אינטליגנציה קבוצתית
אינטליגנציה קבוצתית (באנגלית: Group intelligence) מתארת עד כמה מצליחה קבוצת אנשים להתמודד עם אתגרים שונים, ואילו גורמים משפיעים על מידת ההצלחה שבה מספר גדול של אנשים מצליחים להגיע להסכמה על אותן נקודת של ידע.
פסיכולוגים חברתיים חוקרים את תחום האינטליגנציה החברתית ונושאים קשורים כמו קבלת החלטות מבוזרת, חוכמת ההמון.
בשנת 2005 כתב העיתונאי ג'יימס סורוביצקי ספר בשם "חוכמת ההמונים". הספר כלל דוגמאות אנקדוטליות, מחקרים וסטטיסטיקות שלפיהן ממוצע התשובות של קבוצה גדולה של אנשים כאשר אין תיאום בין הקבוצות מניבה תשובות טובות יותר משר תשובות של מומחים בודדים. יוזמות כמו ויקיפדיה, גוגל וקוד פתוח הראו שקבוצות שמקבלות החלטות בצורה מבוזרת יכולות להגיע לתוצאות טובות לא פחות מאלו של קבוצות של מקצוענים שמאורגנות בצורה היררכית. בשנת 2005 סקר מחקר שהתפרסם בנייצ'ר כמה עשרות ערכים בוויקיפדיה והראה כי מספר ועוצמת הטעיות בה היה דומה לאלו של בריטניקה שנכתבת על ידי מקצוענים בתחום.
באוניברסיטת MIT נפתחה בשנת 2006 מחלקה לחקר האינטליגנציה הקבוצתית בראשות הפרופסור לניהול תומס מלון.
גורמים להצלחת קבוצות
מלון ועמיתתו אניטה וויליאמס וולי ביצעו מחקרים על כמה עשרות קבוצות בנות 2-5 אנשים שניתנו להן משימות כמו הרכבת פאזלים מסובכים והתמודדות מול קבוצות אחרות. מסקנות המחקרים הייתה שגורמים רבים שנראה הגיוני שישפיעו על מידת ההצלחה לא השפיעו על האינטליגנציה הקבוצתית: לא הייתה השפעה של מנת משכל של אנשים בודדים בתוך הקבוצה, מנת משכל ממוצעת או סכום מנת המשכל, וכן לא הייתה השפעה למידת המוטיבציה, לכידות או תחושת סיפוק.
לעומת זאת נתגלו 3 גורמים מובהקים אחרים: מידת האמפתיה או ה"רגישות החברתית", שיוויוניות, ושיתוף נשים בקבוצה.
אמפתיה
אמפתיה השפיעה יותר מכל משתנה אחר על הצלחת הקבוצות. הכוונה לתכונות כמו הקשבה אחד לשני בלי לקטוע אנשים במהלך דבריהם, וכן גילוי רגישות להבעות פנים ולשפת גוף של חברי הקבוצה האחרים.
שוויון
שוויון בין חברי הקבוצה היא עוד משתנה חשוב. הכוונה לדוגמה לכך שכל חברי הקבוצה דיברו במשך זמן שווה. קבוצות בהן היו מנהיגים שדיברו זמן רב יותר תפקדו פחות טוב. באופן דומה קבוצות שבהן המחישו לדוברים את הנושא על ידי הגדלת הדמות של אדם שדיבר זמן רב יותר תפקדו טוב יותר.
אחוז הנשים
אחוז הנשים בקבוצה שיפר את האינטליגנציה הקבוצתית בכל גדלי הקבוצות. החוקרים טוענים שהדבר קשור לא למנת המשכל של הנשים שהשתתפו אלא למידת הרגישות החברתית שלהן. נשים נוטות יותר לרגישות ולאמפתיה, משתלטות פחות על דיונים ונוטות יותר להודות שהן לא מבינות דבר מה ולבקש הסברים - דבר שמעודד שיתוף קבוצתי של מידע, בעוד שגברים מסתירים חוסר ידע שלהם.
חיבור בין זרים מדורות שונים
בשנת 2005 ניסו חוקרים מאוניברסיטת נורת'ווסטרן להבין מה הגורמים להצלחה וכישלון של הפקת הצגות בברודוויי. הדבר היה לחידה היות ובשנות ה-20 היו בברודוואיי עשרות כוכבים והקולנוע עוד לא היה תחרות משמעותית ובכל זאת התאפיין בכישלונות קופתיים. החוקרים, שביניהם פרופ' לכימיה לואיס אמרל, מצאו שהמשתנה החשוב ביותר להצלחת הפקות היה תמהיל היוצרים. שילוב של יוצרים צעירים מבטיחים עם יוצרים וותיקים מצליחים, יחד עם כך שהיוצרים הוותיקים לא עבדו בעבר זה עם זה היה מתכון להצלחה. יוצרים וותיקים ומצליחים שנתקעו בקליקות שעבדו זה עם זה במשך שנים רבות הניבו כישלונות. בין הדוגמאות להצלחות -המחזות סיפור הפרברים, אוקלהומה ופנטום האופרה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- כמה טיפשים צריך כדי לערוך ישיבה טובה איתי להט, כלכליסט, 03.02.2011.
- אינטליגנציה קבוצתית בוויקיפדיה האנגלית
- הספר חוכמת ההמון בוויקיפדיה האנגלית
- לא כל הדגים שוחים עם הזרם ראיון עם פרופ' איאן קאזין, החוקר התנהגות קבוצתית של בעלי חיים. סמדר רייספלד, הארץ, 13.02.2014