47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 5:
שורה 5: − + + + שורה 32:
שורה 34: + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
לפי הררי המהפכה המדעית היא אחת מ-3 מהפכות מרכזיות שעברו בני [[המין האנושי]], כאשר הקודמות היו [[המהפכה הלשונית]] לפני כ-70,000 שנה ו[[המהפכה החקלאית]] לפני כ-10,000 שנה. המהפכה המדעית נתנה לאנושות גישה לשליטה בכוחות אדירים שלא היו לה קודם. כך שהאנושות היום עלולה [[סיכוני אסון עולמיים|לגרום להכחדת האנושות]] (על ידי מלחמה אטומית לדוגמה) או אולי לשנות את חוקי הביולוגיה. בנוסף המהפכה המדעית שינתה לחלוטין את כל תחומי החיים ב-500 השנים האחרונות. אדם שהיה נרדם בשנת 1000 לספירה ומקיץ בשנת 1500 לספירה היה מגלה עולם שונה במקצת. לעומת זאת השינוי בין החברות האנושיות 1500 לבין שנת 2000 הן ב[[טכנולוגיה]] והן בהסדרים החברתיים הוא שונה באופן מהותי.
לפי הררי המהפכה המדעית היא אחת מ-3 מהפכות מרכזיות שעברו בני [[המין האנושי]], כאשר הקודמות היו [[המהפכה הלשונית]] לפני כ-70,000 שנה ו[[המהפכה החקלאית]] לפני כ-10,000 שנה. המהפכה המדעית נתנה לאנושות גישה לשליטה בכוחות אדירים שלא היו לה קודם. כך שהאנושות היום עלולה [[סיכוני אסון עולמיים|לגרום להכחדת האנושות]] (על ידי מלחמה אטומית לדוגמה) או אולי לשנות את חוקי הביולוגיה. בנוסף המהפכה המדעית שינתה לחלוטין את כל תחומי החיים ב-500 השנים האחרונות. אדם שהיה נרדם בשנת 1000 לספירה ומקיץ בשנת 1500 לספירה היה מגלה עולם שונה במקצת. לעומת זאת השינוי בין החברות האנושיות 1500 לבין שנת 2000 הן ב[[טכנולוגיה]] והן בהסדרים החברתיים הוא שונה באופן מהותי.
הררי טוען שהתהליך העיקרי שמניע את ההיסטוריה ב-500 השנים האחרונות, הוא הברית או השילוב בין המדע המודרני, ה[[קפיטליזם]] וה[[אימפריאליזם]] האירופאי. האימפריאליזם והקפיטליזם מספקים את התמיכה המוסדיות והכספית שבלעדיה כמעט בלתי אפשרי לערוך מחקר מדעי, ובתמורה האימפריאליזם והקפיטליזם מכתיבים את האג'נדה של המדע וקובעים כיצד יישמו את תגליותיו. לדעת הררי, ה[[אידאל (אתיקה)|אידאל]] המרכזי של המערכת המשולשת הזאת הוא אידאל [[קידמה|הקידמה]], שמבוסס על שתי הנחות: (1) ידע הוא כוח, (2) ישנם דברים רבים שבני האדם עדין לא יודעים. מכאן נובע שאם בני האדם יחקרו ויגלו ידע נוסף הכוח שלהם ילך ויגבר, והם יוכלו לעשות דברים שכרגע נבצרים מיכולתם. באופן פוטנציאלי אין שום גבול ליכולתם של בני האדם מלבד הגבול שמציבה הבורות. הדוגמה המובהקת ביותר לכך היא מה שהררי קורא לו "[[פרויקט גילגמש]]" – הניסיון להביס את הזיקנה והמוות באמצעות מחקרים ברפואה, [[ביוטכנולוגיה|ביו-טכנולוגיה]] וכיוצא בזה.
הררי טוען שהתהליך העיקרי שמניע את ההיסטוריה ב-500 השנים האחרונות, הוא הברית או השילוב בין המדע המודרני, ה[[קפיטליזם]] וה[[אימפריאליזם]] האירופאי. האימפריאליזם והקפיטליזם מספקים את התמיכה המוסדיות והכספית שבלעדיה כמעט בלתי אפשרי לערוך מחקר מדעי, ובתמורה האימפריאליזם והקפיטליזם מכתיבים את האג'נדה של המדע וקובעים כיצד יישמו את תגליותיו. לדעת הררי, ה[[אידאל (אתיקה)|אידאל]] המרכזי של המערכת המשולשת הזאת הוא אידאל [[קידמה|הקידמה]], שמבוסס על שתי הנחות: (1) [[ידע הוא כוח]], (2) [[ישנם דברים רבים שבני האדם עדין לא יודעים]]. מכאן נובע שאם בני האדם יחקרו ויגלו ידע נוסף הכוח שלהם ילך ויגבר, והם יוכלו לעשות דברים שכרגע נבצרים מיכולתם. באופן פוטנציאלי אין שום גבול ליכולתם של בני האדם מלבד הגבול שמציבה הבורות. דוגמה אחת לכך היא הירידה החדה בתמותת תינוקות והעליה החדה ב[[תוחלת החיים]] בעקבות [[המהפכה המיקרוביולוגית]], דוגמה נוספת בכיוון זה היא מה שהררי קורא לו "[[פרויקט גילגמש]]" – הניסיון להביס את הזיקנה והמוות באמצעות מחקרים ברפואה, [[ביוטכנולוגיה|ביו-טכנולוגיה]] וכיוצא בזה.
המהפכה המדעית היא [[תהליך ארוך טווח]] ויש לה השפעות שונות ומרובות על העולם ועל [[תהליך|תהליכים]] אחרים. חלק מהשפעות אלה הן ברורות ומכוונות וחלקן עקיפות, סמויות ולא מכוונות. הכוח הרב יותר שיש בידי אנשים יכול להיות מנוצל לרעה ולא רק לטובה או להוביל לתוצאות רעות לא מכוונות - לדוגמה [[פיתוח כלי נשק]] שהוביל למלחמות טוטליות בעלות היקף הרג גדול יותר, פיתוח הנשק האטומי שיכול לחסל את המין האנושי, והשפעות סביבתיות כמו [[זיהום]], [[הכחדת מינים בימינו|הכחדה נרחבת של מינים]] ו[[התחממות עולמית]]. השינוי במדע גורם לשינויים נרחבים בתחומים ותהליכים אחרים כמו שינויים טכנולוגיים, שינויים ברעיונות נפוצים בחברה, שינויים בתפקוד ובמבנה של [[מוסדות חברתיים]], שינויים בגוף ובמוח האנושי וכן באבולוציה האנושית, ושינויים ב[[ביוספרה]] ובאבולוציה של יצורים חיים אחרים וכן שינויים גאופיזקליים בכדור הארץ.
==האתוס המדעי==
==האתוס המדעי==
כיום יש קשרים הדוקים בין הצבא-התעשייה והמחקר המדעי. האירוע שהזניק בצורה המשמעותית ביותר את המחקר בתחומי מחקר רבים היה מלחמת העולם השנייה, והמימון שניתן לתחומי מחקר אלה על ידי ממשלות. הדוגמה הקלאסית לדבר זה היא פרוייקט מנהטן שהשקיע סכומי כסף גדולים בחקר הפיזיקה. גם חברות גדולות משקיעות כסף רב במחקר - תאגידי רכב לדוגמה משקיעים במחקר הנדסי ותאגידי מזון גדולים משקיעים בביו-טכנולוגיה. יצרני עגלות בעבר לא חשבו להשקיע כסף במחקרים על פיתוח חומרים חדשים לעגלות.
כיום יש קשרים הדוקים בין הצבא-התעשייה והמחקר המדעי. האירוע שהזניק בצורה המשמעותית ביותר את המחקר בתחומי מחקר רבים היה מלחמת העולם השנייה, והמימון שניתן לתחומי מחקר אלה על ידי ממשלות. הדוגמה הקלאסית לדבר זה היא פרוייקט מנהטן שהשקיע סכומי כסף גדולים בחקר הפיזיקה. גם חברות גדולות משקיעות כסף רב במחקר - תאגידי רכב לדוגמה משקיעים במחקר הנדסי ותאגידי מזון גדולים משקיעים בביו-טכנולוגיה. יצרני עגלות בעבר לא חשבו להשקיע כסף במחקרים על פיתוח חומרים חדשים לעגלות.
==השפעות המהפכה המדעית על תחומים ותהליכים אחרים==
המהפכה המדעית היא [[תהליך ארוך טווח]] ויש לה השפעות שונות ומרובות על העולם ועל [[תהליך|תהליכים]] אחרים. חלק מהשפעות אלה הן ברורות ומכוונות וחלקן עקיפות, סמויות בתחילה ולא בהכרח מכוונות. הכוח הרב יותר שיש בידי אנשים יכול להיות מנוצל לרעה ויש לו השלכות רבות שקשה להבין ולצפות אותם, לפעמים גם בדיעבד. בגלל שהעולם בנוי עם הרבה [[מערכות מורכבות]] שחלקן סמוי מבני האדם שינוי בתחום או בתהליך אחד, משפיעה לעיתים קרובות על תחומים אחרים. בתחומים אלה מתרחשים תהליכים נוספים אשר משפיעים בתורם או ישירות על בני האדם או דרך השפעה על תהליכים נוספים.
הידע המדעי הוביל לשינויים רבים בתחומים אחרים - השינוי הבולט ביותר הוא האצה ב[[שינוי טכנולוגי]] ופיתוח תחומי טכנולוגיה חדשים כמו מסילות ברזל, חשמל, טלפוניה, מכוניות, מחשוב, תעופה, פיתוח [[חקלאות מתועשת]], טלוויזיה ובידור המוני, כלי נשק חדשים, מכוניות ועוד. שינוים טכנולוגיים אלה משפיעים הן על טכנולוגיות אחרות (לדוגמה השפעת פיתוח המנועים או מחשוב על תעופה) והן על היבטים רבים אחרים -כמו השפעת התעופה על התפתחות התיירות בעולם, הפצה של [[מינים פולשים]] ושל מחלות מדבקות בסיוע של מטוסים ואוניות מודרניות ועוד.
שינוי בטכנולוגיה ובמדע הוביל לשינוי בחשיבה ובהפצה על רעיונות - ובצורה שבה רעיונות מופצים או נשמרים בקרב האכולוסיה - בתפוצה של [[ממים]]. דוגמה לכך הוא העליה של ה[[ליברליזם]] ושינוי גישה ביחס לנשים, שחורים, להט"בים או שינוי הגישה של בני האדם לזמן בעקבות המהפכה התעשייתית. השינוי בהפצה של רעיונות לא נוגע רק לרעיונות עצמם אלא גם לקצב השינוי של רעיונות וצורות ההפצה שלהן - לדוגמה באלף השני והשלישי לספירה רעיונות עברו שינויים איטיים למדי ורעיונות יכלו להשאר ללא שינוי ניכר במשך אלפי שנים. במהלך המאה ה-19 וה-20 צמחו רעיונות חדשים ושונים מאד והצליחו לשנות את החברה בצורה חזקה תוך כמה עשרות שנים - כמו רעיון ה[[לאומיות]] במאה ה-19 או רעיונות לגבי סובלנות ללהט"בים במאה ה-20. דרך הפצת הרעיונות השתנתה ומשתנה בצורות מהירות - מהפצה דרך סוחרים נודדים להפצה דרך עיתונים ורומנים, להפצה דרך טלגרפים ומכתבים , ובהמשך דרך רדיו, טלפונים, טלוויזיה, רשת האינטרנט ורשתות חברתיות. למדיומים שונים אלה יש השפעות לגבי אילו רעיונות מופצים והופכים נפוצים בחברה - לדוגמה [[השפעות חברתיות של חדשות]] או [[השפעות חברתיות ובריאותיות של טלוויזיה|השפעת הטלוויזיה על הפוליטיקה]].
השינוי ברעיונות, בטכנולוגיה ובסביבה הבנויה, בכלכלה ובמוסדות החברתיים משפיעה בתורו גם על גוף האדם, המוח שלו ועל האבולוציה האנושית. השפעה ברורה אחת היא כאמור [[תוחלת חיים]] ארוכה יותר וסיכוי נמוך יותר לאובדן תינוקות וילדים. דבר זה גרם לא רק להשפעה על האדם עצמו (אני לא מת) אלא גם על היחס לבני משפחתי (האחים והילדים שלי לא מתו) ועל מוסד המשפחה ועל הציפיות בחיים. הירידה בתמותת ילדים ואנשים צעירים גרמה בין היתר ל[[גידול אוכלוסין]] מהיר שבעצמו משפיע על החברה והסביבה בדרכים רבות. השפעת אי תמותת אנשים צעירים פרושה גם חיזוק של [[סלקציה ל-r/K|סלקציה ל-K בבני אדם]] כלומר הולדת כמות נמוכה יותר של ילדים והשקעה רבה יותר בכל ילד. אם יודעים שילדים לא ימותו קל יותר לשלוח אותם ללימודים במשך 6, 12, או 15 שנה ולא לעבודה בשדה או בבתי חרושת. דבר זה משתלב גם עם מגמה נוספת והיא הדרישה של תעשיות רבות לעובדים משכילים יותר ומיומנים יותר- הגידול ב[[הון אנושי]] - כך שבממוצע אנשים כיום הם הרבה יותר משכילים מאשר בעבר (גם אם חלק מהיבטים של הידע הולכים לאיבוד - כמו מיומנות של ציידים לקטים). לדברים אלה - כמו גם להיבטים נוספים - לדוגמה פיתוח ספרים, טלוויזיה, מחשוב וטלפונים סלולריים, או מכוניות ועיור יש השפעות על [[התפתחות הילד]] בדרכים שונות - אם זה השפעות בגיל הרך (השפעות תזונה , טלווייזיה, זיהום ואורח חיים יושבני) ואם זה בהמשך כמו [[התמכרות למסכים]] ו[[התמכרות|התמכרויות נוספת]]. השפעה חזקה נוספת היא [[פיתוח הגלולה]] שאפשרה לנשים לשלוט בכוחות עצמן בשאלה אם להכנס להריון. כתוצאה מכך יש השפעה על גידול האוכלוסין ועל תהליך של [[מעבר דמוגרפי]], שילוב נשים בשוק העבודה וכפועל יוצא מכך השכלת נשים. דוגמה בולטת אחרת היא בתחומים כמו [[נכות]] - אנשים שבעבר היו צריכים להיות מקבצי נדבות, מנודים מהחברה או למות ברעב היום יכולים לעבוד, להקים משפחות ולהשתלב בחברה. השפעה אחרת היא עליית החשיבות של יכולות שכליות על פני סיבולת גופנית כאשר דוגמאות בולטות לכך הם אנשים כמו סטיבן הוקינג או ביל גייטס.
שינויים אלה משפיעים על התפקוד ועל המבנה של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] כמו חברות מסחריות, תאגידים, ממשלות, מפלגות, מוסד הנישואין, [[כסף]] ועוד. לדוגמא בנדיקט אנדרסון, בספר [[קהילות מדומיינות]], מתאר את השפעת הדפוס ודרכו הרומנים והעיתונות על צמיחת רעיון ה[[לאומיות]] וצמיחת המוסד של מדינות הלאום במאה ה-19, וזאת על ידי הפצה של חדשות באותה שפה. בספר [[כלכלה בקומיקס]] מודגם כיצד המצאות כמו טלגרף ורכבות סייעו להפחתת [[חסרונות לגודל]] ולכן לצמיחת [[תאגידים גדולים]] בסוף המאה ה-19 בארצות הברית - תקופת [[הברונים השודדים]] - וזאת בניגוד למגבלות שהיו על חברות בתקופת [[אדם סמית]]. פיתוח [[גלולה נגד הריון]] שינה היבטים במעמד האשה, במוסד הנישואין, ובתחומים אחרים. פרוש הדבר הוא שהסביבה הטכנו מוסדית משתנה עם הזמן - השינוי הוא הן בתפקוד ובדינמיקה בתוך המוסדות עצמם והן בסביבה שבה המוסדות האלה צריכים לתפקד בהם. כך לדוגמה מוסד הנישואין בחברה של חקלאים שגרים בכפרים כאשר היחידה הכלכלית החשובה ביותר היא החמולה, שונה ממוסד הנישואין בחברה העירונית של המאה ה-19 באירופה שבה יש כבר משפחות גרעיוניות (אמא אבא וילדים) ודבר זה שונה עוד יותר במאה ה-20 שבה חלק מהמשפחות הן עם הורה יחיד. היכולת של נשים לחיות עם בן זוג למשך תקופה ארוכה מאפשר נישואין בגיל מאוחר הרבה יותר ותחילת הולדת ילדים בגיל 30 במקום בגיל 16 או 18. דבר זה משנה בצורה חדה את היחס לנישואי שידוכין וליכולת של הורים להכתיב לילדים למי להינשא - לכל הדברים האלה יש השפעות ניכרות על התפיסה של ילדים במשפחה ועל מעמדן של נשים. דוגמה אחרת היא כיצד הטלוויזיה ואמצעי תקשורת אחרים שינו ומשנים את פני הפוליטיקה במדינות דמוקרטיות - בין היתר ירידה בחשיבות של מצעים ושל מפלגות לכיוון של מנהיגים כריזמטיים בודדים שנבחרים בזכות היכולת שלהם לעבור מסך או לנסח מסרים ששובים את לב ההמון.
השפעה נוספת וחשובה שיש היא השפעה על [[העולם הטבעי]] - הן על [[מערכות אקולוגיות]] ועל [[המגוון הביולוגי]] ומינים שונים והן על המערכות הגאופיזיות בתהליכים כמו [[התחממות עולמית]] או [[החמצת אוקיינוסים]]. השינוים בתחומים אלה מתרחשים במקביל ומשפיעים אחד על השני - לדוגמה שינוי אקלים גורמים לשינוי רעיונות של אנשים ודבר זה משפיע על כיווני המחקר ועל כיוון הטכנולוגיות שמפתחים - כמו פיתוח של [[אנרגיות מתחדשות]].
==ראו גם==
==ראו גם==