נישה
|
|
נישה או גומחה היא אוסף מסויים של תנאים בהם מבנה מסודר (מבנה מפזר) מסוגל להתקיים באופן יציב.
גומחה באקולוגיה
גומחה אקולוגית היא המקרה המוכר ביותר של גומחה. בראשית המחקר האקולוגי הוגדר בית גידול כסביבה האופיינית למין מסוים. במהרה הבחינו אקולוגים כי הגדרה זו אינה מספקת, וכי כדי לחקור לעומק את המערכת האקולוגית יש להגדיר את מיקומו של המין, לא רק במובן הפיזי (בית גידול), אלא גם ביחס למינים אחרים – ביחסי הגומלין עימם, וביחס לסביבה – התנאים והמשאבים הנדרשים למחייתו והתרבותו.
לכן, בתחילה הגדירו גומחה אקולוגית ככלל המאפיינים האקולוגיים וצרכי ההישרדות והרבייה של מין מסוים. הגדרה זו כוללת את כל הגורמים הא-ביוטיים – התנאים והמשאבים, והביוטיים – יחסי הגומלין עם מינים אחרים, שמין זה דורש או מקיים, וכן זמנים בהם הוא מתקיים (זמני נביטה, תרדמה, עונות רבייה וכדומה) ונתונים דמוגרפיים של אוכלוסיית המין (כגון שיעורי לידה ותמותה). הגדרה זו כוללנית כל כך, עד שאינה שימושית. הגדרות נוספות התפתחו, אך גם הן היו מעורפלות למדי, והיה קשה להשתמש בהן לצורכי המחקר האקולוגי. למרות העירפול, הגדרות אלה עדיין משמשות במקרים מסוימים להסבר מושג הגומחה.
ההגדרה המקובלת כיום, לפי האקולוג ג'ורג' הצ'ינסון היא תחומי התנאים, המשאבים והזמנים בהם מין ביולוגי מסוים יכול להתקיים. ניתן לראות שהגדרה זו לא כוללת התייחסות ישירה לגורמים ביוטיים, דהיינו ליחסי הגומלין של המין עם אורגניזמים אחרים.
הצ'ינסון מבחין בין גומחה בסיסית וגומחה ממומשת. הגומחה הבסיסית (או גומחה תאורטית) היא הגומחה שהייתה מוגדרת למין אם היה נתון במערכת אקולוגית היפותטית נטולת השפעות מצד מינים אחרים. במילים אחרות, זוהי הגומחה ללא גורמים ביוטיים – ללא יחסי גומלין. גומחה ממומשת (Realized niche) לעומתה, היא הגומחה בפועל. במקרה זה הגומחה הבסיסית מצטמצמת (או מתרחבת) בעקבות השפעתם של אורגניזמים אחרים.
הרחבת המושג
מתוך הרחבת תחום העניין וניסיון להצביע על המשותף למערכות מסדרות, ניתן להצביע על נישות נוספות - נישה בעסקים, נישה באידאולוגיות חברתיות (מדיני וכלכלי), נישה בבריאות, נישה לגבי תקפותם של חוקי מדע, נישה במערכות מחשבים ונישה במערכות טכנולוגיות, נישה חקלאית או במערכות מזג אוויר.
לפי הרחבה זו, נישה היא אוסף של תנאים המאפשרים את הקיום הקוהרנטי של מבנה מסודר כלשהו - מבנה שיש לו סדר פנימי כלשהו (אנטרופיה נמוכה), ושיש לו יכולת להשתמש באנרגיה זמינה (אקסרגיה) כדי להמשיך ולשמור על סדר פנימי זה.
נישה בהקשרים אחרים
נישה בתחום מזג האוויר
נישה אקלימית היא אוסף של תנאי אקלים או מזג אוויר שמאפשרים לתופעת מזג אוויר מסויימת להתקיים. לדוגמה הוריקן או ציקלון צריך מזג אוויר חם, מעל מקווה מים גדול מספיק. כאשר משתנים התנאים החיצוניים, הוא אינו מסוגל יותר להמשיך ולהתקיים, אם בגלל שאין לו מספיק אנרגיית חום (כאשר מזג האוויר מתקרר) כדי להחזיק אותו, או כאשר הוא מגיע למבנה יבשתי גדול מספיק (אובדן חומרי הגלם המפרנסים את ההוריקן).
בפיזיקה ובכימיה
נישה בפיזיקה היא אוסף התנאים הפיזיקליים המאפשרים לכוח פיזיקלי מסויים לשנות את המיקום היחסי של מאסה או אנרגיה. ניתן להגדיר זאת גם כמקום בו שיווי המשקל עם כוחות אחרים מופר. לחלופין אפשר להסתכל על שיווי משקל פיזיקלי כעל נישה פיזיקלית.
בכימיה ניתן להגדיר זאת כאוסף התנאים הפיזיקליים והכימיים המאפשרים לאוסף מולקולות להתקיים במצב צבירה מסויים. כך לדוגמה תמיסה מסויימת שבה מולקולות בכמויות קבועות (שלמעשה עוברות בקצבים קבועים תגובות כימיות זו עם זו כך שכמות הכוללות של המולקולות היא קבועה). דבר זה מתאפשר בטמפרטורה מסויימת, ברמת חומציות מתאימה, בלחץ אטמוספרי מסויים, בהעדר נוכחות של חומרים אחרים וכו'.
ניתן להסתכל גם על תגובה כימית (או אוסף תגובות כאלה) כעל נישה. בתגובה זו אין שיווי משקל סטטי אלא שיווי משקל דינמי (קצב קבוע של שינוי, או תאוצה קבוע של שינוי).
כאשר פיזיקאי מכין ניסוי פיזיקלי, או כימאי מכין מערכת לסינתוז חומרים, או כאשר תא-חי או חד-תא מבצע סינתוז של חלבונים, ניתן להגיד כי כל אלה הן נישות שמאפשרות לתהליכים אלה להתקיים. אוסף המולקולות, לדוגמה במקרה הכימי הוא המבנה המסודר שקיומו מתאפשר תודות לנישה הכימית.
נישה בביולוגיה
מלבד המקרה של נישה אקולוגית. ניתן להגדיר נישה ביולוגית ליצור בודד.
נישה בביולוגיה היא תנאים חיצוניים ופנימיים לגוף המאפשרים קיום של הומאוסטזה.
הומאוסטזה או מצב איזון (נקרא גם הומאוסטזיס ובאנגלית: Homeostasis) הוא תהליך ביולוגי, שבו גוף חי שומר על יציבותו הפנימית כשהוא מתבדל מהסביבה החיצונית באמצעות "קיזוז" השפעות חיצוניות, ובאמצעות שינוי חומרים חיצוניים שמסתפחים אליו. מקור המילה ביוונית: הומו (פירושו "דומה"), סטאזיס (פירושו "מצב").
מצב איזון כרוך במספר גורמים:
- נקודת ציון (Set point), או ערך מטרה, למצב הפנימי האידאלי,
- אות חושי האומד את המצב הפנימי הממשי,
- השוואה בין נקודת הציון והאות החושי,
- תגובה המביאה את המצב הפנימי הממשי קרוב יותר לנקודת המטרה.
דבר זה הוא מקרה פרטי של מערכת בקרה שמנסה לקיים לולאת משוב מחלישה כדי להישאר קרוב לשיווי משקל מסויים.
כאשר התנאים החיצוניים מאפשרים הומאוסטזה עבור מספיק יצורים חיים מאותו מין, אנו מקבלים התלכדות בין מונח זה לבין נישה אקולוגית.
נישה בתאוריה המדעית
נישה בניסוי מדע היא אוסף של תנאים (פיזיקליים, כימיים ו/או וביולוגיים) המאפשרים בחינה של חוקיות מסויימת. כך לדוגמה בתנאים של ריק, ניתן להבחין בחוק של ניוטון לגבי כך שחפץ שואף לשמור על מהירות קבועה, בסביבות אחרות שבהן החיכוך גבוה יותר קשה יותר ויותר להבחין בתופעה זו.
הגדרה חלופית שמתייחסת לפן התאורטי יותר היא אוסף של תצפיות והיקשים שמאפשרים לחוקיות מסויימת להראות נכונה. כך לדוגמה חוקי הפיזיקה האריסטוטלית (עצם שואף לעצור) נראים נכונים כל עוד אנו נמצאים בתת קבוצה של תצפיות. הוספת תצפיות על עצמים בריק, או מדידה מדוייקת יותר של מהירות (שינוי קנה המידה) תגרום לכך שה"נישה" של אותה תאוריה תתערער. באותו אופן, מעבר לתצפיות בתחומים של מהירויות גבוהות, מערערת את הפיזיקה הניוטונית ומעבירה אותנו לתורת היחסות של איינשטיין.
מצד שני, לצרכים פרקטיים, ניתן להגיד שבחיי יום יום, או בתחומי מדע אחרים (כמו כימיה או ביולוגיה) אנו משתמשים ברוב הפעמים בפיזיקה אריסטוטלית או ניוטונית - מבצעים קירוב טוב מספיק של הפיזיקה כך שהוא מתאים לצרכים שלנו.
נישות בטכנולוגיה
נישה טכנולוגית היא אוסף הטכנולוגיות והתנאים החברתיים והסביבתיים שמאפשרים לטכנולוגיה מסויימת להתקיים. כך לדוגמה מחשב נייח לא יכול להתקיים בסביבה ללא אוויר, בטווח טמפרטורה לא מתאים או ללא חשמל. מחשב נייד יכול להתקיים בנישה פיזיקלית רחבה יותר יחסית למחשב נייד, אבל גם הוא לדוגמה צריך חשמל כדי להמשיך ולעבוד.
יש גם תנאים חברתיים שמאפשרים את התפקוד של טכנולוגיה. התנאי הראשון הוא ידע על הפעלת ותחזוקה של הטכנולוגיה - לדוגמה טרקטורים שניתנו במתנה מברית המועצות לאפריקה התקלקלו מהר היות ולאיכרים האפריקאים לא היה הידע הדרוש במנועים כדי לתחזק אותם כיאות. מסיבות דומות ברית המועצות הייתה צריכה לספק יועצים וטכנאים כדי להדריך באופן מתמשך צבאות ערביים במערכות נשק. באופן כללי הדרכה לגבי טכנולוגיה מנסה להעביר את הידע לגבי טכנולוגיה זו - הדבר לא מצריך רק את העברת הידע על תפעול הטכנולוגיה, אלא העברת ידע על תחזוקה ברמה מסויימת של הטכנולוגיה, או בניית מערך לוגיסטי שיבצע תחזוקה כזו משלב סיבוך מסויים (או הטמעת טכנולוגיות לבקרה, בקרת נזקים ולתיקון עצמי, עד רמה מסויימת, בתוך הטכנולוגיה עצמה). כמו כן הדבר מצריך בניית מערכת להעברת הידע לאנשים נוספים.
היבטים אחרים של הנישה לטכנולוגיה כוללים אי קיום של טאבו חברתי הדרוש לאימוץ הטכנולוגיה, וקיום של צורך חברתי בטכנולוגיה.
טכנולוגיה יכולה "להידחק החוצה" בצורה דומה לדחיקה החוצה של מין אחד על ידי מין אחר שמצליח לתפוס בצורה טובה יותר את הנישה הטכנולוגית הקיימת, או לחלופין לשנות את התנאים שמאפשרים את קיומה. טכנולוגיה יכולה להידחק החוצה על ידי טכנולוגיה חדשה - כמו שמעבד התמלילים+מדפסת דחקו החוצה את הטכנולוגיה של מכונות הכתיבה. טכנולוגיה חדשה יכולה להתקשות להיקלט בגומחה טכנולוגית בגלל נוכחות של מוסד חברתי כמו טאבו דתי. בנוסף לטכנולוגיה הקיימת יש יתרון על פני טכנולוגיה חדשה - במידה והיא יכולה לשנות את הסביבה הקיימת כך שהיא נוחה יותר להישארות הטכנולוגיה הקיימת בתהליך של קו-אבולוציה.
הקושי של טכנולוגיה חדשה להיכנס, גם אם היא טובה יותר לדוגמה, מכונה נעילה טכנולוגית. במובן של נישה, אפשר להגיד שנעילה טכנולוגית היא דוגמה לכך שהחברה (או קבוצה בתוך החברה) יוצרת נישה חברתית-טכנולוגית-פיזית מסויימת כדי לתמוך בטכנולוגיה קיימת, ונישה זו יכולה להקשות על כניסת טכנולוגיה אחרת.
לדוגמה פרבור הוא נישה עבור הטכנולוגיה של המכונית, שמאפשר לה לתפקד בצורה קלה יותר וזולה יותר (בטווח הקצר) עבור המשתמשים שלה, ומאפשר לפירמות הקשורות בנושא - כמו רשתות מזון, חברות דלק ויצרני מכונית להגדיל את רווחיהם. הפרבור הוא נישה טכנולוגית, חברתית ופיזית. הוא מקשה על השימוש בהליכה ברגל, אופניים או תחבורה ציבורית. היבטים נוספים של אותה נישה מתפרשים לצד החברתי יותר של חקיקה לטובת תחבורת מכונית, בניית תשתיות למכוניות וקיום לובי.
דוגמאות ליצירה של נישות חברתיות שניסו למנוע כניסה של טכנולוגיות חדשות כוללות את התנגדות רופאי הנשים ביפן להשתמש בגלולה, את התנגדות סדרי הדפוס במערכות עיתונים להכנסת מערכות עריכת דפוס ממוחשבות התנגדות חברות המכוניות לייעול אנרגטי של המכוניות ועוד.
מקרה דומה של נישות טכנולוגיות היא נישה של טכנולוגיה משלימה לדוגמה במערכות תוכנה וחומרה. תוכנה מסויימת מתפקדת בצורה טובה בסביבה אחרת של תוכנות שתומכות בה - טכנית או תפקודית. לדוגמה תוכנה המספקת שירות של עיבוד תמלילים מסתמכת על שירותים שמספקת לה מערכת הפעלה מסויימת, וכן היא מתממשקת לתוכנות אחרות כמו תוכנות לשליחת דואר אלקטרוני. מהצד השני, מערכת הפעלה שיש לה מעט תוכנות המספקות שירותים לא תהיה בשימוש, ולכן מהבחינה החברתית, תוכנות הקצה מהוות חלק חשוב מהנישה שבה יכולה להתקיים מערכת הפעלה.
דוגמה נוספת לחשיבות של נישה טכנולוגית בקיום הטכנולוגיה היא טכנולוגיות שהיו לנו בעבר אבל אבדו בעקבות חידושים טכנולוגיים אחרים. מעט אנשים יודעים היום לצוד עם חץ וקשת, להדליק אש עם אבנים, לתפעל מנוע קיטור, או לבנות פירמידות ללא שימוש בגלגלים ומנועים. ההקשר החברתי שאיפשר את קיום הטכנולוגיות האלה אבד עבור רוב תושבי העולם.
ניתן לדבר גם על נישה שטכנולוגיות מסויימות יוצרות כאילוץ חברתי שמאפשר או מונע ממבנים חברתיים מסויימים מלהתקיים. לדוגמה השפעת המצאת הדפוס על הכנסייה הקתולית, השפעה רשת האינטרנט על הדמוקרטיה. השפעת רשת האינטרנט על דתות וכו'.
נישות בתכנון עירוני
בהמשך הטענה שפרבור הוא מעין נישה טכנולוגית עבור הטכנולוגיה של המכונית אפשר לעבור לאדריכלות ותכנון עירוני.
הטענה שההצלחה של פתרונות באדריכלות ובתכנון עירוני הם תלויי נישה הועלתה כבר על ידי אחרים. בלוגר בתפוז שעוסק בנושא טען שאין לבחון מבנים רק על סמך התפקוד והמבנה הפנימי שלהם אלא גם לפי ההתאמה שלהם לסביבה. כך לדוגמה מבנה יכול להיות מוצלח (או לפחות מוצלח יותר) בסביבה אחת, ובלתי מוצלח בסביבה עירונית אחרת. לטענתו, מבנים גדולים (כמו התחנה המרכזית החדשה בתל אביב), אינם בלתי מוצלחים בפני עצמם, אלא הם כאלה משום שלעיתים קרובות הם נבנים בצורה שלא מנסה להשתלב עם הסביבה שלהם.
נישות למוסדות ולאידאולוגיות
מוסד חברתי הוא סוג של מבנה מסדר. למוסד החברתי יש חוקים משלו והוא משפיע על התנהגות בני האדם. מוסד כזה יכול להיות שוק, פירמה, דת, מדינה, קהילה, צבא, כת, בית ספר וכו'. ראו הרחבה בכלכלה מוסדית ולגבי הגדרות שונות של מהו מוסד.
מוסדות חברתיים זקוקים לנישה חברתית-פיזיקלית אוסף של תנאים פיזיקליים, טכנולוגיים וחברתיים שיאפשרו למוסד החברתי להתקיים. כשלי שוק הם דוגמאות למצבים שמופו על ידי הכלכלנים בהם השוק לא מצליח לתפקד כלל, או לתפקד בצורה לא "טובה" או ללא יעילות פארטו. דוגמה נוספת ופחות מוכרת היא אכיפת חוזים אחידה, קיומו של מוסר או אי שוויון - אם קיים אי שוויון קיצוני, או שדבר זה מלווה עם נורמות של שחיתות, התוצאה היא שהאכיפה של חוזים היא רק עבור עשירים ולא מול עניים. דבר זה יוצר אי תפקוד של השוק.
עבור פירמות, הטענה שהן מתפקדות בתוך נישה לפחות בחלק מהמקרים היא טענה מקובלת. להרחבת טענה זו לאופן כללי אפשר לראות במאמר תאוריית הפירמות בנישות אקולוגית.
גם קהילות הן דבר שדורש תנאים חברתיים מסויימים. כך לדוגמה הגדלת הניידות של ההון, הגדלת התלות הכלכלית בשוק, והגדלת הניידות של עובדים בעולם, הם גורמים לכך שקהילות מקומיות נחלשות ומתפוררות. גלובליזציה כלכלית, תרבות הצריכה (שמקדמת תלות גדלה בשוק בין היתר, ומעודדת שיעבוד גדול יותר לגחמות של שוק העבודה), וכן החשיפה לנקודות השקפה שונות, ולתרבויות אחרות, הן גם דבר שגורם לקהילות להיחלש.
ניתן לראות כיצד סביבה פיזית היא גורם פעיל בנישה חברתית על ידי התבוננות בשווייץ. המבנה ההררי ותנאי האקלים הקשים של שווייץ איפשר לתושבים שלה להתגונן בקלות יחסית מפני פלישה חיצונית. כמו כן הסביבה הררית לא איפשרה את קיומם של ערים גדולות מידי, או בנייה של ממלכה ריכוזית. במשך תקופות ארוכות היו הכפרים השוויצרים מוקפים בשלג ומנותקים מהעולם החיצון. בנוסף העדר יכולת לקיים חקלאות משגשגת דחף את השווייצרים לעבר תעשיות "עתירות הון אנושי" כמו חיילים להשכיר (הכשרת חיילים מאומנים), בנקאות, שעונים וכו'. כל הדברים האלה איפשרו לשווייצרים להקים מדינה עצמאית ודמוקרטית המורכבת מקנטונים עצמאיים עוד במאה ה-13, בעוד ששאר אירופה נאנקה תחת צבאות פאודלים.
נישה חברתית אינה תנאי שמבטיח קיומו של מוסד חברתי מסויים, אלא רק אוסף של תנאים שהכרחיים לקיום המוסד החברתי, כשם שעשב חיוני לארנבים אבל אינו תנאי מספיק להישרדותם.
המבנה הפאודלי עצמו הוא דבר שהיה קשור בצורה אינטימית עם טכנולוגיות הנשק. למשך תקופה מסויימת שריון וסוס היוו כלי נשק מכריע, כך שהבעלים שלהם, ומי שיכל לאמן לוחמים כאלה, זכו ליתרון משמעותי שאיפשר את עליית מעמד השודדים שהפכו לאבירים. הכניסה של הקשת הארוכה שאיפשרה הכשרת כמות גדולה של חיילים קטלניים עם נשק חודר שיריון, שינתה את הרכב הצבאות ואת החשיבות היחסית של האבירים. עם הכניסה של תותחים ולאחר מכן של רובים ומכונות ירייה, הלך וירד מעמד האצולה היות והיכולת שלהם להמשיך ולהתמודד מול הוואסלים הלך וירד (אם כי היו צבאות שהמשיכו ודגלו בחשיבות הרוכב החמוש גם לאחר מלחמת האזרחים האמריקאית ומלחמת העולם הראשונה בהן כוחות אלה נטבחו על ידי מכונות ירייה). המהפכה האמריקאית ומלחמת רובי המוסקטים שלה, מראה שוב שכלי נשק עממים בייצור זול מאפשרים (אין הם מבטיחים) יכולת קיום של רפובליקה כנגד צבא כובש. אותם תנאים חברתיים בדיוק, בטכנולוגיות נשק ריכוזיות יותר, כמו צבא אבירים בתקופה לפני הקשת הארוכה, או יכולת ייצור של טנקים לדוגמה, היו מסתיימים אחרת.
דתות ואידאולוגיות הן דוגמה לעוד מוסד חברתי. אידאולוגיות הן דבר שמדגיש ערכים מסויימים, וכן את ההסתכלות ולפעמים גם את ההתייחסות והתפקוד של תהליכים חברתיים או פיזיים מסויימים, בדרך כלל תוך הזנחה של התפקוד של תהליכים חברתיים אחרים. כך לדוגמה בקפיטליזם ניתן דגש לתפקוד של השוק, ומוזנח הטיפול בנושא של אי שוויון או במוסר, קהילות או סביבה ובקשר של כל אלה לתפקוד תקין של החברה בכלל ושל השוק בפרט. בסוציאליזם ניתן דגש רב לשוויון כלכלי, והמבנה המסדר הוא של המדינה, ולא ניתן דגש על תפקודו של השוק כמבנה שמאפשר העברת מידע לגבי מחירים, לגבי איכות של מוצרים ופירמות, לגבי איכות העבודה של פירמות ופועלים ולגבי כמויות רצויות של מוצרים ושירותים (הקצאה).
אידאולוגיות מתפשטות ולפעמים גם מצליחות לתפקד על רקע תנאים חברתיים טכנולוגיים ו/או פיזיקליים שמאפשרים להם את זה. כך לדוגמה קשה לקיים דמוקרטיה במציאות שבה חלק גדול מהחברה אינו יודע לקרוא, עסוק רוב הזמן בפרנסה, או שבה יש אי שוויון גדול. קשה לקיים דמוקרטיה ללא שמירה על זכויות אזרח (ולכן קיים המושג דמוקרטיה ליברלית). מסיבה זו יש טענה שדמוקרטיה אינה רק שיטת משטר אלא גם תרבות, וניתן להוסיף שהדבר גם דורש זמן פנוי מצד התושבים. הצמיחה של פאשיזם קלה יותר כאשר יש אי שוויון גדל, קושי כלכלי, טכנולוגיות של תקשורת המונים, טכנולוגיה של שימוש בתעמולה ותנאים חברתיים לקבלת תעמולה זו, ועוד.
התפקוד התקין וארוך הטווח של מוסדות כמו שוק, מדינה, דת (או אידאולוגיה), פירמות (ותאגידים), כסף, בנקים, דמוקרטיה ואקדמיה, אומר שלמוסדות אלה (כמו גם לתהליכים כמו צמיחה כלכלית) יכולה להיות תרומה לאנשים, כאשר מתקיימים התנאים שבהם המוסדות האלה מאפשרים זרימה נכונה של מידע או מוצרים בתוך החברה.
אופן הזרימה ועקרונות הזרימה של המידע שונים בין מוסד למוסד, אבל מה שמשותף להם הוא שאנשים שונים, תודות למוסד, ובהנחה שמתקיימים תנאי נישה מתאימים (או תנאי מעטפת) מצליחים לשתף פעולה ולהגיע לתוצאה שבה השלם גדול מסכום חלקיו (שהיא סוג של הגחה). זה ההסבר גם לתופעות המכונות "היד הנעלמה", ולחיבה של אנשים למוסדות אלה.
ההסבר לשנאה הרבה כלפי מוסדות אלה היא שבתנאים מסויימים התפקוד שלהם פוגע בחלק מהאנשים ובתנאים אחרים הם פוגעים בכלל האנשים שאמורים להיעזר בהם - או שהנישות שהמוסדות האלה דורשים כדי להתקיים, והתנאים החברתיים, טכנולוגיים ופיזיים שהם יוצרים, גורמת לפגיעה באנשים.
כך לדוגמה דמוקרטיה עלולה להתדרדר לשלטון אספסוף (שבה הרוב קובע אבל נלקחות החלטות מטופשות על סמך דמגוגיה) או לא פלוטוקרטיה (שלטון של העשירים דרך השפעה על הנציגים), או של אליטה אחרת (ההחלטות אינן מטופשות בהכרח אבל הן לא מנסות לשפר את מצבו של הציבור) או למצב של העדר הכרעה מתמשך או שחיתות. שוק יכול להתדרדר למצבים בו מיעוט קטן מחזיק ברוב ההון והעושר ולמעשה כופה את עמדתו על הרוב, או למצבים של כשלי שוק, ייצור מחסור או הרס המערכות האקולוגיות המאפשרות לשוק ולחברה להתקיים.
מערכות ומוסדות חברתיים רבים, ללא בקרות מתאימות שמשאירות אותם בתחום של נישה מוסדית נכונה, ילכו לתפקוד חולני (שבו יש פגיעה ללא צורך באנשים) או לתפקוד פתולוגי (שבו מתערער עצם הקיום של המוסד או שהוא גורם להפסקת הקיום של מוסד שבתוכו המוסד שוכן). הבקרות יכולות להיות חיצוניות (מוסדות אחרים) או פנימיות למוסד - אבל אי אפשר לצפות שהבקרות האלה יתפקדו בכל מקרה ובאופן תמידי. כאשר נמצאים במצב פנימי מסויים, או בתנאים סביבתיים מסויימים או בשילוב שלהם, הבקרות לא יצליחו להחזיר את המערכת לשיווי משקל או לייצב את הנישה ותתרחש קריסה.
אידאולוגיה או דת או מוסד חברתי כלשהו מצליח לשרוד זמן רב יותר אם הן גמיש יותר, מכיל מנגנונים פנימיים לשינוי ולהסתגלות לשינוי הנישה החברתית, תוך שמירה על מבנה מסודר פנימי כלשהו. כך לדוגמה היהדות הצליחה להסתגל למספר שינויים - החל במעבר מחברה נוודית לחברה חקלאית, תקופה של מיסוד הדת והלאום, תקופת גלות, ושינויים טכנולוגיים נוספים כמו התיעוש. בשלבים שונים של היהדות ניתן דגש להיבטים שונים שלה ודבר זה כנראה איפשר ליהדות לשרוד בעוד תרבויות או דתות אחרות שהיו סביבה (כמו החברה האשורית, ההלניסטית, הפאודלית ועוד) הלכו לעולמן.