גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם
(הופנה מהדף גורם מסרטן מוכר בקרב בני אדם)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם הם קבוצה של חומרים, סוגי קרינה ויצורים חיים אשר מוכרים כגורמים מסרטנים על ידי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) ששייכת לארגון הבריאות העולמי. בכך הם שונים מגורמים אחרים שידוע שהם גורמים מסרטנים בקרב בעלי חיים, אך טרם הוכח כי הם מסרטנים לבני אדם, או מגורמים שהם רק בחזקת חשודים כמסרטנים.
| מסרטן וודאי |
|
החשיפה לגורמים המסרטנים מחולקת בין חשיפה במקומות העבודה, חשיפה כתוצאה מזיהום סביבתי וחשיפה עקב אורחות חיים (כמו תזונה, עישון או חשיפה לזיהום אוויר). רשימת הגורמים המוכרים כגורם מסרטן בבני אדם, מפורסמת מטעם הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן The International Agency for Research on Cancer , רשימה הידוע כ- Group 1: The agent (mixture) is carcinogenic to humans. The exposure circumstance entails exposures that are carcinogenic to humans
בישראל מעדכנת "הועדה הבין משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים" את רשימת המסרטנים הוודאים מעת לעת, על בסיס הרשימה של ה-IARC. העדכון האחרון בוצע בינואר 2018, [1] ועדכון קודם בוצע בשנת 2014.[2] בשנת 2010, עדכנה "ועדת המסרטנים" בראשות ד"ר אלי שטרן, ממכון גרטנר למדיניות בריאות, את רשימת הגורמים המסרטנים בישראל. העדכון הקודם בוצע בשנת 2002.
רשימת חומרים מסרטנים
נסיבות בחיי יום יום
- עישון טבק ועשן טבק
- טבק לשימושים שונים מלבד עישון (Tobacco, smokeless) (מעודכן לשנת 2012)[3]
- עישון פסיבי
- זיהום אוויר ביתי חשיפה בתוך הבית לפליטות משריפת ביתית של פחם ו/או עץ
- זיהום אוויר ממנועי דיזל - בשנת 2012 סיווגה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן גזים הנפלטים ממנועי דיזל כחומר מסרטן וודאי בקרב בני אדם (קבוצה אחת) בהתבסס על ראיות לקשר בין חשיפה לזיהום לבין סרטן ריאה. [1]
- זיהום אוויר מחוץ לבית בשנת 2013 הודיעה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן כי זיהום אוויר חיצוני הוא מסרטן וודאי בקרב בני אדם בגלל הקשר בינו לבין סרטן ריאות. בנוסף בוצעה הערכה נפרדת לחלקיקים נשימים וגם הוא הוכרז מסרטן וודאי בקרב בני אדם.[2]
- חשיפה לזיהום אוויר חלקיקי מחוץ לבית (מבוסס על עדכון משנת 2016) [4]
- בשר מעובד - בשנת 2015 סיווגה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן בשר מעובד כמו נקניקיות, המבורגר ופסטרמה כחומר מסרטן וודאי בבני אדם. בשר אדום סווג כמסרטן אפשרי בבני אדם. [3]
- משקאות אלכוהוליים הם מסרטן וודאי בבני אדם. לפי ארגון הבריאות העולמי, נכון לשנת 2012, צריכת אלכוהול מזיקה גרמה למוות של כ-3.3 מיליוני בני אדם בשנה ברחבי העולם. אלו מהווים 5.9% מסך מקרי המוות בעולם. מתוך סך מקרי המוות עקב שתיית אלכוהול, כ-12%, או מעל 400 אלף אנשים בשנה מתים על רקע מחלות סרטן הנגרמות מאלכוהול. מספר ההרוגים מסרטן על רקע אלכוהול גבוה מאשר מספר ההרוגים שנהרגו בתקריות אלימות על רקע אלכוהול, עם זאת המודעות לנושא זה נמוכה. [4]
- דג מלוח (בנוסח סיני)
- טיפול הורמונלי בגיל המעבר
- חשיפות לקרינה על סגולה ממיטות שיזוף - עד שנת 2014 הדבר נחשב גורם שהוא מקבוצה 2A (קרוב לוודאי מסרטן), ובשנה זו חשיפה זו הועברה לקבוצה 1 (מסרטן ודאי). [5]
- קרינה אולטרה-סגולה - הנפלטת מנורות פלואורסצנטיות וממיטות שיזוף.
- פורמלדהיד - חומר משמר. שימש בעבר כחומר חיטוי וניקוי. עיקר החשיפה כיום לחומר היא דרך זיהום אוויר תעשייתי. בישראל עיקר הפליטה של פורמלדהיד מבוצעת בתחנות כוח השורפות דלק מחצבי. [6]
מקצועות בעלי חשיפה וודאית לסרטן
- ייצור אלומיניום
- ייצור אוראמין Auramine O
- ייצור ותיקון של נעליים ושל מגפיים, אבק עורות (לרבות ייצור נעליים, מגפיים וכדו')
- מנקי ארובות ותנורים, פיח
- ייצור של רהיטים מעץ
- תעשיית הגומי
- ייצור של זכוכית
- צבעים שנוצרו במטבוליזם של בנזידין
- הפיכת פחם לגז Coal gasification
- זיקוק זפת פחם Coal-tar distillation
- ייצור פחם קוק Coke
- כריית המטיט מתחת לאדמה וחשיפה לראדון
- יציקת ברזל ופלדה (כחשיפה תעסוקתית)
- ייצור איזופרופנול תוך שימוש בחומצה חזקה
- ייצור מגנטה Magenta
- צביעה (כחשיפה תעסוקתית) - חשיפה לאדים של בנזן
- סלילת כבישים עם זפת על בסיס פחם
- זיפות גגות בזפת על בסיס פחם
- חשיפה תעסוקתית לאדי חומצה-אנאורגנית חזקה המכילים חומצה גופריתנית sulfuric acid
- ייצור של צבעי מגנטה Magenta
- ניקוי בהתזה Sandblasting
חומרים כימיים מסרטנים
- 4 אמינוביפניל 4-Aminobiphenyl
- חומצה אריסתולוכית BAristolochic acid
- ארסן ותרכובות אנאורגניות של ארסן
- אסבסט בכל מיגוון צורותיו (לרבות אמוזיט, אקטינוליט, אנטופיליט, קריזוטייל, קרוקידוליט וטרמוליט
- מינרלים מכילי אסבסט (כגון טאלק וורמיקוליט)
- בנזן - חומר המצוי בדלקים לסוגיהם
- בנזידין Benzidine
- בנזו(a)פירן - Benzo[a]pyrene
- בריליום ותרכובות בריליום
- ביס (כלורומתיל) אתר וכלורומתיל מתיל אתר (טכני) Bis (chloromethyl) ether; chloromethyl methyl ether (technical grade)
- -1,3 בוטדיאן - 1,3-Butadiene
- קדמיום ותרכובות קדמיום
- תרכובות כרום שש ערכי
- אריוניט Erionite
- אתילן אוקסיד Ethylene oxide
- פורמלדהיד Formaldehyde
- מתילנביס (כלורואנילין)Methylenebis(chloroani line) (MOCA)
- -2 נפתילאמין 2-Naphthylamine
- תרכובות ניקל
- N-ניטרוסונורניקוטין (NNN)
- N)-4-ניטרוסומתילאמינן -3 פירידיל)-1-בוטנון - (NNK)
- פנתהכלורוביפניל Pentachlorobiphenyl
- פנתהכלורודיבנזופוראן Pentachlorodibenzofuran
- אבק סיליקה גבישית בצורת קוורץ או קריסטובאליט
- חרדל גפרית Sulfur mustard
- טטראכלורודיבנזו - פארא דיאוקסין Tetrachlorodibenzo para dioxin (2,3,7,8 - TCDD)
- אורתו-טולואידין
- ויניל כלוריד
תערובות מסרטנות
- עישון סיגריות
- טבק לשימושים שונים מלבד עישון
- משקאות אלכוהוליים
- בשר מעובד
- פליטה של שריפת פחם שמתרחשת בתוך הבית (בישול ביתי על פחם, מדורות וכו')
- אדי דיזל
- צבעים המכילים בנזן
- אבק עץ - נסורת - Wood dust
- פוליכלורידים ביפניל - PCB
- אדים של חומצות אנ-אורגניות חזקות
- אפלטוקסינים Aflatoxins
- אצטאלדהיד Acetaldehyde ביחד עם משקאות אלכוהוליים
- אגוז ארקה -Areca nut - אגוז שנוהגים ללעוס בדרום מזרח אסיה (הוכרז כמסרטן ב-2003)[7]
- בטל ללעיסה Betel quid עם טבק
- בטל ללעיסה Betel quid ללא טבק
- זפת קרה לציפוי Coal - tar pitch
- אתנול במשקאות אלכוהוליים
- שמנים מינרליים Mineral oils לא מטופלים או מטופלים חלקית
- פצלי שמן Shale-oils
תרופות מסרטנות
- בוסולפאן Busulphan
- כלוראמבוציל Chlorambucil
- כלורנפזין Chlornaphazine
- ציקלופוספאמיד Cyclophosphamide
- ציקלוספורין Cyclosporin
- דיאתיל- סטילבסטרול Diethylstilboestrol
- טיפול אסטרוגני לאחר גיל המעבר Estrogen therapy, postmenopausal
- טיפול משולב אסטרוגן-פרוגסטרון (לגיל המעבר)
- גלולות למניעת הריון, שילוב אסטרוגן- פרוגסטרון. עם זאת, לתרופות אלה יש השפעה מגינה מפני סרטן רירית הרחם והשחלות
- אתופוסיד Etoposide
- אתופוסיד בשילוב עם ציספלטין ובליאומיצין
- מלפאלאן Melphalan
- מתוקסאלן משולב בטיפול עם A קרינה על סגולה Methoxsalen (8-Methoxypsoralen)
- MOPP ותשלובת תרופות כימותרפיות אחרות הכוללות אלקילטורים alkylating agents
- פנאצטין Phenacetin
- סמוסטין(מתיל-(CCNU - Semustine
- טאמוקסיפן Tamoxifen אם כי יכול להפחית את הסיכון לסרטן בשד הנגדי בחולות סרטן שד
- תיוטפה Thiotepa
- טראוסולפאן Treosulphan
- תערובות צמחים המכילים חומצה אריסטולוכית aristolochic acid
- תערובות משככי כאבים המכילים פנאצטין
ראו גם
- סרטן
- גורם מסרטן
- מניעת סרטן
- השפעות בריאותיות של פעילות גופנית
- תזונה בריאה
- עישון ובריאות
- אלכוהול ובריאות
- השפעות בריאותיות של זיהום אוויר
- זיהום
- גורם טרטוגני
- עקרון הזהירות המונעת
קישורים חיצוניים
- הוועדה הבין משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים, באתר משרד הבריאות
- הרשימה המלאה של רשימה א': גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם, רשימה המקבילה ל-CARCINOGENIC TO HUMANS מטעם ה- IARC , באתר משרד הבריאות, עודכן- ינואר 2018.
- אתר IARC - הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן
- המונוגרפיות של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן - רשימת פרסומים של הסוכנות, לשם זיהוי גורמים סביבתיים שיכולים להגדיל את הסיכון לסרטן בבני אדם. הפרסומים נוגעים לכימיקלים, תרכובות חומרים, חשיפה במקומות העבודה, גורמים פיזיים, סוכנים ביולוגים וסגנון חיים.
- מונוגרפיה 100 של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן - סקירה של מסרטנים לאדם 2012 - בחינה מחודשת ועדכון הממצאים, כולל ממצאים לסוגי סרטן באיברים חדשים על מסרטנים מוכרים.
- רשימת מסרטנים מספר 1 מטעם IARC בוויקיפדיה האנגלית
הערות שוליים
- ^ IARC Monographs on the Evaluation of Carcinogenic Risks to Humans VOLUME 105: DIESEL AND GASOLINE ENGINE EXHAUSTS AND SOME NITROARENES Lyon, France: 5-12 June 2012. 2012 / IARC Monographs - Volume 105
- ^ IARC: Outdoor air pollution a leading environmental cause of cancer deaths, IARC PRESS RELEASE N° 221, 17 October 2013
- ^ IARC Monographs evaluate consumption of red meat and processed meat 26 October 2015
- ^ Global status report on alcohol and health, (PDF). World Health Organization. 2014. pp. vii.