הודעה לכל משתמשי אקו-ויקי: הותקנו בהצלחה גאדג'אטים על שרת האתר. ניתן לבחור מביניהם בדף ההעדפות האישיות. כמו כן, מהיום אפשר לכתוב משוב על הערך בתיבה שמתחתיו, לאחר הרשמה קצרה.

פרשת זיהום האוויר של פולקסווגן

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פרשת זיהום האוויר של פולקסווגן או פרשת דיזלגייט היא פרשת זיוף תוצאות בדיקות זיהום האוויר והפרת תקן זיהום אוויר במכוניות של קבוצת פולקסווגן ושל חברות מכוניות נוספות, שהתגלתה בחודש ספטמבר 2015. הזיוף יוחס בתחילה ל-חצי מיליון מכוניות עם מנוע דיזל של פולקסווגן ואאודי שנמכרו בין 2009 ו-2015. אחר כך הודתה החברה שהוא קיים ב-11 מיליון מכוניות מתוצרת הקבוצה, כולל מותגי סקודה וסיאט. בהמשך התגלה כי התרמית רחבה אף יותר וכוללת גם את מכוניות הבנזין והגז הטבעי המיוצרות בתאגיד. עם התקדמות הפרשה, התברר כי יצרניות רכב נוספות כדוגמת החברות BMW,[1] אאודי,[2] מיצובישי[3][4] וסוזוקי[5] זייפו נתוני זיהום וצריכת דלק ברכבים אותם ייצרו.

מקור שם הפרשה דיזלגייט הוא תחילת הפרשה החלה בגילוי הזיוף במנועי הדיזל של התאגיד פולקסווגן. עם התקדמות הפרשה התברר כי הזיופים כוללים צורות נוספות הנאה וחברות נוספות.

התפתחות הפרשה

הפרשה החלה בספטמבר 2015, כאשר הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית פרסמה הודעה על הפרה של "חוק אוויר נקי" על ידי קבוצת יצרני המכוניות פולקסווגן. הסוכנות מצאה כי תאגיד פולקסווגן תכנת באופן מכוון מנועי דיזל מסוג הזרקה ישירה טורבו-ג'ט turbocharged direct injection כך שאלה יפעילו ניטור על פליטות של זיהום אוויר רק בזמן פליטות שנעשו במבחני מעבדה מה שגרם לכך שפליטות של נוקסים יעמדו בתקני זיהום האוויר של ארצות הברית בזמן מבחנים לצורכי רגולציה, אבל יפלטו כמות גבוהה פי 40 בזמן נסיעה אמיתית. פולקסווגן התקינה את התוכנה הזו בכ-11 מיליון מכוניות, כולל בחצי מיליון מכוניות בארצות הברית במודלים מהשנים 2009-2015.

מועצת משאבי האוויר של קליפורניה, California Air Resources Board היא סוכנות ממשלתית לאכיפת אוויר נקי בקליפורניה. בשנת 2014 היא הזמינה מחקר על אי-התאמות בפליטות בין דגמי רכב של אירופה וארה"ב, מהמועצה הבינלאומית לתחבורה נקייה (ICCT), תוך סיכום הנתונים משלושה מקורות שונים על 15 דגמי כלי רכב. עורכי המחקר כללו קבוצה של חמישה מדענים מאוניברסיטת מערב וירג'יניה שגילו פליטות נוספות במהלך ניסוי חי בשניים מתוך שלושה רכבי דיזל. בנוסף נרכשו נתוני פליטות משני מקורות נוספים. נתוני הדרך החדשים והמידע הקנוי נוצרו באמצעות "מערכות ניידות למדידות פליטות" Portable Emissions Measurement Systems שפותה על ידי מספר אנשים פרטיים באמצע שנות ה-1990 ופורסמה לציבור במאי 2014. בשנת 2015 הודיעה Daniel Dalton MEP כי בעקבות הפרשה יבדקו בנסיעה אמיתית במהלך זמן השימוש הרגיל בהן.

בעקבות הפרסום החלו רגולטורים במדינות שונות לחקור את פולקסווגן, עם פרסום הפרשה מניית החברה נפלה בשליש. מנכ"ל תאגיד פולקסווגן, מרטין ווינטרקורן (Martin Winterkorn) התפטר ומספר מנהלים אחרים בחברה הושעו. באפריל 2016 הודיעה פולקסווגן כי תשקיע 16 מיליארד יורו על תיקון החריגה בפליטות, וכי היא מתכננת מבצע ריקול לתיקון הרכבים. בינואר 2017 פולקסווגן הודתה באשמה במשפט פלילי שהתנהל נגדה, וחתמה על הצהרת עובדות שנסמכה על חקירה שפולקסווגן עצמה הזמינה מעורכי דין מארצות הבית.

ההצהרה הסבירה כיצד מהנדסים פיתחו את מכשירי ההונאה, מכיוון שמודלים של מכוניות דיזל לא יכלו לעבור את מבחני הפליטות בארה"ב בלעדיהם, וכיצד נעשה הדבר בצורה מכוונת להסתרת השימוש בהם. באפריל 2017, שופט פדרלי בארה"ב הורה לפולקסווגן לשלם קנס פלילי בסך 2.8 מיליארד דולר בגין "התאמת רכבים המונעים על סולר כדי לרמות במבחני הפליטה הממשלתיים". עסקת הטיעון "חסרת התקדים" הסדירה באופן רשמי את העונש עליו הסכימה פולקסווגן. ב-3 במאי 2018 מנכ"ל החברה, ווינטרקורן, הואשם בארצות הברית בהונאה וקשירת קשר.

הפרשה גרמה למודעות לרמות גבוהות יותר של זיהום אוויר שנפלטו על ידי מגוון רחב של ייצרני רכבים, שבתנאי נהיגה אמיתיים עלו על רמות הזיהום. מחקר שנערך על ידי ICCT מצא כי הסטייה הגבוה ביותר נמצאת ברכבים של וולבו, רנו, ג'יפ, יונדאי, סיטרואן ופיאט, דבר שגרם לפתיחת חקירות מול חברות רכב נוספות. החל דיון בנוגע לזיופים שניתן לבצע במכונות שנשלטות על ידי תוכנה. אפשרות אחת לבקרת הציבור בנושא היא פרסום התוכנה כקוד פתוח לבחינת הציבור.

פרשת זיוף מבדקי זיהום האוויר היא דוגמה של קונספירציה ושל הכחשת זיהום וכן דוגמה בה תאגידי רכב פגעו בבטיחות המשתמשים או בבריאות הציבור בניסיון לרמות רגולציה קיימות דוגמאות נוספות לכך בתעשיית הרכב, בעיקר ביחס לבטיחות. הפרשיות הידועות ביותר הן המשפט סביב הספר "לא בטוחה בשום מהירות" ופרשת פורד פינטו. השיטה של הבדל בין בדיקות-מעבדה לבין הנתונים בעולם האמיתי בוצעה כבר בעבר על ידי חברות טבק בהקשר של בטיחות של סיגריות קלות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים