מחקר סין

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מחקר סין. עטיפת הספר באנגלית

מחקר סין הוא ספר עיון אודות הקשרים בין תזונה לבין מחלות הסרטן ומחלות נוספות שנכתב על ידי מאת הביוכימאי והתזונאי ת. קולין קמבפל, ובנו תומאס מ. קמפבל שיצא לאור בשנת 2004. הספר יצא לאור בעברית בשנת 2009 בהוצאת פוקוס.

הספר בוחן את היחס בין צריכת מוצרים מהחי (בשר, ביצים, חלב) לבין מחלות כמו סרטן השד, סרטן הערמונית, סרטן המעי הגס, סוכרת, מחלת לב כלילית, השמנת יתר, מחלת חיסון עצמי, דלדול עצם, מחלת ניוון מוח, וניוון כתם (מקולה).

הפרוייקט של סין-קורנל-אוקספורד

"מחקר סין" הוא "הפרויקט של סין-קורנל-אוקספורד", סקר של שיעורי תמותה עבור 12 מחלות סרטן שונות ב-2,400 מחוזות ובקרב 880 מיליון מתושבי סין (96% בזמנו) שנערך במשותף על ידי אוניברסיטת קורנל, אוניברסיטת אוקספורד, והאקדמיה הסינית לרפואה מונעת, במהלך 20 שנה.

הסקר נערך בעקבות סקר קודם הקרוי "אטלס הסרטן", במסגרתו בדקה ממשלת סין בשנות ה-70 את שיעורי תמותה עבור 12 מחלות סרטן שונות ב-2,400 מחוזות ו-880 מיליון (96%) תושבי סין, ומצאה כי שכיחות הסרטן בסין קשורה לנתונים גאוגרפיים.

קולין קמפבל זכה לעיטורים רבים ופרסם למעלה מ-350 עבודות מדעיות במהלך 40 שנות מחקר תזונתי בבני אדם ובבעלי חיים. את מימון המחקר, סיפקו המוסדות הלאומיים לבריאות בארצות הברית (NIH), המכון האמריקאי לחקר הסרטן מוושינגטון, והקרן האימפריאלית לחקר הסרטן באנגליה.

ממצאים והמלצות

החוקרים אינם מציגים רק את ממצאיו של מחקר יחיד שנערך בסין, אלא מציגים מחקרים מדעיים קודמים רבים, מקיפים פחות, שנמצא בהם מתאם בין דיאטה שכוללת מוצרים מהחי, לבין מחלות. החוקרים מספקים רקע היסטורי ומראים עקביות בין הממצאים של מחקר סין לבין מחקרים שעברו ביקורת עמיתים ביחס לראיה שהן שומן מהחי והן חלבון מהחי (כגון קזאין בחלב פרה) הם בעלי קשר חזק למחלות כמו מחלות לב, סרטן וסוכרת מסוג 2. הם גם בוחנים מחקרים קודמים שלא מצאו קשר ברור ביניהם. החוקרים מזהירים את הקוראים שהממצאים יעוררו מחלוקת, הואיל והם מתנגשים עם האינטרסים של מוסדות ואנשים רבים מהקהילה הרפואית ומתעשיות הבשר והחלב.

הספר נותן שורה של המלצות שנועדו להקטין או למנוע של התפתחות של מחלות כרוניות. ההמלצה העיקרית היא לצמצם צריכה של מזונות מעולם החי, פחות מפעמיים בשבוע חלבון מהחי, לא יותר ממאה גרם בכל פעם. טוב עוד יותר, על פי המחברים, לעבור לתזונה טבעונית. כמו כן יש המלצות לעבור לצריכת מזונות מלאים (מזונות על בסיס אורז וקמח מלא) ולהימנע ממלח, ממזונות מעובדים, מתוספות שומן ומפחמימות מעובדות.

על אף שבספר נטען כי האפקט התרמי של פחמימות הוא גדול יותר מזה של חלבונים, קיימת מוסכמה שלפיה ההפך הוא הנכון. [1]

ביקורת והשפעות

פרנק הו (Frank B Hu) וולטר ווילט (Walter Willett) מאוניברסיטת הרווארד, אשר מחקריהם נסתרו על ידי קמפבל בספרו, הגיבו במכתב למערכת שפורסם ב-"Journal of Clinical Nutrition". הו ווילט טוענים שניתן לייחס את התוצאות המראות מתאם חיובי בין צריכת חלבון למחלות לב לפרמטרים אחרים המקושרים סטטיסטית לצריכת חלבון גבוהה, ושהתאמות סטטיסטיות כמו שקמפבל הביא יכולים לנבוע מגורמים אחרים, גם תזונתיים וגם ואורח חיים המאופיין על ידי שפע כלכלי - החשובים בגורמים אלה הם הבדלים בפעילות גופנית, משקל גוף ועישון.[2].

בעימות כתוב עם קמפבל ב-2008, לורן קורדיין (Dr. Loren Cordain), פרופסור במחלקה לבריאות וישום מדע באוניברסיטת קולורדו, טען ש"ההיגיון הבסיסי אשר עליו בנויה ההיפותזה של קולין (שדיאטה דלה בחלבון משפרת את בריאות האדם) היא חסרת בסיס, והיא אינה נמצאת בהלימה עם האבולוציה של המין שלנו, וכי "ישנן עדויות ניסוייות נרחבות אשר מצביעות כעת, כי צריכה גבוהה של חלבון רזה של בעלי חיים מפחיתה את הסיכון לשיגדון (דלקת פרקים), מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה, השמנה, תנגודת לאינסולין, ואוסטאופורוזיס בעוד שהיא אינה מחלישה את תפקוד הכליות. קמפבל הגיב בהטלת ספק במשמעות של העובדות שציין קורדיין, וטען ש"קישור בין תפריט לבין מחלות בתצפיות בימינו אלה, הוא בעל משמעות רבה בהרבה מכפי שהיה בתקופת האבולוציה – לפני 2.5 מיליון שנה לפחות או משהו כזה" [3].

נשיא ארצות הברית לשעבר, ביל קלינטון, הפך לתומך נלהב של "מחקר סין". בשנת 2010, לאחר שנים שבהן סבל ממחלת לב, הוא פתח בדיאטה שכללה קטניות, ירקות, פירות ושייק חלבונים בכל בוקר, וחי למעשה כטבעוני[4]. בתוך זמן קצר הוא השיל 12 קילו ממשקלו וחזר למשקל הגוף שהיה לו בשנות הקולג'. Sanjay Gupta הכתב הראשי של רשת CNN בנושאי בריאות, אמר במסגרת סרט התעודה שלו, The Last Heart Attack ששודר ב-2011, כי מחקר סין שינה את התזונה של אנשים בכל רחבי העולם, כולל התזונה שלו עצמו.

הבלוגרית Denise Minger ביצעה ניתוח של הנתונים של קמפבל והיא טוענת כי למרות שניתן ללמוד מהספר דברים רבים, יש בו בעיות סטטיסטיות רבות וניתוח על בסיס חלקי של הקורלציות ונתונים. [1]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ביקורת

הערות שוליים

  1. ^ http://www.caloriesperhour.com/tutorial_thermic.html
  2. ^ Reply to TC Campbell
  3. ^ Cordain, Loren and Campbell, T. Colin. "The Protein Debate", Performance Menu: Journal Of Nutrition & Athletic Excellence, 2008, accessed August 28, 2011.
  4. ^ Sherwell, Philip. "Bill Clinton's new diet: nothing but beans, vegetables and fruit to combat heart disease", The Daily Telegraph, 3/10/2010