שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,279 בתים ,  06:34, 6 באוגוסט 2019
שורה 27: שורה 27:  
==ידע הוא כוח==
 
==ידע הוא כוח==
 
[[קובץ:Somer Francis Bacon.jpg|ממוזער|250px|דיוקן של [[פרנסיס בייקון]] בשנת 1617]]
 
[[קובץ:Somer Francis Bacon.jpg|ממוזער|250px|דיוקן של [[פרנסיס בייקון]] בשנת 1617]]
[[פרנסיס בייקון]], טבע מונח מרכזי בתרבות המודרנית לפיו "[[ידע הוא כוח]]". דבר זה נראה לנו אולי טריוויאלי היום, אבל במשך אלפי שנים אנשים לא חשבו כך. ההשלכה של שאלה זו היא גם הפוכה - ידע שהוא לא כוח הוא חשוב פחות. מאז בייקון, השאלה לגבי תאוריות מדעיות הן לא רק האם התאוריה היא נכונה או לא, אלה האם היא מסוגלת לשנות את המציאות, האם יש לה אפשרות לספק כוח למישהו כדי לבצע שינוי מהותי.
+
[[פרנסיס בייקון]], טבע מונח מרכזי בתרבות המודרנית לפיו "[[ידע הוא כוח]]". דבר זה נראה לנו אולי טריוויאלי היום, אבל במשך אלפי שנים אנשים לא חשבו כך. ההשלכה של שאלה זו היא גם הפוכה - ידע שהוא לא כוח הוא חשוב פחות (או כך לפחות הדבר נראה ממבט ראשון). מאז בייקון, השאלה לגבי תאוריות מדעיות הן לא רק האם התאוריה היא נכונה או לא, אלה האם היא מסוגלת לשנות את המציאות, האם יש לה אפשרות לספק כוח למישהו כדי לבצע שינוי מהותי.
    
לפי [[יובל הררי]], גם לפני המהפכה המדעית אנשים חקרו את העולם, ומלכים סיפקו משאבים לחוקרים ולאנשים חכמים. אבל בחברות לפני המהפכה המדעית, המטרה של התמיכה היתה תקווה של המלך לפיו החכמים יבססו ידע ותפיסה שמצדיקה את המשך הסדר החברתי הקיים ויבססו את שלטונו. מערכות שלטון לא חשבו להשקיע במחקר במטרה לקבל כוחות חדשים ועל ידי כך להעצים את כוחם.  
 
לפי [[יובל הררי]], גם לפני המהפכה המדעית אנשים חקרו את העולם, ומלכים סיפקו משאבים לחוקרים ולאנשים חכמים. אבל בחברות לפני המהפכה המדעית, המטרה של התמיכה היתה תקווה של המלך לפיו החכמים יבססו ידע ותפיסה שמצדיקה את המשך הסדר החברתי הקיים ויבססו את שלטונו. מערכות שלטון לא חשבו להשקיע במחקר במטרה לקבל כוחות חדשים ועל ידי כך להעצים את כוחם.  
   −
רוב רובם של המלכים ועסקים, לפני המאה ה-18 לא חשבו להשקיע במחקר במטרה לקבל עוד ידע כדי [[שינוי טכנולוגי|לשפר את הטכנולוגיה]] וכך לקבל עוד כוח. לדוגמה עיקר כוחו של הצבא הרומאי היה בכוח הארגון שלו. לא היה לו יתרון טכנולוגי על פני צבאות אחרים בהם הוא נלחם, כמו הצבא של קרתגו. הרומאים לא חשבו להשקיע במחקר של כלי נשק ובמשך מאות שנים טכנולוגיית כלי הנשק שלהם לא השתנתה באופן משמעותי. הצבאות של הערבים ושל המונגולים לא הביסו צבאות אחרים בזכות היתרון הטכנולוגי שלהם אלא להפך - הם סבלו מנחיתות טכנולוגית. מצביאים סינים שהותקפו על ידי המונגולים לא חשבו לכנס מדענים כדי לפתח טכנולוגיות צבאיות חדשות. אבק השריפה פותח בטעות על ידי אלכימאים סינים שניסו למצוא נוסחה לחיי נצח. לקח 600 שנה עד שאבק השריפה הגיע לידי שימוש בצבאות. אפילו צבא נפוליון לא השקיע בפיתוחי טכנולוגיה והנשקים בהם נלחם נפוליון בקרב ווטרלו היו אותם נשקים בהם השתמש בקרבות הראשונים שלו.  
+
רוב רובם של המלכים ועסקים, לפני המאה ה-18 לא חשבו להשקיע במחקר במטרה לקבל עוד ידע כדי [[שינוי טכנולוגי|לשפר את הטכנולוגיה]] וכך לקבל עוד כוח. לדוגמה עיקר כוחו של הצבא הרומאי היה בכוח הארגון שלו. לא היה לו יתרון טכנולוגי על פני צבאות אחרים בהם הוא נלחם, כמו הצבא של קרתגו. הרומאים לא חשבו להשקיע במחקר של כלי נשק ובמשך מאות שנים טכנולוגיית כלי הנשק שלהם לא השתנתה באופן משמעותי. הצבאות של הערבים ושל המונגולים לא הביסו צבאות אחרים בזכות היתרון הטכנולוגי שלהם אלא להפך - הם סבלו מנחיתות טכנולוגית. מצביאים סינים שהותקפו על ידי המונגולים לא חשבו לכנס מדענים כדי לפתח טכנולוגיות צבאיות חדשות. אבק השריפה פותח בטעות על ידי אלכימאים סינים שניסו למצוא נוסחה לחיי נצח. לקח 600 שנה עד שאבק השריפה הגיע לידי שימוש בצבאות. אפילו צבא נפוליון לא השקיע בפיתוחי טכנולוגיה והנשקים בהם נלחם נפוליון בקרב ווטרלו היו אותם נשקים בהם השתמש בקרבות הראשונים שלו. {{הערה|יובל הררי, [[קיצור תולדות האנושות]]}}
    
כיום יש קשרים הדוקים בין הצבא-התעשייה והמחקר המדעי. האירוע שהזניק בצורה המשמעותית ביותר את המחקר בתחומי מחקר רבים היה מלחמת העולם השנייה, והמימון שניתן לתחומי מחקר אלה על ידי ממשלות. הדוגמה הקלאסית לדבר זה היא פרוייקט מנהטן שהשקיע סכומי כסף גדולים בחקר הפיזיקה. גם חברות גדולות משקיעות כסף רב במחקר - תאגידי רכב לדוגמה משקיעים במחקר הנדסי ותאגידי מזון גדולים משקיעים בביו-טכנולוגיה. יצרני עגלות בעבר לא חשבו להשקיע כסף במחקרים על פיתוח חומרים חדשים לעגלות.
 
כיום יש קשרים הדוקים בין הצבא-התעשייה והמחקר המדעי. האירוע שהזניק בצורה המשמעותית ביותר את המחקר בתחומי מחקר רבים היה מלחמת העולם השנייה, והמימון שניתן לתחומי מחקר אלה על ידי ממשלות. הדוגמה הקלאסית לדבר זה היא פרוייקט מנהטן שהשקיע סכומי כסף גדולים בחקר הפיזיקה. גם חברות גדולות משקיעות כסף רב במחקר - תאגידי רכב לדוגמה משקיעים במחקר הנדסי ותאגידי מזון גדולים משקיעים בביו-טכנולוגיה. יצרני עגלות בעבר לא חשבו להשקיע כסף במחקרים על פיתוח חומרים חדשים לעגלות.
 +
 +
כאמור ידע שהוא לא כוח לא נחשב בתחילה לדבר חשוב - בין היתר בגלל שהחשיבה של ממשלות ושל תאגידים ושל הציבור כולו היא לעיתים קרובות לא [[תכנון ארוך טווח]] ולא חשיבה [[הוליזם|הוליסטית]]. ובגלל שקשה לעיתים להבין מה חשוב ומה לא חשו שכן העולם מורכב מאד. דוגמה חשובה לדבר זה הוא הזמן שחלף בין גילוי החיידקים באזור שנת 1674 על ידי אנטוני ואן לוונהוק, לבין פיתוח וביסוס [[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]] באמצע עד סוף המאה ה-19. עיקוב של כ-300 שנה באחד הגילויים החשובים ביותר בתולדות האנושות. באופן דומה בתחילת [[המהפכה התעשייתית]] לא היה עניין לחקור את [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]] - דבר זה נחקר בעיקר במאה ה-20. הרעיון לפיו [[גזי חממה]] עלולים לשנות את הרכב האטמוספרה ועל ידי כך לחזק את [[אפקט החממה]] צמח כבר באמצע וסוף המאה ה-19. (ראו [[ההיסטוריה של חקר שינוי האקלים]], אבל לא היה דחוף במיוחד לבדוק דבר זה (הוא נחשב אפשרות חיובית) כך שעיקר המחקר החל רק לקראת 1970. למען האמת גם היה קושי גדול לבצע דבר זה ללא מחקרים של ליוונים ומחשבים להרצת [[מודל אקלימי|מודלים אקלימיים]] מסובכים. עד היום חקר ה[[אקולוגיה]] וכן ביולוגיה בכלל לא חילחל לתודעה הציבורית התרבותית והפוליטית ורוב הציבור לא מבין את היקף ההשפעה של תחומים אלה על החיים שלנו ועל השינוי הנדרש במיתוסים רבים ובמוסדות חברתיים - לדוגמה הצורך במעבר ל[[כלכלה בת קיימא]].
    
==השפעות המהפכה המדעית על תחומים ותהליכים אחרים==
 
==השפעות המהפכה המדעית על תחומים ותהליכים אחרים==

תפריט ניווט