הטענה שארצות לא קיימות
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
זהו מאמר דעה מאת בן אהרוני. מאמר דעה אינו אובייקטיבי. |
ישנו טיעון מעניין בפילוסופיה של הפוליטיקה לפיו ארצות לא באמת קיימות, כלומר שחלוקת העולם לארצות היא דבר מומצא שמשתנה במקום וזמן וממילא אין לו אחיזה במציאות.
- יש בני אדם
- משפחה אנושית מורכבת לכל הפחות מהורים וילדים
- שניים או יותר משפחות יכולות להתאחד לשבט
- כל שבט המורכב רק מחברי שבט נאמנים באמת[1] יכול לתפוס שטח מסוים בכל רגע נתון מקיומו; שטח זה הוא סך המרחב שתופסים חברי השבט הנאמנים בכל רגע נתון והוא משתנה כל הזמן בהתאם למיקומם במרחב בפועל
- מפות, גדרות ומוסכמות עמומות ("הטריטוריה שלכם היא מן הנהר עד לרצועת ההרים הזאת") אינם קבועים לנצח ואינם משנים דבר ממה שקורה בפועל שכן אין הגדרה ברורה לאף אחד מהמונחים האלה (אגמים ונהרות יכולים להתייבש, גבעות יכולות לנדוד ולהיווצר עם הרוח, כך גם הרים בהינתן מספיק זמן וכדומה)
לפיכך, ארצות (ובהתאם לכך גם מדינות), לא באמת קיימות, אלא מה שקיים זה אך ורק השהות האנושית השבטית במקום ובזמן בפועל (השטח שתופסים כלל חברי אותו שבט או עם בכל שבריר שנייה קטן ביותר במציאות).
ראו גם
הערות שוליים
- ^ שכלל חברי השבט האחרים יזהו ככאלה