולים. חלק גדול מהאוכלוסיה נלקח בשבי חלק אחר נהרג. האירוע עורר הרבה רעש ואפילו ברמה הבין לאומית. כעבור זמן קצר יחסית העבדים הוחזרו לאי הפסחא אבל בזמן שעבר 900 מתוך ה 1,000 שנלקחו בשבי מתו. עוד כמה מתו בדרך ורק 15 הגיעו לאי. הם הביאו איתם את מחלת האבעבעות השחורות שהכחידה כמעט את כל האוכלוסיה. רק 111 איש נותרו בחיים.
בהמשך לאי הגיעו מסיונרים שהפכו את התושבים לנוצרים. ב 1864 אחד מהמיסיונרים אג'ן אירו גילה שלתושבים יש כתב יד משלהם שנקרא רונגו - רונגו. שום דבר כזה לא היה על אף אי אחר באוקיניה. מכיוון שהכתב לדעתו היה מקושר לעבודת אלילים הוא נתן הוראה להשמיד אותו. תושבי האי שרפו כמעט את כל הפריטים הקיימים למעט כמה שהחביאו במערות.
ב 1880 האי סופח על ידי צ'ילה. אחת הסיבות היתה שהיו שם שטחי מרעה מתאימים לצאן. יער לא היה על האי כך שכל השטח בתאוריה יכל לשמש לרעית צאן.
=== תחילת חקר תעלומת האי ===
יש לציין שהפעם הסיפוח במידה מסוימת תרם לאוכלוסיית האי כי היא התחילה להתאושש והמספר שלה החל לגדול.
בערך בזמן הזה האירופאים התחילו ברצינות להתעניין במה שקורה ומה שקרה בעבר באי הפסחא. הבעיה היא שאז בגלל כל מה שעבר על האי ותושביו כבר לא היה קל לממצוא מישהו שיכול היה להסביר מאיפה הגיעו הפסלים, המבנים וכתב היד. ב 1886 האמריקאי פאימסטר טומפסון התחיל לראשונה לתשאל את התושבים המקומיים כדי לפתור את החידה. הוא רשם את האגדות המקומיות, את הגנאלוגיות וניסה ללא הצלחה לתרגם את הכתב היד. התושבים ספרו שאבותיהם הגיעו לאי על אוניות ענקיות ממזרח. האוניות בפיקודו של חוטו מטואה שטו 60 יום מערבה. על האי התיישבו בזמן שונה 2 עמים: ארוכי אוזניים וקצרי אוזניים. בסופו של דבר בעקבות מלחמה קצרי האוזניים השמידו כמעט לחלוטין את ארוכי האוזניים והשתלטו על האי.
=== המשלחת של קטרין ראוטלדז' ===
ב 1914 - 1915 בזמן מלחמת העולם הראשונה, לאי הגיעה המשלחת המדעית הרצינית הראשונה שארגנה קטלין ראוטלדז'. היא יצרה מפה מדויקת של האי עליה הופיעו המבנים, הדרכים והפסלים. בזמן זה כל הפסלים כבר הופלו. כמות הפסלים שהיא ספרה הגיעה ל 400. ראוטלדז' כתבה שבהחלט יש כאן סוד, תעלומה והיא אופפת את כל האי. מרגישים שיש פה משהו גדול מאוד מתחת לפני השטח - זה היה הרושם הכללי שלה.
=== התאוריה של מקמילן בראון ===
ב 1924 חוקר ידוע של איזור האוקאניה, מקמילן בראון כתב ספר הנקרא: "חידת האוקינוס השקט". לטענתו התושבים המקומים ואבותיהם לא היו יכולים ליצור את הפסלים, החומות, הדרכים. לטענתו האי הוא חלק מקבוצת איים גדולה ששקעה אל קרקעית האוקיינוס. האי של פסחא שימש כבית קברות בקבוצת האיים ובגלל זה יש שם כל כך הרבה מצבות. מקמילן בראון ציין שיש מספר מאפיינים זהים לתרבויות של דרום אמריקה ולתרבות אי הפסחא - המבנים הענקיים שנקראו "אחו", צמחים מסוימים בחקלאות, תנורי האדמה. הוא הסביר זאת במסעות הפולינזים לאמריקה וחזרה.
=== התאוריה של חושי ===
ב 1932 - 1938 חוקר השפות ההונגרי חושי השווה את כתב היד של איי הפסחא לכתב היד של התרבות העתיקה של עמק האינדוס{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9E%D7%A7_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%A1 רבות עמק האינדוס]}}. לפי המחקר שלו מתוך 519 הסימנים הקיימים בכתב היד של אי הפסחא 174 דומים מאוד לסימנם של כתב היד של התרבות מהר באינד. זה היה מוזר מאוד כי יותר מ 10,000 קילומטרים מבדילים בינהם ויותר מ 1,000 שנה. חלק תמכו בהשערה כמו הינה הלדרן ואימבלוני אבל רבים התנגדו כמו אלפרד מטרו.
=== המשלחת של אלפרד מטרו ===
האתנוגרף הצרפתי המפורסם אלפרד מטרו הגיע לאי הפסחא ב 1934 בראש משלחת מדעית "המשלחת הצרפתית - בלגית". הוא דחה את כל הטענותלגבי הקשר של אי הפסחא עם תרבות עמק האינדוס או דרום אמריקה. לטענתו התרבות היא פולינזית ויצרו אותה פולינזים שהגיעו מאים ממערב לאי הפסחא. מטרו טען שכל הסיפורים על תעלומת אי הפסחא מוגזמים או מופרכים ושבכלל לא כל כך קשה לעשות את הפסלים. אם זאת הוא בדיוק כמו קודמיו לא הצליח להסביר איך ללא טכנולוגיה משוכללת אפשר היה להעביר ולהעמיד פסלים השוקלים עשרות טונות, ועוד להעמיד אחרי זה על הראש שלהם צילינדרים אדומים המיצגים את השער האדום שלהם ושוקלים גם הם מספר טונות.
גם המשלחת הזאת, כמו כל קודמיה, לא ניסתה לעסוק בחפירות אראולוגיות. אחת הסיבות העיקריות היתה העדר יער, העדר כמעט מלא של עצים. עצים נשארו רק בתוך כמה הרי געש כבויים ומספרם היה קטן מאוד. ללא עצים לא יכולה להיוצר שכבת קרקע עבה. עובי שכבת הקרקע היא כעובי שכבת הצומח שמעליה כי הקרקע נוצרת בחלק גדול מצמחים שנרקבו. לכן כאשר יש רק עשב עובי הקרקע יהיה קטן, כאשר יש עשב ושיחים בינוני, וכאשר יש עשב שיחים ועצים גדול. באי הפסחא היה בעיקר עשב ולכן חשבו שבקרקע דקה כזאת שום דבר לא יכול להסתתר, לכן אין טעם לחפור.
=== המשלחת של טור הירדל ===
ב 1955 - 1956 באי בקרה המשלחת המפורסמת ביותר המשלחת של טור הירדל. הירדל היה מפורסם כבר אז בגלל המסעות שלו וההשערות שלו. כמה שנים לפני שהגיע לאי הפסחא ב 1952 הוא פרסם הנקרא "האינדיאנים האמריקאים באוקיאניה" בה טען שפולינזיה - האיים באמצע האוקיינוס השקט יושבו בעיקר ממזרח, מאמריקה ולא ממערב, מאסיה. אי הפסחא נמצא בקצה של פולינזיה שהכי קרוב לאמריקה ויש בו הרבה מאפיינים משותפים עם התרבויות העתיקות של אמריקה, לכן פה הוא היה יכול למצוא הרבה ממצאים שיתמכו בתאוריה שלו. אחת הטענות העיקריות שלו היתה שהזרם בחלק של האוקינוס השקט בו נמצאים אי הפסחא נע ממזרח למערב.
יש לציין שזה בדיוק הזרם שמשתבש בזמן האחרון יותר ויותר ככל ששינויי האקלים גורמים לנתגברות תופעת האל ניניו. כלומר עם נכונה ההשערה ששינוי האקלים באמת גורמים לכך, זה מחזק את ההשערה של הירדל כי זה אומר שבעבר תופעות כאלה היו יותר נדירות וחלשות ורוב הזמן הזרם נע בכיוון בו הוא צריך לנוע - מערבה. הזרם הזה נקרא היום "הזרם המשווני הדרומי"{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%98#%D7%9E%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D האוקיינוס השק - מאפייני המים]}}.
כדי להוכיח זאת הוא בעצמו יצא לשיט על רפסודה באוקיינוס השקט באזור זה ובאמת הגיע מאזור אמריקה לאזור אינדונזיה בעקבות הזרם. כמו כן הוא מצא שרידים של תרבויות אינדיאנינות באיי גלאפגוס.
הירדל לראשונה החליט בכל זאת לערוך חפירות ארכאולוגיות - אולי בכל זאת אפשר יהיה למצוא באדמה משהו.
תוצאות החפירות היו מדהימות. לא היתה משלחת שהיתה יכולה להשתוות עם מה שהוא מצא אחר כך. הירדל חשד שבאי בעבר היה יער והחל לקחת דגימות כדי לברר זאת. מלבד החפירות הרבה חפצים עתיקים נתנו לו על ידי התושבים מרצון טוב, בגלל הפופולריות שהוא צבר אצלם בגלל המסעות הקודמים שלו.
בין היתר הוא ערך חפירות בטעלת איקו. זו טעלה הנמשכת לאורך כמה קילומטרים במקום בו חצי האי פואיקה מתחבר למסה העיקרים של אי הפסחא. המקומיים ספרו על המקום הזה בערך את הסיפור הבא:
"שני עמים הגיעו לאי בזמן שונה. אחד מהם נהג להאריך את האוזניים שלא ולכן נקרא ארוכי אוזניים. השני לא, ולכן נקרא קצרי אוזניים. ארוכי האוזניים אהבו מאוד פסלים לזכר השלטים שלהם, במות מאבן וכך הלאה. הם הכריחו את קצרי האוזניים לבנות ולהעביר אותם. ההמצאה האחרונה של ארוכי האוזניים היה לארגן שדות חקלאיים על חצי האי פואיקה. לכן הם הכריחו את קצרי האוזניים לפנות משם את האבנים ובגלל זה היום אין שם אבנים. אבל בנקודה הזו לקצרי האוזניים זה נמאס והם מרדו. כל ארוכי האוזנים ברחו לחצי האי פואיקה ובנו טעלה המפרידה בין חצי האי לשאר האי וזרקו לשם הרבה עץ כדי שברגע שיותקפו יוכלו להדליק את העץ וכך למנוע תקיפה. לטעלה הזאת קראו "איקו". אבל אחד מהם היה נשוי לאישה מקצרי האוזניים שקראו לה מוקו פנגאי שהיתה בוגדת והיתה בצד של קצרי האוזניים. היא עזרה לקצרי האוזנים לעבור בסתר את הטעלה כאשר חלק אחר בגלוי התקרב אליה. כאשר ארוכי האוזניים ראו את אלה שהתקרבו בגלוי הם הדליקו את העץ בתוך הטעלה. אז אלה שהסתתרו התנפלו עליהם מאחורה. רוב ארוכי האוזניים נשרפו בתוך הטעלה ורק 3 הצליחו לעבור אותה. מתוכם רק אחד השאירו בחיים וצאציאיו גרים על האי עד היום".
כאשר אנשיו של הירדל התחילו לחפור הם גילו שבאמת לאורך כל הטעלה יש שרידים של מדורה גדולה מאוד שהדליקו לפני 300 שנה (כלומר בסביבות אמצע המאה ה 17).
כל זה יחד עם העדוינות של הקונקיסטאדורים הספרדים על האנשים לבנים בפרו שבנו מבנים כמו טיאהאואנאקו עוד לפני הופעת אימפרית האינקה, גרמו להירדל ליצור תאוריה לפיה, אנדים אירופאים הגיעו לאמריקה עוד לפני קולומבוס יצרו שם ציויליציה גבוהה משם שטו מערבה הגיעו לאיי פסחא יצרו גם שם ציויליזציה גבוהה ואז הוכחדו על ידי יוצאי מלאזיה שהפילו את הפסלים וגרמו לאי לשקוע בקניבליזם ומלחמות.
גרסה זו עוררה רוגז רב שכן ממנה יוצא שהגזע הלבן הוא העליון והאחרים נחותים. הרה מדענים וחוקרים לאחר מכן טענו שהגרסה לא נכונה. אם זאת בהמשך התגלה שדווקא העברת הפסלים שאותם הכריכחו את קצרי האוזניים, לבנות ארוכי האוזניים לזכר השלטים הלבנים היא זו שגרמה למלחמות ולקניבליזם כי כדי להעביר את הפסלים השתמשו בעצחם ולשם כך כרתו יערות. כלומר עם הגרסה הזו נכונה היא לא מוכיחה את עליונות הגזע הלבן אלה יותר את ההפך.
'''המחקרים ברפנואי ורפאיטי'''
הירדל לא הסתפק במחקר רק על אי הפסחא (רפנואי) אלה ארגן חפירות ארכאולוגיות בעוד איים, בין היתר ברפאיטי. לפי האגדה המקומית האוכלוסייה שם מקורה בנשים שברחו מאי הפסחא כאשר המצב שם הפך לממש רע. אותו הזרם שנע מאמריקה לאי הפסחה בהמשך נע מאי הפסחא לרפאיטי. האי נוהל על ידי נשים. האי היה מכוסה יער כמעט כולו. לא היו פסלי ענק, היו בו רק מצודות בהם חיו תושבי האי בעבר הם פחדו שיבואו לרדוף אחריהם מאי הפסחא. הכלים היו כאלה שרבים לא האמינו שאפשר ליצור אותם ללא טכנולוגיה משוכללת. רק הממצא הזה כבר הוכיח את אי הנכונות של התאוריה של הירדל על הגזע הלבן כי ברפאיטי הוא לא מצא שום עדויות על לבנים. בכל מה שהוא מצא שם לא נמצאה שום עדות למלחמות קניבליזם וכדומה. להפך החיים הי היו שלבים מאוד. האוכלוסיה עסקה בחקלאות אבל זה לא הפריע ליכרות להתקיים.
'''ההדגמה של חציבת העברת והעמדת הפסלים'''
היירדל היה פופולרי בקרב תושבי האיים הפולינזיים כי עורר עיניין בהיסטוריה שלהם. אחרי ששט ברפסודה מאמריקה לאסיה אנשים באי הפסחא החליטו לעשות את אותו הדבר. פעמיים הם הצליחו למרות ששלטונות האי מצ'ילה אסרו על כך. לאחר מכן מושל האי היה צריך להכריח את הלבנים שחיו על האי לשמור על הסירות כדי שהם לא יעשו זאת שוב. לכן באמצעות ראש המקומיים באי היירדל הצליח לשכנע את המקומייםלהדגים איך בדיוק הם חצבו העבירו והעמידו את הפסלים. מסתבר שאפשר היה לחצוב את הפסלים בסלע אבל ל 6 אנשיםזה היה לוקח שנה. אפשר היה להעביר אותם באמצעות מקלות מעץ וחבלים מקליפת עץ. אפשר היה להעמיד אותם בעמצעות מקלות מעץ ואבנים וכך אפשר היה לעשות גם עם הצילינדרים שסימלו את השער. אבל כל זה צרך הרבה עץ.
יש לציין שלא רק באיי הפסחא אלה גם בעוד הרבה מקומות, דווקא המבנים שנעשים שבאמצעות טכנולוגיה פשוטה יותר מושכים יותר תשומת לב ונראים יותר יפים מאשר מבנים שנבנים באמצענות טכנולוגיה משוכללת יותר. כך לדוגמה המצב עם הפרתנון, הפירמידות במצרים, בשומר, ביוקטן אצל המאיה, ארמון ורסאי, הקרמלין ועוד. באותו אופן כאשר מדובר בבגדים ועוד חפצים מלאכת יד עולה יותר כסף מאשר מה שמיוצר על ידי מכונות. אם זאת כדי ליצור את כל הדברים האלה תמיד היה צורך בטכנולוגיה מסוימת. למעשה כל בני האדם משתמשים בטכנולוגיה מסוימת גם העמים הילידיים.
כלומר יוצא שיש 2 סוגי טכנולוגיה. סוג אחד שמאפשר לבנות את המבנים והחפצים שעושים כל כך הרבה רושם ונקראים מלאכת יד וסוג שני שכאשר משתמשים בו החפצים יוצאים פחות מרשימים. מעניין להשוות בין 2 הסוגים האלה מבחינת השפעות סביבתיות ובריאותיות ומבחינת מטרה -מה נוצר כדי לאפשר יצירת דברים מועילים ויפים ומה כדי להרוייח יותר כסף.
=== המחקרים האקולוגיים ===
{{להשלים}}
{{להשלים}}