סביבתית
סביבתית - דיווח מפגעי סביבה הנה פלטפורמה לדיווח מפגעי סביבה למשרד להגנת הסביבה באמצעות אתר האינטרנט, עמוד הפייסבוק והאפליקציה בנייד. האפליקציה פותחה על ידי קבוצת פעילי איכות הסביבה במפרץ חיפה, במטרה לקדם את המאבק האזרחי בתעשייה המזהמת במפרץ חיפה.
רקע
ערך מורחב – זיהום האוויר במפרץ חיפה
לאור ריבוי מפגעי הסביבה במפרץ חיפה ואחוזי התחלואה הגבוהים בקרב התושבים, מספר רב של גופים ופעילים פועלים במאבק כנגד הזיהום במפרץ, כשעל הפרק עומדות תוכניות להרחבת התעשייה המזהמת במפרץ חיפה. [1]
במסגרת המאבק, ולאחר שאיתמר הפטר פיתח את הפלטפורמה הראשונית עליה נשען מערך הדיווחים האלקטרוני, חברו להם שאר הפעילים לצורך פיתוח הכלים הטכנולוגיים בהם נעזרת האפליקציה.
כיום (2017) מונה צוות הפעילים של האפליקציה את עו"ד שרית גולן שטיינברג, דר' דן פלג, איתמר הפטר, מימי פרץ, תומר חזן, צחי הוד ומספר פעילים נוספים.
בתאריך 27 בדצמבר 2016 הושקה האפליקציה לקהל הרחב, כחודש לפני המועד המתוכנן, וזאת בעקבות השריפה אשר התרחשה במיכל הדלק בבתי הזיקוק יום קודם לכן, ב-26 בדצמבר 2016, שלא באה לידי ביטוי במערך הניטור אותו מפעיל איגוד הערים חיפה להגנת הסביבה. [2] מאז שהושקה האפליקציה התרחב צוות 'סביבתית', והיום חברים בו מספר אנשי מקצוע מתחומי המשפט, הטכנולוגיה, האנליזה, הסטטיסטיקה והתכנון.
במהלך עבודתו של צוות "סביבתית", התרחב תחום הפעילות כך שכיום מבצע מערך הדיווחים הצלבה עם נתוני הניטור, מתבצע מעקב מתמיד אחר נתוני הניטור ובעיקר כנגד חריגות נתונים.
גילויים בעקבות מערכת "סביבתית"
זיהוי מקרים של זיהום מים
מספר ימים לאחר השקת מערך הדיווחים, בדצמבר 2016, התרחש באזור חיפה אירוע בו דיווחו תושבים רבים על איכות המים הירודה אשר הייתה באותה התקופה. המדווחים דיווחו על ריחות וטעם של חומרים כימים במי השתייה, הגורמים לתופעות בריאותיות של צריבה בעיניים ותופעות נוספות.
צוות "סביבתית" פנה לרגולטור בדרישה לבצע בדיקות למים, ואכן נמצא כי באחת מתחנות המים נמצא ריכוז גבוה של כלור. הסיבה לאירוע הייתה בעקבות פעילות תחזוקה אשר ביצע תאגיד המים, במסגרתו הוחלף מקור המים כך שהמים שזרמו לבתים היו מי הכינרת, אשר עוברים תהליך טיהור שונה אליו רגילים התושבים במטרופולין חיפה. האירוע טופל על ידי תאגיד המים לאחר פניית הצוות.
חשד לכיול מערך הניטור להצגת זיהום מופחת
בחודש מרץ 2017 ניטר צוות "סביבתית" אירוע של כיול מוניטורים במערך הניטור הקשורים למיכל האמוניה במפרץ חיפה. החשד הוא כי על ידי צעדים אלה מציגים לציבור ולרשויות נתוני פליטה ופעילות נמוכים יותר מהמצב בפועל. דבר זה בוצע [3], על רקע ביקור מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ישראל דנציגר במיכל כפי שנחשף בעיתון הארץ.[4]
זיהוי של חריגות בזיהום האוויר
בתחילת חודש ינואר 2017 ניטר צוות סביבתית אירוע בעקבות הדיווחים שעלה בקורלציה עם פעילות חריגה במתקן הפצחן במתחם בתי הזיקוק. [5]
עוד באותו החודש ניטר הצוות בעקבות הדיווחים אירוע של דליפת דלקים ממכלי תש"ן בקריית חיים ואירוע של ריחות חריגים בקריית מוצקין. האחרון הצטבר לאירועים נוספים אשר תועדו בחודשים שלאחר מכן ועל בסיס אירועים אלה מוגשת בימים אלו עתירתה של עיריית קריית מוצקין כנגד המשרד להגנת הסביבה ומכון "קומפוסט 2000" על העדר האכיפה.
כמו-כן, לאחר המעקב החודשי בסוף חודש ינואר 2017, מצא צוות סביבתית מקרים רבים בהם מערך הניטור קרס, או שלא שידר נתונים חריגים על אף שתועדו במספר אמצעים שונים אירועי סביבה.
בחודש פברואר 2017, מצא צוות סביבתית מספר אירועים בהם היו חריגות מערכי הסביבה אשר הציב המשרד להגנת הסביבה למפעלים ופנה לרגולטור בדרישה לבצע אכיפה כנגד הפרת הצווים.
כך למשל באירוע דליפת אתילן אשר ארע במפעל כרמל אולפינים ובמהלכה אף נפגע עובד המפעל, אירוע של השמטת מתקני שירות שתפקידם לדאוג לשיפור רמת הפליטות לאוויר במתחם בז"ן בעקבות תקלות ואף פנייה למשרד להגנת הסביבה על העדר התראה לציבור בגין תנאי מזג האוויר הקשים (אינוורסיה) ששררו במפרץ חיפה, אך המשרד נמנע מלהודיע על כך לתושבי המפרץ, דבר אשר העמידם בסיכון בריאותי בעקבות חשיפה למזהמים רבים, חלקם אף ברמת הסיכון הגבוהה ביותר לחשיפה הגורמת למחלת הסרטן, על פי מדד ארגון הבריאות האמריקאי (WHO).
ב-8 במאי 2017 זיהה צוות סביבתית חריגה בערכי הבנזן שנמדדו בקרית בנימין. בנזן היא תרכובת אורגנית דליקה, חסרת צבע ורעילה, מסרטנת ומסוכנת לעוברים. חשיפה נשימתית קצרת טווח לבנזן עלולה לגרום לגירויים בעיניים, נמנום, כאבי ראש, סחרחורות והקאות. בחשיפה ארוכת טווח בנזן הוא מסרטן וודאי בבני אדם. בנוסף בנזן הוא חומר טרטוגני ועלול לסכן עוברים..[6] חשיפה לבנזן עלולה לגרום ללוקמייה. כמו כן מחקר מדנמרק משנת 2000 מצא כי חשיפה של נשים בזמן ההריון לבנזן קשורה סטטיסטית לסיכוי מוגבר ללימפומות מסוג הודג'קינס בקרב הילדים.[7]
לאור החריגה בשיעור הבנזן החל הצוות לעקוב אחר המדדים. באותו הלילה הגיע ערך הבנזן לשיא של 7.2 מק"ג/מ"ק, כמעט פי שניים מהערך המקסימלי בחוק. לאור פניית צוות סביבתית למשרד להגנת הסביבה, הוציא המשרד התראה לציבור בדבר ערכי הבנזן החריגים. לאור העובדה שמשטר הרוחות העלה התאמה עם הפעילות החריגה במתחם בתי הזיקוק, הזמין המשרד את בכירי בז"ן לשימוע. [8]
דו"ח מפגעי זיהום בקריית מוצקין
בתחילת חודש מרץ 2017 הגיש צוות סביבתית דו"ח לראש עיריית קריית מוצקין. על פי הדו"ח, מכון "קומפוסט 2000" היה הגורם המרכזי ביותר עליו דיווחו תושבי קריית מוצקין. ב-42 אחוזים מימי הדיווח שנספרו, כיוון הרוחות היה בקורלציה עם הפעילות של מכון "קומפוסט 2000". כן נמצא כי ב-23 אחוזים מימי הדיווח שנספרו נמצאה קורלציה בין הפעילות החריגה במתחם בז"ן, כיוון הריחות ומיקום המדווחים.
על סמך דוח זה, החליט ראש עיריית קריית מוצקין לפנות בהליך של עתירה מנהלית כנגד המשרד להגנת הסביבה על העדר האכיפה, וכנגד מכון "קומפוסט 2000" על מטרדי הריח. [9] [10]
פעילויות נוספות
עוד מהישגי צוות "סביבתית": החלפת מפת מדד איכות האוויר באתר איגוד הערים חיפה למפה אינטראקטיבית אשר מציגה לצופה את המזהם הקריטי הנמצא באוויר באותה העת, חשיפת נתונים אשר דוגלו על ידי מיידעני האיגוד באתר איגוד הערים, והישגים נוספים.
מרכז המחקר לתלונות סביבה של הציבור במפרץ חיפה
צוות "סביבתית" הקים את "מרכז המחקר לתלונות סביבה של הציבור במפרץ חיפה", אשר מהווה התארגנות מחקרית לא-רשמית לצורך בדיקת מערך ניטור האוויר ובדיקת אירועים חריגים ברחבי המטרופולין.
עד מהרה התרחב הצוות והיום חברים בו אנשי תכנון ובנייה - אשר תפקידם לבדוק את תוכניות ההרחבה ולפעול בהתאם, צוות מיידענים אשר אוסף מידע מרשת האינטרנט בכל הנוגע למפרץ חיפה, אנשי סטטיסטיקה והסתברות, אנשי רפואה ועוד.
במסגרת מרכז המחקר, עמלים בימים אלו (2017) על תוכנית ארוכת טווח לאזור מפרץ חיפה, שבה תצומצם התעשייה הפטרוכימית על פי עקרון "הבועה המתכווצת" ועידוד תעשיות נקיות במפרץ חיפה.
כמו-כן, פועל צוות המחקר אל מול חוקרים ומוסדות אקדמאים במגוון רחב של תחומים הקשורים לנושא התעשייה במפרץ חיפה.
שיתופי פעולה
מאחר שצוות "סביבתית" מורכב מפעילי הגנת הסביבה, החברים במגוון ארגונים הפועלים במפרץ חיפה, מרבית ארגוני הסביבה הרשמיים משתפים עם הצוות פעולה וביניהם מגמה ירוקה, הקואליציה לבריאות הציבור, צלול ועמותות נוספות. כך למשל - החל צוות "סביבתית" בשיתוף ארגון מגמה ירוקה, לפעול כנגד איגוד הערים בגורמי הרגולציה והאכיפה השונים בעקבות חוסרי ניטורים רחבי היקף במערך ניטור האוויר במפרץ. תלונתם נבדקת בימים אלו.
כמו כן, הרגולטור מכיר בפעילות "סביבתית" באופן רשמי, ומנהל מול אנשי הצוות תקשורת שותפת בכל הנוגע לדיווחים אשר נמסרים באמצעות המערך.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ תוכנית חפא"ג 1200 ב', תוכנית חפא"ג 1139 א', תוכנית נמל המפרץ ועוד
- ^ אלי אשכנזי, עדי חשמונאי, אבי אשכנזי ורויטל בלומנפלד, אש פרצה במכל דלק בבתי הזיקוק במפרץ חיפה: "פצצה מתקתקת", אתר וואלה, 25.12.2016
- ^ איתמר הפטר קודם מפסיקים את הפעילות ואז “מאפסים” נתונים. כך משנים את ממוצע הניטור לטובת המפעלים המזהמים. אתר "סביבתית".
- ^ נועה שפיגל, "בצעד חריג הופסקה הזרמת האמוניה מהמכל בעת ביקורו של מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה", הארץ, 19.03.2017
- ^ איתמר הפטר, עליה בחריגות במתחם הפטרוכימי- הודעת המרכז לניתוח תלונות סביבה בנוגע לאירועים ביום 29/01/17, אתר "סביבתית"
- ^ בנזן במילון החומרים המזהמים, המשרד להגנת הסביבה
- ^ Ole Raaschou-Nielsen et al, Air Pollution from Traffic at the Residence of Children with Cancer , Am. J. Epidemiol. (2001) 153 (5): 433-443 doi:10.1093/aje/153.5.433
- ^ איתמר הפטר, תדהמה במשרד להגנת הסביבה, בנזן באוויר במפרץ חיפה, אתר "סביבתית", 11/05/2017
- ^ צוות "סביבתית", בעקבות פגישת אנשי צוות "סביבתית" עם ראש עיריית קרית מוצקין תוגש עתירה מנהלית כנגד המשרד להגנת הסביבה., אתר "סביבתית"
- ^ נטע פלג, עיריית מוצקין תובעת את המשרד להגנת הסביבה, חיפה-טיימס, 20.03.2017