שינויים

כיום יש קשרים הדוקים בין הצבא-התעשייה והמחקר המדעי. האירוע שהזניק בצורה המשמעותית ביותר את המחקר בתחומי מחקר רבים היה מלחמת העולם השנייה, והמימון שניתן לתחומי מחקר אלה על ידי ממשלות. הדוגמה הקלאסית לדבר זה היא פרוייקט מנהטן שהשקיע סכומי כסף גדולים בחקר הפיזיקה. גם חברות גדולות משקיעות כסף רב במחקר - תאגידי רכב לדוגמה משקיעים במחקר הנדסי ותאגידי מזון גדולים משקיעים בביו-טכנולוגיה. יצרני עגלות בעבר לא חשבו להשקיע כסף במחקרים על פיתוח חומרים חדשים לעגלות.

כיום יש קשרים הדוקים בין הצבא-התעשייה והמחקר המדעי. האירוע שהזניק בצורה המשמעותית ביותר את המחקר בתחומי מחקר רבים היה מלחמת העולם השנייה, והמימון שניתן לתחומי מחקר אלה על ידי ממשלות. הדוגמה הקלאסית לדבר זה היא פרוייקט מנהטן שהשקיע סכומי כסף גדולים בחקר הפיזיקה. גם חברות גדולות משקיעות כסף רב במחקר - תאגידי רכב לדוגמה משקיעים במחקר הנדסי ותאגידי מזון גדולים משקיעים בביו-טכנולוגיה. יצרני עגלות בעבר לא חשבו להשקיע כסף במחקרים על פיתוח חומרים חדשים לעגלות.

כאמור ידע שהוא לא כוח לא נחשב בתחילה לדבר חשוב - בין היתר בגלל שהחשיבה של ממשלות ושל תאגידים ושל הציבור כולו היא לעיתים קרובות לא [[תכנון ארוך טווח]] ולא חשיבה [[הוליזם|הוליסטית]]. ובגלל שקשה לעיתים להבין מה חשוב ומה לא חשו שכן העולם מורכב מאד. דוגמה חשובה לדבר זה הוא הזמן שחלף בין גילוי החיידקים באזור שנת 1674 על ידי אנטוני ואן לוונהוק, לבין פיתוח וביסוס [[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]] באמצע עד סוף המאה ה-19. עיקוב של כ-300 שנה באחד הגילויים החשובים ביותר בתולדות האנושות. באופן דומה בתחילת [[המהפכה התעשייתית]] לא היה עניין לחקור את [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]] - דבר זה נחקר בעיקר במאה ה-20. הרעיון לפיו [[גזי חממה]] עלולים לשנות את הרכב האטמוספרה ועל ידי כך לחזק את [[אפקט החממה]] צמח כבר באמצע וסוף המאה ה-19. (ראו [[ההיסטוריה של חקר שינוי האקלים]], אבל לא היה דחוף במיוחד לבדוק דבר זה (הוא נחשב אפשרות חיובית) כך שעיקר המחקר החל רק לקראת 1970. למען האמת גם היה קושי גדול לבצע דבר זה ללא מחקרים של ליוונים ומחשבים להרצת [[מודל אקלימי|מודלים אקלימיים]] מסובכים. עד היום חקר ה[[אקולוגיה]] וכן ביולוגיה בכלל לא חילחל לתודעה הציבורית התרבותית והפוליטית ורוב הציבור לא מבין את היקף ההשפעה של תחומים אלה על החיים שלנו ועל השינוי הנדרש במיתוסים רבים ובמוסדות חברתיים - לדוגמה הצורך במעבר ל[[כלכלה בת קיימא]].

כאמור ידע שהוא לא כוח לא נחשב בתחילה לדבר חשוב - בין היתר בגלל שהחשיבה של ממשלות ושל תאגידים ושל הציבור כולו היא לעיתים קרובות לא [[תכנון ארוך טווח]] ולא חשיבה [[הוליזם|הוליסטית]]. ובגלל שקשה לעיתים להבין מה חשוב ומה לא חשו שכן העולם מורכב מאד. דוגמה חשובה לדבר זה הוא הזמן שחלף בין גילוי החיידקים באזור שנת 1674 על ידי אנטוני ואן לוונהוק, לבין פיתוח וביסוס [[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]] באמצע עד סוף המאה ה-19. עיקוב של כ-300 שנה באחד הגילויים החשובים ביותר בתולדות האנושות. באופן דומה בתחילת [[המהפכה התעשייתית]] לא היה עניין לחקור את [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]] - דבר זה נחקר בעיקר במאה ה-20. הרעיון לפיו [[גזי חממה]] עלולים לשנות את הרכב האטמוספרה ועל ידי כך לחזק את [[אפקט החממה]] צמח כבר באמצע וסוף המאה ה-19. (ראו [[ההיסטוריה של חקר שינוי האקלים]]), אבל לא היה דחוף במיוחד לבדוק דבר זה (הוא נחשב אפשרות חיובית) כך שעיקר המחקר החל רק לקראת 1970. למען האמת גם היה קושי גדול לבצע דבר זה ללא מחקרים של ליוונים ומחשבים להרצת [[מודל אקלימי|מודלים אקלימיים]] מסובכים. עד היום חקר ה[[אקולוגיה]] וכן ביולוגיה בכלל לא חילחל לתודעה הציבורית התרבותית והפוליטית ורוב הציבור לא מבין את היקף ההשפעה של תחומים אלה על החיים שלנו ועל השינוי הנדרש במיתוסים רבים ובמוסדות חברתיים - לדוגמה הצורך במעבר ל[[כלכלה בת קיימא]].

==השפעות המהפכה המדעית על תחומים ותהליכים אחרים==

==השפעות המהפכה המדעית על תחומים ותהליכים אחרים==