דמוקרטיה דינמית
דמוקרטיה דינמית או דמוקרטיה נוזלית (באנגלית: liquid democracy) או דמוקרטיה מעורבת היא שיטת קבלת החלטות או משטר המבוססת על שילוב של הדמוקרטיה הייצוגית הנהוגה כיום, ושל דמוקרטיה ישירה. בדמוקרטיה כזו כל משתתף בגוף לקבלת החלטות, לדוגמה אזרח או חבר מפלגה, יכול להצביע בעצמו (דמוקרטיה ישירה) או למנות בא-כוח מטעמו. ניתן למנות בא-כוח כזה לכל הנושאים כולם, להחלטה במסגרת נושאים מסוימיים, בחוקים או בדיונים מסויימים. בחלק מהשיטות של דמוקרטיה דינמית בא-הכוח יכול להחליט בעצמו להפקיד את ההצבעות של בוחריו ואת הצבעתו שלו בידיו של בא כוח אחר.
דמוקרטיה נוזלית יכולה להיתפס כפשרה או כשלב ביניים, בדרך למימוש דמוקרטיה ישירה מלאה. בעיני אחרים, דמוקרטיה נוזלית עדיפה על דמוקרטיה ישירה בגלל הקשיים שיש במדינות מודרניות ליישם דמוקרטיה ישירה: כמות האנשים גדולה, מסגרות חברתיות גדולות ומורכבות, יחד עם מורכבות גדולה של טכנולוגיה ושל נושאים שיש לדון בהם, ומחסור בזמן ובתשומת לב של אנשים.
עיקרי השיטה
בדומה לדמוקרטיה ישירה, בדמוקרטיה נוזלית כל בוחר יכול להציע החלטות, לדון בהן, לתקן הצעות דיון ולהצביע בתמיכה או בהתנגדות לחוקים. עם זאת, בדמוקרטיה הנוזלית, יש מימד נוסף של חופש לבוחר בהשוואה לדמוקרטיה ישירה - האפשרות לקבוע נציגים אישיים זמניים, או באי כוח, כך שהבוחר עצמו לא נדרש לקרוא את כל הצעות החוק, ולעבור על כל המידע שקשור לנושאים שעל סדר היום הציבורי.
בניגוד לנציגים הקיימים בדמוקרטיה ייצוגית, ניתן להחליף את באי-הכוח בכל עת וכל בא כוח מייצג מספר שונה של אנשים. דבר זה שונה בצורה מהותית מנציג נבחר רגיל שנבחר לתקופה נקובה ומייצג כמות קבועה של אנשים בתקופה זו. כל בוחר יכול להיות בא-כוח פוטנציאלי. כך גובר הסיכוי כי אזרחים יעזרו במכריהם וכך יהיה קשר הרבה יותר הדוק בין המייצג לבין המיוצג, והכוח העיקרי ישאר בידי האזרח הפשוט.
ניתן לבחור בא-כוח שייצג את הבוחר בכל הנושאים, בנושאים מסויימים בלבד (לדוגמה בנושא בריאות), או בחוקים או בסוגיות מסוימות בלבד. לדוגמה אפשר לבחור בא כוח אחד בנושא בריאות, בא כוח אחר בנושא כלכלה, ובא כוח שלישי שייצג את הבוחר בנושא של חוק מסויים שנמצא כרגע בדיונים. לגבי חוק או נושא אחר יכול הבוחר שלא למנות בא כוח כלל, לקרוא את הדיונים ואף להשתתף בהם, ולהחליט בעצמו כיצד להצביע.
בחלק מהשיטות של דמוקרטיה נזילה, באי כוח יכולים להאציל את הכוח שניתן להם ולתת אותו לבאי-כוח אחרים. כך בא כוח שמייצג אנשים רבים בנושאי כלכלה, יכול להחליט שבנושאי מיסוי הוא נעזר בבא כוח מסויים, ובנושאי כלכלת בריאות הוא משתמש בבא כוח אחר וכן הלאה. השאלה של מינוי באי כוח תלויה בהיבטים כמו אמון, קרבה והכרות אישית, ידע מקצועי של בא-הכוח, יושרה מקצועית ופוליטית, וקרבה בין הערכים של הבוחר לאלו של בא הכוח.
ייתכנו מנגנונים שונים של פתרון התנגשויות כאשר באי כוח שונים המייצגים את אותו הבוחר, הם בעלי עמדות מנוגדות בנושא מסויים. דוגמה אחת לפתרון כזה הוא הענקת ניקוד שונה לכל בא כוח (נניח 60% לבא הכוח של הכלכלה שלי ו-40% לבא הכוח הסביבתי שלי). אפשרות אחרת היא שבמקרה כזה תעבור התרעה לבוחר שיחליט כיצד הוא רוצה לפתור קונפליקט כזה.
יש שיטות כמו מערכת משוב נזיל שבה בא הכוח מקבל את ההכרעות במקום האזרחים. לעומת זאת במפלגת דמו-אקס בשוודיה, באי הכוח רק ממליצים המלצות לבוחרים והם אלו שמבצעים את כל ההצבעות בעצמם. דבר זה מתאים יותר ככל שמספר החוקים שעליהם נדרשים האזרחים להחליט הוא קטן יותר. המטרה של צעד כזה היא החלשת כוחם של באי הכוח והשארת ההכרעה בנושא אצל האזרחים.
שילוב של דמוקרטיה נוזלית בתוך מפלגות נציגים
בחלק הברלינאי של מפלגת הפירטים הגרמנית מיישמים דמוקרטיה נוזלית בהקשר של הבשלת הצעות לכדי הצעות חקיקה. לכל מתפקד במפלגה יש קול כך שהוא יכול להצביע במערכת, אבל רובם לא מתעניינים בביצוע נבירה מייגעת בניירות העמדה. אבל המערכת מאפשרת לכל חבר-מפלגה לשים את קולו בידי חבר-מפלגה אחר שמתפקד כבא-כוח. בא הכוח יכול לייצג את חבר המפלגה האחר בכל הנושאים, בנושאים מסויימים (לדוגמה חינוך, ספורט או כלכלה) או בהקשר של חוקים מסויימים. בא כוח כזה יכול להפקיד את הכוח שלו (ושל המצביעים שלו) אצל בא כוח אחר.
כדי להקטין את הסכנה של אליטה מנותקת או דיקטטור, כל חבר יכול למשוך את הקול שלו בחזרה ולבטל את מינוי הבא כוח, בכל רגע שהוא חפץ בכך. Ingo Bormuth הדובר של מפלגת הפירטים בברלין מציין כי המפלגה רוצה שיהיו בה מנהיגים או אנשים אפקטיביים שיהיו בעלי כוח ויוכלו לעשות את עבודתם, אבל בה בעת רוצים לתת לאנשים יכולת לשלוט במנהיגים אלה.
דמוקרטיה נוזלית יכולה לכן לשמש ככלי עזר במסגרת מפלגה רגילה שבה יש חברי פרלמנט שנבחרו בבחירות בדמוקרטיה נציגותית אחת לתקופה. במקרה זה חברי הפרלמנט אינם חלק מהשיטה של דמוקרטיה נוזלית (היות ואי אפשר להדיח אותם בכל רגע נתון).עם זאת הדמוקרטיה הנוזלית יכולה לשמש ככלי לחץ על חברי הפרלמנט מצד אחד, ולספק להם מידע לגבי רצונות הבוחרים והעדפותיהם מצד שני.
כמו כן הדיון המתרחש בעקבות ההחלטות בדמוקרטיה נוזלית, יכולים לספק לחברי הפרלמנט במפלגה שמפעילה דמוקרטיה נוזלית נימוקים וידע שהיה לחברי הפרלמנט עצמם קשה להגיע עליו, כך שהדמוקרטיה הנוזלית במקרה זה היא כלי לעידוד חוכמת המון או אינטליגנציה קבוצתית - איסוף מידע וזיקוקו באמצעות קבוצה גדולה של אנשים בעלי ידע בינוני בתחום או חובבנים אוטודידקטים בדומה לוויקיפדיה, במקום שחבר הפרלמנט יצטרך לנסות לאסוף את המידע בעצמו, באמצעות מרכזי מחקר (שמופעלים לפעמים על ידי קבוצות לחץ ולובי פוליטי) וכו'.
דמוקרטיה נוזלית לעומת דמוקרטיה ישירה
בסוף המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21 התפתחות היכולת הארגונית והטכנולוגית ליצור תשתיות של שקיפות ומעורבות של האזרחים בקבלת החלטות פוליטיות, על ידי כלים מבוססי טלפוניה, אינטרנט והרשתות החברתיות באינטרנט. במקביל התפשטות אווירה של אכזבה מדמוקרטיה יצוגית ברחבי העולם המערבי בעקבות חשיפה של יותר בעיות של שחיתות פוליטית, קשרי הון-שלטון ולובי פוליטי. לדוגמה בתנועות כמו כובשים את וול-סטריט) התפתחו תנועות רבות הדוגלות בבהפעלת דמוקרטיה חזקה יותר, ו/או בדמוקרטיה ישירה יותר בצורה המונית.
מעבר לפתרון הטכנולוגי הנדרש לדמוקרטיה ישירה יש בה מספר חסרונות או אתגרים בהם היא צריכה לעמוד בחברה מודרנית גדולה בהשוואה לחברה מסורתית יותר בקהילות קטנות:
- מורכבות טכנולוגית טכנולוגיה מתקדמת שגורמת להשפעות חיצוניות והשפעות הדדיות רבות שלגביהן החברה צריכה לקבל החלטות- לדוגמה כיצד להתמודד עם רעש של מפוחי עלים, כיצד לתכנן חוקים שיבטיחו רשת חשמל בטוחה ועוד. זאת בניגוד לחברות עבר שהיו בהן פחות טכנולוגיות ולכן פחות מורכבות טכנולוגית ופחות השפעות של טכנולוגיה על חיי היום יום שדורשות אולי חקיקה.
- ידע מקצועי התקדמויות בטכנולוגיה ובמדע גורמות גם לכך שבהחלטות רבות נדרש ידע מקצועי כרקע לדיון הפוליטי. לדוגמה יש צורך לדעת איזה טכנולוגיות וחומרים גורמים לזיהום אוויר, מה ההשפעות של סוגי זיהום אלה על הבריאות ומה ההשלכות האפשריות של הקטנת הזיהום על הכלכלה כאשר רוצים לדון בשאלות של חוקים נגד זיהום אוויר.
- מורכבות מוסדית בנוסף לטכנולוגיות מורכבות, בחברה מודרנית יש גם מוסדות מורכבים יותר יחסית לעבר לדוגמה חברות ביטוח, בנקים, וכו'. למוסדות החברתיים האלה יש גם כן השפעות הדדיות שיש צורך לווסת אותן לפעמים, וכן חוקים ותקנות מסובכים, שמשפיעים על יכולות קבלת ההחלטות של חוקים אחרים.
- גודל הקבוצה בחברות מודרניות יש קהל גדול של אנשים שאינם מכירים איש את רעהו, אבל צריך לקבל החלטות לגבי גורל כלל הקבוצה. זאת בניגוד לקהלים קטנים בקהילות שמכירים זה את זה ויש בהם יחסי כוחות והכרה באנשים מסויימים כמומחים בתחומם או כחכמים שיכולים לחסוך זמן בדיונים.
- השפעות של פרסום ותקשורת בחברות מודרניות אנשים מושפעים בצורה חזקה על ידי כלי תקשורת המוניים, פרסומות וכו' ונתונים להשפעות פסיכולוגיות על ידי אנשים פרסום, לוביסטים בשירות מפלגות ותאגידים, שנעזרים בידע פסיכולוגי וביכולת לבצע גירוי חוזר כדי להטמיע מסרים בציבור. אחת הדוגמאות המפורסמות לנושא זה הייתה קידום העישון בקרב נשים בשנות ה-1920 על ידי הצגת עישון בקרב נשים כקידום של מעמד האישה (ראו תרבות הצריכה, המאה של העצמי, השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה ופסיכולוגיה שיווקית להרחבה).
- לאזרחים בחברה המודרנית יש פחות זמן יחסית לחברות עתיקות יותר כמו אתונה שבהן היתה דמוקרטיה ישירה עבור האזרחים שנעזרו בעבדים לביצוע מלאכות היומיום.
- המון מוסת כאשר יש קהל גדול שמתעניין בנושא בצורה שטחית, קל יותר לבצע מולו מניפולציות, בהשוואה לקהל מצומצם יותר של אנשים שבקיא יותר בנושא. קהילה צריכה לרוב לקבל החלטות על דברים שהיא בקיאה בהם ואילו אנשים בחברה מודרנית אינם מכירים נושאים רבים שבהם הם צריכים לקחת החלטות.
- חיזוק הקצוות אם נניח שיש דיון על הצעת חוק שרוצה לבטל את כלובי סוללה (לתרנגולות). סביר שבהצעה כזו יצביעו בעיקר תומכי זכויות בעלי חיים מצד אחד, וחקלאים ובני משפחותיהם מצד שני. במצב של דמוקרטיה ישירה, קולו של רוב הציבור עלול לא להישמע כלל. יש בכך מידה מסויימת של צדק שכן אם מישהו חושב שהנושא לא נוגע לו אזי הוא פחות מעורב. מצד שני אם כלובי סוללה משפיעים על זיהום המים ואנשים אינם מודעים לכך ייתכן והם לא מעורבים בשל מחסור במידע.
- חיזוק הנמהרים קהל נוסף שיזכה לייצוג יתר בחקיקה ישירה שכזה הם אנשים שמקבלים החלטה מהר ועל סמך מידע חלקי לעומת ואנשים שרוצים להבין דברים יותר לעומק, שכן הבנת השלכות החוק לוקחת זמן. דבר זה מרמז על כך שהחלטות בדמוקרטיה ישירה מלאה עלולות לעודד משקל יתר לדעות לא מבוססות אבל קליטות.
- מחסור במידע במקרים מסויימים לאדם מסויים יש אינטרס להצביע בחוק מסויים, אבל בגלל מורכבות הנושא או בגלל שתשומת הלב בחברה המודרנית מוסבת לנושאים רבים, הוא אינו מודע לחוק זה, או שהוא מודע לחוק אבל לא לקיום האינטרס. לדוגמה ייתכן ואדם בחיפה מוטרד בשל מצב ליבו, אבל אינו מודע להצעת חוק להגבלת זיהום האוויר באזור, או שאינו מודע לקשר בין זיהום האוויר למחלות לב.
לרוב אין לרוב האזרחים את הזמן, היכולת או הרצון להתעמק בשאלות מדיניות רבות, ולבדוק סוגיות שעל הפרק או חוקים מוצעים לעומק. גם אם יש רצון כזה, הקושי לבצע דיון מרובה משתתפים בין אלפי ומיליוני אנשים מקשה עוד יותר את התהליך. התוצאה היא שהאזרח עלול להצביע נגד האינטרס שלו או לא להצביע מפאת חוסר ידע, ובכך מקטינה הדמוקרטיה הישירה את ההשתתפות מצד אחד ומצד שני עלולה לגרום להצבעות ללא שיקול דעת מספיק. על ידי האפשרות של ייצוגיות דומה הדמוקרטיה הנזילה לדמוקרטיה נציגותית. להבדיל מהדמוקרטיה הייצוגית הקיימת היום, למשתתפים בדמוקרטיה נזילה יש אפשרות להצביע במקום בא-הכוח שלהם בכל עת שהם חפצים בכך.
ביקורת
בקרב תומכי הדמוקרטיה הישירה יש כמה התנגדויות לדמוקרטיה מעורבת.
טענה אחת היא ששיטה זו אינה דמוקרטיה ישירה במלואה ולכן לא פותרת את הבעיות שעולות מקיום דמוקרטיה נציגותית.
טענה אחרת היא כי דמוקרטיה מעורבת אינה מעודד את האזרח לקחת חלק במשחק הפוליטי ומאפשרת לו שלא להתערב בהחלטות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- דמוקרטיה נזילה ב-communitywiki
- Voluntary delegation as the basis for a future political system James Green-Armytage, University of California.