אסבסט

אסבסט (מיוונית: אַ - "לא" ו-סבֵסט - "בעיר". כלומר, "לא בעיר") הוא שם לקבוצה של חומרים סיביים שמקורם בסלעים הבנויים ממינרלים סיליקטיים של מגנזיום ו/או ברזל הידרידי. האסבסט נוצר בטבע במספר צורות, ונכרה על ידי האדם מסלעי אסבסט לשם שימושים שונים.

עמידות האסבסט לאש, חום ומים נוצלה מזה אלפי שנים למספר נרחב של מטרות. סיבי האסבסט שימשו כאריג לבגדי קבורה בתקופת מצרים העתיקה וגם למפת השולחן של קרל הגדול כאשר, לפי האגדה, קרל זרק את מפתו לתוך האש כדי לנקותה.

כאשר האסבסט משמש להגנה כנגד אש וחום, סיבי האסבסט לרוב מעורבבים עם בטון או משולבים בסיבי בד. האסבסט משמש לרוב במנגנוני בלמים ברכבים וגם בסוגי אטמים בגלל עמידותו לחום. מסיבי האסבסט מייצרים גם בידוד לחוטי חשמל. אסבסט משמש בין השאר לייצור בגדים חסיני-אש. בעבר הוא שימש למגוון מוצרי בנייה שונים, משום שהוא אינו חדיר למים, אינו מוליך חשמל ומבודד חום היטב.

בשנות החמישים של המאה ה-20, עם העלייה הגדולה לישראל, נעשה שימוש רב באסבסט מעורב בבטון לבניין בשל חוזקו, תכונותיו ומחירו הזול. שיכונים אלו זכו לכינוי "אסבסטונים" בפי הציבור.

השפעות בריאותיות של אסבסט

מסרטן וודאי

למרות תכונותיו המועילות הרבות, סוגים רבים של סיבי אסבסט אשר נשברו לפיסות קטנות, פולטים "אבק אסבסט". שאיפה של חלקיקי האבק הקטנים אל תוך הריאות גורמת למחלות ריאה הכוללות את מחלת האסבסטוזיס, סרטן הריאה. בנוסף האסבסט על צורותיו השונות (לרבות אמוזיט, אקטינוליט, אנטופיליט, קריזוטייל, קרוקידוליט וטרמוליט), אסבסט גורם למחלות סרטן נוספות והוא נחשב לגורם מסרטן מוכר בקרב בני אדם.

תוכנית של ארגון הבריאות העולמי, International Programme on Chemical Safety, הגדירה את האסבסט בתוך אחד מתוך עשר כימיקלים וקבוצות כימיקלים שמהווים את הסיכון הגבוה ביותר מבחינת בריאות הציבור.[1]

הנזקים הבריאותיים מאסבסט הגידו לספרות הרפואית בשנות ה-1940, ובשנת 1943 ממשלת ארצות הברית תקנים הנוגעים עליו. עם זאת עבר זמן רב של כמה עשורים עד שדבר זה נודע לעובדים ולצרכנים. יצרנים רבים ידעו את המצב עוד משנות ה-1940 והסתירו את הנזקים מעובדים ומלקוחות- הונאות אסבסט. אלו הם מקרים של הכחשת זיהום. מקרים אלה הובילו לכמה עשרות אלפי מקרי תחלואה ומוות ולתביעות נגד חברות. בחלק מהמקרים נגרמו פשיטות רגל של חברות. בשנת 1982 תאגיד ג'ונס מנוויל שמכר ציפוי גגות, הגיש בקשה לפשיטת רגל (לפי סעיף 11) כדי להתמודד מול 11 אלף תביעות כאלה. זו היתה בזמנו פשיטת הרגל של התאגיד הגדול ביותר בארצות הברית. לאחר הליך ממושך של פשיטת רגל ופיצויים המשיך התאגיד לפעול.

אסבסט בישראל

ערך מורחב – זיהום אסבסט בנהריה

מסיבות אלה, שימושיו הרבים של האסבסט בתעשייה ובבנייה נאסרו במדינות רבות כולל במדינת ישראל. בשנים האחרונות מסולקים לוחות האסבסט מבתי ספר, ממחנות צבא וממקומות נוספים בהם נעשה בו שימוש רב בעבר. פיסות שלמות של אסבסט אינן מהוות סכנה אלא רק שבירה של לוחות הגורמת להיווצרות אבק אסבסט. מסיבה זו יש צורך בפיקוח ובציוד מתאים בעת סילוק לוחות אסבסט.

בנהריה, נחשפו התושבים במשך עשרות שנים לזיהום אסבסט כתוצאה מחשיפה לאבק אסבסט שנפלט ממפעל "איתנית" לייצור אסבסט. המפעל נסגר בשנת 2000, ומכר את שאריות האסבסט לתושבי העיר. התושבים השתמשו בחומר להקמת מבנים, ריצוף שבילים ועוד. על פי הערכה, נכון לשנת 2008 פזורים בגליל המערבי ונהריה במיוחד בנהריה בין 70 ל-150 אלף מטרים מעוקבים של אסבסט, והחשיפה של תושבים לאבק אסבסט באזור נמשכת. בשנת 2008 פרסם משרד הבריאות כי שיעור התחלואה בסרטן ריאות בקרב תושבי נהריה שנחשפו לאסבסט בהיקף גבוה פי 10 מהממוצע הארצי, כאשר מספר החולים במחלה באזור עומד על כ-5,000 אנשים[2].

ראו גם

• הכחשת זיהום
• הונאות אסבסט
• זיהום תעשייתי

קישורים חיצוניים

• אסבסט בוויקיפדיה העברית
• אסבסט באתר המשרד להגנת הסביבה
• יעל מור, זווית, כשמפרקים אסבסט בשכונה: הסרטן שבא אחרי 25 שנה, וואינט, 21.11.2019

הבהרה: המידע באקו-ויקי נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.