רשימת שאלות לשיחת קיימות
רשימת שאלות לשיחת קיימות היא רשימת שאלות ותשובות אפשרוית לצורך שיחה מונחית שאלות בנושא קיימות.
רקע
רשימת השאלות נועדה לעשור לפעילי קיימות כשהם רוצים לשכנע אדם אחר או כדי לעזור להם להתקדם בכוחות עצמם בידע, הבנה מעמיקה (כולל היבטים חברתיים או נפשיים) או בפעילות הנוגעת לקיימות. לעיתים פעילי קיימות פוגשים אנשים שהם רוצים לשכנע. האדם השני לא בהכרח מחוייב לקיימות או למדע או שהוא לא מסכים איתכם בנקודה מסויימת. מטרת השאלות היא לא רק כדי לאפשר לאדם לשכנע אדם אחר. גם אצלנו קיימים מחסומים עצמיים שונים שעלולים לעצור אותנו מלהבין דברים ברמה מספיק טובה.
השאלה מהי הנקודה יכולה להיות היבט חשוב כדי להתקדם בשיחה. מהסתכלות על תהליכים ותופעות כמו הכחשת אקלים, הכחשת זיהום, והכחשת נזקי העישון וכן ויכוחים אחרים במדע , פוליטיקה ותרבות. נראה שחשוב להסכים עם הצד השני מהי הנקודה שיש עליה מחלוקת. ללא הסכמה כזו, גם אם מצליחים לשכנע בנקודה מסויימת , מיד קיימת גלישה לשאלה אחרת, בסוג של הגנת what about. הצד השני שוכח שהוא בכלל התווכח איתכם על הנקודה הראשונה. מטרת הגנה זו היא לשמור על זהות של הדובר השני שכן הוא מרגיש מאויים על ידי מידע חדש או נקודת מבט אחרת שיוצרת איום על הזהות שלו, על סיפור שיש לו בראש ושבהרבה מקרים גם מהווה חלק מסדר חברתי שהוא מזדהה איתו.
הנחת היסוד של רשימת השאלות הבאה היא גם שיותר קל לשכנע אנשים כאשר שואלים אותם שאלות. שיטה זו מבוססת על הדיאלוג מנון של סוקרטס. סוקרטס מנסה לדון עם אציל צעיר מהי הדרך הטובה כדי להגיע אל "המידה הטובה". במהרה הם מגיעים למסקנה שקשה להגיד מהי בעצם "המידה הטובה" סוקרטס מדגים לאציל כי חשוב להגיע ליכולת להגיע לנקודה נפשית של נכונות להודות בבורות. הוא שואל עבד צעיר מה צריך לעשות כדי להכפיל את שטחו של ריבוע. בתחילה נותן הנער תשובות שגויות בבטחון רב, עד שהוא מגיע לנקודה בה הוא מודע שאינו יודע את התשובה. בנקודה זו פונה סוקרטס אל בן שיחו האציל ומודיע לו שנעשתה התקדמות עצומה. הן בתחילת השיחה והן בשלב זה של השיחה העבד לא יודע את התשובה אבל בתחילת השיחה הוא לא היה נכון להודות בכך. הנכונות להודות בכך שאינך יודע תשובה מסויימת מאפשרת תהליך של לימוד מידע חדש ואולי גם שינוי של נקודת השקפה. במילים אחרות - "אי אפשר למלא כוס מלאה". יובל נוח הררי וכן ריצארד פניימן (החדווה שבגילוי דברים) מדגישים שניהם את חשיבות הערך של נכונות להודות בבורות עצמית (שלנו עצמנו, של החברה שלנו) כדי להיות מסוגלים להתקדם ולחפש תשובות לשאלות.
באופן דומה כדי להתקם בידע על קיימות יש צורך בזיהוי הנקודה שעליה אין מסכימים. לפעמים עלינו להראות לאדם השני, או לעצמנו, שהוא או אנחנו מאמינים בטעות בתשובה לא נכונה או שהתשובה הקיימת אינה פשוטה כפי שזה נראה. לפעמים מדובר בשאלה פתוחה שאין עליה תשובה ברורה. עם זאת לפעמים גם בשאלות כאלה יש תשובות כמו מה יותר סביר - שכן לא כל התשובות האפשוריות הן סבירות באותה מידה. כאימון עצמי רשימת השאלות היא דבר שאפשר לחזור אליו מדי פעם בפעם - נניח פעם בשנה - כדי לראות אולי אחת אפשר לשנות את התשובות לחלק מהשאלות או אם הבטחון בתשובה מסויימת השתנה בגלל מחקרים חדשים או בגלל התפתחיות בחברה, בטכנולוגיה או בתהליכים אקולוגיים או אחרים.
רשימת השאלות
הכרות עם עצמך. שאלות הנוגעות לפסיכולוגיה אישית, זהות, או למצב חברתי או כלכלי של האדם:
- מה יקרה במצב תאורטי שבו תאוריה מדעית או מידע חדש יערער את את הזהות העצמית שלך? האם תכיר בתאוריה או במידע או תדחה אותם? 1. אדחה את התאוריה המדעית - זה רק תאוריה! אדחה את המידע - מי אמר שהוא נכון? המדענים הרי משקרים כל הזמן וכך גם עיתונאים ! 2. תלוי כמה התאוריה או המידע נכונים ומבוססים. בכל מקרה לא העשה מאמץ מיוחד כדי לשנות את השקפת עולמי או את הזהות שלי 3. אנסה לעבור תהליך שבו אני לומד עוד דברים תוך נכונות לבחון את הזהות העצמית שלי. סה"כ הזהות הזו בנויה הרבה פעמים על סמך הרקע בו גדלתי וייתכן כי זהות זו אינה מדוייקת או אינה נכונה. 4. מיד אזרוק את הזהות שלי, את נקודת ההשקפה שלי על העולם ואאמץ נקודת השקפה חדשה.
- מה היחס שלך לאפשרות של סתירה אפשרית בין מדע לבין אמונה דתית? 1. המדע הוא סיפור מקושקש, המצאה פרוגסיבית או של הדייפ סטייט. אני מחוייב לדת לא משנה מה. אם המדע חושב אחרת - זה בגלל שהמדענים טועים. 2. המדע והדת אינם סותרים אחד את השני. בכל מקרה אם יש של סתירה אפשרית בינהם - יש להעדיף את עמדת הדת, או לנסות לההתאים את עמדת המדע לדת ככל האפשר, אולי עם חריגות קטנות פה ושם. 3. ייתכנו הבדלים בין המדע לדת וכאשר אתקל בהבדל כזה - אולי אשנה את השקפתי הדתית. סה"כ יש דתות שונות שבהם אנשים מאמינים בלהט. וקשה לדעת איזה אמונה דתית היא המדוייקת. אפילו בתוך הדת שאני מאמין בה, יש זרמים שונים ופרשנויות שונות. כמו כן הדת עצמה ניסתה להתנגד בעבר למדע והתברר שהמדע צודק. 4. כאשר המדע הוא מבוסס מספיק ויש קונצנוס מדעי - הוא תמיד צודק ויש להעדיף אותו על פני כל השקפה דתית (או פוליטית). ייתכנו כמובן זיופים או הטיות במדע, אבל זהו עניין לויכוח מדעי או לגילוי של אינטרסים פוליטיים או כלכליים במדע על ידי עיתונאים או חופשי שחיתויות או מדענים. נסיון לבצע זאת על רקע אמונה דתית נכשל בכל פעם שניסו זאת (לדוגמה כדור הארץ במרכז היקום, אובלוציה, מוצא האדם ועוד) (ראו מדע ודת, תרבות מבוססת מדע)
- מה המחויבות שלך לאמונה פוליטית מסויימת (כמו קומוניזם, קפיטליזם, סוציאל דמוקרטיה, שמרנות, ליברליזם)? מה יקרה אם תגלה סתירה בין המדע לבין אידאולוגיה זו? : 1. המדע מונע מאינטרסים של אידאולוגיה אחרת לה אני מתגגד בתוקף (דיפ-סטייט! קומוניסטים! פוסט מודרנים! קפיטליסטים!) יש לדחות את המדע לטובת האידאולוגיה. 2. האמונה הפוליטית שלי היא מוכחת לגמרי על ידי המדע! לא תתכן סתירה בין שניהם ! (ראו - הצדקות מדעיות לאידאולוגיה) 3. אמשיך להחזיק בעמדתי הפוליטית אבל אני נכון לבצע בה תיקונים קלים אם יתברר שהתאוריה מספיק מבוססת, לא אשקיע מאמץ גדול בשינוי עמדתי הפוליטית. (אני שמרן ביחס לעמדתי הפוליטית) 4. יתכן והאידאולוגיה שלי לא מדוייקת או שגויה. בעבר אנשים האמינו בתאוריות פוליטיות אחרות - לדוגמה אנשים האמינו במלוכנות, בכך שאין להעניק זכויות לנשים, בכך ששחורים ראוים להיות עבדים, בעבר אנשים לא ידעו מהי אקולוגיה, מהי אבולוציה, או כי חיידקים גורמים למחלות. אנסה להתאים את נקודת המבט שלי למדע. העשה מאמץ אקטיבי כדי לבחון את המידע המדעי ולבדוק אם הוא מצריך שינוי בהשקפה שלי 5. אני חשדן כלפי העמדה הפוליטית שבה אני מחזיק, על רקע זה שבעבר אנשים האמינו באמונות פוליטיות שונות מאד מאלו שיש לנו היום - אמהר לתקן את ההשקפה הזו בהתאם למדע - ובאופן כללי יש לי נטיה לאמץ את התנועה הפרוגסיבית ואת העמדה הספקנית - לפיה יש לבחון מידי פעם אידאולוגיות ולהתאים אותן לידע המדעי במקום לנסות לבצע דבר הפוך.
- מה יקרא אם מידע חדש או תאוריה תגרום לי להבין שהמקצוע בו אני עובד גורם לנזק לחברה או לסביבה? 1. זה קשקשוש, אנשים תמיד עבדו במקצוע שלי. יש שוק חופשי ואם אנשים רוצים לקנות משהו עלינו לאפשר להם לקנות אותו. גם פעילויות אחרות גורמות לנזק סביבתי - ראה את המפעל המזהם ההוא! ומה עם סוחרי הנשק או אנשים שמוכרים סיגריות לילדים? למה אתה נטפל אלי? 2. אני מוכן להודות שיתכן שיש במקצוע שלי תרומה לבעיות חברתיות או סביבתיות. יתכנו תהליכים כמו חוקים או שינויים טכנולוגיים או שינויים בחברה שישנו בתהליך הדרגתי את המצב - באופן דומה לכך שחוקים נגד זיהום ושינויים טכנולוגיים גרמו להפחתת זיהום במדינות מערביות. 3. ייתכן והמקוצע שלי עושה נזק- בכל מקרה - מצבי הכלכלי או המשפחתי או היותי צעיר בתעשייה לא מאפשר לי יותר מידי ברירות כרגע - אני חייב להתפרנס בדרך שבה אני מתפרנס ואיני יכול לשנות זאת. עם זאת אני מוכן ללמוד ואולי ולשנות את המציאות בדרכים אחרות - נניח על ידי מעורבות חברתית או על ידי חקיקה שתכנס ותגרום לשינוי בענף. אפשרות אחרת - אני העבור למקצוע אחר (אבל בעצם הבעיות בענף ימשכו - אני פשוט לא ההיה מעורב בהן) 4. אני מוכן להודות בכך שייתכן שהפרנסה שלי גוררת נזק לאחרים, זו בעיה מערכתית ולא שלי בלבד - יש צורך בשינוי פוליטי או תרבותי או טכנולוגי שיפחית את הנזק גם אם זה ידרוש שינוי מהותי במקצוע - אז נתפרנס בצורה אחרת בלי לפגוע באחרים. אני מוכן לנסות לשנות את המצב על ידי פעילות - או במקצוע שלי ובמיוחד דרך פעילות פוליטית או אזרחית או על ידי שינוי טכנולוגי.
- מה יקרה אם מידע חדש או תאוריה תגרום לי להבין שמוצר או שירות שאני צורך גורם לנזק לחברה או לסביבה? 1. זה קשקוש - יש שוק חופשי , יש מליוני אנשים שקונים את X. אני לא אשנה את זה ואין גם צורך לשנות. 2. אני מוכן אולי לעבור לקנות מוצר אחר או לשנות הרגלי צריכה - אם זה יהיה קל ופשוט - כמו הרבה אנשים אחרים. 3. אם יש לי אפשרות כלכלית ואם לא מדובר בשינוי יותר מידי דראסטי - אשנה את ההתנהגות הצרכנית שלי. אם מדובר על דברים כמו הרגלי תזונה או הרגלי נסיעה לדוגמה - אנסה לשנות אותם לפעמים. 4. אנסה מאמץ ניכר כדי לשנות את הרגלי הצריכה שלי ולהמנע ממוצר או שירות שגורמים לנזק - אחפש מוצר אחר מחברה אחרת, או פתרון אחרי לגמרי לצורך שלי. כמו כן אתמוך בפעילות טכנולוגית, פוליטית, כלכלית חברתית או תרבותית שמנסה לשנות את המציאות בה קל לצרוך מוצרים פוגעניים. (ראו כלכלת מחיר מלא, הכחשת אלימות)