שעור: 6. שוק ממשלה, תאגידים ומונופולים
הערה חשובה בפועל התקיימה הרצאה:היסטוריה של תאגידים מאת אמנון פורטוגלי.
כלכלנים מנגידים כל הזמן בין העולם הממשלתי ה"סובייטי" הריכוזי והבלתי יעיל ומטיפים בלהט להפרטה שתתן יעילות בגלל תחרות בין הרבה שחקנים בשוק הפרטי.
האם השוק החופשי הוא חופשי?
- היסטוריה של התאגידים - רעיון הבע"מ. תאגידים בזמן אמצעות ארצות הברית. קבלת זכויות אדם לתאגיד.
- התאגידים בתחילת המאה ה-19 - מונופולים (טרסטים).
- תאגידים הם מונופולים הרבה פעמים. אבל הבעיה איתה היא גם בהתערבות שלהם בתחומים אחרים שאמורים לווסת את הכלכלה - פוליטיקה, תרבות, חיי הנפש של האנשים, העיתונות וכו'.
- תאגידים גם מייצגים ריכוזיות בתוך ה"שוק החופשי". בשביל מה להפריט בשם השוק החופשי, אם הניהול עובר מגוף ריכוזי אחד, לגוף ריכוזי אחר? כלכלנים לא אוהבים לדבר על התאגידים כגופים שהמבנה הפנימי שלהם (בלי קשר להיות מונופול או לא מונופול) הינו ענקי וריכוזי.
- עם הזמן התאגידים עוברים קונסולידציה - נתח גדל מהשוק ומהכלכלה עוברים עליהם.
- הפיקוח על תאגידים הוא לאומי - לדוגמה המפקח על הגבלים העסקיים - אבל הפעילות שלהם היא בינלאומית.
- תאגידים במקרים מסויימים חזקים יותר ממשלות.
- וכל הביקורת הנאו-קלאסית היא על מונופולים, בלי להתייחס להיבטים אחרים של התאגידים.
השוק ותאגידים מול הדמוקרטיה
בשוק לכל דולר יש קול שווה. בדמוקרטיה לכל אדם יש קול שווה. אם (כמו ברוב המודלים הנאו-קלאסיים) ההנחה היא שהאנשים הם בעלי הכנסה שווה, אזי זה מייצר מצג שווא, שבו כלל הצרכנים קובעים מה יעשה השוק. למעשה, אם יש אי שוויון, אז העניים קובעים מעט מאוד, והעשירים הרבה יותר.
פערי הכנסה של 1: 10 לטובת העשירון העליון מעשירון העשירי. אבל העשירון התחתון בעיקר קונה מוצרי ייסוד, וכוח ההשפעה שלו על השוק היא אפסית - הרבה פחות מעשירית ביחס לכוחו של העשירון העליון.
הפרטה של הכוח השלטוני:
- שוק מול ממשלה: בעידן של פתיחות להון זר הממשלה מפחדת לעשות צעדים שיבריחו את בעלי ההון
- שוק מול דמוקרטיה: לבעלי ההון כאנשים פרטיים וכמגזר יש כוח פוליטי רב שעוקף את מנגנוני השלטון והבקרה הדמוקרטיים. הסכמי סחר נדונים בין שר המסחר לנציגי הסוחרים ללא פיקוח פרלמנטרי, חוק ההסדרים
- תאגידים: לתאגידים זכויות קניין אך אין להם חובות מוסריות. לתאגידים יש אינטרסים שונים מאשר לבני האדם (עשירים או עניים). לדוגמה תאגידים אינם נפגעים מזיהום ומתים. בני אדם כן.
ניתן להציג גם טיעון פוזיטיבי: ההיסטוריה רצופה במאמץ לדמוקרטיזציה של התחום הפוליטי, כאשר בכלכלה השארנו את חוק הג'ונגל- העיקרון אדם אחד קול אחד שנקלט בהוויה הדמוקרטית ברובד הפוליטי מחוויר אל מול האקוויולנט הכלכלי שלנו- דולר אחד קול אחד. שאיפה לדמוקרטיזציה של הכלכלה מחייבת גישה שונה לקבלת החלטות בכלכלה, ואולי אף הגדרה מחדש של הקניין.
פיתרון: דמוקרטיה ישירה
===השוק החופשי חופשי?=== (להוריד) מנגנוני הוויסות של השוק ה'חופשי':
- ממונה על ההגבלים העסקיים: הגבלת השוק כדי שהוא יוכל להיות חופשי
- מפקח על שוק ההון ועל הבנקים
- רגולציה
- מונופול על הדפסת כסף
- השוק החופשי יכול להתקיים רק בצל מנגנוני כוח ששומרים על זכויות הקניין הפרטי
האם השוק החופשי יעיל?
בעידן טכנולוגי, תחרות חופשית יוצרת בזבוז משאבים:
- כפילות בתשתיות (רשתות סלולריות, דואר, חברת חשמל)
- עודף ייצור (כדי להיות מוכן לגרוף נתחים מהשוק)
- מחקר ופיתוח (כפילות במעבדות, הגנה על ידי פטנטים)
פתרונות
- דמוקרטיה ישירה