הרצאה:מקורות התאגיד העסקי
מאת אמנון פורטוגלי
אחריות אישית
האחריות האישית היא אחד העקרונות הבסיסיים בחוק ובתרבות המערבית
- האחריות האישית -Individual responsibility היא אחד העקרונות הבסיסיים של החוק - Common law בתרבות המערבית.
- המחויבות להחזר חוב הינה חלק מתפיסת האחריות האישית.
- בעת העתיקה ובמאה ה-16 חובו של אדם היה עובר בירושה לצאצאיו.
חובות ובעלות בעולם העתיק
אי פרעון חוב > עבדות
- אי פרעון חוב הביא לעבדות בעולם העתיק ביהדות, ביון וברומא ובעולם המערבי עד התקופה המודרנית
- עבדות-חוב (Debt Slavery) היא תשלום חובות על ידי עבודת המשפחה כולל היורשים.
- עבדות חוב הייתה מקובלת ושכיחה בעולם המערבי עד התקופה המודרנית.
- השותפות הייתה הצורה הרווחת בעסקים עד סוף המאה ה-19
ספנות וסחר בינלאומי בימי הביניים
- התפתחות הסחר הבינלאומי הימי בשלהי ימי הביניים
- הפלגות הסחר היו כרוכות בסיכונים עצומים עם סיכוי לרווחים עצומים. המסע הימי התארך לזמן של שנים, והרווח במקרה של הצלחה היה מתממש אחרי כמה מסעות.
- ההפסדים היו כרוכים בסיכון לאובדן החרות למשקיע, למשפחתו ולדורות הבאים.
Merchant Venturers Society- תאגיד למען הכלל
- להקטנת סיכונים אלו פותח באנגליה בסוף המאה ה-14 סוג חדש של תאגיד העסקי בשם
Merchant Venturers Society
- התאגיד החדש היה יישות משפטית שהוקם על ידי צ'רטר של המלך ונתן למשקיעים בו הגנה בפני הפסדי התאגיד.
- אם האנייה ומטענה אבדו, המשקיעים אבדו את השקעתם המקורית, אך לא יותר. אם המסע הוכתר בהצלחה המשקיעים קבלו את חלקם ברווח
התאגיד הוקם למען הכלל
- התפיסה היתה של פעילות חד פעמית והצ'רטר היה נתן למטרה מוגדרת למסע ספציפי, או לתקופה מוגבלת.
- בכל מקרה ניתן היה לבטל את הצ'רטר - השליט נתן השליט לקח.
- התנאי לפעול כתאגיד בע"מ היה שהתאגיד יפעל למען כלל החברה והשליט והצ'רטרים של התאגידים ציינו במפורש שהם הוקמו בראש ובראשונה לשרת את החברה.
זכויות כנגד חובות
היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז ציין בחוות דעת שהכין שהמדינה הקצתה למתיישבים ביישובים החקלאיים את הקרקע ואת זכויות הבנייה בעבור תמורה נמוכה מאוד "לשם קידום תכליות של עיבוד חקלאי ושמירת קרקעות המדינה", ולא לשם שימושים לא חקלאיים וסחר בזכויות למגורים.
זכויות חובות הקצאת קרקע קידום תכליות של עיבוד חקלאי מחיר נמוך עבור הקרקע שמירת קרקעות המדינה
פירטיות כעסק
- ב-1580 המלכה אליזבט הייתה המשקיעה הגדולה ביותר בספינת הפירטים של פרנסיס דרייק The Golden Hind שקבלה מהמלכה את ההגנה המשפטית כתאגיד בע"מ.
- לאחר שהמלכה קבלה את חלקה בשלל (כ-30%), דרייק ושאר המשקיעים קבלו X50 על השקעתם.
The East India Company (פעילות מתמשכת)
- בעקבות ההצלחה של דרייק, חלה התפתחות בתפיסה של התאגיד העסקי מפעילות מוגדרת חד פעמית, מוגבלת בזמן (כמו הפלגה) לפעילות כללית מתמשכת וקבועה.
- ב-1600 המלכה נתנה צ'רטר ל-218 סוחרים ואצילים לונדוניים להקים את ה-East India Company
- המשקיעים ב-EIC רכשו אניות, מעגנים, ומחסנים באנגליה ובהודו ולא רק באנייה אחת כמו שהייה במקרים הקודמים.
'חברת המניות' הראשונה
חברת מניות “Shareholder company” או תאגיד עסקי “Business corporation”:
- אחריות מוגבלת לבעלי המניות Limited liability, יכולים להפסיד מה שהשקיעו (כסף שבו קנו המניות), אבל לא מעבר לכך. (אם החברה מסתבכת בחוב עצום, הם לא נתבעים לשלם אותו).
- אחריות מוגבלת למנהלי החברה. (במקרים רבים החברה נתבעת והמנהל יוצא נקי).
- אישיות משפטית, קביעות, המשכיות (נקודה זו תלך ותתפתח כפי שנראה בהמשך).
- הפרדה בין בעלות ושליטה (ראו ביקורת של אדם סמית על הפרדת בעלות מניהול).
- אפשרות למכור את הבעלות (בניגוד לדוגמה לעמותה, שמייסדיה לא יכולים למכור אותה)
מי הוא התאגיד הראשון? התשובה המקובלת היא The English East India Company (לפני 1600: רק תאגידים דתיים, אדמיניסטרטיביים וכו')
התאגידים במאה ה-19
התפתחויות עד המאה ה-19
באנגליה במושבותיה ובארצות אחרות, מספר רב של תאגידים קבלו צ'רטר התאגדות תמיד עם מטרה ציבורית: לבנות תעלות, להקים מעבורות, מפעלי מים, דרכים, גשרים, בנקים, אוניברסיטאות, מושבות וכו'.
שלבים מכריעים במאה ה-19 באנגליה
- 1844 UK Joint Stock Companies Act מגדיר את התאגיד העסקי כצ'רטר הניתן על ידי המדינה לקבוצת משקיעים לשם איסוף כספים פרטיים למטרה מוגדרת (מאפשר לכל מטרה, ולא רק למטרה שהמלך בוחר בה)
- 1855 UK Limited Liability Act נחקק כדי לגדר ולהקטין את הסיכונים למשקיעים. החוק מאפשר לתאגידים להגביל את המחויבות של משקיעיהם לרמה של השקעתם במניות התאגיד. לפני חקיקת חוק זה, המשקיעים בחברות היו בסיכון לאבד את כל רכושם אם התאגיד כשל. (כעת כל אחד יכול, לא רק חברים של המלך).
המאה ה-19 בארצות הברית
- ההתפשטות האמריקאית למערב מובילה לכך שמדינות וערים נותנות לתאגידים זכויות, הטבות במקרקעין והקטנת המגבלות לפעולה במטרה למשוך אותם אליהן. מדינת דלאוור 'זוכה במרוץ לתחתית'
- המטרה של תאגידים עסקיים מסולפת ועוברת שינוי מתאגיד שמטרתו האינטרס הציבורי' לתאגיד המשרת רק את האינטרסים של המשקיעים בו (מקסום הרווח למשקיעים).
- הזכות להתאגדות של כל האזרחים
- "מרוץ לתחתית" - מדינות (בארצות הברית) המתחרות ביניהן, מי יתן לתאגידים תנאים טובים כדי שיבחרו להירשם ולפעול מתחומן. באירופה במאה ה-19, לא התקיים מרוץ כזה היות וכל תאגיד שהוקם היה לאומי, ולא היתה יכולת של תאגיד אנגלי לעבור לאיטליה היות ומערת החוקים אחרת, ואיש אנגלי לא כל שכן משקיעים רבים, לא יעברו פתאום לבצע עסקים במדינה אחרת. בארצות הברית, שבה מערכת חוקים אחת (פחות או יותר), שפה אחת ושוק אחד בכל המדינות, המצב שונה. (מרוץ לתחתית דומה, מתואר כיום בעולם כולו).
התאגידים העסקיים שולטים בממשלה
התאגידים הלכו וצברו כוח, אולם קפיצה בכוחם הייתה בזמן מלחמת האזרחים בארצות הברית. התאגידים ניצלו את הכאוס הפוליטי והחברתי שיצרה המלחמה לקצור רווחים וכן להיכנס למערכת הפוליטית שהייHתה אמורה לפקח עליהם.
- הנשיא לינקולן מציין מעט לפני מותו:
- "התאגידים העסקיים השתלטו..... תקופה של שחיתות בדרגים הגבוהים תבוא..... הכח הפיננסי ינסה לבסס ולהאריך את שליטתו.... עד שהעושר יצטבר בידיים ספורות...והרפובליקה האמריקאית תיהרס"
- ב-1884 הנשיא הייס מצהיר:
- "זו אינה יותר ממשלה של העם, על ידי העם ולמען העם. זו ממשלה של התאגידים העסקיים, על ידי התאגידים ולמען התאגידים".
התאגיד כ'אישיות משפטית'
התאגידים זוכים להיות מוגדרים כיישות "טבעית" הנהנית מכל זכויות האדם כולל הזכות לחופש הדיבור
- ב-1886 בית הדין הגבוה בארצות הברית קבע בפסיקה שהיא אבן דרך בדיני חברות ובכלכלה כי התאגיד העסקי הפרטי הוא 'אישיות משפטית' ולכן התאגיד זכאי לכל הזכויות וההגנות של אזרחי ארצות הברית
- ב-1980 בית הדין הגבוה בארצות הברית קובע כי לתאגיד העסקי יש את אותן הזכויות לחופש הדיבור כמו לכל אזרחי ארצות הברית (אם היה ספק שלתאגידים יש גם זכות זו, היא הובהרה בפסיקה זו).
המשמעויות של מהלכים אלה הם נרחבים מאוד (יפורט בעתיד).
התאגיד העסקי כיום
- התאגידים השיגו את כל הזכויות שיש לאדם הפרטי (הזכות היחידה שהם לא מנצלים היא הזכות להצביע, היות ולתאגיד אחד יש קול אחד, אין לזה הרבה משמעות).
- באותו זמן השיגו פטור מחלק נכר של האחראויות והמחויבויות של האדם/האזרח.
- התאגידים שימרו את זכויות היתר וההגנה שקבלו בעלי המניות שלהם יחד עם החלפת מחויבותם לכלל הציבור במחויבות לבעלי המניות בלבד.
Before Democracy, Rulers were the Sole Holders of Rights. • These Rulers were the sole holders of "rights," and all humans -- the serfs, common people, the middle class, the mercantilists and guildsmen -- had only "privileges," which could be revoked more-or-less at will by the holders of the rights. In a Democracy, We the people are the sole holders of rights. • "We the People" - were the sole holders of rights (US Constitution) • Thus, with the founding of America, for the first time, only humans could hold rights. • Institutions -- churches, civic groups, corporations, clubs, even government itself -- held only privileges. In a Democracy, We the people are the sole holders of rights. • "We the People" - were the sole holders of rights (US Constitution) • Thus, with the founding of America, for the first time, only humans could hold rights. • Institutions -- churches, civic groups, corporations, clubs, even government itself -- held only privileges.
Government control the
privileges of institutions
• To prevent accumulations of wealth that could, as Jefferson noted, "threaten the state" itself, corporations in the first hundred or so years of the US couldn't exist longer than 40 years, and then had to be dissolved.
• Their first purpose had to be to serve the public, and their second purpose to make money.
• Their books and all their activities had to be fully open and available to inspection by the People.
• Their officers and directors could be held personally liable for crimes committed by the corporation.
• http://mgtclass.mgt.unm.edu/VanBuren/chapter%203.ppt#1
ליברליזם ונאו-ליברליזם
ליברליזם ונאו-ליברליזם
• ליברליזם רוצה במינימום מעורבות ממשלה בתחום הכלכלי • נאו-ליברליזם רוצה שהממשלה תפעל בכל התחומים לפי עקרונות עסקיים. • נאו-ליברליזם תומך בתוכניות להקטנת מחסומי מסחר ומגבלות בשוק המקומי, תוך שימוש בעצמה השלטונית לפתיחת שווקי חוץ. הליברליזם מתנגד לכך תוך העדפת שוק ומסחר חופשי • גם הליברליזם וגם הנאו-ליברליזם מאמינים שהיבטים חשובים של החברה צריכים להיקבע על ידי כוחות השוק, במיוחד חלוקת ההכנסות וחלוקת העושר. • שתי התפיסות מאמינות שכוחות השוק יביאו למצב המיטבי בחברה האנושית ומאמינות שזה יהיה שגוי להחליף כוחות נעלמים אלו בכל תכנון או תכנית אחרת.
אידאולוגיה פוליטית - חברתית
- נאו-ליברליזם אינו רק פילוסופיה כלכלית, זו אידאולוגיה (Philosophy) כוללת עם רכיבים פוליטיים, כלכליים, וחברתיים, השונה בהרבה תחומים בצורה מהותית מליברליזם.
- נאו-ליברליזם היא אידאולוגיה חברתית ערכית המגדירה את כל הפעילות האנושית במינוחים ובאמות מידה כלכליים.
- בנאו-ליברליזם הקיום והפעילות של השוק הם ערך מכונן שיכול וצריך להנחות כל פעילות אנושית ולהחליף כל אתיקה קודמת.
- התפיסה הנאו-ליברלית מאמינה שנתן להרחיב את עקרונות ורציונל ה'שוק' לפעילות האנושית ולחברה כולה ובכלל זה חיי המשפחה, עבודה, בריאות, חינוך, תרבות, וכו'
ה'שוק' הוא המסר
• נאו-ליברליזם מרחיב את תפיסת ה'שוק' מעבר ליצור ומכירת מוצרים ושירותים, לכל מסלול החיים האנושי. מגמה זו בולטת בגישה וביחס לפרט, לחברה, ולתעסוקה • נאו-ליברליזם מתייחס לתפיסת השוק ובעיקר לזרימה החופשית של מוצרים והון כערכים אתיים. • תכונה בולטת של הנאו-ליברליזם היא השאיפה להרחיב ולהעצים את השוק על ידי הגדלת מספר, תכיפות, וההדירות, של העסקאות
סתירות פנימיות בכלכלת השוק החופשי
סתירות פנימיות
• יש פער עצום בין האידאולוגיה הכלכלית ובין הכלכלה הריאלית. הפער הזה נוח לבעלי הכח וההון ולאליטות הכלכליות. האמונים על שימוש מניפולטיבי בעובדות, ובהצגה פשטנית של המציאות המבוססת על חצאי אמיתות ועל נתונים מופרכים. • הדינמיקה של הכלכלה הקפיטליסטית מחסלת את תנאי הסף והדרישות של השוק החופשי.
סתירות פנימיות
• התאגידים העסקיים הגדולים שהיקף עסקיהם גדול מהתל"ג של הרבה מדינות, מתכננים את פעילותם במטרה להשיג כוח מונופולי, לשלוט בהיצע ובביקוש ולקבוע מחירים. • פעולות אלו מייתרות ומחסלות את ההנחות הבסיסיות של המודל הכלכלי הקלאסי והן בניגוד לאידאולוגיה הכלכלית הליברלית והנאו-ליברלית
מונופוליזציה של השוק
• התאגידים העסקיים הגדולים מנסים להשיג כוח מונופולי על ידי: – מיזוגים ורכישות, קרטליזציה גלויה וסמויה, והבנות כתובות ושאינן כתובות. – פרסום גלוי וסמוי, יחסי ציבור, מניפולציות רגשיות ותת הכרתיות במטרה לייצר צורך וביקוש למוצרים ולשרותים. – מיתוג ופעולות שיווקיות דומות במטרה לייצר נישה בה יש לתאגיד מונופול. • התוצאה הסופית היא שוק שאינו חופשי, שאין בו תחרות אמת, ואשר בו התאגידים שולטים הן בהיצע והן בביקוש, והם הקובעים את המחירים.
משוב מעצים בכלכלה מביא למשבר
משוב קיים בכל מערכת מורכבת
• משוב (Feedback) או היזון חוזר, היא תגובה לפעולה, כאשר התגובה הזו מעברת כקלט חדש למערכת. • יש שני סוגי משובים: משוב חיובי ומשוב שלילי. משוב חיובי גורם לחיזוק, להעצמת הפעילות אשר גרמה למשוב, בעוד שמשוב שלילי גורם להחלשתה ולייצוב המערכת. • משוב קיים בכל מערכת כולל במערכות חברתיות וכלכליות. • מתן עונש מהווה צורה של משוב, כמו גם מתן בונוס. • ככל שיש לך יותר כסף בבנק, אתה מקבל יותר הכנסות מריבית.
משוב שלילי ומשוב חיובי
• מערכות עם משוב שלילי הן מערכות יציבות המתכנסות למצב הרצוי למשל תרמוסטט המקטין את החימום כאשר הטמפרטורה עולה. • מערכות שיש בהן משוב חיובי עשויות לצאת משליטה. – ככל שיותר אנשים חולים בשפעת, כך הם מדביקים עוד אנשים. – משוב בין מיקרופון לרמקול, המשדר את מה שהמיקרופון קולט לאחר הגברה. – ספקולציה במניות, ככל שרמת השוק עולה כך מצטרפים משקיעים נוספים והמחיר עולה בספירלה. – אינפלציה וציפיות אינפלציוניות – המשבר בישראל, באמריקה הדרומית, באוסטריה ובגרמניה
משוב מעצים בכלכלה מביא למשבר
• מערכות עם משוב מעצים שאינו מבוקר הן מערכות עם הרס עצמי, זו הסיבה שיש יחסית מעט מערכות כאלו. • במערכות חברתיות ההרס העצמי עשוי להתבטא בהתנהגות כאותית (Chaos) של המערכת. • כלכלת הבועה, הספקולציה בבורסה והמשבר בתחילת 2000. • המשבר הגדול של 1929 שבא אחרי עשור של משוב כלכלי מעצים בו יותר ויותר עושר נצבר אצל פחות ופחות אנשים הוא דוגמה להרס עצמי במערכת חברתית. • האידאולוגיה הנאו-ליברלית מביאה להצטברות העושר בידי מעטים כאשר הרוב הגדול נידון לעוני – זהו משוב מעצים שיביא בסופו של דבר למשבר.
המיתוס של הפרטה
מערכות עסקיות מול מערכות המספקות שירותים או מוצרים ציבוריים למחצה
- יש להבחין בין הפרטה של מערכות עסקיות כמו הבנקים או חברות תעופה.
- לבין הפרטה של מערכות שמספקות שירותים או מוצרים ציבוריים למחצה (חינוך, בריאות, שירותי רווחה, סיוע וטיפול, בתי סוהר, תרבות, אוניברסיטאות).
- לא ברור שיש תמיד עדיפות למגזר העסקי אפילו לגבי מערכות עסקיות (יותר שיקולים לטווח קצר, השקעה נמוכה ממה שהמשק צריך בגלל סיכון, וכו').
- אבל יש נזק מהותי בהפרטת מערכות שמספקות שירותים או מוצרים ציבוריים למחצה.
הממשלה אינה יכולה לנהל חברות הפועלות בשוק תחרותי ורק השוק הפרטי יכול.
- התנהגות הבנקים בתחילת שנות השמונים של המאה שעברה, אז בבעלות פרטית, שהביאו את המשק כולו לעברי פי-פחת.
- 'היכולת' של יזמים נוסח טל יגרמן וקבוצת פלד שהמיטו אסון על מאות עובדי פויכטוונגר.
- פשיטות הרגל של חברות פרטיות אמריקאיות כמו אנרון, אדלפיה ואחרות.
- רשימת החברות הפרטיות והציבוריות שכשלו ונסגרו, כרגיל תוך רווחים לבעליהם כאשר את המחיר משלם, ברוב המקרים, הציבור (בנק למסחר, וכו').
הממשלה יכולה לנהל חברות הפועלות בשוק תחרותי ביעילות ובתחרות.
- מפעלי ים המלח כאשר הייתה בבעלות הממשלה.
- הפעילות של אל-על כאשר הייתה עדיין בבעלות ממשלתית.
- בנק לאומי כיום.
- הפעילות של החברות בבעלות מוסדות המדינה שבדרך, והחברות הממשלתיות בעשורים הראשונים אחרי הקמת המדינה.
- מקורות מול הפרטת מפעלי המים במספר מדינות בעולם ובאנגליה
- חברת החשמל מול הקריסה של מערכת החשמל בקליפורניה ב-2001
מדוע במאה ה-17 יש התפשטות גאוגרפית וגידול בסחר
- גידול מהיר בצורך בהון להשקעה ומסחר
- התאגיד כאמצעי יעיל בשימוש בהון לפתוח הסחר הבינלאומי
- מערכת משפטית מפותחת
- ההמצאה של תאגיד כאישיות משפטית עם זכויות וחובות כמו לאדם הטבעי וקיום עצמאי מבעליו ומנהליו
התנאים האלו היו קיימים ברומא 2000 שנה קודם לכן
- הקולוניות הפרובינציות והאימפריה הרומית
- מערכת משפטית מפותחת – החוק הרומי הייה השג יחודי בהפשטה והוא הבסיס למערכת המשפט המודרנית
The Societas Publicanorum ברפובליקה הרומית
- כמעט ואין מערכת ממשלה - Governmental bureaucracy
- מספר מקורות מצביעים על 'הפרטה' של פעילות ממשלתית ליזמים פרטיים
- פעילות של 'מייצגי' תאגיד ((Socii במכירות פומביות
- מניות ובעלי מניות Partes and participes (or adfines): financially limited participation.
מספר מקורות לקיום Societas Publicanorum
ציצרו - Cicero • מתאר אזרחים המחזיקים במניות (Partes societatum publicanorum) • רומז לאפשרות של העברת המניות ומסחר במניות Partes illo tempore carissimae (in P. Vat 12,29) פוליביוס – Polybios • במאה השנייה, 'כמעט כל אזרח' השתתף בצורה זו או אחרת בהחכרות מהממשלה (Government leases) מומסן - Theodor Mommsen • ההתפתחות ההדרגתית של מעמד של יזמים פרטיים המעוניינים בעקר ברווחיהם היתה אחת הסיבות למתחים החברתיים שהופיעו ברפובליקה הרומית ולנפילה של האימפריה הרומית
הדמיון למצב במאה ה-17 הסברים כלכליים • התפשטות גאוגרפית וכלכלית המלווה בדרישה גוברת להון עם מערכת חוק מפותחת הביאה ליצירת התאגיד העסקי.
הסברים מתחום הכלכלה הפוליטית • יזמים פרטיים לוקחים על עצמם תפקידי ממשל. • הממשלה מעבירה ליזמים פרטיים מייזמים שהיא מעוניינת שיעשו אך אינה יכולה לקחת זאת עליה