פדרליזם עולמי

פדרליזם עולמי (באנגלית: World Federalist) היא אידאולוגיה התומכת בהקמת פדרציה עולמית - כלומר ממשלה עולמית המתנהלת כפדרציה. התומכים בפדרליזם עולמי מאמינים כי לכל האנשים יש את הזכות הבסיסית של ממשל-עצמי. חלק מנושאי המדיניות, כתלות בהיקף שלהם, יושבים במסגרת הסמכות של ממשלות מקומיות, ואילו נושאים אחרים, יושבים במסגרת הסמכות של ממשלות לאום או מוסדות בינלאומיים. התומכים בפדרליזם לאומי תומכים בהקמה של מבנים דמוקרטיים עולמיים, שהם בעלי אחריותיות כלפי האזרחים בעולם. הם קוראים לחלוקה של הסמכות הבינלאומית בין כמה סוכנויות נפרדות, והפרדה סמכויות הממשלה בין גופים שיפוט, ביצוע וחקיקה. הטענה היא שרק גופים דמוקרטיים וייצוגיים באמת הם בעלי סמכות לגיטימית על כל רמות הממשל. תומכי הפדרליזם הלאומי מסורים להגנת זכויות אדם וזכויות אזרח של כל אדם בפלנטה כמו גם לשימור הסביבה הטבעית עבור הקהילה העולמית. [1]

אישים ידועים שפעלו בצורה נרחבת למען הרעיון של פדרליזם עולמי כוללים את הפיזיקאי אלברט איינשטיין, הפמיניסטיות רוזיקה שווימר ולולה לויד (Lola Maverick Lloyd), ופעיל השלום גארי דיוויס [2]. בנוסף להם הביעו מספר אישים בולטים תמיכה ברעיון לרבות מהטמה גנדי, מרטין לותר קינג, ג'ווהרלל נהרו (ראש ממשלת הודו הראשון), יוליסס סימפסון גרנט (מצביא אמריקאי במלחמת האזרחים והנשיא ה-18 של ארצות הברית), אייזיק אסימוב, הרברט ג'ורג' ולס, קארן ארמסטרונג (מחברת הספר 'ההיסטוריה של אלוהים') בוב מארלי, העיתונאי George Monbiot ועוד. [3] ארגונים הקוראים לקדם ממשלה פדרלית עולמית כוללים את האיגוד ההומניסטי האמריקאי (חלק מהצהרת ההומניזם) ואת הקונגרס של ארצות הברית שקבע ב-1949 כי:

"התחושה של הקונגרס היא שזו צריכה להיות מטרה בסיסית של מדיניות החוץ של ארצות הברית לתמוך ולחזק את האומות המאוחדות ולחפש את התפתחותה לפדרציה עולמית, פתוחה לכל האומות, עם כוחות מוגדרים ומוגבלים שתוכל לשמר את השלום למנוע תוקפנות באמצעות חקיקתו, פרשנותו ואכיפתו של המשפט הבינלאומי"

פדרציה עולמית פירושה הקמת מוסדות דמוקרטיים ובעלי אחריותיות שיוכלו להתמודד עם נושאים ברמה המתאימה ביותר, לפי עקרון הסובסידיאריות (לפיו המדרג הגבוה בארגון צריך לטפל רק באותן משימות שאינן יכולות להיות מטופלות טוב יותר במדרג נמוך או מקומי יותר). לכן החלטות מקומיות צריכות להיות מטופלות ברמה המקומית, החלטות לאומיות צריכות להילקח ברמה המקומית והחלטות עולמיות ברמה העולמית. פדרליזם עצמו אינו רעיון רדיקלי וחדש - הרבה מדינות מאורגנות כפדרציה לרבות ארצות הברית, קנדה, גרמניה, שווייץ ואתיופיה. הרעיון בפדרליזם עולמי הוא להרחיב את הרעיון הזה לרמה העולמית.

בעולם כיום אין ממשלה עולמית. תומכים בפדרליזם עולמי חשובים כי הדבר מהווה מפתח למניעת מלחמות ולשגשוג של כלל האנושות. בעשורים האחרונים האנושות הגיע למצב שבו בעיות רבות הן כלל עולמיות - כולל עוני, אי שוויון, מלחמות, טרור, מגפות רעב, שינויי אקלים, גידול אוכלוסין, פליטים, מגפות ובעיות סביבה. עם זאת המוסדות שלנו לא התעדכנו והם נשארו עם מיקוד ברמה הלאומית. מדינות מכינות אמנות כדי להתמודד עם בעיות בינלאומיות, אבל אמנות אלה בדרך כלל מרוסנות, מוחלשות במהלך הדיונים ומדינות מפרות אותן לעיתים קרובות, וכאשר דבר זה מתרחש, בדרך כלל יש מעט אמצעים לאכיפה של האמנה. לדעת התומכים בפדרליזם עולמי, פדרציה כזו תהיה אפקטיבית בהרבה ביכולת שלה להתייחס לבעיות עולמיות.

פדרציה עולמית אמורה להתייחס לבעיות עולמיות באותה דרך שבה ממשלות פדרליות מתייחסות לבעיות בתוך אומות, בין אם מדובר במבנה דומה למבנה פרלמנטרי (כמו בגרמניה ובשווייץ) או מערכת נשיאותית (כמו בארצות הברית). כדי לייסד פדרציה עולמי נדרש הסכם בין מדינות שונות, כדי ליצור מערכת ממשלתית שמבצעת רגולציה על היחסים הכלכליים והפוליטיים ומחלקת את הכוח הפוליטי בין הרשות המרכזית לבין המדינות החברות.

ביקורת והתנגדות

המכשול הגדול ביותר בדרך של רעיון הממשלה העולמית הוא מיעוט התומכים בכך, והעדר תמיכה בו מצד גורמים פוליטיים חזקים. בנוסף קיימת חשדנות כלפי הרעיון מצד גורמים רבים.

אנשים בעד דמוקרטיה ותומכי זכויות אדם חוששים כי במצב של פדרציה עולמית לא יעמוד דבר בפני גורמים דיקטטורים שירצו לפגוע בזכויות אדם. החשש הוא מפני התפתחות של עריצות עולמית חסרת גבולות. תומכי הדמוקרטיה המתגוננת חוששים כי רבים מבני האדם החיים בכוכב הלכת אינם בשלים עדיין לדמוקרטיה, ולכן יהיה זה מסוכן ביותר להיחפז בקידומה של דמוקרטיה עולמית. באופן טבעי הרעיון לא זוכה לתמיכה מצד מנהיגים לאומיים שונים שפדרציה עולמית עלולה להחליש את כוחם. גורמים שמרניים, לאומיים ולאומנים מרגישים לעיתים קרובות כי פדרליזם כזה עלול לפגוע בחופש של העם או הדת וכי פדרליזם כזה יחליש את המסגרת של המדינה ויעביר את הכוח לגורמים מרוחקים יותר או למוסדות בהם אויבים לאומיים או דתיים ישפיעו כדי לפגוע בדת או בלאום המקומי. דוגמה לכך הוא חשש של יהודים מפני השפעה מוגזמת של מוסלמים או ערבים על מוסדות בינלאומיים כמו האו"ם (או מוסדות בינלאומיים אחרים) וחשש כי השפעה כזו תפגע באינטרסים של ישראל ו/או של היהודים.

שתי ההתנגדויות הנפוצות לרעיון הפדרליזם העולמי הן שמדובר בדבר לא אפשרי או בדבר מסוכן.^{[דרוש מקור]}אחת הסכנות של פדרליזם עולמי היא גלישה של ממשלה עולמית למשטר מושחת, או למשטר רודני-דיקטטורי או שפוגע בזכויות אדם, ואף כזה שלא בוחל בניצול ציני או השמדה של חלק מהאנשים. בעולם רב לאומי פעילי זכויות אדם, עיתונאים , ומתנגדים פוליטיים למשטר יכולים לברוח למדינה אחרת ולבקר את המשטר משם. דוגמה בולטת לכך היא ארגונים כמו אמנסטי אינטרנשיונל שהפעילים שלהם תמיד פועלים ממדינות אחרות, שבהם אין חשש לפגיעה בהם משלטונות המדינה. כמו כן ניתן לנצל את הכוח של מדינות אחרות - מדינות דמוקרטיות עשירות כדי להפעיל לחץ על שלטון כזה - בממשלה עולמית מי שימתח ביקורת על הממשל יתקשה להתחבא או לברוח.

מנגנון נוסף הוא ששלטון של מדינות חזקות ותוקפניות או דיקטטוריות נתקל בתחרות כלכלית, מדעית או פוליטית או צבאית מצד מדינות אחרות שעלולות להיפגע מכך ומתחרות איתו. אם השלטון בספרד מתנכל ליהודים או הם יכולים לברוח למדינות אחרות, ודבר זה פוגע בכלכלת ספרד ומסייע למדינות אחרות. מדינות שפוגעות בחופש הביטוי או המחקר מגלות שמדענים עוברים למדינות אחרות ומעניקות להן יתרונות. הגבלות לא הוגנות על אנשי עסקים כמו החרמת כספם ופגיעה בזכויות קניין שונות נענית במעבר של עסקים למדינות אחרות. כל המנגנונים האלה עלולים להיפגע או להתבטל לגמרי במקרה של ממשלה עולמית. ממשלה כזו אינה צריכה לחשוש מתחרות מפני מדינות אחרות או מפני ארגונים בינלאומיים שנמצאים במדינה אחרת.

ביקורת מרכזית אחרת היא שמדובר ברעיון לא סביר. אף שתהליך הגלובליזציה מתקיים, ראשי מדינות ושאר בעלי תפקידים במדינות הלאום לא ישושו לקדם תהליך שיתקדם לפדרליזם עולמי. ממשלה עולמית או פרלמנט עולמי בהכרח יגבילו ויקצצו את הסמכויות של שלטון לאומי -מקומי ויכתיבו לו מדיניות - בדומה לכך שנשיא ארצות הברית והקונגרס שם מגבילים את המושלים הלאומיים במדינות ארצות הברית, וכשם שהאיחוד האירופי מגביל את ראשי הממשלות שם. ומנהיגים אלה וכן תנועות רחבות הדוגלות בלאומיות ולאומנות יתנגדו לרעיון של פדרליזם עולמי. מדינות בעלות תרבות דומה כמו ארצות הברית או אירופה התאחדו כדי לקבל יתרונות צבאיים מדיניים וכלכליים, זה יותר קשה במקרה של מדינות בעלות תרבות מרוחקת ומנוגדת.

במיוחד הדבר יתקל בהתנגדות של מי שחוששים כי תחת פדרליזם עולמי הם ידוכאו בשם הרוב, הפופוליזם, קפיטליזם או קשרי הון-שלטון. לדוגמה יהודים עלולים להתנגד בטענה כי יש יותר ערבים בעולם ואלו ינצלו את כוחם כדי להעביר החלטות לרעת היהודים שחיים היום במדינת ישראל, בדומה לכך שהאו"ם תוקף את ישראל בנסיבות שונות. תושבי מדינות עשירות עלולים להתנגד תחת הטיעון כי הדבר יעודד סבסוד נרחב למדינות העניות מצד המדינות העשירות, או דרדור הדמוקרטיה במערב עקב גלי גדולים של הגירה מהמדינות העניות ודרישות חוזרות לסיוע כספי תוך שמירה על מבנה חברתי וכלכלי דכאני ומושחת. תושבי מדינות עניות עלולים להתנגד בטיעון שממשלה כזו תחזק אפילו יותר את קשרי הון -שלטון ותגרום לפגיעה וניצול שלהם, בדומה לבעיות הקיימות במסגרת נאו-קולוניאליזם. מוסלמים רבים עלולים להתנגד בטיעונים דומים להתנגדות שקיימת כיום לגלובליזציה- שכן מדובר בניצול של המדינות הערביות והמוסלמיות בידי מדינות מערביות וכן תחושה שהערכים המערביים מאיימים על ערכים דתיים ושמרניים בתרבות המוסלמית או הערבית. לדוגמה תנועת בוקו-חארם (איסור על תרבות מערבית) בניגריה, התנועה השיעית באיראן, והוואהבים בערב הסעודית.

ראו גם

• התנועה לפדרליזם עולמי
• ספינת החלל כדור הארץ
• גלובליזציה
• עצרת החיות
• עולם אחד או אף עולם

קישורים חיצוניים

• אתר עולם אחד
• אתר עולם אחד בעברית