מחקר בסיסי
מחקר בסיסי (נקרא גם מחקר טהור או מדע בסיסי) הוא תחום מחקר מדעי שתפקידו לחקור שאלות עקרוניות ללא מטרה יישומית, וללא שברור בזמן ביצוע המחקר אילו תועלות יצמחו ממנו. מחקר כזה מנוגד למחקר יישומי שנועד לענות על שאלות קונקרטיות יותר.
תועלת לא ברורה מקיום המחקר
בעשורים האחרונים קיים ויכוח לגבי מימון של מחקרים ומערכות להשכלה גבוה. כלכלנים כלכלה נאו קלאסית נוטים לראות במחקר בסיסי או במחקר שאינו מתרגם בצורה מיידית לשיפור טכנולוגי סוג של בזבוז מאמץ וכסף.
בחלק מהמקרים של מחקר מדעי, השלכות המחקר לא ידועות מראש ועשויים לחלוף עשרות ואף מאות שנים בין קיום המחקר לבין פיתוחים טכנולוגיים, רפואיים או חברתיים ממחקר זה. כדוגמה קיצונית לנושא זה - חקר תורת המספרים היה ענף מתמטי תאורטי לחלוטין, ובמשך מאות שנים הוא התקיים ללא כל יישום נראה לעין. בשנת 1977 פרסמו רונלד ריבסט, עדי שמיר ולאונרד אדלמן את ה-RSA [1], אלגוריתם המבוסס על תורת המספרים שמאפשר את רוב ההצפנה המקובלת באינטרנט. ללא פיתוח זה של תורת המספרים, לא היה ניתן לבצע תקשורת מאובטחת לצורך ביצוע עסקאות פיננסיות וקניות.
דוגמה אחרת של חשיבות מחקר בסיסי הוא גילוי החיידקים על בשנת 1674 על ידי הסוחר ההולנדי אנטוני ואן לוונהוק. לוונהוק פרסם את התצפיות שלו לחברה המלכותית לחקר המדע בלונדון אולם לא היה ברור כלל מה ההשלכות של תצפיות אלה. רק כ-200 שנה אחר כך - בשנים 1873-1882 הצליחו לואי פסטר ורוברט קוך להגות ולמצוא ראיות חזקות לתאוריית החיידקים כגורמי מחלות ובכך ליצור שינוי אדיר ברפואה, בתוחלת החיים במניעת מוות נפוץ של הורים וילדים במה שמכונה המהפכה המיקרוביולוגית. היות ומהפכה זו הצליחה להציל חיים של מיליארדי בני אדם יש לה תועלת כלכלית עצומה, גבוה בהרבה מכל המצאה טכנולוגית אחרת. כל זאת הודות לעבודת מחקר של כמה עשרות חוקרים.
במחקר בסיסי הוא בדרך כלל חלק מתהליך ארוך טווח וקידום שלו הוא חלק מתכנון ארוך טווח.
מימון של מחקר בסיסי
ניתן לראות במחקר בסיסי סוג של מוצר ציבורי, שכן התועלת ממנו נוגעת לקבוצה רחבה של אנשים, וקשה לבצע הדרה של אנשים שלא שילמו על קיום המחקר. בנוסף, הזמן הרב שחולף וחוסר הוודאות הכרוכים בשאלה מי יהנה מתוצאות המחקר מקשים על מודל תשלום שבו מי שנהנה מתוצאות המחקר גם ישלם עליו. לדוגמה אנשים רבים נהנים כיום מתרופות, חלק גדול מתרופות אלה פותחו על סמך הבנת חוקי הגנטיקה שחקר גרגורי מנדל. אבל אין בידי אנשים שנהנים מהתרופות היום לשלם למנדל שחי במאה ה-17.
בדרך כלל המימון של מחקר בסיסי מבוצע על ידי ממשלות או גופים רב לאומיים כמו קרנות מחקר ייעודיות, האו"ם, ולא על ידי תאגידים, או גופים פרטיים. הסיכון לפירמות העוסקות במימון מחקר כזה הוא גדול והן משתדלות להמעיט בהשקעות במחקר בסיסי ככל הניתן, שכן החזר ההשקעה אינו בטוח ועלול לקחת זמן רב מאוד, ולאו דווקא שהפירמה שקיימה את המחקר היא גם זו שיכולה להרוויח את מירב התועלת ממצאי המחקר.
יש אנשים הטוענים כי מימון ממשלתי הוא דבר שגוי שכן הוא נעשה כחלק מכפייה, וכי אם מחקר אינו יכול להתבסס על תרומות או על אינטרס מסחרי הדבר מעיד שאין בו תועלת. טענה זו מתעלמת מכך מהפרשי הזמן שכרוכים בתוצאות ממחקר בסיסי ומבעיות ידועות של מימון מוצר ציבורי על ידי שוק או תרומות, וכן היא מתעלמת מהצלחות של מידע בסיסי להוות בסיס למחקרים רבים אחרים בתחום המדע היישומי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מחקר בסיסי בוויקיפדיה האנגלית